גן מפעם בשחור לבן. האם זה גן הנביאים בתל אביב? תודה לאמיר שרצר
גנים ופקחים בתל אביב
בתל אביב יש הרבה גנים. יש גם הרבה פקחים השומרים ומפקחים על הסביבה, ולא בטוח שפקח בן רמליהו אכן היה הפקח הראשון בסביבה. מי קדם לבן רמליהו ומי היה הפקח הראשון באזור שלנו שתמיד היה מאד פעיל ומהרבה כיוונים?
גן זה במובן של גינה ציבורית עם ספסלים ואולי דשא וארגז חול ואפילו מתקנים לילדים כמו נדנדות ומגלשות ואפילו ארגז חול והיום יש דברים נפלאים ואני מכיר מישהו שנהיה מיליונר מעבודות שכאלה. רק כדאי לציין שאבא שלו היה קודם מיליארדר.
היום נהוג להוסיף בכל גן גם אלמנט של מים זורמים, כי מים זה יופי אבל דורש תחזוקה ותמיד יש בעיות ורק אם לא מטפלים. גן מיועד לילדים וילדות וגם תינוקות עם עגלות וסבתות והיום בטוח שגם לקשישים עם מטפלות ואפילו מהפיליפינים. מבוגרים באים לשם כי הילדים שלהם לעיתים קטנים או שסתם בא להם להיות איתם ולשמור עליהם. יש עוד מבוגרים שבאים לגנים ומחפשים קורבנות.
הגינה שלנו הייתה בגן הנביאים וזה ממש גינה בסדר ופעם אפילו היה שם מקום סביר לכדורגל. היום יש מקלט מבטון מזויין וגם שיפוצים נרחבים. אם אתם בספק אז תשאלו את טוביה טבי שחקן התיאטרון שלבן שלו קוראים נימרוד. גם אלי בלוך האח של שושי בלוך, שחי באמריקה יאשר זאת והוא היה אחלה שחקן והיה לי מאד קשה לנצחו, אבל רק כשהייתי ממש קטן. גם אבי רוזן היה בא לשם, כי גר ממש על הפינה של יחזקאל ושדרות נורדאו. גם אלי קזס הגיע ואפילו אריק גרינבלט ואיציק לוינשטיין ומיקי חימוביץ והיו עוד וסליחה מאלה שלא הוזכרו ותמיד גם הייתה בת אחת או שתיים אבל זה ממש לא בטוח.
גן הנביאים זה לא כמו אצטדיון המכביה, אבל אחלה מקום וממש קל"ב והיתה גם ברזיה מהקיר עם קצת ירוקת, אבל המים היו ממש רטובים ואין כמו מים להרטיב את הראש ובכלל. אפילו בקצה יש מקום לזוגות אוהבים וזה היה ממש נסתר ובסוף ואפילו ליד ארגז החול שתמיד אבל תמיד חתולים היו עושים קקי וגם פיפי.
גן הנביאים זה גן מאד ישן בגנים הלא תלויים של תל אביב, שבטוח לא קיבלו שום השראה מהגניים התלויים של בבל. האם היו גנים תלויים בבבל? שאלה בסדר ואני נוטה לכיוון החיובי אבל ממש לא בטוח. מי מאמין שהיה מבול והיה נח?
גן דורה גימפל ופעם גן הנביאים
המשפחה של אילנה שמש מספרת על "הרפתקאות של רכישת מגרש"
פעם אילנה שמש שם בדוי, הראתה לי מסמכים המדברים על הגן הזה החל משנות העשרים והשלושים ועד לשנת 1942 כמדומני, עם כל מיני התנהלויות משפטיות של העירייה מול בעלי הקרקע. מישהו כתב כמה דפים אישיים על הרפתקאות של רכישת מגרש שלימים יהיה חלק מגן הנביאים. היה שם מישהו בשם אברהם מינץ מוורשה פולין שקנה מגרש בשכונת העם א' וגם רחוב מלאכי הוזכר שם. בסוף המשפחה של אילנה שמש נפרדה מעוד שטח פרטי שהפך לציבורי וככה העירייה דואגת לפרנסתה הכללית וגם לפרנסיה, כאשר יש לא מעט קרקעות שהותרמו ואפילו טיפונת ללא אפשרות למיקוח אמיתי. אני לא זוכר מה בדיוק קרה שם, אבל בארכיון העירוני תמצאו כמעט הכל ותמיד ניתן להוסיף דברים ומותר פה ושם לייפות את ההיסטוריה ומעולם היא לא תרגיש בזה. והנה ערך עלא כייפאק בתל אביב 100 של דני רכט על גן גימפל הוא גן הנביאים
מיכל נהרי, אגרונומית מחלקת גנים ונוף, אגף שפ"ע כותבת על גן הנביאים
בשנות ה-20 עלה רעיון להקים גן המכיל צמחים הנזכרים בתנ"ך ובתלמוד. מכתבי התמיכה שגויסו מח. נ. ביאליק ואחרים לא הועילו והתוכנית לא יצאה אל הפועל. רק בשנת 1933 ניטע הגן במתכונת מצומצמת, על פי תוכניתו של אביגדור משל, שהיה הגנן הראשי של תל אביב. הרעיון היה יצירת גן עברי בתל אביב, העיר העברית הראשונה ושמירה על אופייה של תל אביב הקטנה. גן הנביאים נמסר לשימוש הציבור בשנת 1935, שטחו היה 2.6 דונם.הבדלי הגובה בגן, של 7 מ', נפתרו על ידי בניית מפלסים טופוגרפיים מוגנים על ידי קירות כורכר. בגן ניבנו 4 טרסות והוקף מכל עבריו בבוגנוליאה, יערה וברושים פירמידלים.היו בו שתי חורשות אורן ירושלים, חורשת תמרים, שדרות עצי תאנה, ורדים ושיחים רב שנתיים נוספים. במדרונות נטעו קקטוסים וצמחי סלעים אחרים ובגן היו גם משטחי דשא ופרחים.בתיכנון המחודש של חיים כהנוביץ משנת 1990 הורחבו שטחי הגן, נעשה שימוש באבן כורכר מקומית, שבילי הכורכר הוחלפו באספלט, נוספו מזרקה, אגמון קטן ופינות משחק - חלקן מעל מקלט לצורך הסתרתו. גן הוורדים שוחזר, נשמרה הפרגולה עם עמודי הלבנים, עליה טיפסה הבוגנוליאה. ולמאמר המלא בגן ונוף
השכנים שגרו ליד גן הנביאים
גן הנביאים של ילדותי הוא גן ממש בסדר. הוא בנוי על אחד משלושת רכסי הכורכר של תל אביב אבל הקטע הגיאולוגי לא ממש משחק כרגע. הגן הוא ממש גדול באופן יחסי ומאד מוצל וככה אני זוכר אותו תמיד. צל זה דבר ממש בסדר אבל דשא חייב שמש וגם רוח. מי מכיר את סיפור הדשא במגרש של אייאקס אמסטרדם?
היו גם כמה שכנים מסביב לגן והכי מפורסמים וכמובן מבחינתי זה הבני דודים של אמא שלנו, שהם משפחת אלרון עם יצחק ושרה והבנות נירה ודורית לפני שהם נעו צפונה לרמת אביב להיות בקרבת מנהיגי המדינה שבהמשך. האם פרס ורבין בחרו לגור ברמת אביב כי הבינו שמשם תצוץ הנהגת המדינה?
תמיד שמרתי על האוטו של יצחק שהיה קצין בכיר מאד בצבא והיה לו אוטו מאמריקה, כי זה מה שנתנו אז ובטוח שהיה כבר אז קשר לסיוע הבטחוני. הצבע של מכוניות הצבא היה זית ממש כהה ואני תמיד דאגתי שהרכב של דוד יצחק יהיה תמיד בשטח סטרילי, ותמיד זה אומר לפחות פעם אחת או יותר והכוונה שאדאג ששום כדור לא יפגע באוטו. כדור של כדורגל ולא כדור נותב או דום דום עם ראש חתוך כמו של החזיר מהרצליה והבן של הגננת.
הייתה שם צמודה לגן בעובדיה 1 גם אחת דנה פלר היפה יפה והדקה, עם השיער הבלונדי והגולש והבית הפרטי והענק והיה בצד השני של הגן גם אחד שהיה משפחה של סמוכה מהאופניים והיה גם יגאל הגבוה עם השפם שהיה גר ליד עץ התות בעובדיה מול האלרונים בבית קטן. הייתה גם מאפיה-קונדיטוריה נהדרת. יגאל האלמן מכר בסוף את המקום, והיום זה רכושו של איזה מולטי מיליונר בהייטק, שעשה שם בית מאד מיוחד. גם המשפחה של נגה ובארי סנפירי שאבא שלהם היה אלוף הסליקאים הייתה שם וגם המשפחה של יזהר דמארי השבוי בסוריה מיום כיפור וגם אילנה סלומון חברה של אראלה וגם פרידה פסקוביץ ומשפחתה.
גם צביקה ברומברג גר ברחוב יחזקאל אבל אני לא זוכר אותו בקטע של כדורגל, אבל הנה מצאנו תמונה אלוהית בה רואים אותו על טנק שהובא לסרט פטון בקולנוע פאר שזה 5 קטנות מגן הנביאים. גם יורם כוכבי השחיין האולימפי ואלוף ישראל שגם למד בתיכון ה', היה גר צמוד לגן הנביאים. דני ברכה הכדורסלן הנהדר מהפועל תל אביב שלמד בשבח וגם אחותו גרו ברחוב מלאכי הצמוד לגן מהצד של דיזינגוף.
צביקה ברומברג על הטנק בקולנוע פאר עם הסרט פטון
לרוץ אחרי כדור ולהזיע כמו סוס או חמור
פעם היה שם מגרש במרכז הגן ואני לא זוכר דשא ממש רציני כי אם טלאים טלאים ולא צהובים, והיינו רצים ורצים עם חולצות פסים ספוגות בזיעה נהדרת, ונשבע לכם שהיה ממש כייף והרגשתי שאני ממש בסדר וגיורא שפיגל יכול ללמוד ממני ואולי אפילו עוד מישהו אבל ג'ורג' בסט כבר לא וגם לא פלה. היינו משחקים שם ותמיד קבוצה נגד קבוצה ואני כבר לא זוכר את הקבוצות שתמיד התערבבו והפרינציפ היה שיהיו כוחות שווים. פציעות תמיד היו אבל עד הבר מצווה הכל עבר. בעצם עד החתונה הכל יעבור.
אבי רוזן גר ממש קרוב ואפילו יותר קרוב ממני וגם לא היה צריך לעלות את העליה של רחוב עובדיה. אבי היה גר ממש על הפינה של יחזקאל ושדרות נורדאו ולמדנו ביחד בבית הספר היסודי ואפילו באותו גן ילדים של הגננת רחל ברחוב עמוס. מזל שיש לי תמונות ואני לא צריך להתווכח עם 5 ילדים הטוענים שאני ורק אני הלכתי איתם לגן ילדים ליד בית הכנסת והנה דוגמא נוספת להולדתן של אגדות אורבניות מערים גדולות ובהמשך חלקן יהפך לקונספירציות אמיתיות. מי מסוגל להבין איך חמישה בנים סבורים שהייתי איתם בגן הילדים לפני כיתה אלף. האם הם מחפשים פרוטקציה? פרוטקציה למה בדיוק? מצטער אבל סוחרי מטבעות לא מסוגלים לכלום.
גם אלי קזס היה מגיע לגן הנביאים מרחוב דיזינגוף הצמוד ותמיד הגרביים שלו מתוצרת "אתא" כי שם עבדה אימו בחנות אתא שבדיזינגוף ליד המשטרה. הגרבים של אלי קזס היו מתוחים למעלה למעלה ומזל שגרביים של בנים לא מגיעות לביצים כי אלי היה בטוח מותח אותן עד קצה הגבול. גם איציק לוינשטיין היה שחקן קבוע ואבצ'וק גם. גבי מזרחי המתולתל והשרירן בטוח שגם ואני זוכר אותו מצויין וכדורגל לא היה הקטע שלו, אבל מתח והתעמלות ומשחקי דאווין ועוד איך. אביחי השכן מסוקולוב שהיה הנכד של קולר הספר מדיזינגוף, היה משחק וגם אביחי הבן של סעדיה דמארי האח הבוגר של שושנה דמארי הזמרת הלאומית. את יוסי אפריגן אני לא זוכר במשחקי כדור וגם לא את אבי שחור מהפלאפל. בעצם אולי כן.
גם אריק גרינבלט ואפילו איל כהן, ירון בן שחר וגילי סדוב ועוד גילי שגר בירמיהו ואפילו צדוק מזרחי שהיה כוכב שהיה לי קושי רציני לנצחו אבל לא קושי בלתי אפשרי.
1973 החזרה מהשבי בסוריה עם קהל המונים
המחזה הכי חרוט מבחינתי בסביבה זו הוא חזרתו של יזהר דמארי מהשבי בסוריה. אחרי שנפל מוצב החרמון במלחמת יום כיפור, הוחזרו השבויים מסוריה מגולחים וכל הסביבה הגיעה לקבלת הפנים הנרגשת. זה לא בדימיוני ואפילו עפר גרין הבלונדיני עם תלתלי הזהב שהיה ונשאר קטן מאיתנו בגיל, זוכר את הקולות והמראות והוא בגן הנביאים בנקודת תצפית טובה כאילו הוא במגדל תצפית הרואה הכל. לימים התברר לי שמשפחתו של עופר קשורה לגברת זלצר שגרה ברחוב עובדיה והייתה מראשוני התושבים בסביבה עם בית קטן ועצים בחצר ואפילו פרה ואני מחכה לתמונה המובטחת. יש לי זמן. עד אז אנוח בגן הנביאים.
גן הנביאים והמים הזורמים
גן הנביאים מבט מרחוב עובדיה
גן הנביאים מבט מהגן לכיוון רחוב עובדיה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה