רוב בני האדם דורשים פרטיות. חדירה לתחום החיים הפרטי מהווה סימן אזהרה לרובנו. זה מתחיל כנראה מגיל קטן והולך ומתעצם עם הגיל והתפתחות החיים.
האם יש הסגת גבול וירטואלית? כמה זה עולה? האם ניתן לתבוע על הדבקה בפייסבוק ללא הסכמה?
הקיר הוא משהו מאד אישי בפייסבוק. תדבר אל הקיר בבקשה
מצידי תדביקו מה שאתם רוצים על הקיר שלי. מה שאפשר לעשות על קיר תעשו
החוק גם הוא יוצר את מרחב החיים הפרטיים. אם עברת את הגבול יש סיכוי שגם עברת על החוק. האינטרנט יוצר מסגרת חיים נוספת. יש חיים וירטואלים ולהם יש גם חוקים. ממש ברגעים אלה נכתבים החוקים. אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש.
מַיִם-גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ או הסגת גבול
המקרה הראשון בו למדתי משהו על חציית גבול וחוק היה בילדותי.
זה היה בשנות השישים והייתי כנראה בגיל 10 אולי קצת יותר. יוסי אפריגן בעל לב הזהב (השכן והחבר שלי וכמובן השותף הפעיל למעשי השובבות) ואני שיחקנו ברחוב. אז היו משחקים הרבה ברחוב. זה היה בסוקולוב, ממש כמה בתים ליד הבתים שלנו (93 ו-91).
תוך כדי משחק בכדור נכנסנו לחצר סמוכה לשתות מים. לא היתה גדר ולא שום מחסום. נכנסנו לשתות מים מברז בחצר ובאמצעות שתי אבנים קטנות סובבנו את הברז שהיה נטול ראש. אז היו צריכים מפתח פרפר לברזים נטולי ראש. המים היו נהדרים ואולי אפילו צוננים ורטובים. ככה ישר מהברז ואולי אפילו בעזרת הידיים שתינו לרוויה. כמה שזה נהדר לשתות מים צלולים, ביום חם, המרטיבים לך את הראש וגם את חולצת הטריקו המזיעה. האם לזה התכוון המשורר באומרו "מַיִם-גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ; וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם"? (משלי ט י'ז).
מפתח מפעם לברז מים
ואז פתאום הופיע השכן המבוגר עם גופיה לבנה, תפס אותנו כתרנגולות בידיו והכריז בקול רם ונישא שכל השכונה שמעה: "הסגת גבול ואני הולך למשטרה להתלונן עליכם ויפתחו לכם תיק". ככה אמר השכן המדושן והמגופן לבן, עם הבטן והשיער האפור. ואנחנו כבר מבוהלים, רצנו וברחנו משם לפני שתבוא המשטרה. היה לסיפור הזה המשך עם אבא שלי שעודכן בסיפור ועשה את שלו. נסכם שבסופו של יום לא הוגשה שום תלונה במשטרה, אבל המושג "הסגת גבול" נחרט לי לנצח.
פס ופיפי
בעלי חיים מסמנים טריטוריות בצורות שונות. מדינות באמצעות פס צבעוני וקו במפה או גדר. עסקים עושים זאת בדרכם הם. החוק הכתוב מורה לנו באופן ברור מתי מישהו חוצה את הגבול. היום אזדקק לעזרכתם הנדיבה, על מנת לנסות ולהבין מהי חציית גבול במובן האינטרנטי וליתר מיקוד נעסוק בקיר הפרטי שלנו בפייסבוק.
פייסבוק למגדל הפיקוח: "מבקש רשות להתמקם לפני המראה"
אם יש לכם פייסבוק אז אתם מבינים על איזה קיר אני מדבר. אם אין לכם אז יש בעיה. אני בטח לא עומד לפתור לכם אותה. אני קצת מצטער בשבילכם. הפייסבוק עשה משהו בעולם. מי שמתעלם ממנו בראש חוצות, כנראה מתעלם מעוד כמה דברים. לעובדה שמהפכות מתחוללות ממש בימים אלו במספר מקומות, בעזרת הרשתות החברתיות, ממש לא מזיזה למתעלמים.
הפייסבוק ובעליו רק כעת מניעים את העסק לכיוון הכסף הגדול. עד עתה הם היו עסוקים במריחת הדבש המזמינה והלוכדת. כולנו נראה זאת בהקדם ובגדול. לדעתי הפייסבוק עומד לפרוץ ובענק, לכל חלקת חיים פנויה בעולם הגשמי. אנחנו הצרכנים הסופיים של הפייסבוק כנראה נהנה מזה. לעניות דעתי יהיו חברות שהפייסבוק יעלים אותן. אם זה יקרה אז תדעו שאמרתי לכם. רבותי, לדעתי זה יקרה בוודאות. יהיה אינטרנט ויהיה פייסבוק.
אם זה לא יקרה אז שוב טעיתי. אני רגיל לזה.
אליעזר, אפרים ומארק
אפי שחק ואליעזר מורב טוענים בעקביות ובאדיקות בלתי מתפשרת לחלוטין, שהפייסבוק לא יצר שום חידוש טכנולוגי. לטענתם, אין להם (לפייסבוק) שום פטנט מקורי. הכל היה כבר קודם. מכיוון שקשה לי להתנגד לשני מהנדסים מדופלמים ויותר בתחומי האלקטרוניקה והמחשבים, נותר לי רק לפקפק קלות ובלחש בקביעתם הפסקנית. אין לי לא את הידע ולא את הכלים לצערי. אולי אתם יודעים משהו אחר? האם מארק צוקרברג לא מסוגל להמציא שום דבר בעצמו? איפה הראש היהודי שלו?
הקיר שלי בפייסבוק מפעם צילום אליעזר מורב
- הקיר שלי MyWall
נדמה לי שעליתי על משהו באקראי. הפייסבוק נתן לכל אחד מחבריו קיר. ה-wall הזה הוא קניין פרטי מבלי ששילמו עליו גרוש שחוק עדיין. כולנו כנראה רכושנים במידה מסוימת. שטח שלנו לא ישוחרר על נקלה. מה ששלי שלי. על אדמה לא מוותרים במיוחד אם היא ספוגה בדם. שלא תעז לעבור את הקו אח שלי. קירי הוא מבצרי. ויש עוד הרבה.
אנשים אוהבים בעלות על משהו. אפילו אם הוא עלה להם פחות מאפס. אם נתנו לי משהו והוא שימושי אז כנראה הוא שווה. על משהו שווה לא נותנים לאחרים לחגוג. מה ששייך לי הרי הוא מקודש ואפילו מתוחם. הכניסה לזרים אסורה. אפילו לא לחברים שלנו. ראו הוזהרתם.
אבאל'ה תבין או פלישה וחציית גבולות
את כל ניפוח השכל הזה עשיתי בשביל להגיד שיש לא מעט אנשים שלא מוכנים שמישהו יכתוב או חלילה ידביק להם משהו על הקיר האישי שלהם. מבחינתם זוהי "חציית גבול אדום , פלישה וחדירה לשטח פרטי אישי". ככה בדיוק נאמר לי על ידי חבר אחד במפורש ואפילו פעמיים, על מנת שאבין זאת כאחד הידוע בקשיי הבנה בסיסיים. היה גם מי שהסכים לכך. היה גם מי שאמר לי ש "הדבקה על קיר של מישהו אחר לא יאה אפילו אם לכאורה אין פוצה פה. זה לא נראה טוב אבאל'ה, תבין כבר דברים בסיסיים".
להדביק? ואיך אשתך ב..?
מצד שני היו כאלה שאמרו "תדביק כמה שאתה רוצה אחי" או "אם אתה באמת רוצה שנקרא משהו, או שנדע על דבר קיומו , אנא הדביקו בבקשה על הקיר". מסתבר שיש דעות לכאן ולשם.
ממש כמו בבדיחה הממש לא ראויה בה שאלו את פלוני "תגיד איך אישתך במיטה?" והוא ענה "יש כאלה שאומרים ככה ואחרים דווקא סוברים להיפך!". מה דעתכם, חברים? על ענין ההדבקה, כמובן.
האם כל wall הוא בעצם כמו ה-Western Wall?
האם מארק צוקרברג ביקר בכותל המערבי שלנו? מאיפה הגיע הרעיון הזה של הקיר בפייסבוק? זה של צוקרברג שלנו היה קרוב משפחה מאד קרוב בקבוצת שילר אצלנו בישראל ידוע לרבים ואם שכחתם אז תעקבו בבקשה אחרי הקישור הבא על הפייסבוק והפיג'ו 404
למה היהודים מאד קשורים לכותל הדמעות? האם זה שהכותל הוא מערבי אומר משהו לגבי מזרחיות בכלל? ממתי מערבי נחשב לטוב מזה המזרחי?
ירושלים מאוחדת כבר הרבה שנים. בינתיים זה רק במטבעות ובמדליות שמסרבים להכיר בעובדה הבסיסית שלא ניתן לאחד מה שלא רוצה להיות מאוחד. האם ירושלים תהפך לבינלאומית? בהנחה שהכותל יופרט יום אחד, כמה לדעתכם הוא שווה לשנה שלמה?
הנצחון 1967 מטבע זכרון מיוחד רוטשילד את ליפמן (רולי) צילם פאול בר זאב
נצחון 67', איחוד ירושלים, ברכת הכהנים, הקהל ובוליון ישראלי
יש המון מטבעות, מדליות, ומזכרות בכלל אודות הכותל המערבי. יש אפילו בוליון ישראלי מקורי להשקעה בזהב. בנק ישראל הסכים להנפיק כל שנה מטבע רישמי מזהב טהור כחלק מתוכנית החומש בוליון הישראלית. נשמע כמו תוכנית סודית אבל ממש לא. אני מציין עובדה ולא מנסה למכור לכם שום דבר.
את הנצחון המפואר במלחמת ששת הימים, 1967, בחרו לציין במטבע זכרון מיוחד מכסף וזהב במהדורה מרשימה עם הכותל כמובן. הורדוס שיחק אותה בגדול עם קיר משלו להרבה זמן.
מסתבר שקיר יכול להיות אחלה עסק. מה שצוקרברג למד,ידעו כבר לפניו בישראל. הקיר שלנו מהווה יתד באמונה ובחזקה ההיסטורית בעיר דוד לדורותיה.
בכותל עם אבא 1971
הכותל ואנחנו
יש לכותל הרבה דברים משלו. רוצים דוגמא? אז בבקשה: קודם כל לכותל שלנו יש זכרון קולקטיבי משלו. זה בא בהמון צורות. טקסי עליה לתורה בבר מצוה, השבעה בצבא ולא רק לצנחנים בוכים, כמו גם ארועים אחרים.
הייתם פעם בברכת הכהנים בכותל? ומה לגבי מצוות "זכר להקהל"? לי אישית לא יצא, אבל את המדליות יש לי. מה עם הפיתקאות של הכותל? לכותל יש גם רחבה משלו. כל הזמן מגדילים אותה על חשבון כל מיני דברים שוליים אחרים. מכירים את רב הכותל? אחלה ג'וב להיות רב הכותל. זה אפילו מפתיע אותי שאין שניים. ספרדי ואשכנזי.
על מתרימי הכותל שמעתם? פעם הראו איך עובדת השיטה של הקבצנים "המורשים" במקום הנוהגים להגיע ברכב צמוד ולהתלבש נכון בזמן העבודה. לא נורא. כל אחד ועבודתו. כל אחד ושיטתו. את הבדיחה על שני הקבצנים עם הצלב והמגן דוד שישבו ליד הכנסיה שמעתם? אותו דבר ליד הכותל.
מדביק בקיר וגם משתין בקיר
בסיכומו של יום הפנמתי את העובדה שאנשים רבים רגישים לקיר שלהם. חלקם לא יגידו זאת באופן גלוי. במרחב הוירטואלי מקיימים חוקים גם אם הם לא כתובים באותיות של קידוש לבנה. הפנמתי שמבחינתי הדבקה על קיר של חבר באה בחשבון רק כשאני יודע בוודאות שהדבר יתקבל בברכה.
על הקיר שלי מבחינתי תדביקו ותעשו מה שאתם רוצים. תמיד ניתן למחוק. גם חברות ניתן לבטל. החיים האמיתיים הם בכל המרחב. בבית, בשכונה בסביבה הקרובה והרחוקה ואפילו באינטרנט. כל אחד לומד את זה בדרכו. חלק מהדברים ברורים אפילו למשתין בקיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה