מציג פוסטים ממוינים לפי תאריך עבור השאילתה אילנה שמש. מיין לפי רלוונטיות הצג את כל הפוסטים
מציג פוסטים ממוינים לפי תאריך עבור השאילתה אילנה שמש. מיין לפי רלוונטיות הצג את כל הפוסטים

יום שלישי, 23 במאי 2023

"אל תרחם עלי"

לפני פחות משנה הגיעו שניים לחנוק המטבעות. ילד חמוד ואבא שלו שבאותה מידה יכול להיות סבא. הילד רצה דברים ישנים ומיוחדים ושמתי לב שהוא מאד בקיא במה שהוא מתעניין חרף גילו המאד צעיר (פחות מעשר). אחרי שבחר עשיתי חשבון מכולת וזה היה פחות ממאה ירוק אבל בשקלים חדשים. האבא היה מאד מופתע ואמר לי "למה כל כך בזול. אל תרחם עלי. זה מאד זול." אמרתי לו שזה המחיר ואני לא מרחם עליו ואני מזהה אותו יופי. אם אתם ספקנים תשאלו את אילנה שמש שם בדוי שהייתה גם היא בחנות. במחשבה נוספת היום הייתי צריך לבקש איזה סיגר בקטנה. מי יודע איך קוראים לילד?

עידו גרומר שגדל בשמעון התרסי שואל על קופסת סיגרים ומטבעות ונדמה לי שאני יודע את התשובה בערך

Ido Grumer

קושיות לשבת
כמה מטבעות של עשר אגורות (עשרה גרוש למי שזוכר) אפשר להכניס לקופסה ריקה של סיגרים?
לכמה חודשי קניות תספקנה המטבעות הללו עבור רכישת שקיות ניילון ?
כמה בקבוקים ריקים יש לאסוף כך שהתמורה בעבורם תמלא קופסת קוהיבה במטבעות של 10 אגורות ?
בין הפותרים נכונה יוגרל מנוי חינם ל״ישראל היום״

יום שני, 12 בדצמבר 2022

עוד על צבי ספקטור ומשפחתו

 קובי בוקר טוב

בהמשך לפרסום שלך בפייסבוק ולשיחה עם אילנה שמש, אני יכול להוסיף מעט פרטים לגבי צבי ספקטור ז"ל מפקד הכ"ג, שהיה בן דוד וחבר קרוב של אבי אליעזר אדהאן ז"ל.
צבי ספקטור היה השני מבין 4 בנים. ישראל, צבי, אהרונצ'יק ושייקה שנולדו לאב שעלה ארצה מרוסיה ולאם צברית ממוצא ספרדי.

צבי ספקטור בצעירותו

שלושת אחיו של צבי ספקטור אוחזים בתמונה שלו לאחר האסון
מצד ימין ישראל הבכור. באמצע שייקה עם התמונה. בצד שמאל אהרונצ'יק

עוד בהיותו נער התייתם צבי מאמו ועבר ביחד עם אחיו הצעיר שייקה לגור בביתם של סבי וסבתי יוסף ומרים אדהאן ז"ל.
ממה ששמעתי במשפחה מעבר לכל מה שכבר פורסם, לגבי מבצע כ"ג יורדי הסירה, השריד היחיד למבצע היה מציאת הנעל המיוחדת אותה נהג לנעול לאחר תאונה שעבר קודם המבצע. הנעל בעלת העקב הגבוה, נסחפה אל החוף ונמצאה לאחר תקופה.
אחיו הצעיר שייקה נהרג במלחמת העצמאות בנגב (עליו נכתב השיר "בערבות הנגב")
אני מצרף כאן תמונה שלו, תמונה נוספת לאחר המבצע של שלושת אחיו שמחזיקים בתמונתו ותמונה של אחיו הבכור ישראל שגם הוא נפצע במלחמת העצמאות. גם האח אהרונצ'יק שהיה ממייסדי קיבוץ חולתא נפצע במלחמת העצמאות בברך אותה גרר כל ימיו. למעשה כל ארבעת האחים נפגעו או נהרגו במערכות ישראל.

ישראל ספקטור אחיו הבכור של צבי

יום שלישי, 9 במאי 2017

סופו של סיפור או שטרות המנדט כמשל וגם שרון סטון ואני

May 10, 2016


 להיות במתח זה דבר מאד לא בריא ולכן אני מסכם טלגרפית את אשר ארע בסופו של אתמול. האיש שצלצל על הבוקר עם הכסף המנדטורי שקנה בהזדמנות אכן הגיע. גילו נראה לי קצת יותר מגילה של המדינה אבל אני לא חותם על זה, אגב מי היה אחרון חותמי מגילת העצמאות שנשאר בחיים? מהתיק הדק שלו הוא הוציא מספר שטרות. חצי לירה, לירה, חמש לירות בצבע אדום, עשר לירות כחולות ואפילו 50 לירות בצבע לא מוגדר. כן הייתה שם גם קבלה כלשהי מאד ישנה. הקבלה שהייתה שם היא הפריט המקורי היחידי. כל השאר זה פשוט צילומים עלובים על נייר מוזר. זה אפילו לא זיוף. סתם צילום דהוי ומעליב ואני משוכנע ששטרות מזויפים לא יסכימו שהדבר הזה יכנס להגדרה כזיופים. אמרתי זאת לאיש שהיה מעט מאוכזב אבל לא ממש מופתע. לטענתו ואני מאמין לו, הבן שלו קנה זאת עבורו כי הוא אספן. הבן לא אמר לו כמה זה עלה אבל יש לו תחושה שזה עלה לו 2000 ש"ח. עם תחושות קשה ללכת למכולת אבל אל תזלזלו בתחושות שלכם ובכל התחומים. פעם שאלתי מישהי ממש בסדר אם היא אוהבת אותי. היא ענתה לי באנגלית ישראלית בזו הלשון. i like u. התחושה שלי הייתה שהיא ביישנית. לימים התברר לי שכפתור ה-like בפייסבוק הומצא על ידי קרוב משפחתה שלא מצא אהבה עד היום.
אגב לאיש שלנו היה גם שטר נוסף בחבילה המוזרה וזה 100 לירות מנדטוריות בצבע שלא קיים בטבע. חברה של אילנה שמש שם בדוי טוענת שהאיש הזה מספר סיפורים ולא בטוח שהבן שלו בכלל קיים בסרט הזה ונראה שכל הצילומים המחורפנים האלה עלו אולי שטר ירוק של 20 ש"ח. בסוף האיש שלנו שהיה מאד סימפטי רצה לראות מה יש לי להציע בתחום המנדטורי ולצערי לא היה כלום. צילומים אני לא מוכר למרות שנראה לי שזה רעיון עיסקי בכלל לא רע אבל כמו בכל דבר שווה לחשוב על זה. ביקשתי את רשותו לצלם הפריטים והנה הם פה לפניכם.
צילומים של שטרת מנדט או במילים פשוטות חארטה ברטה

50 לירות מנדטוריות בצורת צילום מצ'וקמק

עד לפה הסיפור של אתמול שהצליח להפתיע אותי בכמות הצופים והצופות והנה עוד הוכחה שכסף מנדטורי מצליח לעורר אנשים וסיפורי כסף מרגשים המונים ובכל העולם. יש לי תחושה שהכסף המנדטורי טומן בחובו המון דברים על מה שהיה וגם הרבה דברים מההווה ואולי גם מהעתיד ואני אשים כמה דברים ואתם רשאים לעשות מזה מה שתירצו. רשאים אומר שתעופו על זה אבל אל תהיו רשעים בבקשה.

 יש אנשים שכסף מנדטורי מצליח לגרום להם להמון דברים. נדמה לי שאני מכיר את רוב אספני המנדט הרציניים שבארץ. רציני אומר שהאוסף שלהם בתחום הזה עומד על לפחות מאה אלף ש"ח ואת הכותרת הזו הגיתי ממש ברגע זה. אין הרבה כאלה. אפילו לא תרי עשר בארץ ישראל השלמה. אולי גם לא חצי מזה. בעולם הסיפור כבר אחר וכמותם משתנה אבל אני מניח שמדובר על עשרות של אספנים המוכנים ומסוגלים לשלוף מאה אלף עבור פריט מנדטורי. אגב ניתן גם לשלם בדולרים. יש גם שטרות מנדט מצוקצקים ומחורפשים בסכומים של מאות שקלים ואפילו מאות דולרים. לא הכל זה אלפים ומיליונים.
 יש המון בני דודים בסרט הזה ולאמיתו של דבר הם כנראה אלו שיוצרים את הביקוש ואני מדבר על העשור האחרון. ניתן לדבר על הנושא הזה הרבה, אבל אני חש שאין לי מספיק מידע אמין והרוב זה תחושות בטן. איך הבטן שלכם עובדת בנושא התחושות? אם אתם בקטע הזה אז לכו על ריקודי בטן. יש הרבה סיפורי מנדט בנושא הזה ואפילו המלך חוסיין שם, כמו גם המלכה הבריטית. אני מכיר קשר של קצין ישראלי בכיר עם ערבי גולה באמריקה. כן הם עושים עסקים והשטרות הם הנושא ואת המלחמות משאירים לרעבים. תפנימו שכסף יכול לפתור המון בעיות ואם פליטי השואה פוצו אז כל אחד יכול וכסף מרפד חיים ויוצר אווירה אוהדת.
 פעם וזה היה כשרבין היה בחיים, תיווכתי בין מוכר מרצון לבין קונה מרצון. הפריט היה חמישים לירות מנדטוריות. המחיר אז היה סביב 12 אלף ירוק והעמלה שלי לא כלולה. העיסקה הושלמה וגם חלקי היה בסדר. גם הקונה וגם המוכר שניהם בחיים ויכולים לאשר הפרטים. כמה שווה שטר כזה היום? אני מעריך שזה סביב 100 אלף ירוק. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה בה הייתי מעורב בשטר של חמישים מנדטורי. בהמשך ראיתי בתמונות וגם באוספים חיים עוד שטרות שכאלה. אומרים שיש פחות ממאה שטרות שכאלה שלא חזרו לבנק המרכזי של אנגליה. כל שאלה בנושא שטרות מנדט רצוי שתפנו לרפי דביר שהוא האיש ובידו הפטיש בנושא המנדטורי. רפי דבח דביר טוען שאת שטר המנדט הראשון בחייו קנה אצלנו בחנות. רפי גם כתב ספר מדהים על הכסף המנדטורי והמקום היחידי בו ניתן להשיג ספר זה הוא אצלי בחנוק ואני מבטיח להתחשב עם מי שיקנה. אני תקוע עם כמה עשרות עותקים כי מעטים מוכנים לשחרר 390 ש"ח ותאמינו לי שבהתחשב בהרבה נתונים לי זה עולה יותר.
 פעם וזה היה לפני שהתחתנתי ואולי קצת אחרי כלומר סביב התשמ"ד היה מישהו בשם גדעון אייזנברג שחי ברחובות ואסף הרבה דברים. לגדעון היה שטר מנדטורי של 50 לירות. גדעון רצה עבורו 2500 דולר ואולי קצת יותר ואולי קצת פחות. הרבה זמן גדעון רצה למכור את השטר הזה, אבל הקונים רצו לשלם פחות והידיעה על השטר של גדעון מרחובות הייתה מוכרת לכולם. בסוף השטר נמכר ואין לגדעון שטר ואת הכסף הוא נתן למישהו מילדיו שהתחתן. תמיד צריך כסף לילדים ועדיף שאתם תיתנו לילדים מאשר הילדים יתנו לכם, למרות שאני בטוח שהילדים שלכם ממש חמודים ונשמות טהורות.
 פעם שרון סטון הגיעה לישראל. אין לי מושג על ההרגלים האספניים של שרון. אני ושרון סטון זה סיפור חרמנות ידוע ויש שם אפילו אהבה. כאשר שרון סטון מופיעה בארץ הקודש, אנחנו נפגשים והיא תמיד קוראת לי דרלינג ואני מלטף לה את השיער ונדמה לי שאפילו טיפונת את הטוסיק. החלומות האלה לא מפסיקים לעולם. פעם כשהייתי בשיא ההתחרמנות וסטון באה אלינו למרקע בסלון פלטתי כמה משפטים שהצליחו להוציא את מינה משלוותה הסטואית. מינה אמרה בקול רם ככה "מה אתה כבר יכול להציע לשרון סטון? תסביר לי מה?" האמת שהצלחתי להיות מבולבל אבל אז נזכרתי במה שאמר לי אלון מליס הגיאולוג בחופשה וגם אספן רציני של כסף מנדטורי ואפילו אוהד הפועל שרוף. אמרתי למינה ככה "לשרון סטון אני יכול להציע שטרות מנדט..." מינה צחקה ואני מודה לאלון מליס וד"ש לננסי ולילדים.
 יכולתי להמשיך ולספר לכם הרבה על שטרות מנדט אבל נראה לי שיש לי טלפון משרון סטון ואני חייב לענות לה.

יום ראשון, 19 בפברואר 2017

סמל דש וגם דרישת שלום מכפר סיטרין

February 15    2017

 מתברר שסמל מתכתי מחובר לסיכה תמימה יכול לעורר רגשות מפעם ואפילו מבלי שהשפיץ פעיל ודוקרני. נועם של יוספה הביא לי במתנה סיכה/סמל דש מתכתי מפעם של כפר צבי סיטרין והוא הגורם לשורות הבאות. סיכה מילה מיוחדת ופעם היו עושים טיפולי שמן וסיכה בנפרד עם ליפט מתרומם.
 אם לא הייתי מכיר את נועם אז גם סיטרין היה מקום לא מזוהה. היום אני מבין שסיפורו של כפר סיטרין מהווה פרק קטן ומעניין בחינוך הארצישראלי. קראתי שההתחלה הייתה "המבנה המרכזי נבנה במקור ע"י המופתי של ירושלים כבית יתומים לילדים ערבים. יש האומרים כמבנה שליטה על כביש 4 בקומה השנייה היו חרכי ירי הפונים לכביש. ניתן לראות בתמונה מיום הנחת אבן הפינה כי המבנה היה באמצע הבניה ". בכל מקרה הזמנים והארועים טרפו את הכוונות עם מלחמת העצמאות והנה עוד דוגמית לסיכסוך שרק החל. אם אתם לא מפוקסים מבחינת מקום תחשבו על כלא 6 הצבאי ליד עתלית. האם הרבה חינוך יכול לחסוך כמה בתי כלא? האם רפול היה זה שאמר שחייל שלא היה בכלא הוא לא באמת חייל? אני מכיר שני חברים שלי מבתים טובים שנכנסו לבית כלא בצבא.
 היינו בסיטרין והרבה עם הילדים וחברים החל משנות התשעים ומשפחת בורשטיין המורחבת על ארבעת הבנים, אירחה את כולם ברוחב לב עם כיופים בטבע, אוכל בשפע ותמיד על הדרך גם דברי תורה של הרב אייבי האח הבכור. מנחם ז"ל היה זה שהסביר לי לראשונה בחיי את המושג היגוי הפוך בהקשר לאופנועים גדולים ומהירים ואין לי בכלל רישיון. אורי היה על המחשוב. נועם בן הזקונים ומשפחתו מחוברים לסיטרין שליד עתלית והכל החל מאביהם אביעזר בורשטיין ז"ל שניהל את הישיבה הטכנולוגית וגם יזם סמל זה אי שם בשנות השישים. 



ברוכים הבאים כפר צבי סיטרין


בורשטיין אביעזר 1918-1996. נולד בפולין למרדכי וגיננדל בורשטיין. למד בישיבת חכמי לובלין והוסמך לרבנות. בשנת 1947 נישא לרוזה רינגר. אב לאברהם, מנחם, אוריאל ונעם. בשנת 1949 עלה לישראל. היה ממייסדי המוסד לנוער עולה "תלפיות" בירושלים וניהל אותו במשך מספר שנים. לאחר מכן (1986-1956) שימש מנהל ישיבה טכניקום "המכללה הטכנולוגית והישיבה ע"ש צבי סיטרין". יו"ר הנהלת בית חינוך עיוורים בישראל ויו"ר הנהלת זכור לזכר השואה. יקיר ירושלים. הוציא לאור 10 ספרים בנושא החסידות וגדולי ישראל בדורות עברו.


בורשטיין אביעזר 1918-1996 

מנהל כפר הנוער ישיבה טכניקום "המכללה הטכנולוגית והישיבה ע"ש צבי סיטרין"

 בורשטיין עסק בחקר תולדותיהם של גדולי הרבנים באלף השנים האחרונות. פרסם מספר ספרי ביוגרפיה על גדולי הרבנים מתקופות שונות. כמו כן פרסם בקביעות מונוגרפיות ומאמרים בנושאים שונים בעיתונות הדתית והחרדית, בעברית וביידיש. היה מעורכי כתב העת 'זכור', ופרסם בו מאמרים שונים, ביניהם סיפור הצלתו ממוות במחנה הריכוז אושוויץ, בזכות קופסת שימורים.
לאחר שפרש מתפקידו בכפר סיטרין התגורר בשכונת רחביה בירושלים.
מתוך הויקיפדיה והספר מי ומה בירושלים עורך ראשי אליעזר שמואלי עורך משה ניר.


תבליט מתכת לזכרו של 
צבי ב'ר יחיאל ז"ל HOWARD SITRIN 1924 -1949
מתוך ארכיון הארווארד. 1970 "ישראל סאן"
 DEDICATED TO KFAR ZVI SITRIN

 יש אספני סיכות וסמלים ומבחינתי זה פיצול כלשהו השייך לתחום המדליות ואולי משום שגם פה יש משהו מתכתי שנעשה אצל אותם יצרנים והטכניקה די דומה. האם נדע פעם מהי הסיכה או הסמל הראשון שנעשה בארץ-ישראל בעת החדשה?
 הסיכות שלנו מורכבות בדרך כלל ממדליון המחובר לאותה סיכה שיכולה להיות שפיץ או משהו כמו סיכת בטחון. האספנית הכי רצינית שאני מכיר בתחום היא אילנה שמש שם בדוי האוספת סיכות וסמלים ודרכי פעולתה בתחום מאד חשאיים, אבל כרגע היא בכלל לא קשורה לסיפור הסיכה של כפר צבי סיטרין וכנראה שאין לה פריט שכזה באוסף הגדול שצברה במשך השנים. לא תאמינו מה היא עשתה בעבור חלק מהסמלים שלה.


סיכת דש כפר צבי סיטרין ישיבת תורה ומלאכה
נחושת ניקל ופליז ובקוטר של כ-25 מ"מ.
 הפריט נושא את סמל המוסד. ספר תורה פתוח ובמרכזו הכיתוב "ישיבת תורה ומלאכה".
 בחלק התחתון ענפי זית מסוגננים וממרכזם יוצא לפיד, שראשו הבוער נגלה מעל לספר התורה.
 בחלק העליון של הסמל מופיע גלגל שיניים לציון העבודה לצד התורה ועליו בקשת הכיתוב "כפר צבי סיטרין".
 בחלק האחורי של הסמל ניתן לראות את סיכת האחיזה לדש וכן את חותם החברה המנפיקה "קריצמר".

סמל דש - כפר צבי סיטרין כתב אפי שחק
קטגוריית סמלים ועיטורים מכילה מגוון רב של פריטים בתחומים שונים.
 הקטגוריה מתחלקת למספר סוגי פריטים עיקריים: אותות ועיטורים, דרגות, סמלי דש, סמלי כובע ותגי כתף.
 אותות ועיטורים, דרגות, סמלי כובע וסמלי כתף מיועדים בעיקר ללובשי מדים בחברות פרטיות, ביטחוניות ובצבא וכן להענקות רשמיות.
 סמלי דש לעומת זאת מונפקים בהיקף נרחב יותר ומשמשים בחלקם את לובשי המדים (סמלי יחידות צבאיות ושרות בטחוני למשל), אך בעיקר לציון אירועים דוגמת סמלי עצמאות, תחרויות ספורט וכן כסמלי מוסדות.
 סמל הדש המרשים של כפר צבי סיטרין הונפק בחברת קריצמר ההיסטורית, שאינה עוד, על אסימון עבה כפי שהיה נהוג פעם ובשתי מתכות: נחושת ניקל ופליז ובקוטר של כ-25 מ"מ.
הפריט נושא את סמל המוסד. ספר תורה פתוח ובמרכזו הכיתוב "ישיבת תורה ומלאכה".
 בחלק התחתון ענפי זית מסוגננים וממרכזם יוצא לפיד, שראשו הבוער נגלה מעל לספר התורה.
 בחלק העליון של הסמל מופיע גלגל שיניים לציון העבודה לצד התורה ועליו בקשת הכיתוב "כפר צבי סיטרין".
 בחלק האחורי של הסמל ניתן לראות את סיכת האחיזה לדש וכן את חותם החברה המנפיקה "קריצמר".
 תודה רבה לאפי שחק ולאביהו בר.


בגודל טבעי כפר צבי סיטרין ישיבת תורה ומלאכה. יצרן קריצמר

יום ראשון, 15 בינואר 2017

אלנבי, לבונטין ואפילו סקרז'יסקו



 היום עברתי באלנבי פינת ליבונטין. בנק לאומי סניף כיכר המושבות נסגר ובמקומו סניף של סופר קופיקס ואפילו מאד גדול. החפירות של הרכבת לדעתי עושות כרגע רק טוב. 

אלנבי 119 פינת ליבונטין 1

נדמה לי שעברתי שם מאות פעמים ויש מצב שגם אלף ויותר ומי בכלל סופר, ובכל זאת היום שמתי לב בפעם הראשונה לשלט רחוב ישן מפעם ובשלוש שפות. שלט פח לבן עם אמאייל וכיתוב כחול. לדעתי בכל תל אביב יפו נותרו שלטים בודדים מסוג זה. כמה זה בודדים בעברית? 


אחים ביטר בע"מ סחורות ברזל אלנבי 119 פינת ליבונטין 1

 השלט הזה יושב על החנות הפינתית של האחים ביטר סחורות ברזל שזה עסק ותיק ואיכותי לפירזול. אני זוכר שאמא שלנו סיפרה שהאחים ביטר הגיעו לפלשתינה-א"י מפולניה ואפילו מסקרז'יסקו. היה להם את המזל ואולי גם השכל לעזוב את פולין לפני המלחמה. אמא שלנו נולדה שם ומעטים מבני המשפחה והקהילה, שרדו את השואה
השלט הזה מחובר לקיר אפילו עם תוספות טיח שמילכדו אותו לבניין עצמו, מה שמקשה על כל אותם מלעונים הסוחבים שלטי פח. לדעתי רצוי שהאחים ביטר יאמצו את השלט לבפנוכו של החנות וככה ישאר לנו שלט מקורי מפעם והיחידי שנותר ברחוב כולו. 


 ככה גם נזכרתי בפנקס הסרסרים שהביאה לי אילנה שמש השופך אור על עיסקאות נדל"ן בפלשתינה ובתל אביב 1935 

יום שבת, 24 בדצמבר 2016

חוכמת החוני

December 20   2016

 יום אחד לפני פחות משנתיים הופיע בחנוק חוני. הכרתי אותו בכללי מהשכונה אבל לא הרבה מעבר לזה. ידעתי במעורפל שהוא אמן שונה המצלם ומתעד את יפו ותל אביב של פעם ואפילו זכרתי אופנים והרבה ים, בנות וגם משהו עם נווה צדק ולא הרבה מעבר לזה. אולי אני לא מדייק במאה אחוז אבל מי כן?
 חוני הגיע ואני לא זוכר את הפגישה הראשונה במדוייק אבל הבנתי שהוא מבקש שיתוף פעולה לגבי משהו בנושא בתי הקולנוע של תל-אביב יפו. חוני שקד על ספר בנושא והשם THE END. לא ברור לי מי הפנה אותו אלי ומבחינתי זה היה בקטע המחמיא ומאד שמחתי. הספר של חוני מספר את סיפורם של בתי הקולנוע של יפו ותל אביב לדורותיהם. במיוחד רצה להדגיש ולהביא את סיפורם של בתי הקולנוע ביפו הערבית שאיש כמעט ולא נגע בהם.

חוני מחייך

 התלהבתי כי ילדים מתלהבים מהרבה דברים וחוני תמיד משדר משהו ילדותי עם שמחה ותוספות. ככה התחיל המסע שלי עם חוני שהיה נהדר, ממלא ומרתק אבל ממש קצר ומפתיע כי אין בחיים שליטה על לוח זמנים. ברור שלא היו פה סיפורי כסף כי חוני עשה דברים לשם שמים והתיעוד ההיסטורי ושכרו היה בתוצאה עצמה כמו גם באהבת הצופים, הקוראים ובכלל. זו דעתי וקביעתי הנחרצת. הדרך בה ידע לגייס אנשים ואמצעים להגשמת חלומותיו מהווים חלק מחוכמת החוני.

 חוני מסביר לי שאני (כמו עוד רבים וטובים) אמור לעזור לו בנושא עם מציאת חומר ברשת ובחיים בכלל ואז יחדיו נמלא עוד אבן בתצריף שיצר, אגר וצילם אודות בתי הקולנוע והאנשים שמסביב ביפו ותל אביב.
 הייתי מופתע שיש אנשים הסבורים שאני שולט במרשתת ובטכנולוגיה מתקדמת. בהמשך הבנתי את הפרוצדורה הכללית בשיטת העבודה של חוני. נדמה לי שחוכמת הרבים היא דרכו וככה חבר לעוד ועוד אנשים שביחד כולם מביאים תוצאה נהדרת. לכל אחד מאיתנו יש חברים היודעים משהו שאנחנו לא וחיבור המידע של כולנו עושה נפלאות. מידע הנראה לי זניח הופך למשהו עם חיים אצל חוני שאהב דאדאיזם והפך אותנו לחלק מהתנועה ואפילו מבלי לבקש רשות. ככה חברנו לורד נבון, אביהו בר, אליעזר מורב, אלון מליס, אילנה שמש שם בדוי, בעז סתר, אפי שחק, ד"ר איליה ליסננסקי, יוסי שחם, דני רוגובסקי, יהודה מאי, דני רכט ובטוח שהיו עוד ששכחתי וכל אחד העלה משהו שחובר לעוד משהו והתוצאה הסופית ממש סבבה. בספר של חוני מוזכרים רבים רבים ואני מביא את האוהדים והעוזרים שלנו בחנות המטבעות של בן יהודה 18א'.
 נפגשנו בחנות עשרות פעמים ולמשך הרבה שעות אבל מי סופר. בסופו של יום אני זה שלמד מאותן פגישות משום שחוני יודע המון וההתלהבות שלו סוחפת. 

חוני כחול איליה אדום ואני ירוק בחנוק

 עם הזמן למדתי שהפיטר פן הזה בלתי נלאה ומצוי באטרף של עשיה אינסופית בדברים שעסק בהם והם לא נגמרים והוא לא ינוח לרגע. כעת הוא נח וטרם זמנו.
 חוני היה מצלצל והיה לנו כבר ריטואל קבוע של דיבור והנייר לא יודע לתת צלילים. "קובי זה חוני", "נו אז תבוא אני פה" וחוני היה מגיע בבוקר אחרי הטבילה בים או לקראת ערב אבל הבוקר יותר יעיל. תמיד חוני מגיע עם משהו מתוק שיהיה ליד השתיה ולעיתים גם משהו מודפס מפעם שעשה באירועים שונים והיינו מתחילים כאשר הוא קובע מה לחפש ובמה להתמקד. אחרי שמצאנו משהו ברשת שריגש את חוני, אז אני שולח זאת כמייל לשוש וסרמן הגרפיקאית הבלתי נלאית שמעולם לא פגשתי. מייל שני לדואר של חוני ומישהו כבר יפתח זאת עבורו כי חוני לא מבין בטכנולוגיה מתקדמת, שנדמה כאילו לא בשבילו אבל יש תמיד אנשים טובים בסביבה שיעשו זאת בשמחה ויש תמורה בעד האגרה.
 המידע שעלה הלך והצטבר ולחוני היה חומר נוסף משלו והזכרון של חוני זה סרט בפני עצמו כי החוני הזה זוכר הכל וככה גם אופן הניסוח המדויק והנהדר והברור וגם עם עוד רבים כי חוני בסיפור הזה הרבה שנים. ככה למדתי משהו על ילדותו בנווה שלום עם הוריו ומשפחת איצקוביץ עם 9 ילדים וכשראיתי את הסרט שלו עם הוריו בכיתי מהתרגשות. "למה קראת לי חוני?" הוא שואל את אימו החכמה שדומה לו או הוא לה. "כי חוני זה שם של צדיק" עונה האם.


 ככה למדתי על בית הכנסת של המשפחה ועוד קטעים שהרטיטו אותי. היו רגעים בחנות שחשבתי שאני בסרט בעצמי כשחוני מספר על הבחור שצריך לשמור על בית הכנסת של המשפחה ויש לו אקדח ומי שינסה לקבוע עובדות אז אין אחריות לתוצאות. קצב הדיבור שלו כשנכנס לקטע היה נהדר וחבל שאין מצלמות המתעדות זאת. גם כשהגענו לפרשת הרצח בקולנוע צפון חשתי שחוני נכנס לסרט והמתח עשה סרט בתוך סרט. "אליפות עולם" היה ביטוי לאקסטזה מתפרצת וכשאמר "אסון מינכן" הבנת שצריך לשכוח מזה ומהר. אהבתי את תיאוריו לגבי הוריו תקוה ואריה שחיו בתקופת הברונזה והתחממו עם הרבה בגדים ושמיכות. היו עוד מינוחים שנדבקו לי לעד. 


חוני המעגל מציג The End

 בשעות שהייתי עם חוני וכולן בחנות צברתי אחלה מידע ולמדתי דרכי פעולה תיאורטיות שאינן שוות הרבה בלי חוני עצמו. ככה נחשפתי לספריו שעשה על תל אביב-יפו וכמעט תמיד עם שיתופי פעולה. דני וילנסקי, שולה וידריך, ד"ר חיים פיירברג, היו רק חלק קטן מעוד אנשים איתם הגשים חלומות. היה לו רצון בלתי נתפס לתעד ולהביא את הדברים שלו לפני שימוגו ולא ישאר כלום. חוני כאילו תיכנן הכל כולל מצבה עם כיתוב אבל המוות המהיר והלא צפוי עשה מהפך בעלילה וחוני לא הספיק לראות את המוצר הסופי. במבט לאחור חוני עשה רבות ויש הרבה תוצרת ובכמה כיוונים. בתחושה שלי יהיו המשכים לדברים שהגשים גם ממשפחתו וחבריו כי חוכמת החוני היא דבר מדבק. הסוף הוא גם ההתחלה.

יום שני, 18 ביולי 2016

גן הנביאים של ילדותי בתל אביב

גן מפעם בשחור לבן. האם זה גן הנביאים בתל אביב? תודה לאמיר שרצר

גנים ופקחים בתל אביב
בתל אביב יש הרבה גנים. יש גם הרבה פקחים השומרים ומפקחים על הסביבה, ולא בטוח שפקח בן רמליהו אכן היה הפקח הראשון בסביבה. מי קדם לבן רמליהו ומי היה הפקח הראשון באזור שלנו שתמיד היה מאד פעיל ומהרבה כיוונים?
גן זה במובן של גינה ציבורית עם ספסלים ואולי דשא וארגז חול ואפילו מתקנים לילדים כמו נדנדות ומגלשות ואפילו ארגז חול והיום יש דברים נפלאים ואני מכיר מישהו שנהיה מיליונר מעבודות שכאלה. רק כדאי לציין שאבא שלו היה קודם מיליארדר.
היום נהוג להוסיף בכל גן גם אלמנט של מים זורמים, כי מים זה יופי אבל דורש תחזוקה ותמיד יש בעיות ורק אם לא מטפלים. גן מיועד לילדים וילדות וגם תינוקות עם עגלות וסבתות והיום בטוח שגם לקשישים עם מטפלות ואפילו מהפיליפינים. מבוגרים באים לשם כי הילדים שלהם לעיתים קטנים או שסתם בא להם להיות איתם ולשמור עליהם. יש עוד מבוגרים שבאים לגנים ומחפשים קורבנות.

הגינה שלנו הייתה בגן הנביאים וזה ממש גינה בסדר ופעם אפילו היה שם מקום סביר לכדורגל. היום יש מקלט מבטון מזויין וגם שיפוצים נרחבים. אם אתם בספק אז תשאלו את טוביה טבי שחקן התיאטרון שלבן שלו קוראים נימרוד. גם אלי בלוך האח של שושי בלוך, שחי באמריקה יאשר זאת והוא היה אחלה שחקן והיה לי מאד קשה לנצחו, אבל רק כשהייתי ממש קטן. גם אבי רוזן היה בא לשם, כי גר ממש על הפינה של יחזקאל ושדרות נורדאו. גם אלי קזס הגיע ואפילו אריק גרינבלט ואיציק לוינשטיין ומיקי חימוביץ והיו עוד וסליחה מאלה שלא הוזכרו ותמיד גם הייתה בת אחת או שתיים אבל זה ממש לא בטוח.
גן הנביאים זה לא כמו אצטדיון המכביה, אבל אחלה מקום וממש קל"ב והיתה גם ברזיה מהקיר עם קצת ירוקת, אבל המים היו ממש רטובים ואין כמו מים להרטיב את הראש ובכלל. אפילו בקצה יש מקום לזוגות אוהבים וזה היה ממש נסתר ובסוף ואפילו ליד ארגז החול שתמיד אבל תמיד חתולים היו עושים קקי וגם פיפי.
גן הנביאים זה גן מאד ישן בגנים הלא תלויים של תל אביב, שבטוח לא קיבלו שום השראה מהגניים התלויים של בבל. האם היו גנים תלויים בבבל? שאלה בסדר ואני נוטה לכיוון החיובי אבל ממש לא בטוח. מי מאמין שהיה מבול והיה נח?

גן דורה גימפל ופעם גן הנביאים

המשפחה של אילנה שמש מספרת על "הרפתקאות של רכישת מגרש"
פעם אילנה שמש שם בדוי, הראתה לי מסמכים המדברים על הגן הזה החל משנות העשרים והשלושים ועד לשנת 1942 כמדומני, עם כל מיני התנהלויות משפטיות של העירייה מול בעלי הקרקע. מישהו כתב כמה דפים אישיים על הרפתקאות של רכישת מגרש שלימים יהיה חלק מגן הנביאים. היה שם מישהו בשם אברהם מינץ מוורשה פולין שקנה מגרש בשכונת העם א' וגם רחוב מלאכי הוזכר שם. בסוף המשפחה של אילנה שמש נפרדה מעוד שטח פרטי שהפך לציבורי וככה העירייה דואגת לפרנסתה הכללית וגם לפרנסיה, כאשר יש לא מעט קרקעות שהותרמו ואפילו טיפונת ללא אפשרות למיקוח אמיתי. אני לא זוכר מה בדיוק קרה שם, אבל בארכיון העירוני תמצאו כמעט הכל ותמיד ניתן להוסיף דברים ומותר פה ושם לייפות את ההיסטוריה ומעולם היא לא תרגיש בזה. והנה ערך עלא כייפאק בתל אביב 100 של דני רכט על גן גימפל הוא גן הנביאים

מיכל נהרי, אגרונומית מחלקת גנים ונוף, אגף שפ"ע כותבת על גן הנביאים
בשנות ה-20 עלה רעיון להקים גן המכיל צמחים הנזכרים בתנ"ך ובתלמוד. מכתבי התמיכה שגויסו מח. נ. ביאליק ואחרים לא הועילו והתוכנית לא יצאה אל הפועל. רק בשנת 1933 ניטע הגן במתכונת מצומצמת, על פי תוכניתו של אביגדור משל, שהיה הגנן הראשי של תל אביב. הרעיון היה יצירת גן עברי בתל אביב, העיר העברית הראשונה ושמירה על אופייה של תל אביב הקטנה. גן הנביאים נמסר לשימוש הציבור בשנת 1935, שטחו היה 2.6 דונם.הבדלי הגובה בגן, של 7 מ', נפתרו על ידי בניית מפלסים טופוגרפיים מוגנים על ידי קירות כורכר. בגן ניבנו 4 טרסות והוקף מכל עבריו בבוגנוליאה, יערה וברושים פירמידלים.היו בו שתי חורשות אורן ירושלים, חורשת תמרים, שדרות עצי תאנה, ורדים ושיחים רב שנתיים נוספים. במדרונות נטעו קקטוסים וצמחי סלעים אחרים ובגן היו גם משטחי דשא ופרחים.בתיכנון המחודש של חיים כהנוביץ משנת 1990 הורחבו שטחי הגן, נעשה שימוש באבן כורכר מקומית, שבילי הכורכר הוחלפו באספלט, נוספו מזרקה, אגמון קטן ופינות משחק - חלקן מעל מקלט לצורך הסתרתו. גן הוורדים שוחזר, נשמרה הפרגולה עם עמודי הלבנים, עליה טיפסה הבוגנוליאה.  ולמאמר המלא בגן ונוף 

השכנים שגרו ליד גן הנביאים
גן הנביאים של ילדותי הוא גן ממש בסדר. הוא בנוי על אחד משלושת רכסי הכורכר של תל אביב אבל הקטע הגיאולוגי לא ממש משחק כרגע. הגן הוא ממש גדול באופן יחסי ומאד מוצל וככה אני זוכר אותו תמיד. צל זה דבר ממש בסדר אבל דשא חייב שמש וגם רוח. מי מכיר את סיפור הדשא במגרש של אייאקס אמסטרדם?
היו גם כמה שכנים מסביב לגן והכי מפורסמים וכמובן מבחינתי זה הבני דודים של אמא שלנו, שהם משפחת אלרון עם יצחק ושרה והבנות נירה ודורית לפני שהם נעו צפונה לרמת אביב להיות בקרבת מנהיגי המדינה שבהמשך. האם פרס ורבין בחרו לגור ברמת אביב כי הבינו שמשם תצוץ הנהגת המדינה?

תמיד שמרתי על האוטו של יצחק שהיה קצין בכיר מאד בצבא והיה לו אוטו מאמריקה, כי זה מה שנתנו אז ובטוח שהיה כבר אז קשר לסיוע הבטחוני. הצבע של מכוניות הצבא היה זית ממש כהה ואני תמיד דאגתי שהרכב של דוד יצחק יהיה תמיד בשטח סטרילי, ותמיד זה אומר לפחות פעם אחת או יותר והכוונה שאדאג ששום כדור לא יפגע באוטו. כדור של כדורגל ולא כדור נותב או דום דום עם ראש חתוך כמו של החזיר מהרצליה והבן של הגננת.
הייתה שם צמודה לגן בעובדיה 1 גם אחת דנה פלר היפה יפה והדקה, עם השיער הבלונדי והגולש והבית הפרטי והענק והיה בצד השני של הגן גם אחד שהיה משפחה של סמוכה מהאופניים והיה גם יגאל הגבוה עם השפם שהיה גר ליד עץ התות בעובדיה מול האלרונים בבית קטן. הייתה גם מאפיה-קונדיטוריה נהדרת. יגאל האלמן מכר בסוף את המקום, והיום זה רכושו של איזה מולטי מיליונר בהייטק, שעשה שם בית מאד מיוחד. גם המשפחה של נגה ובארי סנפירי שאבא שלהם היה אלוף הסליקאים הייתה שם וגם המשפחה של יזהר דמארי השבוי בסוריה מיום כיפור וגם אילנה סלומון חברה של אראלה וגם פרידה פסקוביץ ומשפחתה.
גם צביקה ברומברג גר ברחוב יחזקאל אבל אני לא זוכר אותו בקטע של כדורגל, אבל הנה מצאנו תמונה אלוהית בה רואים אותו על טנק שהובא לסרט פטון בקולנוע פאר שזה 5 קטנות מגן הנביאים. גם יורם כוכבי השחיין האולימפי ואלוף ישראל שגם למד בתיכון ה', היה גר צמוד לגן הנביאים. דני ברכה הכדורסלן הנהדר מהפועל תל אביב שלמד בשבח וגם אחותו גרו ברחוב מלאכי הצמוד לגן מהצד של דיזינגוף.

צביקה ברומברג על הטנק בקולנוע פאר עם הסרט פטון

לרוץ אחרי כדור ולהזיע כמו סוס או חמור
פעם היה שם מגרש במרכז הגן ואני לא זוכר דשא ממש רציני כי אם טלאים טלאים ולא צהובים, והיינו רצים ורצים עם חולצות פסים ספוגות בזיעה נהדרת, ונשבע לכם שהיה ממש כייף והרגשתי שאני ממש בסדר וגיורא שפיגל יכול ללמוד ממני ואולי אפילו עוד מישהו אבל ג'ורג' בסט כבר לא וגם לא פלה. היינו משחקים שם ותמיד קבוצה נגד קבוצה ואני כבר לא זוכר את הקבוצות שתמיד התערבבו והפרינציפ היה שיהיו כוחות שווים. פציעות תמיד היו אבל עד הבר מצווה הכל עבר. בעצם עד החתונה הכל יעבור. 




אבי רוזן גר ממש קרוב ואפילו יותר קרוב ממני וגם לא היה צריך לעלות את העליה של רחוב עובדיה. אבי היה גר ממש על הפינה של יחזקאל ושדרות נורדאו ולמדנו ביחד בבית הספר היסודי ואפילו באותו גן ילדים של הגננת רחל ברחוב עמוס. מזל שיש לי תמונות ואני לא צריך להתווכח עם 5 ילדים הטוענים שאני ורק אני הלכתי איתם לגן ילדים ליד בית הכנסת והנה דוגמא נוספת להולדתן של אגדות אורבניות מערים גדולות ובהמשך חלקן יהפך לקונספירציות אמיתיות. מי מסוגל להבין איך חמישה בנים סבורים שהייתי איתם בגן הילדים לפני כיתה אלף. האם הם מחפשים פרוטקציה? פרוטקציה למה בדיוק? מצטער אבל סוחרי מטבעות לא מסוגלים לכלום.

גם אלי קזס היה מגיע לגן הנביאים מרחוב דיזינגוף הצמוד ותמיד הגרביים שלו מתוצרת "אתא" כי שם עבדה אימו בחנות אתא שבדיזינגוף ליד המשטרה. הגרבים של אלי קזס היו מתוחים למעלה למעלה ומזל שגרביים של בנים לא מגיעות לביצים כי אלי היה בטוח מותח אותן עד קצה הגבול. גם איציק לוינשטיין היה שחקן קבוע ואבצ'וק גם. גבי מזרחי המתולתל והשרירן בטוח שגם ואני זוכר אותו מצויין וכדורגל לא היה הקטע שלו, אבל מתח והתעמלות ומשחקי דאווין ועוד איך. אביחי השכן מסוקולוב שהיה הנכד של קולר הספר מדיזינגוף, היה משחק וגם אביחי הבן של סעדיה דמארי האח הבוגר של שושנה דמארי הזמרת הלאומית. את יוסי אפריגן אני לא זוכר במשחקי כדור וגם לא את אבי שחור מהפלאפל. בעצם אולי כן. 
גם אריק גרינבלט ואפילו איל כהן, ירון בן שחר וגילי סדוב ועוד גילי שגר בירמיהו ואפילו צדוק מזרחי שהיה כוכב שהיה לי קושי רציני לנצחו אבל לא קושי בלתי אפשרי. 

1973 החזרה מהשבי בסוריה עם קהל המונים
המחזה הכי חרוט מבחינתי בסביבה זו הוא חזרתו של יזהר דמארי מהשבי בסוריה. אחרי שנפל מוצב החרמון במלחמת יום כיפור, הוחזרו השבויים מסוריה מגולחים וכל הסביבה הגיעה לקבלת הפנים הנרגשת. זה לא בדימיוני ואפילו עפר גרין הבלונדיני עם תלתלי הזהב שהיה ונשאר קטן מאיתנו בגיל, זוכר את הקולות והמראות והוא בגן הנביאים בנקודת תצפית טובה כאילו הוא במגדל תצפית הרואה הכל. לימים התברר לי שמשפחתו של עופר קשורה לגברת זלצר שגרה ברחוב עובדיה והייתה מראשוני התושבים בסביבה עם בית קטן ועצים בחצר ואפילו פרה ואני מחכה לתמונה המובטחת. יש לי זמן. עד אז אנוח בגן הנביאים. 


גן הנביאים והמים הזורמים

גן הנביאים מבט מרחוב עובדיה

גן הנביאים מבט מהגן לכיוון רחוב עובדיה

יום חמישי, 30 ביוני 2016

מה למדתי מהשופט חיים אילת ברחוב שמעון התרסי 6 בתל אביב

MONDAY, MARCH 21, 2016


חיים אילת היה שופט שלום במדינת ישראל ואפילו סגן נשיא בית המשפט. מעולם לא הבנתי למה אומרים בית משפט שלום כאילו יש גם בית משפט למלחמה ואולי זה משהו בסגנון של שלום ולא להתראות אבל רדו מהשטות הזו בבקשה. מעולם לא נשפטתי אצלו בכלל ובכל זאת אני זוכר אותו ממש טוב כי נפגשנו לפחות 5 פעמים ואולי גם כפול ויותר. הכל התחיל מזה שפעם אחרי הצבא או לפני הצבא הלכתי ללמוד קורס באוניברסיטה העממית בתל אביב. כן היה דבר כזה של העירייה ואפילו ברחוב שמעון התרסי 6 והבית הזה עומד וקיים אבל כבניין רגיל פרטי ואם תרצו אתם יכולים לברר אצל אילנה שמש שם בדוי שגרה ממש קרוב והמאהב שלה הקודם, היה שם ממש צמוד. הבניין הזה היה פעם מעון נערים עובדים ועוד דברים בהמשך. דני רכט כתב עליו באתר תל אביב 100 

זה היה קורס או סדרה של מיפגשים בהם חיים אילת השופט הרצה בפנינו על כל מיני דברים של חוק ומשפט עם דוגמאות וזהו. מי שרצה כתב במחברת ומי שלא אז לא. בסוף לא היה בכלל מבחן ולא תוצאות ובלי תחרויות. קורס חופשי להעשרת הידע האישי והאגו כמו גם המנגנון העירוני והקופה הציבורית. מכל הקורס החמוד הזה וסדרת המיפגשים אני זוכר אולי שני דברים ואולי שלושה וטיפ טיפה. חיים אילת עישן הרבה כמדומני ושפתו הייתה ברורה וקולו היה בסדר גמור, שיער מאפיר ומשוך לאחור. אז גם נדמה לי שהבנתי ששופט נראה ממש רגיל ובלי גלימות בכלל.

”השופט חיים אילת ז"ל סגן נשיא בית המשפט נולד בשנת 1934 בבודפשט, הונגריה. בשנת 1938 עלה ארצה. למד בבית הספר העממי "החשמונאים" שבתל אביב. בשנת 1947 שב להונגריה שם סיים את לימודיו התיכוניים. בשנת 1956 חזר ארצה והתקבל לפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שבירושלים. בשנת 1960 נמנה בעתודה האקדמאית והחל לשרת בצה"ל ביחידת הפרקליטות הצבאית ,השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, שוחרר בדרגת סרן. בשנת 1965 קיבל את רשיונו כעורך דין. בין השנים 1965-1970 עסק כעו"ד במשרד פרטי. בשנת 1970 מונה לשמש כעו"ד של עיריית גבעתיים. בשנת 1975 מונה לכהן כשופט בית-משפט השלום. בשנת 1991 פרש לגימלה. נפטר ביום 10/07/2011.“

משכב זכר איסור מהתורה וגם מהמנדט
חיים אילת השופט דיבר באותן פגישות על המושג הביאס קורפוס וגם על שלוש הרשויות האמורות להשלים אחת את השניה ולא לפלוש לתחום לא להם. בדרך כלל המערכת המשפטית עצמה נמנעת מדברים מעוררי מחלוקת הכתובים במשפט ובחוק. חוק זה חוק ויש לציית לחוק גם אם הוא לא הכי מוצא חן בעיני המשתמש. יש גם כאלה המצליחים להיות פורצי דרך ומקוריים. נדמה לי שרצה להראות לנו ששופט כמו גם יועץ משפטי אינו רק חותמת גומי ולשיקוליו, אופיו ושיפוטו יש משקל בתנאי שזה מחזיק משהו. כן שופט במערכת המשפט והחוק יכול גם להיות חלק מהמערכת המעצבת את החוקים שכבר נכתבו על ידי הרשות המחוקקת ואמורים להנחותו באותו תלם. הוא הביא לנו דוגמא והיא נחרטה בראשי אבל רק בחלקה והרבה זמן ניסיתי להגיע לאותו דבר והנה אולי יגעתי ומצאתי ואפילו בעצמי ותודה לנפלאות הרשת וגם אתם נפלאים. הכל סובב סביב נושא יחסי המין בין גבר לגבר וגם בין אישה לאישה מבלי לחשוש שהמשטרה תצוץ מאחוריך עם רישום מפליל.

הבריטים היו בפלשתינה א“י והשאירו לנו פה הרבה דברים כמו גם חוק ומשפט ואפילו עוד דברים ממש בסדר. הבריטים היו נגד יחסי מין שלא כדרך הטבע וגבר עם גבר לא בא להם טוב וזה אפילו כתוב באנגלית ואם אתם לא מאמינים אז תבדקו מה הם עשו לאותו גאון אלן טיורינג Alan Turing

חיים כהן משפטן 1911 - 2002


כהן יש רק אחד וחיים כהן אכן היה יחיד ומיוחד
"עם הקמתה ירשה מדינת ישראל, באמצעות פקודת סדרי השלטון והמשפט, את חוקי המנדט הבריטי, שלפיהם נחשב קיום יחסי מין הומוסקסואליים לעבירה שדינה עשר שנות מאסר. היועץ המשפטי השני לממשלה, חיים כהן, נכשל בניסיונו להעביר בממשלה החלטה המעבירה את ההכרעה בנושא להנחיית היועץ המשפטי, אך הורה למשטרה שלא לאכוף את החוק (חיים כהן הפעיל כאן את סמכותו לשיקול דעת בעניין אכיפת חוקים, סמכות שמסורה ליועץ המשפטי גם כיום, כל עוד לא הורו לו הכנסת או בג"ץ אחרת). לימים כתב כהן: חשבתי שמחובתי שלא לקיים חוק שהוא לפי דעתי בלתי מוסרי. אנחנו דרשנו מן השופטים הגרמנים שלא יבצעו את החוקים של הנאצים כשהיו אנטי-מוסריים בעיניהם, ואני חושב שזו חובה המוטלת על שופט ועל יועץ משפטי שלא ייתנו את ידם לביצוע חוקים שהם לפי מיטב מצפונם בלתי מוסריים.

כיכר השופט חיים כהן בתל אביב 


שיחות עם חיים כהן, מיכאל ששר, הוצאת כתר
בעת שכיהן כשופט בבית המשפט העליון פסק חיים כהן כי: "משכב אישה שלא כדרכה, וכן משכב זכר כשהמעשה נעשה בצנעה ועל ידי בני אדם בגירים מרצונם הטוב אינם מעשים שיש בהם קלון, ואין הם מעידים על עושיהם שהם פושעים הראויים לעונש".

בישראל לא הועמד מעולם אדם לדין פלילי בעוון קיום יחסי מין הומוסקסואלים כשלעצמם, אם כי קרה שחיילים הועמדו לדין צבאי על עברה כזאת. נאשמים בישראל הורשעו בסעיפי האיסור על משכב "שלא כדרך הטבע"; על פי רוב דובר בנאשמים שהואשמו בעבירות מין חמורות יותר, אך הורשעו בקיום יחסים שלא כדרך הטבע. פסק-דין כזה ניתן ב"פרשת והבה" על ידי שופט בית המשפט העליון שניאור זלמן חשין. והבה הואשם בהחדרת איבר מינו לפיו של ילד בן חמש, אך במקום אינוס קטין בחרה התביעה להאשימו ב"משכב שלא כדרך הטבע". בפסק דינו הרחיב חשין את האיסור הפלילי על יחסים כאלה, ואף החיל אותו על יחסים לסביים. בפסק דין אחר "פרשת כראדי", 1956 כתב חשין בפסק דינו: העבירה שבה הורשע המערער, משכב זכר, היא חמורה ביותר. חמורה היא בייחוד כאשר היא נעשית - כאשר היה כאן, במקרה דנן, בגופו של קטין."





יום שישי, 8 באפריל 2016

החברה של אילנה שמש

אילנה שמש (שם בדוי לחלוטין) מכירה חצי תל אביב. את החצי השני לא בטוח שכדאי לה בכלל.
מדי פעם אילנה שמש שם בדוי מספרת לי על דברים ואנשים מפעם ואפילו מזמן שעוד לא נולדתי.
אני רואה כיצד אילנה ממש מתגעגעת לימים ההם.

אתמול אילנה הראתה לי תמונות מקסימות של ידידה שלה המדגמנת עבור אופנת פרידו בנחלת בנימין והשנה 1949. 
אני ממש מוקסם מהחברה של אילנה שמש והיא ממש דומה לסופי מברלין.







frido אופנה בתל אביב נחלת בנימין 1949