מבקשים מכולנו לתרום, כל הזמן ובכל מקום. ברחוב, בבית עם טלפון וכרטיס אשראי, מסרונים, צ'קים, מעטפות עם שוברים מוכנים להוראת קבע ואפילו מזומן זה בסדר. אני לא ממליץ ולא כלום, רק כמה מילים עלהצדקה שלי וגם על קופות צדקה ומטבע עם המילה צלע ועוד מיני הצדקות לצדקות שונות משונות וגם נומיסמטיות.
לאסוף כסף אמיתי לחיים עצמם זה דבר שימושי מאד. וקופות צדקה מפעם?
קיבוץ נדבות לעיתים קרובות הוא צורך נפשי יותר מצורך קיומי
קשה לבטל את הטענה שמי שנותן מעשר וצדקות לא מצפה לקבל חזרה משהו מהשמיים!
ראיתי בטלוויזיה תוכנית רטרו "פלאשבק" של דורון צברי על קבצני תל אביב עם צילומים ופרשנויות של קופטש ונרי ליבנה. הסכמתי בגדול לשיח במרקע, שאמר שקיבוץ נדבות הוא יותר צורך נפשי מקיומי וככה גם אני תופס זאת. כל אחד עושה בנושא הזה כראות עיניו ומחשבתו. אני עם נושא העמותות גמרתי. אין יותר תרומות טלפוניות. למה? ככה. מותר גם לשנות דעה וחוזר חלילה. נתן זהבי צודק ויש לי גם את התובנות שלי ואתם תעשו מה שאתם מבינים. לא בא לי לממן משכורות של מנכ"לים וחשבים בחמש ספרות.
הפנמתי גם שהמספר חינם ה - 1-800 שיש לי לחנות משמש בעיקר את מתרימי העמותות.
לקבץ נדבות זה עבודה לכל דבר
יש לי כמה מקבצים עצמאיים הנוהגים להגיע לחנות ומזכים אותי במצווה צנועה זו. זה הכי מעט שאני יכול לעשות עבורם. חלק מהם אולי לא צריכים את המעט שאני נותן וכאמור זהו קטע נפשי ואני שם וזהו. זה כנראה הרבה יותר עוזר לתורם מאשר למתרים. חלק מהכסף נשאר אצל אותם קבצנים ללא שום שימוש ואני יודע זאת בוודאות ומניסיון קודם.
יש כאלה חכמים ומביני עניין, שתמיד מסבירים לי שזה לא טוב לתת סתם כסף לפרזיטים ושילכו לעבוד בבקשה. ואני תמיד מסביר להם שזו העבודה שלהם וזהו. אף אחד לא מכריח לתת בכוח.
בן עמי מכירות פומביות
בדיחה ראשונה והכי טובה
שני מקבצי נדבות יושבים ליד כנסיה. האחד יהודי עם מגן דוד והשני נוצרי עם צלב. זה עם הצלב ממלא את הקופסא וזה עם המגן דוד ממש כלום. אז מישהו ניגש ליהודי ו ... (מי שלא מכיר שיבקש ואספר שוב)
יש המון בדיחות על מקבצי נדבות ולא אחזור עליהן כי סיפורי החיים טובים לא פחות. יש הרבה תיחכום גם בקיבוץ נדבות בכל הרמות. מענין לאן נעלמה המקבצת האסרטיבית של בן יהודה שסירבה לקבל פחות משקל אחד וכל דבר פחות מזה פשוט זרקה. לפעמים גם על התורם. במודעה שבתמונה מבקשת הקרן הקיימת שלא לתרום כסף קטן המכביד על הקופות. על קיבוץ הנדבות והתרומות של הקק"ל צריך פוסט מיוחד.
יש גם לעיתים עבודה בקבוצות מאורגנות והסעות הלוך חזור. אלו של הכותל היו מגיעים עם רכב צמוד.
אני לא זוכר מקבצי נדבות מיתולוגים מפעם כמו איבן שפעל בשדרות רוטשילד ואלנבי ושר על 10 אצבעות לי יש, כשבפועל היו לו רק 9. את זה שהסתובב בכיכר דיזינגוף דווקא כן.
בגדול, מקבצי הרחוב נחלקים לשני סוגים. הפסיבים שיושבים ומחכים, והאקטיבים שבאים והולכים ויש להם סדר יום מתוכנן עם קו איסוף. יש עוד תחום בו יש את האקטיבי והפסיבי.
אוסף , אוגר, צובר , שומר ולא משחרר
אוסף , אוגר, צובר , שומר ולא משחרר
לא מזמן אחד מאלה הנוהגים להגיע ולקבל משהו זעום, מצא את ההזדמנות להתייעץ איתי בנושא כסף. כנראה חשב שאוכל ליעץ לו בענין משפחתי וגם כי לא היו אנשים נוספים. הוא מסביר לי שיש לו בעיה והבן שלו מבקש שיהיה לו פנקס צ'קים מהחשבון של אותו מקבץ נדבות. לא הבנתי מה תפקידי המדויק בכוח היעוץ.אמרתי לו שאם זה הבן שלו אז אולי הוא רוצה בטובתו ושווה לחשוב על זה, וחוץ מזה מהכבר יכול להיות. או אז שלף האיש דף בנק אישי והראה לי תדפיס של החשבון שלו. הייתיבשוק. זה היה סכום דימיוני. עד עכשיו אני מתקשה להאמין. ולא זה לא היה לירות או שקלים ישנים, אני מדבר בכסף עכשווי ממש מהזמן האחרון. האיש פשוט צובר ולא משחרר כלום...
כמה לדעתכם עושה קבצן ממוצע ביום ממוצע? אני לא יודע, למרות שלאחרונה אחד הטובים והחרוצים סיפר לי בלי בושה בכלל!
מאות קילוגרמים של כסף קטן
פעם הגיעו אלי אח ואחות בוגרים ויורשים שהסבירו לישיש להם הרבה מטבעות מתקופת הלירה. הם הדגישו שזה הרבה מאד ורצוי שנתאם מראש כיאין טעם מבחינתם לסחוב את זה מבלי שנסכם ונקבע שאכן אני קונה וכמובן גם מה המחירשאני משלם. אמרתי להם שהמחיר למטבעות כאלה הוא 10 ש"ח לקילו , כלומר שוקליםוזהו. הם הבהירו לי שוב שיש להם כמות גדולה מאד. בסוף הם הגיעו ואכן היה להם כמה מאות קילוגרמים של מטבעות משנות השישים. בסוף כששאלתי אותם מאיפה יש להם כמות כזו ובעיקר כסף קטן וערכים נמוכים הם הסבירו שאבא שלהם אסף את זה. אני הבנתי שהוא היה קבצן. יש גם אפשרות נוספת של מכולת עם כסף קטן. אספן זו מילה יותר טובה מקבצן.
דוד בן עמי מכירות פומביות http://www.nunbetbooks.co.il/
קדם מכירות פומביות
בנק ישראל בתל אביב סגור למקבצים ופורטי כסף קטן!
אם אתם רוצים לראות מחזות שונים ממה שאתם רואים בשוטף בנושא מעות, כלומר כסף קטן ממתכת, אתם מוזמנים לקופות הפריטה של בנק ישראל בירושלים. אחרי שיבדקו אתכם, בדיקה סופר קפדנית בכניסה והצגת תעודת זהות , גשו לקופות הפריטה ותראו את כל אותם נושאי קופות הצדקה, גמ"חי הכוללים ועוד מגיעים אחרים לפרוט את הכסף הקטן לגדול כלומר לשטרות חדשים דנדשים.
פעם אפשר היה גם בתל אביב בסניף של בנק ישראלבנחלת בנימין. עקב צימצומים בלתי מובנים עבורי, החליטו שקבצני תל אביב והסביבה יעלו לירושלים בכל פעם שמצטבר אצלם כסף קטן שלפעמים הוא גדול. בנק ישראל אכן מעדיף את ירושלים וקבצניה על פני פושטי היד של גוש דן.
קבצן לא לוקח מקבצן
מדינת ישראל קיבצה גלויות וגם נדבות מזה שנים. זה בא לידי ביטוי בהרבה אופנים. לא חייבים להושיט יד כקבצן ברחוב אפשר גם עם טוקסידו וכוס שמפניה ויש לזה הרבה שמות ובכל השפות. בתוכנית פלשבק הזכירו שלוי אשכול הוציא דולר לקבצן בניו יורק וזה האחרון סרב בתוקף לקבל צדקה והיה לו גם טיעון מנצח "אני לא לוקח כסף מקולגות".
צדקה בעיה"ק בני ברק אולמי וגשל עם הרב אלישיב זצוק"ל
צדקה זה נהדר ומבחינתי זה יופי שיש ניסיון לצדק ,כשהנותן חושב שיהיה מי שיצדיק אותו לפני השמים וככה לא יקחו אותו בטרם זמנו. הצדקה הרי אמורה להציל ממוות. יש הלכות צדקה והנחיות די ברורות לגבי שיעורן ובכלל. אישית את השיעור הכי אמיתי בנושא צדקה קיבלתי בחתונה אולטרה חרדית בבני ברק אליה הוזמנו על ידי קרובי משפחה של אימי. זה אכן היה ארוע מיוחד אם כי צנוע בדרכו. חיכינו הרבה לחופה שהתעכבה כי הסבא של הכלה היה לא אחר מגדול הפוסקים הרב אלישיב זצ"ל. לימים הסבירו לי שהוא התעכב אצל הרב ש"ך זצ"ל ובאותו ערב הוציאו את פסק ההלכה שממשלת רבין היא ממשלת זדון. באותו פרק זמן שחיכינו לחופה זרמו לאולם עשרות ואולי מאות מקבצי נדבות בטור ובתור אינסופי.
אז הבנתי למה נותנים 10 אגורות שלמות ליד או מכסימום חצי ש"ח כי אחרת בקלות גומרים עשרות ואפילו מאות שקלים מבלי להרגיש.
קדם מכירות פומביות
אתר נוסטלגיה און ליין
הבדיחה של יאיר והצנצנת השקופה
את הבדיחה הבאה שמעתי מיאיר נחמני. זה באמת סיפור יפה על מקבצת נדבות יהודיה בפולין וזה הולך ככה. המקבצת צוברת לאט לאט סכום יפה וחוששת לכספה ולכן עושה ברור איפה הכי בטוח להפקיד את הכסף. אומרים לה שהכי בטוחיהיה אצל הרב, וליתר דיוק אצל הרבנית. ואכן הרבנית מסכימה ומראה לה כלי קיבול מזכוכית שקופה דמוי צנצנת, ששם היא תניח את כספה וגם תוכל לראות את מיפלסו העולה.
ביום הראשון הצנצנת הייתה כבר כמעט מלאה. מדי יום נהגה המקבצת להגיע לרבנית ולשים את פדיון היום. כעבור כמה ימים שמה לב שעם כל תוספת שהיא מביאה הרי שהצנצנת לא מתמלאית אלא להפך מתרוקנת. היא ניגשה לרבנית ושאלה אותה ובעצם אמרה ככה. "כל יום אני מוסיפה כסף והצנצנת במקום לעלות יורדת. אז כמה אני צריכה עוד להוסיף עד שלא ישאר שום דבר?". אתם הבנתם!?
מה זה צלע על מטבע תורכי?
פעם היה לי מטבע עות'מאני מנחושת בערך משנת 1900 פלוס מינוס. היה מוטבע עליו הדפס רכב countermark של שלוש אותיות צ.ל.ע. והכוונה כנראה צדקה למען עניים. לא מצאתי דוגמאות ברשת לזה וכנראה שזהו פריט מיוחד ודי נדיר. ותודה לאפי שחק שמצא וגם צילם.
צ ל ע הטבעת הישבון על גבי מטבע תורכי צילם אפי שחק
אסימוני צדקה מתוך התערוכה דין פרוטה... קופות חיסכון מימי קדם ועד ימינו
מפאת מחסור בכסף קטן (במיוחד בעתות של מלחמה או מתיחות מדינית) או למטרות מיוחדות הנפיקו מוסדות שונים אסימונים, בדרך כלל, למורתר וחם של השלטונות. לאסימונים אלה היה תוקף מקומי בלבד. גם בארץ, במיוחד בתקופה העות'מאנית, הונפקו אסימונים על-ידי ישיבות, מוסדות קהילתיים או חברות שונות. אך לאחר הטבעת אסימוני זכרון-יעקב בסוף המאה ה-19 (שהונפקו ביישוב, לא רק בגלל מחסור בכסף קטן, אלא כדי שלא להיות תלויים בחלפני כספים שגבו ריביות גבוהות), החל השלטון העות'מאני לעקוב אחר כל סימן לאוטונומיה יהודית; אסימוני זכרון-יעקב הפכו עד מהרה למעין מטבע עובר לסוחר לא רק במושבה עצמה, אלא גם בכפרים הערביים שבסביבותיה.." ותודה לססיליה מאיר אוצרת התערוכה במוזיאון קדמן. חובה לעקוב אחרי הקישור
שבטי ישראל - חלונות שאגאל בית הכנסת במרכז הרפואי הדסה גלויה של פלפוט
הצדקה האישית שלי או איך חטפתי מקל בראש בהדסה עין כרם
צריך לדעת למי נותנים צדקה, ממש כמו בדברים אחרים ואם לא הבנתם אז שמעו סיפור אמיתי מהחיים. פעם בירושלים הקדושה וליתר דיוק בבית החולים הדסה עין כרם היה לי קטע בלתי נשכח עם תרומה לכתובת שגויה. זה היה בפורים ממש בזמן שהיה הפיגוע באפרופו - ת"א, ואמא שלנו יצאה מאישפוז שאחרי ניתוח לא פשוט. יום השיחרור הגיע והתארגנתי לסידורים אחרונים עם עוד בני משפחה. האוטו חיכה בכניסה המפורסמת שכולנו מכירים מארועי אריק שרון, ממש ליד החלונות של שאגאל, ואני ככה די עם מרץ ליציאה מבית החולים. ראיתי איש הנשען על קביים וידו מושטת כאילו לקבל משהו בפתח הכניסה. ידעתי שהוא לא מחופש בחג הפורים. פישפתי בכיסי והוצאתי משהו לחג וגם כסגולה ליציאה מבית החולים. הנחתי את הכסף בידו והתרחקתי לאוטו יחד עם אמא שלי. לא הספקנו להתרחק...ואז... אני שומע מאחור משהו לא ברור "מה אתה דפוק , מה שמת לי כסף ביד , מה אתה חושב שאני מקבץ נדבות, מה אני נראה ככה יא פסיכי , כוס אומק יא מפגר אתה לא רואה שאני על קביים ובקושי יכול להזיז את עצמי ואני מחכה פה שיקחו אותי..." בהמשך גם הרגשתי את הקב שלו עף באויר ובדרך אלי. צחקתי וברחתי משם כשאמא שלי לא בדיוק מבינה מה קורה. באוטו סיפרתי לה ולכל המשפחה את הקטע. לא נרגענו עד לשער הגיא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה