יום ראשון, 16 בפברואר 2014

השריפה הגדולה וחוכמת סימני אש



השריפה הגדולה בכרמל תיזכר כטראומה לאומית ואישית לאנשים שהיו שם , למשפחות השכולות ובכלל תזכורת למה מסוגלת אש בלתי נשלטת. זוהי גם הזדמנות לראות את הנושא מזווית אחרת. יש אספנות הקשורה לאש.

סימן אש - לוחית מתכת בשלל צורות וגוונים התלויה על מקום שרכש פוליסת ביטוח
עוזי ז"ק - זרע קדושים עו"ד ומומחה בביטוח ואפילו ביטוח בחלל אוסף סימני אש 
שריפות מאמללות אנשים. אם נשארים בחיים אז בהמשך משתקמים כמעט כמו היערות

את עו"ד עוזי ז"ק הכרתי לפני הרבה שנים. איש מרשים מתחום הביטוח. הוא גילה עניין מסוים בנושא מטבעות וכסף שואה , אבל בעצם סיפר לנו שיש לו אוסף של סימני אש. עד אז לא שמעתי את הצרוף המיוחד הזה - סימני אש. נדמה לי שרבים לא שמעו זאת. עוזי הסביר לנו שהוא היחידי בארץ שאוסף סימני אש. היום סביר להניח שיש עוד כמה. אפילו לי יש אחד ואולי מזויף. שום דבר לא נשאר יחידי לעד. רק ההוא שבשמיים האחראי הראשי. בביטוח קוראים לו כוח עליון ויותר יפה בצרפתית Force majeure.

מה זה בכלל סימני אש?
סימן אש הוא שלט מתכת בדרך כלל עם סימנים מסחרים שונים המציין שבעל השלט שילם עבור ביטוח אש. ממש כמו פוליסה אבל לא מנייר כי אם סימן קבוע למכבי האש הפרטיים שיבינו שצריך לכבות פה ולא במקום אחר שלא שילם. אחלה סידור ושכל מי שלא שילם שישרף.... כן חברים פעם באנגליה מכבי האש היו עסק בבעלות חברות הביטוח שכיסו לעצמן ולאחרים את הישבן מפני שריפה. "סימני האש, אותם שילטי פרסומת צבעוניים שהוצמדו לקירות בתים, בתל-אביב ובערים ותיקות אחרות, היוו אקט שיווקי ופרסומי ראשון במעלה.





מעבר להיבט האסתטי והנוסטלגי, יש בקיומם כדי להאיר גם שני היבטים כלכליים, עסקיים בעיקר נוכח העובדה שמדובר על כלכלה צומחת יש מאין המונהגת ע"י מהגרים וכל זאת בתקופת טרום המדינה ובסביבה עוינת.
האחד - עוצמת הכלכלה באותם שנים בשליש הראשון של המאה העשרים. השני - עוצמתו של שוק הביטוח שפעל באותה תקופה."



עוזי ז"ק וסגנונות סימני האש וגם ספר נהדר 
אם תרצו להמשיך ולקרוא על עוזי והאוסף הנהדר שלו אתם מוזמנים לכתבה באתר שלי במדור ויאספו סיפורי אספנות. יש שם קישורים נוספים ואני בטוח שתמצאו בזה עניין רב כי אש זה דבר רציני ולא משחקים באש 

 יש לי הרגשה שאולי אתם חושבים שסימני אש זה עוד אוסף שהולכים וקונים בחנות עתיקות ודי. אז תדעו שזה נכון רק באופן הכי חובבני. האספנים האמיתיים נערכים לצייד. כן צייד של סימני אש בדיוק כמו פעם שהגברים צדים והנשים מלקטות. תחזרו בבקשה לקישור ותקראו איך עוזי ז"ק צד באנגליה סימני אש לצדו של הדוכס ה-10 מרותלנד.

מכאן ולא מכאן ספר נפלא
עוזי כתב לאחרונה ספר נהדר על נעוריו שהתרחשו ממש בשולי השכונה שלי ברחוב באזל. הספר מכאן ולא מכאן נהדר ומקורי. נחשפתי למידע מפתיע על הרבה דברים והמסע בזמן הזכיר לי במשהו את פורסט גאמפ הישראלי המביא לנו בדקירות קלות את שקרה וגם דברים שאולי לא ידענו. לראשונה נחשפתי למנהיגות היהודית באירופה עם פרוץ השואה. מידע חשוב עבורי ושלא נזדקק לדוגמאות שכאלו ,כי לך תדע מה אתה תעשה ביום פקודה ומהי הדרך הנכונה אם יש כזו בכלל. 

שְׂרֵפָה, אָחִים, שְׂרֵפָה!
אספנים מאד רגישים לאוספיהם. אחד הפחדים הוא שריפה. כמעט הכל יכול להישרף. אם כסף נייר נשרף באמת הלך הכסף. אם רק חצי מהשטר אזי יש סיכוי למשהו. ראשית כסף עכשווי סביר שיחליפו לך. יש לי סיפור נחמד לפעם אחרת על כסף שנרטב והפך לפאזל קשה ואין סופי עם מספרים ופירורים . שטר המנדט היקר והשרוף של חמישים לירות מנדטוריות, התפרסם והפך ממזמן לסיפור ידוע שהתגלגל מיד ליד. המחיר שלו רק עלה עם הזמן. גם חצי שטר שרוף שווה הרבה כסף.

שריפות אינן קורות, הן נגרמות!
ארכיאולוגיה ושריפות הולך נהדר. אין כמו שריפה טובה לתיארוך. ראיתי יותר מפעם אחת מטבעות שרופים. גם אספנים שרופים יש. מעניין מאיפה בא הביטוי הזה? כנראה מיידיש. האם ביקרתם בבית השרוף ברובע היהודי? האמת לא משהו.

אני מכיר שלושה אספנים בהחלט רציניים העוסקים לפרנסתם בתחום כיבוי אש. סביר להניח שיש להם אמצעים מתאימים כנגד שריפה או שגם פה הכבאי צועד יחף וללא מיגון מתאים. אם אוסף בולים ושטרות מתחיל להישרף מה עושים? המים יכולים לעיתים להזיק יותר. פעם נונק החבר שלי סיפר שפרצה אש במפעל הצמר גפן שלו. מכבי האש שהגיעו עשו נזק יותר גדול מהשרפה. הוא נאלץ לחתוך להם בכוח את הזרנוקים כי ההרס שזרעו היה אדיר. שרפה בתוך צוללת גרעינית זה סיפור מהתחת של העומקים. ועל זה נאמר לא באש ולא במים כי אם בזרועי הנטויה בארץ ובשמים.

אלעד ריבן, דני חייט ואורי סמנדייב ז"ל, שנלחמו בגבורה באש עד שנספו באסון הכרמל קיבלו את עיטור העוז המוענק לראשונה לכבאים. יש מדליה פרטית מנחושת של שירותי כבאות. קצת מוזרה המדליה הזו. מעניין איזה מדליות או עיטורים קבלו אנשי הכבאות האמיצים בניו יורק באסון התאומים?

פעם תחנת מכבי האש בתל אביב הייתה ברחוב בזל בצמוד לשוק המקורה והקטן וליד מגן דוד אדום. היינו שומעים את היללות של הכבאיות מפעם לפעם. מאז שאין שוק בזל כי אם בנין גבוה ויוקרתי ומתחתיו חניון שתמיד אין בו מקום, אין גם מכבי אש בצמוד. הם עברו ליד שדה התעופה ע"ש דב הוז ובצמוד לבסיס הצבאי ולמה שהייתה פעם הכלביה העירונית. אם היו שואלים אותי אז מזמן הייתי מחבר את שירותי הכבאות לצבא ההגנה לישראל. מבחינתי זה הדבר הכי נכון. נימוקים טובים רק למתעקשים. אין סיכוי שמישהו יתיעץ איתי בנושא כל כך רציני. עובדה שהביאו את הסופר טנקר כחלק ממחשבה מקדימה ועמוקה.

קומבינטור באמריקה
יש לי חבר מתקופת הצבא. הוא היה עולה חדש ולא מברית המועצות. אחרי הצבא נסע לדוד סם ונשאר שם עם משפחתו הענפה. אח שלו קומבינטור. אם לא הבנתם אז קומבינטור באמריקה זה אחד שעוזר לאנשים בקשיים. עסקים במצוקה פיננסית מוצאים נחמה בפיצוץ צנרת המרטיבה סחורה שלא זזה. ככה יש תזרים מזומנים מחברות הביטוח. מים באמריקה זה מקובל. אש ודלק בשום אופן לא. תיזהרו מלחשוב על זה כמו מאש...

בדיחה על אדון פיירמן ואדון יחזקאל
ולסיום בדיחה די לעוסה אבל מאד רלבנטית לסיפורנו על האדון יחזקאל וחנותו.
החברים של חזי: "שמענו שהחנות שלך נשרפה אדון יחזקאל! כמה עצוב וחבל ממש כואב הלב". אדון יחזקאל: "ששש... אל תצעקו בקול רם. זה קורה מחר..."
ולא אמרנו מילה על איסוף קופסאות גפרורים ומצתים של פעם ואפילו לא הזכרנו את דורית הגפרורית.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה