פעם היו המון פנצ'רים. היום הרבה פחות. כנראה שהגלגלים יותר טובים וככה גם הכבישים, אבל אולי אני לא מספיק מעודכן. ממש לאחרונה שמתי לב שיש רכבים חדשים בלי גלגל חמישי, כלומר אין רזרבי. המכונית החשמלית לא יחידה בענין.
סתם פנצ'ר בכפר קאסם ולא קשור לכלום
תקר או נקר או פנצ'ר הוא נקב בגלגל. בהשאלה, משמש המושג גם לכל תקלה בלתי צפויה
מקור המילה פנצ'ר באנגלית puncture (ניקוב). האם תקר בעברית זה שילוב של דקר פלוס תקלה?
האם סיפור השטחים הוא פנצ'ר או שכולנו כבר על הג'נטים?
הדבר הכי בטיחותי בכל רכב הם הצמיגים. ככה אני זוכר את ג'ו קריידן המנוח מכפר בלום (שאפילו ביקר בחנות) , מדבר אצל גדעון הוד בתוכנית הבוקר ברדיו "אור ירוק לנהג ולנוסע" וככה למדתי שצריך לקנות צמיגים משובחים ואפילו את הטובים ביותר. מבחינתי רצוי מישלין ואני לא עושה פירסומת ואפילו לא למדריך המסעדות.
איך בודקים את שחיקת הצמיג עם מטבע?
היה אפילו קטע חצי נומיסמטי , בו המליצו לשים מטבע בחריצי הצמיג ולבדוק את גובה שחיקת חריצי ניקוז המים. אני ממליץ שכל שלוש שנים תחליפו צמיגים אלא אם האוטו שלכם מיועד לתצוגה בלבד כמו זה של אליעזר. הכרתי כמה צמיגאים בחיי או אם תרצו פנצ'ר מאכערים. האמת שחוץ מידים שחורות, לחץ אויר, קולות של אויר בלחץ ואמבטיה ישנה אין לי משהו מיוחד לספר חוץ כמובן מסיפור התקר עם השומרוני הטוב ישראל צדקה ז"ל.
סוכות בהר ברכה אצל השומרונים
הכי מוזר היה לי פעם כשחזרנו מחג סוכות בהר ברכה עם ישראל צדקה השומרוני יחד עם אפי שחק. בזמן שנסענו קרו לנו שני פנצ'רים וג'אנט מתעקם בו זמנית. התיקון היה מענין, מקורי, והכי זול בעולם, ואולי גם למדנו משהו על החיים בסביבות שכם היא נאבלוס. האם מחיר של 20 ש"ח בעבור הכל נובע מפחד הכיבוש או שזו זילות החיים המקומיים של צאצאי שכם בן חמור?
הכהן הגדול השומרוני עמרם עם ספר תורה עתיק שכם.
גלויה של פלפוט 8610 כל הזכויות שמורות
לאיפה לעשות recall?
אם כבר הגענו להר ברכה ואזור בלאטה אז אולי כל סיפור השטחים הוא פ'נצר? אולי בעצם תקלה רצינית המצדיקה Recall? חזרה לתיקון היא שיבה לגבולות 67? כמה אלוני מורה עוד יהיו? כמה כסף כבר יכול לעלות פנצ'ר השטחים המשוחררים/הכבושים? האם אנחנו כבר על הג'אנטים? איפה מתקנים פנצ'רים באריאל? ראש העין וכפר קאסם זה גם בשטחים? למה ערבים מתקנים פנצ'רים בזול? מכירים את צומת כדורי בהרצליה?
בבזל נוסדו צמיגי משולם
בדרך כלל את נושאי הצמיגים היינו מסדירים אצל משולם בצמיגי בזל ברחוב אלקלעי ליד מגן דוד אדום. היום המתחם כולו מורכב מבתי קפה וחנויות קטנות וחמודות כשבאמצע מגדל לא לוהט במקום מכבי האש והשוק הקטן. משולם סגר אחרי הרבה שנים ואני מטופל בנאמנות בבית הצמיג שברחוב הרכבת 4 בתוך סימטה פרטית ליד המשטרה הישנה. מקום ותיק - רק משנת 1956, ודור שני לצמיגאים הגונים ובעלי מקצוע טובים. תגידו שקובי מהמטבעות שלח אתכם. אולי יזכרו אותי.
צמיג משוחרר לא יוחזר
האם ראיתם פעם צמיג של משאית טס בכביש בלי המשאית עצמה? אני ראיתי וזה היה מפחיד לאללה וככה הבנתי מאיפה מגיעים כל שרידי הגומיות והגלגלים בכבישי ישראל. התופעה של צמיגים עצמאיים המשתחררים מרכבים גדולים היא לא נדירה. בכביש 6 אמורים לעזור לכם במקרה של תקר. האם החלפת גלגל לאשה מהווה את מבחן הגבריות הישראלי?
הפרופסור המפוזר והגוז'ונים
את הסיפור הבא שמעתי מצ'ארלי ז"ל שכנראה שמע אותו מיאיר נחמני יבדל"א ואולי ממישהו אחר. לא בטוח שיש לו קשר לפוסט הזה ,אבל נראה לי שיש. מה דעתכם?
הגיבור של הסיפור שלנו פרופסור חינני מכפר אז"ר. קראו לו דודו והוא היה קצת מבולבל שנתקע עם הרכב שלו ממש מול בית משוגעים ולא סתם כי אם ליד הגדר כשכל המטופלים בחוץ בהפסקת צהריים. המטופלים במקום רואים ועדים לכל הסיפור. היה לפרופסור דודו פנצ'ר שחייב אותו להחליף גלגל ובמיידי. אז הוא פרק את הגלגל ושם את הברגים-גוז'ונים בצד בתוך הצלחת (הטסה) שלא יתפזרו להם בסביבה. בהמשך הוציא את הגלגל הרזרבי מאחור. כל הזמן עומדים המשוגעים מאחורי הגדר, מביטים, צוחקים ובכלל בית משוגעים. מה לעשות אף אחד לא בוחר היכן להיתקע ובטח לא עם מי , וזה נכון לא רק לגבי תקרים עם גלגלים.
4 גוז'ונים בטסה של דודו
אז הפרופסור שלנו מתגבר על הפרצופים ,הצחוקים והסביבה הקצת משונה וממשיך בעבודתו. הגלגל הנוסף מוכן כשהגלגל המפונצ'ר עם 4 הברגים בצד בתוך הטסה , ממש לפי הספר. לפתע בלי הכנה מיוחדת חולף לו אופנוען משתולל מהצד, עולה ומעיף את הטסה עם הברגים ולמזלנו לא פוגע בו. הפרופסור שלנו בריא ושלם , אבל אין כרגע ברגים לגלגל כי הם עפו ונעלמו מהמכה של המופרע עם האופנוע החולף. מה עושים? את זה לא מלמדים בשום אוניברסיטה מוכרת אפילו לא במכללת אריאל. דודו הפרופסור שלנו אובד עצות.
משוגע זה לא טמבל!"
כשנראה היה שהמצב נואש , שומע הפרופסור קריאה מבעד לגדר ככה די בשקט. זה היה אחד המטופלים עם הכותונת שקורא לו. "אני רואה שאתה קצת אבוד בגלל הגלגל והברגים שעפו. אז תראה שזה ממש לא מסובך. קח מכל גלגל בורג אחד ויש לך שלושה בשביל הגלגל הרזרבי וזה יספיק לך עד שתגיע לתיקון. נכון שזה מאד פשוט." הפרופסור היה נפעם. כל כך פשוט וקל. איך הוא לא חשב על זה לבד. כנראה מהלחץ מפסיקים לתפקד. "ואתה נמצא פה בבית המשוגעים?" שאל הפרופסור. "כן אני כאן בטיפול. אני אולי קצת משוגע אבל בטח לא טמבל!" השיב המטופל.
תגידו לי, אז מה אנחנו, משוגעים או טמבלים? יכול להיות שכל הסיפור שלנו בשטחים זה שלושה גוז'ונים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה