יום רביעי, 6 באפריל 2016

הסלעים שלי

מעולם לא חשבתי שסלע זה דבר רב משמעי. מעולם גם לא חשבתי שאגור במקום עם שם כזה לא מבטיח, כמו גבעת הסלעים ואפילו בראש העין.

הסלע הראשון שנתקלתי בו הייתה מישהי בשם רבקה ספונרו שלמדה איתנו בבית הספר היסודי. יום אחד היא באה לבית הספר וקראו לה כבר רבקה סלע ולא משום שהתחתנה כי אם בשל העובדה שככה רצו הוריה. ותודה לאיציק לוינשטיין שזכר ספונארו.


הסלע השני היה כבר תלמיד בתיכון בשם הד סלע. שם מאד מיוחד והד היה מסוג הגאונים שהיו בשכבה שלנו ומעולם לא למדנו באותה כיתה. גם אני הייתי גאון אבל מהסוף. לימים הבנתי שאביו של הד, אורי סלע היה זה שכתב חלק מהנאומים של כל מיני אח"מים וזאת בנוסף לעיסוקיו הרבים. 


לא מזמן קיבלתי טלפון לחנוק. הדובר לא הציג את עצמו והמספר על הצג 938 הראה שהמחייג ממש מהסביבה שלנו בראש העין. אחרי שני משפטים הבנתי על פי קול שהאיש מהצד השני הוא מישהו שהכרתי מהצבא. הוא לא אמור להכיר אותי בכלל כי הוא היה קודקוד ואני סתם חפ"ש, ומטרתו קבלת הערכה למטבעות שיש ברשותו. תמיד לאנשים יש כל מיני דברים שהאבא של האשה קנה או סתם ירושה לא ברורה. 
אמרתי לו ככה בקטנה שאני זוכר אותו מהצבא ואפילו רואה אותו צועד בדד בטיילת של ראש העין ומי שראה אותו פעם אחת לא יתבלבל לעולם. עודד סלע היה המום ולא הבין מאיפה הבאתי לו את זה והרגעתי אותו שכל המידע שלי גלוי וברור. 


אין יום כמעט שלא שואלים אותי בחנוק לגבי סלעים לפדיון הבן. כן סלעים זה גם מטבעות. פה בפייסבוק וגם ברשת עצמה הגולשים מאד אוהבים להשתמש בביטוי שכבר איבד כיוון וזה "מילה בסלע" ויש הרבה וריאציות. אז למי שלא מכיר 


איזה מזל שלא על הראש

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה