אתמול הלכנו לאכול צהרים אצל אלברט שניצל בבן יהודה 59, כי כבר מספיק זמן לא היינו שם וזה לא יאה ולא נאה ככה לזנוח אנשים טובים המכינים אוכל טוב וטעים. חוץ מזה אלברט ודבורה הם אוהבי אדם. אז ניר הבן שלי אמר "אלברט" וככה הגענו לשם וחשבנו שגם אבנר יגיע, אבל תיכנונים לחוד ואבנר שהיה בפגישה ברחוב מאפו הסמוך לא הסתדר עם זה וזה בסדר כי תמיד יש עוד פעם.
אז אצל אלברט האוכל תמיד טעים ומזין, ואלברט כבר לא צריך לשאול אותי מה ואיך,כי מבחינתי הכל נפלא ורק הגודל של המנה חונק אותי ואני לא יודע להשאיר בצלחת כלום, כי זה ממש לא חינוכי. אם זה טעים אז נהוג במקומותינו לסיים הכל ואתם תעשו מה בא לכם. נימוסי שולחן של חנה בבלי ע"ה בפעם אחרת בבקשה.
אלברט גם מכין את האוכל וגם מספר בדיחות. הבדיחות בחינם
אז הגענו כבר לקראת שעה ארבע והיו מעט אנשים וככה הכי כייף, כי אז אפשר לדבר עם דבורה ואלברט וגם לצחוק כי אלברט תמיד מספר קטעים ואפילו בדיחות. אלברט יודע לספר בדיחה וזה לא דבר של מה בכך, כי מעטים בעולם ממש טובים בזה באופן מולד, למרות שתמיד ניתן להתאמן. מי לדעתכם מספר הבדיחות הכי טוב שאתם מכירים?
אז אחרי החומוס עם הטחינה וגם קצת חמוצים והפיתות החמות ועוד מרק ירקות זה התחיל. שאלתי את אלברט אם המרק מהיום כפתיח ואלברט אמר שאם רוצים מרק מהיום אז שנבוא מחר, וכבר יש טיפה וודקה ועושים לחיים ודבורה קצת נראית לא מרוצה שאלברט שותה אבל בסדר, כי החיים יפים וזורמים ולשתות וודקה בקטנה זה רק טוב. וודקה ונשים יפות מדי אתם כבר מכירים מהפעם הקודמת של דוד רולניצקי
אז דיברנו ככה על כל מיני חברים שלנו, שאוכלים אצל אלברט כמו יעקב מירושלים שאלברט לא יודע בכלל שקוראים לו יעקב סדאם חוסיין, כי הוא רק אוכל בבית ורק אצל אלברט והוא מגיע לעיתים ממש מנווה יעקב. פעם יעקב אפילו צילצל לבנק בפוקלנד לשאול כמה שאלות באופן אישי וגם לדעת "איך אקלים?" שם. והוא יודע המון דברים שלאחרים זה ממש לא איכפת, כמו למשל מה היחס בין הכסף האוזבקי ממנו בא יעקב לבין הכסף הנוכחי בטוגו למשל. דבורה צחקה.
מה זה הביטקוין הזה?
אז כשדיברנו על כסף, פתאומית דבורה שואלת אותי על הביטקוין ומה זה הדבר הזה שכולם מדברים עליו ובכלל שאלות קשות ואני בכוחותי הדלים מנסה להסביר שאני לא יודע ובעצם הרוב לא יודעים מה מסתתר מאחורי הסיפור הזה ולמה בנק ישראל מזהיר רק כעת ובכלל הרבה שאלות ותשובות אין.
אז אמרתי לדבורה שכל הסיפור של הביטקוין זה בדיוק כמו הסיפור עם שני הלבנים שהגיעו לאפריקה והתחילו לקנות קופים מהמקומיים והמחיר עלה ועלה ועוד יותר עלה, ובסוף זה נגמר לא טוב, ומי שלא מכיר אז שישאל ואני אסביר שוב כי זה אחלה סיפור על ספקולנטים, תמימים ולוקשים ובכלל. אז היה נחמד ונדמה לי שסיפור הקופים באפריקה פתח את את "הלתאבון" לסיפורים ובדיחות, ואלברט אמר לי לספר משהו והוא ימשיך ויצטרף ואז נזכרתי בבדיחה הכי מתוקה שאני מכיר וכמעט איש לא צוחק ממנה ומעניין למה.
תתחיל ואני אצטרף ונמשיך
אז אמרתי לאלברט שאם הוא אומר ככה להתחיל והוא ימשיך שזה ממש הבדיחה על הקוף עם הפסנתרן עם הויסקי ובכלל אחלה דבר. אז אלברט להפתעתי טען להגנתו שהוא לא מכיר ודבורה גם ואפילו אמרה לי "מה יש לך עם קופים היום?", ואני אמרתי שקובי זה ממש כמו קופי ועובדה שקופיקס מהקפה משחקים אותה ואין כמו קופים ואפילו אנחנו היינו פעם סוג של קופים ובגלל דרווין הלכנו לדרך חכמה יותר ,עם הרבה יותר יסורים ומה שעושים לקופים בחוות מסוימות עם ניסויים זה ממש דבר נורא. דבורה לא הבינה מאיפה צצו כל הקופים אז אמרתי שאספר את הבדיחה.
רק נורית לוי צחקה ואפילו הבינה
אז אלברט אמר "ספר כבר מה אתה עושה מתח מקופים?" ואז עניתי לו שעד היום רק אחת הבינה את הבדיחה ואפילו צחקה. כל השאר פתחו עיניים ולא זזו ואפילו כשהסברתי זה לא היה משהו וזה סימן או שהבדיחה חרא או שהמספר חרא או ששניהם סתם דרעק. האחת והיחידה שהבינה ואפילו צחקה קוראים אותה נורית לוי, שהיא חברה של מינה ואפילו נולדה באותו תאריך בדיוק וחוץ מזה היא גם בנקאית וגם רואת חשבון ועובדה שאחרי כל זה היא נהנית מבדיחות בעיתיות. אז אמרתי לאלברט ודבורה שיש מצב שזה לא יצחיק אותם ואולי כדאי להם להתחרט.
"ספר כבר.."
אז אלברט אמר "נו ספר כבר" למרות שכבר לא היו עוד סועדים חוץ משניים שאכלו אבל לא התערבו בכלל ואפילו שילמו בסוף ובא עוד אחד, שאכל אתמול והיום שילם כי אתמול לא היה לו והנה הוא פה ומספר שהיה אחלה ובכלל. אז אמרתי בסדר והבטחתי שאני אנסה לספר את הבדיחה עם הקוף , הויסקי והפסנתרן הכי טוב שאני יודע והתחלתי להיות ממש מרוכז וניר אמר עוד לפני שהתחלתי שזה בכלל לא מצחיק ואולי שאלברט יספר משהו כי את אלברט תמיד מבינים והוא גם נוהג תמיד בסוף להסביר למרות שכולם על הריצפה. אז אלברט אמר "ספר כבר כי כבר נגמר היום" ומישהו צילצל אלי ואמר שהוא ליד החנות ואין איש בפנים והוא רוצה למכור משהו ומתי יהיה מישהו. אז אמרתי להוא בטלפון שאני כרגע אוכל אצל אלברט וצריך לספר את הבדיחה על הפסנתרן עם הקוף והויסקי והביצים ובחמש אהיה בחנוק. אז ההוא סגר כי אולי הבין שהוא לא במקום הנכון. מה לעשות כל אחד והראש שלו...
מסעדה, פאב, פסנתרן , ויסקי , קוף וברמן
אז הגיע הזמן והתחלתי לספר את הבדיחה שאני לא זוכר מי מכר לי אותה וממש בזול וזה הלך ככה.
אחד הגיע לפאב מסעדה מאד מיוחדת. הוא שמע שיש שם פסנתרן ממש מיוחד ואפילו מגישים שם ויסקי עם טעם די יחידאי ויש גם הפתעה וחייבים להגיע לשם. אז הנה הוא שם עם זוגתו ניגש ומזמין ויסקי על הקרח והברמן מוזג את הויסקי על הקרח בכוס המיוחדת וככה בצד הדלפק יושב קוף ממש קטן וחמוד שברגע שהברמן מסיים למזוג ,ניגש לכוס וכאילו מתיישב עליה וממש טובל את הביצים האדומות שלו בויסקי. הברמן ממש לא מופתע וכאילו זה פרוטוקול ידוע. אחרי שהקוף גומר את הטבילה של הביצים הנקיות מאד, הוא מתיישב ככה בצד וגם מיבש אותן ומחכה כנראה ללקוח הבא.
האיש שלנו נראה ממש המום והוא אפילו לא מעכל את מה שראה והוא שואל את הברמן מה הולך פה. אז הברמן אומר שככה זה והוא די חדש פה אבל הפסנתרן ממול, הוא הכי ותיק פה, אפילו יותר מהבעל בית ואם הוא רוצה אז שיגש ויבקש הסבר וזהו.
אז האורח שלנו שככה די מופתע ומאד אוהב את המקום והמוזיקה ניגש לפסנתרן המנגן עם החליפה הלבנה וככה בהיסוס שואל אותו "תגיד אתה מכיר את הקטע הזה עם הקוף הויסקי ,הקרח והביצים?" אז הפסנתרן ככה חושב טיפונת ואומר לו "לא בטוח אבל תתחיל לשיר את הבית הראשון ואני אצטרף אליך ונמשיך ביחד!...."
אלברט צחק ואני בטוח שהוא הבין ודבורה ביקשה הסבר ורק אני צוחק מהבדיחות של עצמי בלי הסבר בכלל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה