עברתי עם המכונית ברחוב חשמונאים בתל אביב די קרוב לשדרות רוטשילד ובכמה שניות שהתאפשר לי ראיתי אותו צועד עם זקט כהה ומיכנס בהיר. זה היה יונתן. מבחינתי יונתן ממיסי MySay. לא הכרתי אותו מקודם בכלל ואפילו לא את שמו. אז החלטתי להיזכר באותו אתר שהקים ובינתיים שבק חיים ואיננו. לא חייבים תמיד להתחשבן ואפשר גם סתם להיזכר וזהו. פוסט מתאריך 29.10.2011 All MySays או משולחנו של שולחני
שנה שלמה חלפה עברה לה, מאז התחלתי לכתוב באתר הנפלא הזה. שנה בלבד וזה נראה לי ממש מזמן ולפעמים כאילו רק אתמול. אפשר להגיד שהתמכרתי. מתברר שלא רק סמים, מין ואלכוהול עושים את העבודה. גם אתר ישראלי עם שם אנגלי יידישאי יכול.
איך חוגגים שנה של כתיבה באתר הנהדר MySay-התקשורת החופשית של ישראל?
איך אומרים בעברית MySay? איך מתמכרים לאתר אינטרנט בקלות? איך נגמלים? מי רוצה להיגמל?!
מה קורה לאתר אינטרנט שלא מרוויח? מה קורה לאתר אינטרנט שכן מרוויח?
המגזין שלי ב MySay צילום אליעזר מורב
צמד שדכנים וליצנים
תודה ליונתן ולכל מי שהקים את הפלטפורמה הנהדרת הזו. מבחינתי זו התאהבות מההקלדה הראשונה. אומנם היה פה שדכן וליתר דיוק צמד שדכנים - ליצנים בשם שי ודרור שגילו לי בתוכניתם שיש דבר כזה. מעולם לא הייתי פעיל בשום אתר מסוג זה. האמת שאפילו לכתוב יותר משורה אחת עם אצבע אחת לא ידעתי. האצבע האחת נשארה והשורה גדלה פרחה, לבליל אין סופי שאינו רוצה להיגמר.
כן באמצעות האתר גיליתי את נפלאות המקלדת והעלאת תמונות לאויר הרשת. ה-Say הראשון היה קצר ומבחינתי הביע את מחאת הצדק החברתי שלי בענין ההפרטה של ביבי ואפילו הייתה לי כוונה קצת מקורית בטיפשותה להילחם בדבר שנקרא אותיות סופיות. בעיקר נגד האות ץ. מה רע בסתם צ לכל שימוש. בקישור הבא אתם מוזמנים לכתבה הראשונה עם ה-צ' הסופית שלי
לעשות טוב
האתר הזה עושה לי טוב. אני מחובר אליו יומם ולילה. נדמה לי שאני מכיר אותו מצוין כלומר יודע את כל כפתוריו וגם את הנפשות הפועלות. זכיתי להכיר פנים אל פנים את רלי פנחס, עודד רגב, שלמה לוי, נתן פאר ויונתן שם אור (רלי הכי יפה באמת), שפשוט הגיעו לחנותי, דיברנו ונדמה לי שבהחלט ניתן להגדיר זאת כסוג של ידידות של חברים למקלדת. נדמה לי שגם עם חברים נוספים יהיה קשר בעתיד.
גם תיבת המסרים עובדת נהדר חוץ מאשר במקרה של אילנה היילי שם יש כנראה תקלה רב מערכתית. כשלים ובעיות מתרחשים רק במקומות פעילים. בבית קברות הכל תקין ורגוע.
אני מתחבר אליו בבוקר מוקדם בבית. בהמשך בעבודה כשיש זמן, וברוך השם של אלוקי היקום והאינטרנט יש זמן. ואפילו בערב/לילה כשאני חוזר. מזל שבטלפון אני לא מחובר. יש אלוהים!
מנשה פנירי ידידי שרואה נהדר וגם מבין בחשבונאות, מאזנים ודוחות מסובכים, משתגע שאני מבזבז את זמני "בשולחנו". ככה הוא קורא לדבר הזה שמבחינתו זה ביטול זמן ופגיעה בפרנסה. זה מאד מוזר כי הוא מכיר את הכתבות שלי טוב ממני.
