סיבוב קצר בפשפשים הבוקר פריט מדהים....
כלי עצם הוא כלי אוכל שנועד להתמקם על צלחת עגולה. הם בצורת סהר והיו בשימוש נפוץ במאה ה-19 כדי להחזיק עצמות דגים או עוף שהושלכו מהצלחת הראשית של הסועד. צורתם גם הופכת אותם נוחים לשימוש כצלחת צד להגשת סלט קר עם אוכל חם.
בשנות ה-20 של המאה ה-20 הוזמן האדריכל אלכסנדר ברוולד, מחשובי האדריכלים בתקופת היישוב, לתכנן מלון יוקרתי עבור אהרון מאיר מזיא וחתנו, צבי איזקסון, במרכז העיר הצעירה תל אביב. ברוולד ניסה לייצר במבנה סגנון אדריכלי ישראלי חדש על ידי סינתזה ייחודית בין המורשת האירופאית, הבנייה הטורקית-מזרחית שמצא ביפו וניצני הרוח המודרנית החדשה. בית פלטין ניצב על הצומת שבין הסגנון האקלקטי של תחילת המאה העשרים, לבין המודרניזם החמור המאוחר יותר, ששאף לנקות את האדריכלות מכל שרידיה ההיסטוריים. הבנייה נמסרה למהנדס יוסף זיידנר, שהיה מידידיהם הטובים של הבעלים. במלון הותקנה מעלית, שהייתה המעלית השנייה בארץ ישראל[1].
בעת בניינו ופתיחתו בשנת 1926 נחשב למלון המרכזי, החדשני והמפואר בעיר. המלון הכיל 60 חדרים, אולם קונצרטים בו ניגנה התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית ומועדון ביליארד וריקודים. מזיא ואיזקסון מסרו את ניהול המלון לידי ג'ורג' ברסקי, שהיה יזם בעסקי המלונאות וניהל רשת שכללה גם מלונות בירושלים ובחיפה, אך תוך זמן קצר כשלו עסקיו של ברסקי. באוקטובר 1930 נערכה בחזיתו הפגנה סוערת נגד סגן שר המושבות הבריטי דרומונד שילס, שנערכה לו קבלת פנים במקום מטעם העירייה. בצאתו מהבניין מצא עצמו שילס מול מפגינים חברי "ברית הבריונים", ובראשם ד"ר אב"א אחימאיר, שקראו לו קריאות בוז. המפגינים הוכו ונעצרו. הפגנה זו נחשבת לאירוע היהודי האנטי-בריטי הראשון.
ב-1933 נמסר הניהול לפימה הרמן שלוסברג ואשתו גוסטה (הוריהן של לאה רבין ואביבה יפה, אשתו של אברהם יפה), שזה אך עלו מגרמניה. רבים מבכירי שלטונות המנדט הבריטי התארחו בו, ותרומתו לחיי הלילה בעיר משכה קצינים בריטים רבים. בין המכובדים ששהו במלון נמנו הלורד אדמונד אלנבי, הלורד אלפרד מונד, נחום סוקולוב, נשיא צ'כוסלובקיה טומאש מסריק, רעיית קיסר אתיופיה היילה סלאסי, יחיאל ויצמן ועוד.
בעת המרד הערבי הגדול (מאורעות 1936-1939) נפגעו קשות עסקי המלונאות, והמלון נסגר ב-1938 והוסב לבניין משרדים. מבנה הכניסה המפואר נהרס תוך העתקת הכניסה ימינה, וחלונות קומת המרתף נאטמו. חזית קומת הקרקע הפונה לרחובות אחד העם ונחלת בנימין הותאמה למסחר. ב-1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, פעל בבניין בית הארחה לחיילי בעלות הברית. ב-1943 נפתח במלון מועדון חיילים של הצלב האדום האמריקני, בטקס מרשים בנוכחות ראש העיר ישראל רוקח וקצינים אמריקאים בכירים. ב-1944 עברו בית ההארחה והמועדון לניהול כנסיית סקוטלנד, והיו חלק מרשת בתי הארחה ומועדוני פנאי שהפעילה הכנסייה בשם "סנט אנדרוז האוס" (St. Andrew's House). בקומת הכניסה פעלו מועדון הסבה, חדר אוכל וקפלה לתפילה, וחדרי המלון בקומות העליונות שימשו למגורים.
עם הקמת המדינה ועזיבת הבריטים את הארץ, המלון הוסב לבניין משרדים ושקיעתו החלה. לאורך תקופה זו עבר הבניין מסלול לא נדיר של הזנחה, כיעור והשחתה, עד שבקושי ניתן היה להצביע עליו כנכס חשוב, הראוי לשימור ולאזכור. הבניין, שהדגיש את פינת הרחובות בגובהו היחסי למבני הסביבה, התגמד במשך השנים ונבלע בין רבי הקומות והשינויים שנעשו בסביבתו. קומת הכניסה הפכה מסחרית, וכוסתה בהדרגה בתוספות בנייה פרועות ושלטים.
כתב: גולן פרץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה