1969 גולדה מאיר עם אסתר וראובן רובין
באדיבות: מוזיאון בית ראובן, ד”ר יהודית רייפן-רונן, העמותה להנצחת זכרה של גולדה מאיר.
אסתר רובין ע"ה הייתה אשה מיוחדת. היא כמעט הגיעה לגיל 100 ובכל זאת מעולם לא ניפגשנו ומבחינתי ממש חבל. אישית הייתי מאד שמח להכירה ואני יודע לגביה מעט מאד אבל יש מצב שאשלים את החסר בעתיד הקרוב ואולי גם בעזרתכם. המיפגש היחידי שלי עם אסתר רובין היה ביום קבורתה. נראה לי מאד מורבידי הקטע הזה אבל ככה זה יצא. אסתר הובאה למנוחת עולמים בטרומפלדור הישן ואני שכן ממש קרוב וככה יצא לי לראות על אמת ולראשונה בחיי לוויה אמיתית ובשידור חי בטרומפלדור. כן אתם צודקים היו עוד אנשים וממש לא המונים אבל היו די הרבה ואפילו סגרו הרחוב לפרק זמן מסוים. אנחנו עוד נשוב למסע הלוויה אבל קודם נצא לפרסומות.
ראובן רובין ז"ל היה צייר ואפילו שגריר ברומניה. אם תרצו להתעמק ביצירתו ובדרכו אז יש המון מידע אודותיו ברשת ובכלל. אני אנסה להביא מעט דברים מתחומי וגם מהבנתי לגבי ראובן רובין ואולי גם כמה דברים אודות רעייתו אסתר שיום פטירתה מצויין ב- ח חודש אב תש"ע, וככה הבנתי שהשנים חולפות ולי זה היה נדמה בדיוק חצי מהזמן. מהלוויה שלה אני זוכר בעיקר שני דברים ואפילו לגבי שני פוליטיקאים ולדעתי ניתן לגבש עמדה לגבי מישהו גם כשזה קורה בבית העלמין ברחוב טרומפלדור 19 ואפילו בצד המערבי ליד השער הקטן מפעם.
"ראובן רוּבִּין (13 בנובמבר 1893 – 13 באוקטובר 1974) היה מגדולי הציירים הישראליים; התפרסם בתקופת המנדט הבריטי ובראשית המדינה. ביטא ביצירותיו את תחושת האור והרוחניות של ארץ ישראל. על יצירתו זכה בפרס ישראל לשנת 1973."
ראובן רובין ורובין ברי מעולם לא נפגשו
כשאומרים לי רובין אני מתחבר לשני דברים. הראשון והמיידי זה הדוד שלי רובין ברי שככה קראו לו וזה היה ראובן ברי אבל כולנו קראנו לו רובין והוא היה הדוד הכי טוב בעולם ואפילו נולד בפולין, עבר את השואה, חי באמריקה, עבד במכונות תפירה תעשיתיות המון שנים ואפילו לדעתי בלבד היה שותף סמוי בלכידת בן לאדן. בסוף הוא נפטר והובא לקרית שאול וזהו זה. רובין שלנו מאד אהב את ראובן רובין הצייר והלכנו יותר מפעם אחת לראות את בית ראובן שברחוב ביאליק. לדוד שלנו לא הייתה שום תמונה מקורית של ראובן רובין הצייר וממש חבל כי זה גם יפה וגם שווה לא מעט, אבל מדליות של ראובן כנראה שכן.
ראובן רובין 1893- 1974 מדליה פרטית זהב וכסף
מדליות של אמנים בעודם בחיים
פעם עשו מדליות לאמנים בעודם בחיים. אלו היו מדליות ממש בסדר ואפילו מזהב וכסף. הייתה סדרה כזו של אמנים וזו הייתה חברה פרטית שעשתה לכל אמן מפורסם מדליה. נדמה לי שקראו להפקה הזו מטמון וזה היה קשור קצת לאיצ'ה ממבוש כמו גם לז'ורבין ואפילו בנק דיסקונט היה שם ברקע. סדרה בסדר עם הפקה מכובדת וכיום מקבלים עבורה לא הרבה מעבר לחומר הגולם שבמדליה וככה זה וזו עובדה. גם ראובן רובין היה שם על מדליה ואני כבר לא בטוח לגמרי לגבי החיבור שלו לאותה הפקה ספציפית ויש מצב שזה היה במסגרת אחרת כי זה נעשה לאחר פטירתו. יש סט מאד יפה לטעמי של ראובן רובין זהב וכסף עם דיוקן שלו ומאחור משהו עם עץ זית על רקע הררי כזה. צרפתי תמונה. המדליה הזו בסדר גמור ואני לא חותם שרובין היה חלק מאותו רעיון של אומנים כמו קסטל, גוטמן, אנה טיכו ועוד כי משהו בקוטר לא מסתדר אבל לך תדע. חוצמזה רובין תמיד היה משהו אחר ושונה ונדמה לי שמישהו הסביר לי שזה הכל בזכות השיווק של אסתר שתמיד נהגה בדרך שונה ומיוחדת ואפילו עם גאווה מקומית. רובין תמיד היה לא זול. אפילו רצוי ביוקר והכל בהשוואה לציירים אחרים. גם בית רובין כלומר המוזיאון ברחוב ביאליק הוא דבר מיוחד בהשוואה למקומות אחרים מסוגו שנפתחו וסבלו ואפילו נסגרו ודי. לכל דבר יש סיבה ויש שיוסיפו מזל שזה גם סיבה נהדרת.
מדליות צבעוניות וממלכתיות של ראובן רובין 100 שנה להולדתו דיוקן עצמי, יונה, אליהו והמרכבה, שאול ודוד
ראובן רובין זכה להיות מונצח על גבי שלוש מדליות ממלכתיות של מדינת ישראל שעליהן יצירותיו. כן שלוש מדליות עם ציוריום שלו ואפילו צבעוניים. בסדרה הזו יש עוד ציירים אבל ראובן עם 3 מדליות וגם בזהב, כסף וארד ואפילו מודליות לתלייה על הקיר. נראה קצת יותר מדי אבל עובדה שאף אמן אחר לא זכה למחווה הזה ואני בטוח שידה של אסתר הייתה פה. נדמה לי שמי שהיה ההוגה של סדרת האומנות הזו היה יוסף אתאלי ושווה לבדוק איתו את הנושא.
פעם שמעתי מישהו הטוען שאמנים ישראלים כמו גוטמן, רובין, קסטל וכנראה עוד זכו לתהילת עולם מקומית בשל הראשוניות. לטענתו יכולתם הכללית אינה כזו עילאית וברחבי העולם היו שכמותם שלא הצליחו להביא אוכל הביתה, כי היו עוד רבים שכמותם ברוסיה ובכלל בעוד לא מעט מקומות. רובין הוא אחד מאותם אמנים שלטענתו זכו להיות במקום הזה הקרוי פלשתינה א"י וגם בהמשך וככה הם זכו וגם אנחנו. אני רק מביא דברים ששמעתי וזהו.
השער הקטן בבית העלמין טרומפלדור
דרכה האחרונה של אסתר רובין
פעם ראשונה בחיי שראיתי לוויה על חי בבית הקברות בטרומפלדור. הארון יצא מבית רובין ויצא לכיוון בית העלמין. בשלב מסוים נסגר רחוב טרומפלדור מהקטע של פינסקר דרומה ואני צופה העומד כמעט על הפינה של חובבי ציון וטרומפלדור בבית שפעם היה גר שם מוטי מורל שמעולם לא נפגשנו. היו שם הרבה כאלה דמויות תל אביביות ובכלל גם כאלה מחוץ לבועה וגם מפורסמים שכנראה הכירו את המשפחה. אני כבר לא זוכר אותם ובכל זאת את האחים שילון אני זוכר, ואולי גם שלמה ארצי והיו עוד. הכי אי זוכר זה את החנון ואת הערס. אל תנסו להוציא ממני שמות בכוח כי זה לא ילך לכם, אבל אם תנסו לדמיין, זה כנראה יהיה לא מסובך. אני בכל מקרה לא מאשר ובטח לא אכחיש שום זיהוי וכל האחריות היא שלכם ומכל ההיבטים. תודה. רמזים יהיו גם יהיו כי בלי רמזים יש מצב שגם אני כבר לא אדע במי מדובר.
החנון חותך שמאלה
כשמסע הלוויה הגיע ממש לפישפש הקטן בבית העלמין עם הקיר היפה מפעם ראיתי את אותו חנון נמצא במקום עם כיפה ואפילו כמה מלווים צמודים. אולי גם אשתו. החנון היה שם ממש צמוד וכשהארון נכנס בשער לצד ימין ופנימה והוא החנון שרצה להיות ראש ממשלה חתך שמאלה ונכנס לרכב שהיה בו כמובן נהג ויצא משם. אולי היה לו ארוע מיוחד אחר, אולי הכניסה לבית עלמין אסורה עליו ואולי עוד דברים. החנון היה שם ויצא וכולם ראו אותו והתנהלותו הכללית הייתה ממש בסדר וסבירה בפרק הזמן שראיתיו. החנון שלנו בכלל לא כזה חנון ואולי דווקא כן, אבל יש לו את היכולת הבסיסית לתמרן וגם זכות אבות שזה הולך לא רע בישראל, ואם תרחיקו אז גם באמריקה. זכות אבות עובדת חזק בישראל גם לשמאל אבל גם לימין. האמצע די פרווה.
כשהארון נכנס פנימה למקום המיועד של אסתר לצד ראובן השוכן ממש צמוד לגדר בית העלמין המערבית, נכנסתי גם אני. היו אנשים שהתכנסו בסביבה והאמת שלא היה מאד צפוף ובכל מקרה האזור הזה של הקיר המערבי הוא אזור בסדר ואופנות במיקום בתוך בתי עלמין גם משתנות בהתאם למה שנשאר ובכלל. ראשי העיר שם עם מקום שמור לבאים בתור וגם עוד כל מיני חשובים. גם המקום של הזוג רובין היה מתוקתק. הכל מוכן מראש כולל העיצוב של המצבה שאני מאד מתחבר. נשאר רק להוסיף את תאריך הפטירה ואני כמעט בטוח שהעיצוב ובכלל עבר את האישור של גברת רובין אחרי שבעלה נפטר ב 1974. מה דעתכם על חלקת קבר כשהכל כבר סגור ומתוכנן מראש והילדים צריכים רק לסגור את הגולל ככה בקטנה? גם התשלום וכאבי הראש הם מינימאליים. יש כאלה הדואגים לכל פרט גם אחרי 120. הורי אגב דאגו ללוחיות בבית הכנסת ונשאר רק להוסיף את תאריך פטירתם וגם את המילים ז"ל וע"ה. כן הם גם השאירו את הכסף בשביל זה פלוס הוצאות.
הצייר ראובן רובין ורעייתו אסתר
הערס חותך ימינה וגם יושב עם פלאפון פתוח
אז חזרנו לטקס הקבורה של אסתר רובין שהיה בשנת 2010 בבית העלמין הסגור לקבורה של טרומפלדור בתל אביב. אם יש לכם סכום יפה של מינימום מאה אלף ש"ח יש על מה לדבר ויש גם אפשרות למשכנתא בצורת תשלומים. הטקס החל ויש קהל מכובד ומאופק והכל מתוקתק ומסודר עם חזן בהזמנה ואני כבר בתוך בית העלמין די קרוב לשער הקטן ודי צמוד למצבות של נחום גוטמן וזוגתו עם החתימה המוכרת ואז גם היה עוד מקום לידו בשורה, שבמשך הזמן שחלף, נתפס על ידי שלמה להט ז"ל. אני שם עומד ומביט בקהל וגם בטקס. האמת טקסים מסוג זה אין בהם משהו עם ציפיה למשהו מרנין, מרגש ומפתיע. לא היו אי הבנות עם הקברנים לגבי הנוסח והתפילות או שיר של פרנק סינטרה על "עשיתי זאת בדרכי שלי".
כולם מאופקים ומחכים שזה ייגמר וזהו, כי יש חובות מוסריים חברתיים ובכלל. בכל זאת אסתר הגיעה לגיל מכובד שמתי מעט זוכים, ואז ראיתי משהו שישאר אצלי לעד על אותו טיפוס שטיפס למעלה למעלה אפילו כשבדרך נעזר בחברי מרכז טובים וגם ידע למצוא את השידוך הנכון. יש שיקראו לו בשם מיוחד עם ניחוח של כוכב קולנוע או שזה משהו אחר. הוא היה לבוש במכנס כהה וחולצה בהירה והכל טיפ טופ. הנעליים גם מצוחצחות יופי. הוא החזיק פלאפון ונדמה לי שאני גם זוכר איזה דגם אבל זה לא אומר שאם יש לך נייד מסוג מסוים אז ניתן להגיד עליך שאתה ערס אבל אם אתה גם מדבר בנייד בזמן טקס לוויה וגם מפצח גרעינים (כן גרעינים לבנים אבל לתוך שקית ולא על הרצפה) אז יש מצב שאתה ערס מהזן הקשה ולא חשוב בכלל כמה כסף יש לך וכמה תארי אוניברסיטה יש לך ואפילו לא זה שאתה במפלגה במקום ממש קרוב לטופ. ערס נשאר ערס. ככה לשוחח בזמן טקס קבורה כשאתה יושב שם על גדר אבנים נמוכה ויש אנשים מסביב...
לערס יש שיער מדובלל ואם תרצו קרחת ואני בטוח שהוא מוסיף צבע לשערות שלו. כן יש לו גם משקפיים והוא מרכיב אותם בזווית בסדר ובכל זאת הוא לא רואה ממטר את הסובב אותו. לעיתים אני אומר שמזל שיש לנו את ביבי כי המתחרים שלו מהבית פנימה, הם ברירת מחדל איומה.
כן זה היה הזכרון שלי מטקס הלוויה של אסתר רובין המנוחה. פעם ראשונה שראיתי בבית העלמין הזה לוויה אמיתית ויחד איתי היו גם חנון וערס.
תודה למוזיאון בית ראובן, ד”ר יהודית רייפן-רונן, העמותה להנצחת זכרה של גולדה מאיר
תודה לאפי שחק על צילום המדליות
בית ראובן 2015
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה