מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה אילנה שמש. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים
מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה אילנה שמש. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים

יום ראשון, 29 במרץ 2015

עניני סרסרים בפלשתינה ומשה ביטר מסקארזשיסקא פולניה

אילנה שמש (שם בדוי)  נוהגת להפתיע אותי באופן תדיר. אילנה שמש שם בדוי יודעת את חולשתי לדברים מסוימים וכשיש לה מה להראות לי היא עושה זאת בלב חפץ ובמחשוף נדיב. מעולם לא נגענו זה לזה והיא גם לא רמזה לי, למרות שגברים מלאים לא מבינים רמזים עבים. 


אילנה שמש נוהגת לבקר אותי רק כשהיא בטוחה שאני ממש לבד בחנוק. בפעמים הקודמות היא הראתה לי את הנייר על הצורך להזדיין במשהו כנגד התקפות האויב מן האויר כאן בפלשתינה א"י. גם על החייט קיסינגר ועוד.
אם בא לכם על אילנה שמש שם בדוי אתם יכולים לעקוב אחריה בקישור הבא עם כל האיזכורים שלה

לארי אליסון והבן של אילנה שמש שם בדוי
אילנה שמש (שם בדוי) מתנהלת בשוטף ממש בקלילות. אין לה דאגות פרנסה ומכמה סיבות שאת חלקן אני לא מכיר. פוקה המאהב השאיר לה כסף יפה לפני שמת. הבן שלה חי מעבר לים ומרוויח נפלא. אפילו מעולה ויותר מזה, כי הוא גאון מחשבים על אמת,  ולארי אליסון היהודי הכי עשיר באמת בעולם חושב שמגיע לו מיליונים. כמה בדיוק אני לא יודע, אבל בטוח שזה כמה ולא בשקלים. אילנה שמש  שם בדוי ,מעולם לא סיפרה לי מיהו אביו הביולגי של הילד למרות שדיברנו לא מעט. כמה לדעתכם מרוויח האיש מספר 5 באורקל מחשבים?


עסקי סרסרים   BROKERS' TRANSACTINS
הפעם אילנה הביאה לי פנקס של מתווך נדל"ן מפלשתינה. זהו פנקס שהודפס במיוחד לצורכי עיסקאות מסוג זה. יש שם גם הנחיות כלליות ואז מי שרצה להיות סרסר היה חייב להיות בסדר ואני מציע לכם לקרוא את הדרישות ובכלל הבריטים היו כנראה בסדר. דני חבר שלי היה רוצה לראות את הבריטים שוב. אני מעדיף שלא אבל שנינו לא קובעים כלום ועובדה שביבי מלך ישראל וכל מנהיגי ישראל איילי נדל"ן ואולי אפילו ללא סרסרים בכלל.


1935 פלדשטיין מוכר לביטר הבית על רחוב שיינקין 3 בסך תשע אלפים לאי במזומן
אילנה שמש שם בדוי ידעה שיש בפנקס הזה משהו שיקפיץ אותי במעט גם באופן אישי. מוזכר שם שמו של משה ביטר מסקארזשיסקא שבפולין. אמא שלנו גם נולדה בסקרז'יסקו פולין,  ואני זוכר שהזכירה את האחים ביטר מחנות הפירזול שבאלנבי ככאלה שעלו ארצה לפני השואה. נראה לי שיש קשר אבל לא בדקתי במאה אחוז.
אלו שבאו לפלשתינה לפני השואה לא הגיעו לימי הזכרון ביום השואה ואולי אני טועה שוב. ביקרתי בחנות של האחים ביטר יותר מפעם אחת כי נזקקתי למוצרים שהם מוכרים, כמעט כמו כל אחד. ראיתי שם כנראה את הבנים של אותם אחים. החנות טובה ועם מבחר איכותי. החנות ממוקמת באלנבי פינת לבונטין. מקום ותיק ואני לא בטוח שהשם ביטר מעיד על זה שאני לא זוכר מהם שום חיוך, אבל כנראה שזו שוב בעיה שלי.  







יום שני, 2 בדצמבר 2013

קיסינגר החייט מנחלת בנימין (הכניסה מקלישר)


געגועי לקיסינגר או -  Kissinger first class Tailor
עלון פרסומת של החייט קיסינגר מנחלת בנימין צילום אליעזר מורב


אילנה שמש (שם בדוי) שרלילה לא קטנה. בנעוריה נהגה בדמיונה להתרועע עם שועי עולם. מכיוון שגדלה במעברה לא יכלה להגיע רחוק ולכן עשתה זאת רק עם בני המקום. מעולם לא נהגה לקחת כסף תמורת עינוגיה עד שהכירה את פוקה. או אז נפקחו עיניה והבינה שאפשר לעשות כסף בהרבה דרכים ומכמה מקומות.

כל העולם מכיר את השם הנרי קיסינג'ר! כמה אנשים שמעו על ארנסט קיסינגר?
הנרי קיסינג'ר מדינאי ממדרגה ראשונה מזכיר המדינה של ארה"ב ובעל עיטור נשיא מדינת ישראל
ארנסט קיסינגר חייט ממדרגה ראשונה נחלת בנימין 32 הכניסה מצד רחוב קלישר
אילנה שמש (שם בדוי) נוהגת לבקרני מדי פעם. אין בינינו שום יחסים מעבר לשלום שלום ומדי פעם היא מראה לי דבר נחמד אותו קיבלה מהמאהב שלה פוקה. חוץ מזה היא כבר ממש לא צעירה למרות שיחסית לגילה היא נראית טוב ואפילו מצויין. שחיה יומיומית במימי הים התיכון ותרגילי מתיחות שומרים עליה רעננה כאילו היא לא נושקת ל- 70. מפעם לפעם אני רואה את הזיק הממזרי בעיניה ומשחזר בדימיוני ממעלליה בעבר.

אילנה שמש (שם בדוי), פוקה , פרוספר ועקנין , לארי אליסון והבן באמריקה
אילנה הכירה אותי לראשונה לפני למעלה משלושים שנה. נדמה לי שהיה לה מאהב מבוגר בסביבה וזה אחרי שפוקה נפטר. ציפור לחשה לי שפוקה השאיר לה מאה אלף דולר בצוואתו. ככה לפחות פרחה לה השמועה. אז אפשר היה לקנות עם זה לפחות שתי דירות נהדרות בתל אביב. אולי גם שלוש. הוא גם השאיר לה כל מיני דברים ישנים מפעם ומכיוון שהיא יודעת שאני אוהב את זה, היא מראה לי. ממש כמו ילדים קטנים. האם היא זוממת משהו לשיחזור עברה המפואר?
פעם סיפר לי פרוספר ועקנין השכן עם חנות הבגדים, שאילנה שמש (שם בדוי) ידעה לעשות דברים מדהימים... ויש לה בן גאון ומולטי מיליונר שחי באמריקה ועובד אצל לארי אליסון היהודי הכי עשיר בעולם באמת. על זה נספר בפעם הבאה.

עלון פרסומת מארץ-ישראל
ממש לאחרונה אילנה שמש (שם בדוי) באה לחנות והראתה לי את הנייר המצולם הבא. זהו דף נייר פרסומי לבית מלאכה משוכלל לבגדי גברים. בקיצור פרסומת לחייט שפותח עסק. הדפיסו את זה בדפוס גרסטנר ת"א רח' העליה 44. תשימו לב שהוא כתוב בעברית ובגרמנית. אני לא בדיוק יודע לתארך את הדף הזה. אילנה שמש (שם בדוי) אומרת לי "שאני לא מבין כלום וברור שהנייר הזה הוא טרום המדינה, כי כשכתוב ארץ ישראל ברור שזה לפני שפרצה המדינה". היא צוחקת ואומרת שזה כנראה משנות השלושים המאוחרות. אני לא ממש יודע אבל נראה לי שהאילנה הזו ממש צודקת. וזו לשון העלון מילה במילה. ותודה לאילנה שמש (שם בדוי) על הכל.


קיסינגר חיט ממדרגה ראשונה
אדוני הנכבד מאד! בזה אתכבד להודיעו שברחוב נחלת בנימין 32 הכניסה מצד רחוב קלישר פתחתי בית מלאכה משוכלל לבגדי גברים.
על יסוד נסיון של שנים רבות בתור חיט בבתי מלאכה חשובים בגרמניה ובארץ ישראל יש ביכולתי להשביע את רצונם של הלקוחות המהדרים ביותר. יואיל נא להזמין את תלבשתו אצלי, ויהיה לבוש בגדים נאים במקח שוה. אם אין שעתו פנויה, הנני מוכן לבקרהו בביתו. בכבוד רב
ארנסט קיסינגר - Ernst Kissinger
דפוס גרסטנר ת"א רח' העליה 44

קלישר 50 פינת נחלת בנימין 32 - בית גרינשבאום אתר vtlv תל אביב הוירטואלית
 נחלת בנימין 32 פינת קלישר 50 צילום אמנון יצחקי

קיסינגר ארנסט 1994 Kissinger 1910  היה בבעלותו בית מלאכה לחייטות צמרת.
מתוך האתר של ארגון יוצאי מרכז אירופה

בית גרינשבאום ומטבח הפועלים. מתוך תל אביב 100 האנציקלופדיה העירונית
"מעט יותר מעשור לאחר בניית בתי שכונת נחלת בנימין, החליף בית המידות של גרינשבאום את אחד מבתי המייסדים. במקום הבית הצנוע עטוי הרעפים עם הגינה בחזית, בנה גרינשבאום מבנה בסגנון אקלקטי אשר קומת הקרקע בו הוקדשה למסחר. עוד קודם, בשנות העשרים פעל כאן מטבח הפועלים הקאופרטיבי"

הנרי קיסינג'ר ועיטור נשיא מדינת ישראל
קיסינגר זה שם די יחודי, לפחות מבחינתי. אני מאד מעריך את הנרי קיסינג'ר וחושב שהוא איש יקר ואפילו אוהב ישראל מאד גדול. הרבה אנשים בישראל מחזיקים ממנו כשונא ישראל. בדרך כלל אנשים עם תפיסת עולם ימנית. נדמה לי שאם הנרי קיסינג'ר היה נולד באמריקה ולא בגרמניה, היה לו סיכוי מצויין להיות נשיא ארצות הברית. העצות שלו שוות הון מכל הבחינות. מי זוכר את הבדיחה על קיסינג'ר מירח הדבש שלו? תודה לעוזרים. לאחרונה נתקלתי בכמה מדליות הקשורות אליו.

עיטור נשיא מדינת ישראל עיצוב יוסי מתתיהו

לאחרונה קיבל מנשיא המדינה עיטור מיוחד המוגדר כעיטור הישראלי הגבוה ביותר. נראה לי יוזמה של שמעון פרס הצעיר מהנרי בכמה חודשים. עיטור נשיא מדינת ישראל זה משהו ממש חדש ואתם מוזמנים לקרוא עליו בבקשה 

מכירים את געגועי לקיסינגר של אתגר קרת? לא נראה שממש יש קשר. ואפילו לא לאילנה שמש (שם בדוי) החרמנית. כנראה שיש בכל זאת משהו המצריך ברור. אולי 1994 היא התחלה טובה.

געגועי לקיסינג'ר | אתגר קרת
"היא אומרת שאני לא אוהב אותה באמת. שאני אומר שאני אוהב, שאני חושב שאני אוהב, אבל שאני לא. שמעתי כבר על אנשים שאומרים שהם לא אוהבים מישהו, אבל לקבוע למישהו אחר אם הוא אוהב אותם? זה עוד לא יצא לי. פייר, מגיע לי, מי שמסכים לשכב עם בואשים שלא יבכה שהילדים שלו מסריחים. חצי שנה היא כבר מטרטרת לי בראש.." להמשך...

ארנסט והנרי קיסינג'ר
אם תרצו לדעת עוד על הנרי קיסינג'ר תעשו זאת לבד. ההבדל בגירסאות בויקיפדיה בעברית ובאנגלית ראוי לציון.
החייט ארנסט קיסינגר לא מוזכר שם למרות שהוא היה הדוד של הנרי. (בעצם בן דוד ולא מדרגה ראשונה ותודה לגד קינר (קיסינגר)  




יום רביעי, 16 באוקטובר 2013

המסמר של ג'וחא - ועכשיו האפליקציה בנייד

אילנה שמש (שם בדוי) הביאה לי מתנה. שונא מתנות יחיא? לא תמיד נעים לסרב לשי צנוע. הצורך של הנותן עולה לפעמים על זה של המקבל. הכל נכון בתנאי שהמסמר של ג'וחה לא כלול במתנה. כל הכוונות הטובות מובילות לטוב בתנאי, שאין שם את המסמר של ג'וחה.
מי יותר חכם? ג'וחא או הרשל'ה. מי יותר טיפש?  הרשל'ה היה באמת. וג'וחל'ה? ממש לא בטוח. 

המתנה של אילנה שמש והתנאי המחייב
אילנה שמש (שם בדוי) החליטה שהיא מביאה לי דורון. הסיבה  למתנה ממש לא ברורה.  אילנה מאד אוהבת מגע לא מחייב. מין אוראלי  ממש רק  במצבים  של פיקוח נפש.  מבחינתה מתנה זה סוג של נגיעה וגם אמירה. נותני המתנות זקוקים לעיתים, לתת משהו ללא הסבר מדויק וממוקד. שמחתי לקראת השי הצנוע למרות שבראשי כבר מחשבות וחישובים, על מה וכמה שזה יעלה לי בעתיד. ככה זה עם מתנות , תמיד אתה מרגיש חייב. שונאי המתנות חוגגים בתיאוריה ואולי גם במשרד התחבורה.
ואז זה הגיע ממש ללא שום הכנה נפשית. המסמר של ג'וחה. אילנה שמש (שם בדוי) אמרה "שהמתנה היא בתנאי שזה יעמוד פה ובזוית המסויימת ושאף אחד לא יקח את זה" ואפילו עוד משהו שאני כבר לא זוכר. מתברר שיש תנאים לנותני המתנות וזה לא חדש. 
אמרתי לאילנה שמש (שם בדוי) שאני מאד מודה לה אבל מתנות עם מסמרי ג'וחא, זה לא בשבילי. אילנה קצת נעלבה ולא הבינה על מה אני מדבר. מסמר של ג'וחה?  פתאומית מסתבר לי, שיש הרבה מאד אנשים בישראל, שלא שמעו על המסמר של ג'וחא. קשה לי מאד להאמין שיש ערבים שלא שמעו על המסמר של ג'וחא. פרובלמה ישראלית. לדעתי אי ידיעת המסמר של ג'וחא היא מחדל לאומי. תוקם מיד ולאלתר ועדה בראשות הרשל'ה מאוסטרופולי לחקירת הנושא החשוב הזה. יש לי רגישות מאד בסיסית למסמרי ג'וחה. זה יכול לבוא בהרבה גירסאות. רוצים דוגמא? אז בבקשה ואפילו יותר מאחת.

ג'וחא רוכב הפוך עיצוב אהרון שבו


כרטיס אדי והתורמים הנדיבים והאבל...
דניאלה להבי שם חצי אמיתי (לא זו מהתיקים) רצתה להצטרף לעמותת אדי והכרטיס המצורף לתורמים מעצמם באמת. היא מאד רצתה אבל התנתה זאת בהסכמת אגודת אדי,שחלקי הגוף הנהדרים שלה לא יתרמו למשל לכאלה שלא תורמים בעצמם. למשל לחרדים או לכאלה שלא היו מוכנים לתרום מסיבה כלשהי. מעמותת אדי ענו לה שתודה, אבל בלי המסמר של ג'וחה. מסתבר שגם באדי שמעו על המסמר של ג'וחא.

מה יש במילה הזו "מסמר" שכל כך הרבה דברים מתחברים ונקשרים אליה ובהומור?
חבר של דניאלה הנשמה, חתם גם הוא על כרטיס אדי. החבר הזה הידוע ברוחב לבו הצר,  התנה את תרומתו העתידית להסכמת איש דת מטעמו אחרי 120. מענין מה זה איש דת? ואם איש הדת הזה בעצמו יזדקק לתרומה בעצמו? האם גם אז נזדקק לעזרתו ופרשנותו המזוקקת? אה...

התניות ג'וחה לעולם הבא
מסתבר שיש אנשים החושבים שגם אחרי 120 הם עדין אדונים לגופם, נפשם ואפילו כספם. מאד מענין הקטע הרכושני הזה, אפילו אחרי המעבר לעולם שכולו טוב. נדמה לי שחתימה על כרטיס אדי שווה כמו חתימה על קרח. בהתנגדות המשפחה לא ינוע שום חלק של בשר נא.
יש כמה גירסאות לגבי המסמר של ג'וחא. הבאתי בהמשך כמה שמצאתי ממש בכוחות עצמי. אם אתם בקטע של עצלנות ורוצים בקצרה תימצות משלי אז בבקשה, אבל תדעו לכם שאם לא תקראו את הקישורים, ההפסד כולו שלכם.

המסמר של גוח'א - גירסת סופר המטבעות
אז הסיפור בכללי הוא על ג'וחא שמכר את הבית אחרי משא ומתן ארוך ומתיש שניתן לספרו בהרבה פרקים וסוף סוף הגיעו לחוזה ולכסף . או אז, ג'וחא שבקושי הסכים למכור את הבית,  אמר שהכל בסדר ואפילו המחיר, אבל יש רק דבר אחד שהוא לא מסוגל לוותר עליו.
צדקתם זה היה המסמר הישן והחלוד שהיה תקוע בתוך הבית. יש לג'וחא רגשות עזים למסמר. המסמר נישאר שלו לנצח. הבית כבר לא, אבל המסמר כן. לא יעזור בית דין. "מה כבר זה משנה?" אמרו הקונים, שיהיה כך.
"המסמר נשאר של ג'וחא" ככה כתוב בחוזה,שחור על גבי מסמך ואפילו בערבית. הכסף שולם וכולם מבסוטין לאללה. אחרי רבע שעה חזר ג'וחא לבדוק שהמסמר עדין שם ושלו. ככה כתוב בחוזה. אין בעיה ג'וחא, ככה כתוב. למחורת חזר והביא מגבת רטובה שתתיבש על המסמר שלו. מה שנכון נכון. אחרי עוד יום בא למסמר שלו, בשביל לשים שום וקצת בצל  שיהיה יבש ומוכן טוף טוף. וככה ממשיך הסיפור בכל מיני גרסאות עם כלב נובח שקשור ברצועה למסמר, עד שבני הבית שקנו אותו בלי המסמר, מבינים שמוטב להם לעזוב הבית, כי המסמר הזה יטריפם ואת חייהם לעד. יש גם גירסה בה קונים את המסמר במחיר סופר מופקע כמעט כמו מחיר הבית עצמו.

גירסת אליהו נאווי ז"ל
כמובן שיש בסיפור הרבה מוסר השכל לגבי הרבה דברים בחיינו, מאותיות קטנות בכל מיני חוזים ועד להתנהלות כללית עם כל מיני מסמרים בגדלים שונים.

גירסת האפליקציה
לכל אחד מאיתנו כמעט תקעו מסמר של ג'וחא בעיסקאות שונות. אצלי בחנות תלויה מכונת בשר במצב חדש מפעם. מבחינתי זו תזכורת חיה ונושמת למסמר מיוחד שעלה לי הון תועפות. מכונת הבשר הכי יקרה בישראל. כמעט ח"י אלפים אבל לפחות נשארה לי מזכרת. 
למי שיש טלפון סלולרי אז יש לו את ג'וחא כמעט כל חודש ואפילו בגירסת האפליקציה החדשה. החשבונות המטורפים לא נרגעו בישראל עד שדרך זוהרו של כחלון הכוכב התורן. אם אתם מנויים על הכבלים או חיבור לאינטרנט אז בטח יש לכם מסמר כזה שאתם מתים להוציא. בעלים של יחידת נופש בקלאב הוטל ושות' זה אחול מניוקי מסמר. יש כבר חברות הנחזות להוציא לכם את המסמר הזה. ברוב המקרים אתם מקבלים מסמר יותר גדול. ויש עוד הרבה.
פעם נתנו לי (במתנה כמובן), MP משהו, ובתנאי שרק אהיה לקוח נאמן לככה וככה זמן. ואני כמו אהבל קפצתי ושמחתי. אין לכם מושג כמה ש-MP יכול להיות יקר. יש מתנות חינם?
נשים לדעתי אלופות בענין המסמר ולא בהכרח של ג'וחה. אנחנו הפטישים תוקעים את המסמר בעוצמה, אבל לפעמים יוצאים אחלה ג'וחא. יש סטוצים מאד יקרים ולכל החיים. איפה החוזה בבקשה?

מסמר בצורת משכנתא ובלי ראש
המסמר של ג'וחא המתחדש בישראל הוא ענין המשכנתאות. זה ממש סיפור מורכב ולא לכעת. אנחנו הישראלים ממשיכים במשחק הזה ותורמים לפיטום הבנקים והמנהלים המסורים. סטנלי פישר רעד לגעת בזה כי מעולם הוא לא היה ממש טפסן ומבין בעניני מסמרים. סיפור המשכנתאות לפעם אחרת או עד שזה יתפוצץ לכולנו בפרצוף. העיקר שלבכירי הפוליטיקאים יש מיליונים והכל בזכות חוכמתם כי רבה. 

דב"א ואבו נימר מיפו וגם הקדשה של המיוחדת במינה
זכרתי שיש לנו בבית את הספר הנהדר של דן בן אמוץ סיפורי אבו נימר. ידעתי שיש בתוכו גירסה נחמדה וארוכה של המסמר של אבו נוואס. ואכן אחרי חיפוש קל ודינמי מצאתיו. מה שהיה מענין בספר ומאד הפתיע אותי הייתה שם הקדשה.
זה היה כיף לפתוח אותו מחדש ולגלות שם הקדשה מתקופת החיזורים טרום הנישואין. מי שחתומה שם היא לא פחות מהמיוחדת במינה, מינה ויסנר שכתבה שם בקצרה לקובי "אתה גדול" (24) מזל טוב עם הרבה נשיקות מינה 21.11.1982.
האם גם פה היה לנו סוג של מסמרו של ג'וחא בגירסה שונה וחכמה? לדעתי ממש לא. מה דעתכם?  אגב האם לכם יש סיפורי מסמרים משלכם? אשמח לשמוע.

סיפורי אבו נימר דן בן אמוץ אתר סימניה


מי יותר חכם, ג'וחה או הרשל'ה?
דן בן אמוץ דמות מיוחדת. הצבר האולטימטיבי היה בעצם יליד רובנו - ווהלין, אז פולין והיום אוקראינה. גם אבא שלי נולד שם בסביבה המאד קרובה וממש כמעט באותה שנה.
מוּסיה (משה) תהילימזוגער יליד 1923 העדיף לכתוב על ולצטט את ג'וחה המזרחי ולא את הרשל'ה מאוסטרופולי. אותו הרשל'ה שבאמת נולד, חי ופעל באותו אזור גיאוגרפי בו נולד דב"א, מספר דורות קודם.

האם דן בן אמוץ לא ידע שאמנון דנקנר יכול לתקוע אותו ולתמיד?
האם דן בן אמוץ האמין שקשריו עם אמנון דנקנר ובקשתו לביוגרפיה יובילו למצב דמותו הרעועה והבזויה כיום? 
מי שצריך היה אולי הכי להיזהר מדנקנר המנוח היה לכאורה יאיר לפיד.  אמנון ודן עכשיו מתחשבנים  בשמים או אולי בשאול הרותח ויאיר נרו יאיר. עד כה לפיד מבחינתי הפתעה ולחיוב.

מסמר ג'וחא בצבע ירוק
פוליטיקאים ועורכי דין הם אלופי מסמרי ג'וחא. לרבים מאיתנו היו ויהיו מסמרי ג'וחה. לא תמיד ניתן להימנע מהם. חשוב לנסות למונעם או לפחות לקבל אותם קטנים. לעיתים הפתרון הכי עדיף הוא התעלמות. יעני אין מסמר.
גם במסמרים יש סוגים שונים כמו גם גדלים. רצועת עזה וניספחיה הם דוגמא נהדרת למסמר גדול וחזק שהמצרים שמחו להשאיר לנו ולהרבה זמן. המסמר הזה לא קטן עם השנים. הוא חי בועט ואפילו מקבל גוון ירוק ולא אקולוגי. מה דעתכם על הסיוע הצבאי כלכלי של האמריקאים?


אספנים הם לפעמים קצת גוח'ות. אם אומרים להם שיש סדרת מטבעות אז הם כמובן ירצו את כל הסט. אם הם קנו חלק מסדרה הם ירצו להשלימה. זה ממש אסון כשהסדרה לא מושלמת. כתזכורת לגוח'ה ולהרשלה מאוסטרופולי עשו סדרת מדליות. ככה נדע כולנו האספנים, אפילו לצחוק על עצמנו.
הרשל'ה מאוסטרופולי מדליה רשמית, תשס"ח 2008 שנייה בסדרת מדליות "סיפורים מספרים"
עיצוב אהרן שבו. החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ.


החברה הישראלית למדליות ומטבעות מדליות בע"מ מוכרת (מסמרי) מדליוני גוח'ה 
ג'וחא הינו דמות הומוריסטית "המככבת" בספורי העם הנפוצים בקרב יהודיה מזרח ובספרות הלאדינו. דמותו של ג'וחא משתנה מסיפור לסיפור. לעיתים הוא צעיר ולעיתם מבוגר. לעיתים חכם ולעיתים טיפש. הוא התגלמות האדם הממוצע, הוא רמאי שלרוב מרמים אותו, מעין שוטה הכפר, שהוא גם נוכל וגם תמים ובסופו של דבר, נופל בפח שהוא מטמין לאחרים.
כששומעים את השם ג'וחא החיוך מיד עולה על השפתיים. הוא מסתבך בחובות, גונבים את חפציו אבל הוא מצליח להיחלץ מכל צרה ולהעמיד במקומם גנבים ומלכים. הוא נשאר עני ושמח בחלקו.
אז מיהו ג'וחא באמת: טיפש או חכם? מצחיק או מרגיז? אם בסיפור אחד נדמה לרגע שג'וחא הוא השוטה, הרי שבסיפור הבא הוא יוכיח לנו מעל לכל ספק שהוא הפיקח מכולם...
בצד הפנים של המדליה, מופיעה דמותו של ג'וחא רוכב על גבי  חמור והפעם ברכיבה הפוכה כשפניו פונות לזנבו של החמור. בצידה השני של המדליה, המשותף למדליות הסדרה כולה, סבא המספר לנכדיו את הסיפורים המחזקים את הקשר בין הדורות וממשיכים להלהיב ילדים ומבוגרים כאחד.


המסמר של ג'וחא - ועכשיו האפליקציה פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן ב MySay

יום שישי, 8 באפריל 2016

החברה של אילנה שמש

אילנה שמש (שם בדוי לחלוטין) מכירה חצי תל אביב. את החצי השני לא בטוח שכדאי לה בכלל.
מדי פעם אילנה שמש שם בדוי מספרת לי על דברים ואנשים מפעם ואפילו מזמן שעוד לא נולדתי.
אני רואה כיצד אילנה ממש מתגעגעת לימים ההם.

אתמול אילנה הראתה לי תמונות מקסימות של ידידה שלה המדגמנת עבור אופנת פרידו בנחלת בנימין והשנה 1949. 
אני ממש מוקסם מהחברה של אילנה שמש והיא ממש דומה לסופי מברלין.







frido אופנה בתל אביב נחלת בנימין 1949


יום שבת, 3 בינואר 2015

כספיון כבר בן 25 ויש חגיגה


הכל התחיל משיחת טלפון על הסובוח של הבוקר לחנות. הייתי כבר אחרי הסיבוב הראשון של הספונג'ה עם הסבון של פנטסטיק והתוספת של בדין בשביל הריח הטוב ואז הקווי כבר מצלצל ולא תמיד אני עונה לפני שצריך אבל עובדה שעניתי ואני כבר מבין שיהיה מעניין כי פנינה קורנובסקי על הקו והיא לעולם לא תטרחן אותי בסתם זוטות ואכן ככה היא מתחילה "קובי שלום ומה שלומך הכללי? אני מבינה שאתה ממשיך לחיות לך בפייסבוק והאמת שזה די נחמד בדרך כלל, ואני מקווה שזה לא פוגע לך בעבודה ובכלל. אז תדע שמצאתי תמונות לציורי שטרות הכסף של מדינת ישראל משנת 1954 ומיד חשבתי שזה יעניין אותך". אז הבנתי שיש משהו מעניין אבל בעצם אני כבר מכיר מפעם משהו כי פעם פנינה הראתה לי משהו חמוד של בעלה המנוח פאול קור ואפילו שילבתי אותו בפוסט ואני זוכר זאת היטב, ולכן עניתי לה שיש כבר שטר או הצעה לשטר שלא נתקבלה ואפילו לגבי הסדרה של 1958. אז פנינה אמרה "נכון מאד. אתה בהחלט צודק אבל כעת יש לי את כל ההצעות לכל הסדרה ואפילו עם מכתב מבנק ישראל אז חשבתי שזה יעניין אותך! האם אני טועה קובי?" 
"מה פתאום טועה פנינה. נשים לעולם לא טועות ובטח לא את 'פיקה' וזה מאד מעניין ומסקרן אותי, וטוב שחשבת עלי ואם זה נוח אז אגיע לראות ורק תגידי מתי בבקשה כי פולנים מנומסים לעולם לא מתפרצים". "תראה קובי, מבחינתי גם כעת בסדר אבל הכי עדיף מחר, יום שלישי פעמיים כי טוב, ונכין עוגה, ויש סיכוי שגם אילנה שמש (שם בדוי) תגיע, כי אתה מבין שהיא תמיד אומרת לי להגיד לה שמתי שהקובי הזה מגיע אז גם היא רוצה. תגיד יש בינכם משהו שאני לא יודעת? ".
"בסדר פיקה,  אז מחר בתשע ואילנה שמש בסדר שתגיע ונאחל לה בריאות ואושר, ואין לנו כלום והיא בסדר גמור ואיך יכול להיות לנו משהו בכלל, היא הרי יכולה להיות אמא שלי ואני הרי לא דן בן אמוץ. אז יאללה ביי מחר ותודה פנינה".

פיקה ואילנה שמש מחכות 
יום שלישי כבר הגיע ואני עולה לפנינה וזה קומה שניה פלוס במרכז תל אביב, וגם בלי מעלית ואני שם לב שאצלה בבניין יש את אותן מדרגות עם אותו פס שחור מתחת לכל מדרגה, ואותו מעקה עץ העשוי בוק כהה, בדיוק כפי שיש אצלנו בסוקולוב 93 וזה ממש בול ואפילו פלחי השיש ממש זהים, וגם שם זה לא עד הסוף של הרצפה ואמא שלנו תמיד אמרה לשוקי אהרן מהוועד, שחייבים להוסיף חתיכות שיש כי הפינות למטה תמיד שחורות וזה לא יאה, אבל אני כבר בתוך הדירה ופנינה כבר שם וצדקתם מאד כי לידה כבר יושבת אילנה שמש - (שם בדוי), שממש שמחה לקראתי וקוראת לי "קובוש שלום, יופי שבאת אני פה ממש במקרה". האילנה הזו שחקנית מלידה ולא כדאי שנספר על מה שאני יודע לגבי יכולותיה הכלליות ובטח לא לגבי תשוקותיה הכלליות.
התיישבתי לי והאויר די נגמר לי מהעליה ברגל, אבל הכל סבבה והמזג אויר נפלא והלוואי שכל החיים ישאר ככה המז"א ,אבל איש לא מוכן להוציא על זה כסף ואז אני רואה שפנינה ככה יושבת לה עם הרבה דברים מסביבה, ואני בעצם די "מפריע" לה לסדר עבודות של בעלה המנוח פאול קור והיא באמצע משהו אחר ואני באתי לשטרות הכסף מפעם ואפילו כאלה שלא נתקבלו, והנה הם שם בתוך נייר פרגמנט שנפתח והכל אצל פנינה מסודר ומאוחסן כאילו אנחנו בארכיב של פורט נוקס.

אילנה שמש שם בדוי, ממש לא מפסיקה להביט בי וכאילו שהיא אוכלת אותי בתשוקתה הממזרית, ואני כבר אפילו לא נבוך מזה ואני מסתכל סביבי ואני רואה את הספר "כספיון" מונח על השולחן, ואפילו עוד משהו כזה יותר קטן וגם זה "כספיון" בגירסה נוספת, והאמת שאני קצת מבולבל. פנינה אמרה לי שזהו ספר הילדים פרי יצירתו של בעלה, שאהוב עליה מאד. האמת שגם אצלנו בבית הילדים שלנו אהבו אותו, אבל לא חשבתי שאני אכיר את המשפחה שלו. 

פנינה קורנובסקי נושאת הכספיון

נושאת הכספיון ונותנת לו נשימה
הספר "כספיון" יצא לאור בשנת 1990 בהוצאת דביר-זמורה אחרי שטייל בהרבה ארצות ולא כתרמילאי. הספר צוייר ונכתב ב-1985 והסתובב בין הרבה הוצאות ספרים בעולם. "בעלי יצר את כספיון ואני נושאת אותו על גבי ונותנת לו נשימה" ככה ציטוט מפיה של פיקה קורנובסקי הנושאת את כספיון. מי מכיר את נושא העגל? לא של אריק שרון זצ"ל אלא של אותו פסל יווני ארכאי. אותו Moscophoros יכול לפרנס עשרות ספרים. מהיום אמור פנינה קורנובסקי נושאת הכספיון. פיקה נושאת הכספיון גם טוב. 

בשנת 1989 חזר "כספיון" ארצה והתקבל אצל המו"ל אוהד זמורה ז"ל. כספיון קיבל את פרס בן יצחק ממוזיאון ישראל אגף הנוער.


מסתבר שהקטליזטור ליצור עוד ועוד ספרי ילדים נפלאים נולד בעקבות קבלת פרס בפריז ב-1974 עבור הספר היפה בשם "מן הראש ועד הזנב" שצייר פאול קור. הספר הזה ללא מילים הופק על ידי גלריה מאג בפריז. באותה תקופה נכדיו של פאול קור היוו פילטרים ליצירותיו והיו הראשונים שנחשפו לכספיון ואכן שמותיהם מככבים בספריו. 
הספר כספיון הדג הקטן היום בן 25 שנה. כספיון שאהוב על כולם נשאר צעיר ורענן ויוצר מתח והתרגשות שמחשמל ומדליק ילדים ומבוגרים. 
הסתכלתי סביבי על קירות החדר ורק אז קלטתי שפאול קור היה אמן רב-תחומי ורב-צדדי, ובעברית פשוטה מולטי טאלנט. יצירותיו בתמונות השמן הן מדהימות וראויות לתשומת לב רבה. 

באתי לראות שטרות כסף של פאול קור שיזכו לפוסט נפרד ובעצם מצאתי את המלוכה, ואפילו חגיגה ומסיבה לכספיון בן 25. האמת אחלה מסיבה וכספיון הזה חתיך הורס והאמת שגם אילנה שמש שם בדוי ממש בסדר.   

יום שני, 18 ביולי 2016

גן הנביאים של ילדותי בתל אביב

גן מפעם בשחור לבן. האם זה גן הנביאים בתל אביב? תודה לאמיר שרצר

גנים ופקחים בתל אביב
בתל אביב יש הרבה גנים. יש גם הרבה פקחים השומרים ומפקחים על הסביבה, ולא בטוח שפקח בן רמליהו אכן היה הפקח הראשון בסביבה. מי קדם לבן רמליהו ומי היה הפקח הראשון באזור שלנו שתמיד היה מאד פעיל ומהרבה כיוונים?
גן זה במובן של גינה ציבורית עם ספסלים ואולי דשא וארגז חול ואפילו מתקנים לילדים כמו נדנדות ומגלשות ואפילו ארגז חול והיום יש דברים נפלאים ואני מכיר מישהו שנהיה מיליונר מעבודות שכאלה. רק כדאי לציין שאבא שלו היה קודם מיליארדר.
היום נהוג להוסיף בכל גן גם אלמנט של מים זורמים, כי מים זה יופי אבל דורש תחזוקה ותמיד יש בעיות ורק אם לא מטפלים. גן מיועד לילדים וילדות וגם תינוקות עם עגלות וסבתות והיום בטוח שגם לקשישים עם מטפלות ואפילו מהפיליפינים. מבוגרים באים לשם כי הילדים שלהם לעיתים קטנים או שסתם בא להם להיות איתם ולשמור עליהם. יש עוד מבוגרים שבאים לגנים ומחפשים קורבנות.

הגינה שלנו הייתה בגן הנביאים וזה ממש גינה בסדר ופעם אפילו היה שם מקום סביר לכדורגל. היום יש מקלט מבטון מזויין וגם שיפוצים נרחבים. אם אתם בספק אז תשאלו את טוביה טבי שחקן התיאטרון שלבן שלו קוראים נימרוד. גם אלי בלוך האח של שושי בלוך, שחי באמריקה יאשר זאת והוא היה אחלה שחקן והיה לי מאד קשה לנצחו, אבל רק כשהייתי ממש קטן. גם אבי רוזן היה בא לשם, כי גר ממש על הפינה של יחזקאל ושדרות נורדאו. גם אלי קזס הגיע ואפילו אריק גרינבלט ואיציק לוינשטיין ומיקי חימוביץ והיו עוד וסליחה מאלה שלא הוזכרו ותמיד גם הייתה בת אחת או שתיים אבל זה ממש לא בטוח.
גן הנביאים זה לא כמו אצטדיון המכביה, אבל אחלה מקום וממש קל"ב והיתה גם ברזיה מהקיר עם קצת ירוקת, אבל המים היו ממש רטובים ואין כמו מים להרטיב את הראש ובכלל. אפילו בקצה יש מקום לזוגות אוהבים וזה היה ממש נסתר ובסוף ואפילו ליד ארגז החול שתמיד אבל תמיד חתולים היו עושים קקי וגם פיפי.
גן הנביאים זה גן מאד ישן בגנים הלא תלויים של תל אביב, שבטוח לא קיבלו שום השראה מהגניים התלויים של בבל. האם היו גנים תלויים בבבל? שאלה בסדר ואני נוטה לכיוון החיובי אבל ממש לא בטוח. מי מאמין שהיה מבול והיה נח?

גן דורה גימפל ופעם גן הנביאים

המשפחה של אילנה שמש מספרת על "הרפתקאות של רכישת מגרש"
פעם אילנה שמש שם בדוי, הראתה לי מסמכים המדברים על הגן הזה החל משנות העשרים והשלושים ועד לשנת 1942 כמדומני, עם כל מיני התנהלויות משפטיות של העירייה מול בעלי הקרקע. מישהו כתב כמה דפים אישיים על הרפתקאות של רכישת מגרש שלימים יהיה חלק מגן הנביאים. היה שם מישהו בשם אברהם מינץ מוורשה פולין שקנה מגרש בשכונת העם א' וגם רחוב מלאכי הוזכר שם. בסוף המשפחה של אילנה שמש נפרדה מעוד שטח פרטי שהפך לציבורי וככה העירייה דואגת לפרנסתה הכללית וגם לפרנסיה, כאשר יש לא מעט קרקעות שהותרמו ואפילו טיפונת ללא אפשרות למיקוח אמיתי. אני לא זוכר מה בדיוק קרה שם, אבל בארכיון העירוני תמצאו כמעט הכל ותמיד ניתן להוסיף דברים ומותר פה ושם לייפות את ההיסטוריה ומעולם היא לא תרגיש בזה. והנה ערך עלא כייפאק בתל אביב 100 של דני רכט על גן גימפל הוא גן הנביאים

מיכל נהרי, אגרונומית מחלקת גנים ונוף, אגף שפ"ע כותבת על גן הנביאים
בשנות ה-20 עלה רעיון להקים גן המכיל צמחים הנזכרים בתנ"ך ובתלמוד. מכתבי התמיכה שגויסו מח. נ. ביאליק ואחרים לא הועילו והתוכנית לא יצאה אל הפועל. רק בשנת 1933 ניטע הגן במתכונת מצומצמת, על פי תוכניתו של אביגדור משל, שהיה הגנן הראשי של תל אביב. הרעיון היה יצירת גן עברי בתל אביב, העיר העברית הראשונה ושמירה על אופייה של תל אביב הקטנה. גן הנביאים נמסר לשימוש הציבור בשנת 1935, שטחו היה 2.6 דונם.הבדלי הגובה בגן, של 7 מ', נפתרו על ידי בניית מפלסים טופוגרפיים מוגנים על ידי קירות כורכר. בגן ניבנו 4 טרסות והוקף מכל עבריו בבוגנוליאה, יערה וברושים פירמידלים.היו בו שתי חורשות אורן ירושלים, חורשת תמרים, שדרות עצי תאנה, ורדים ושיחים רב שנתיים נוספים. במדרונות נטעו קקטוסים וצמחי סלעים אחרים ובגן היו גם משטחי דשא ופרחים.בתיכנון המחודש של חיים כהנוביץ משנת 1990 הורחבו שטחי הגן, נעשה שימוש באבן כורכר מקומית, שבילי הכורכר הוחלפו באספלט, נוספו מזרקה, אגמון קטן ופינות משחק - חלקן מעל מקלט לצורך הסתרתו. גן הוורדים שוחזר, נשמרה הפרגולה עם עמודי הלבנים, עליה טיפסה הבוגנוליאה.  ולמאמר המלא בגן ונוף 

השכנים שגרו ליד גן הנביאים
גן הנביאים של ילדותי הוא גן ממש בסדר. הוא בנוי על אחד משלושת רכסי הכורכר של תל אביב אבל הקטע הגיאולוגי לא ממש משחק כרגע. הגן הוא ממש גדול באופן יחסי ומאד מוצל וככה אני זוכר אותו תמיד. צל זה דבר ממש בסדר אבל דשא חייב שמש וגם רוח. מי מכיר את סיפור הדשא במגרש של אייאקס אמסטרדם?
היו גם כמה שכנים מסביב לגן והכי מפורסמים וכמובן מבחינתי זה הבני דודים של אמא שלנו, שהם משפחת אלרון עם יצחק ושרה והבנות נירה ודורית לפני שהם נעו צפונה לרמת אביב להיות בקרבת מנהיגי המדינה שבהמשך. האם פרס ורבין בחרו לגור ברמת אביב כי הבינו שמשם תצוץ הנהגת המדינה?

תמיד שמרתי על האוטו של יצחק שהיה קצין בכיר מאד בצבא והיה לו אוטו מאמריקה, כי זה מה שנתנו אז ובטוח שהיה כבר אז קשר לסיוע הבטחוני. הצבע של מכוניות הצבא היה זית ממש כהה ואני תמיד דאגתי שהרכב של דוד יצחק יהיה תמיד בשטח סטרילי, ותמיד זה אומר לפחות פעם אחת או יותר והכוונה שאדאג ששום כדור לא יפגע באוטו. כדור של כדורגל ולא כדור נותב או דום דום עם ראש חתוך כמו של החזיר מהרצליה והבן של הגננת.
הייתה שם צמודה לגן בעובדיה 1 גם אחת דנה פלר היפה יפה והדקה, עם השיער הבלונדי והגולש והבית הפרטי והענק והיה בצד השני של הגן גם אחד שהיה משפחה של סמוכה מהאופניים והיה גם יגאל הגבוה עם השפם שהיה גר ליד עץ התות בעובדיה מול האלרונים בבית קטן. הייתה גם מאפיה-קונדיטוריה נהדרת. יגאל האלמן מכר בסוף את המקום, והיום זה רכושו של איזה מולטי מיליונר בהייטק, שעשה שם בית מאד מיוחד. גם המשפחה של נגה ובארי סנפירי שאבא שלהם היה אלוף הסליקאים הייתה שם וגם המשפחה של יזהר דמארי השבוי בסוריה מיום כיפור וגם אילנה סלומון חברה של אראלה וגם פרידה פסקוביץ ומשפחתה.
גם צביקה ברומברג גר ברחוב יחזקאל אבל אני לא זוכר אותו בקטע של כדורגל, אבל הנה מצאנו תמונה אלוהית בה רואים אותו על טנק שהובא לסרט פטון בקולנוע פאר שזה 5 קטנות מגן הנביאים. גם יורם כוכבי השחיין האולימפי ואלוף ישראל שגם למד בתיכון ה', היה גר צמוד לגן הנביאים. דני ברכה הכדורסלן הנהדר מהפועל תל אביב שלמד בשבח וגם אחותו גרו ברחוב מלאכי הצמוד לגן מהצד של דיזינגוף.

צביקה ברומברג על הטנק בקולנוע פאר עם הסרט פטון

לרוץ אחרי כדור ולהזיע כמו סוס או חמור
פעם היה שם מגרש במרכז הגן ואני לא זוכר דשא ממש רציני כי אם טלאים טלאים ולא צהובים, והיינו רצים ורצים עם חולצות פסים ספוגות בזיעה נהדרת, ונשבע לכם שהיה ממש כייף והרגשתי שאני ממש בסדר וגיורא שפיגל יכול ללמוד ממני ואולי אפילו עוד מישהו אבל ג'ורג' בסט כבר לא וגם לא פלה. היינו משחקים שם ותמיד קבוצה נגד קבוצה ואני כבר לא זוכר את הקבוצות שתמיד התערבבו והפרינציפ היה שיהיו כוחות שווים. פציעות תמיד היו אבל עד הבר מצווה הכל עבר. בעצם עד החתונה הכל יעבור. 




אבי רוזן גר ממש קרוב ואפילו יותר קרוב ממני וגם לא היה צריך לעלות את העליה של רחוב עובדיה. אבי היה גר ממש על הפינה של יחזקאל ושדרות נורדאו ולמדנו ביחד בבית הספר היסודי ואפילו באותו גן ילדים של הגננת רחל ברחוב עמוס. מזל שיש לי תמונות ואני לא צריך להתווכח עם 5 ילדים הטוענים שאני ורק אני הלכתי איתם לגן ילדים ליד בית הכנסת והנה דוגמא נוספת להולדתן של אגדות אורבניות מערים גדולות ובהמשך חלקן יהפך לקונספירציות אמיתיות. מי מסוגל להבין איך חמישה בנים סבורים שהייתי איתם בגן הילדים לפני כיתה אלף. האם הם מחפשים פרוטקציה? פרוטקציה למה בדיוק? מצטער אבל סוחרי מטבעות לא מסוגלים לכלום.

גם אלי קזס היה מגיע לגן הנביאים מרחוב דיזינגוף הצמוד ותמיד הגרביים שלו מתוצרת "אתא" כי שם עבדה אימו בחנות אתא שבדיזינגוף ליד המשטרה. הגרבים של אלי קזס היו מתוחים למעלה למעלה ומזל שגרביים של בנים לא מגיעות לביצים כי אלי היה בטוח מותח אותן עד קצה הגבול. גם איציק לוינשטיין היה שחקן קבוע ואבצ'וק גם. גבי מזרחי המתולתל והשרירן בטוח שגם ואני זוכר אותו מצויין וכדורגל לא היה הקטע שלו, אבל מתח והתעמלות ומשחקי דאווין ועוד איך. אביחי השכן מסוקולוב שהיה הנכד של קולר הספר מדיזינגוף, היה משחק וגם אביחי הבן של סעדיה דמארי האח הבוגר של שושנה דמארי הזמרת הלאומית. את יוסי אפריגן אני לא זוכר במשחקי כדור וגם לא את אבי שחור מהפלאפל. בעצם אולי כן. 
גם אריק גרינבלט ואפילו איל כהן, ירון בן שחר וגילי סדוב ועוד גילי שגר בירמיהו ואפילו צדוק מזרחי שהיה כוכב שהיה לי קושי רציני לנצחו אבל לא קושי בלתי אפשרי. 

1973 החזרה מהשבי בסוריה עם קהל המונים
המחזה הכי חרוט מבחינתי בסביבה זו הוא חזרתו של יזהר דמארי מהשבי בסוריה. אחרי שנפל מוצב החרמון במלחמת יום כיפור, הוחזרו השבויים מסוריה מגולחים וכל הסביבה הגיעה לקבלת הפנים הנרגשת. זה לא בדימיוני ואפילו עפר גרין הבלונדיני עם תלתלי הזהב שהיה ונשאר קטן מאיתנו בגיל, זוכר את הקולות והמראות והוא בגן הנביאים בנקודת תצפית טובה כאילו הוא במגדל תצפית הרואה הכל. לימים התברר לי שמשפחתו של עופר קשורה לגברת זלצר שגרה ברחוב עובדיה והייתה מראשוני התושבים בסביבה עם בית קטן ועצים בחצר ואפילו פרה ואני מחכה לתמונה המובטחת. יש לי זמן. עד אז אנוח בגן הנביאים. 


גן הנביאים והמים הזורמים

גן הנביאים מבט מרחוב עובדיה

גן הנביאים מבט מהגן לכיוון רחוב עובדיה