מבחינה ויזואלית יש באתר הרבה אור כלומר הוא עם הרבה לבן ואור בעיניים ולא צפוף ושחור כמו שראיתי בהרבה מקומות. אותי הוא ממש הזמין להיכנס בשעריו. אני סבור שהייתי מבצע כמה שינויים חזותיים בלוגו של דף הכניסה ועושה אותו יותר צעיר ועם צבעים נוספים בסגנון גוגלי כזה, אבל כל אחד והצבע שלו. יש לי בעיה גם עם הנקודה. היא ממש קטנה ונקודתית. אני לא היחיד עם גודלה הזעיר של הנקודה. לסיכום נדמה לי שכאילו אני ישבתי עם תכנתים ואמרתי להם את רצונותי באתר.
רייטינג קדוש
סיפור הרייטינג הוא בהחלט מענין. הבנתי מיונתן שהרייטינג קדוש. ואני חשבתי לתומי שיש פקטור כללי שממנו זוכים כל המשתמשים. תוצאות גבוהות, בדרך כלל,נובעות מכתבה טובה. כמובן שיש כאלה היכולים לשלוח קישור לתפוצת נאט"ו. בדרך כלל Say טוב גם זוכה להכרה במוקדם או במאוחר. אולי יש עוד סודות בלתי ידועים.
מבחינתי התיגמול הכי טוב הן התגובות. אני ממש מתעל תגובות ומצפה להן בשקיקה. זה לא מגיע לצערי בכמויות שאני רוצה. יש כאלו היוצרים תגובות באופן טבעי ואפילו בהתרסה מתגרה. מבחינתי תגובות הן לב הקשר. קוראים שאינם חברי האתר מתקשים בתגובה. הצורך ברישום מוקפד מוכיח עצמו. יש מקומות שהפכו לזירת התגוששות אלימה ובזויה. אם אין רסן והקפדה אז מתדרדרים. זו הסיבה כנראה שכמה חברים מצאו עצמם מחוץ לאתר. חבל אבל בסופו של יום אני חושב שזה צעד מתבקש. מי שרוצה ללכלך ולקלל שיעשה זאת באתרים אחרים, או שפשוט יקים לו פלטפורמה משלו. כמה חסכונות אישיים ויש לכם במה לעשות מה תרצו. היו לי פה ושם תקלים עם כותבים אחרים. נדמה לי שזה היה בקטנה. במגזין שלי כתובה התנצלות מראש וזו הזדמנות לחזור עליה בשנית.
משולחנו של שולחני
בחרתי בשם קצת מוזר למגזין שלי. קובי לידרמן משולחנו של שולחני. שולחני הוא חלפן כספים בעברית של פעם. יש הרבה איזכורים במקורותינו השונים למילה המקסימה הזו. אני עובד בחנות מטבעות ואוספים בתחום הנומיסמטי. זה לא בדיוק שולחנות וחלפנות כספים, אבל בהחלט מאד מזכיר ומעט נוגע. אני חושב גם שאני מכיר יותר שטרות ומטבעות מרוב החלפנים בארץ ואולי גם בעולם. נכון אני גם מאד צנוע. שולחנות, חלפנות, אספנות וצניעות מצטופפים במקום אחד. זה כמו התחלה של בדיחה מענינת. אם ברצונכם להעמיק בקלילות בענין השולחני בבקשה
אני כותב כי זה עושה לי טוב. נכון שיש פה גם חשיפה טובה לעסקים. כתיבה על הדרך בנושאים עסקיים לא מזיקה ואפילו מאד עוזרת. זוהי לא הסיבה בגינה הדבר התפרץ אצלי. אין לי הסבר מדויק חוץ מהעובדה שזה קרה ועדין קורה. לא תמיד יש שליטה. זה עדיף על פסיכולוג ובטוח יותר זול ואולי בסוף גם נראה מזה כסף. קשה לי להאמין וזה לא מניע אותי. יש בי רצון לתעד זכרונות וסיפורים אמיתיים שחלקם לא היו באים לעולם בלי MySay.
אני מאד שמח שמשפחתי ברובה נהנית מהכתבות. אלה שסובלים שפשוט יחליפו ערוץ. צר לי שהורי זכרונם לברכה לא זכו בחייהם להכיר את הדברים. יש סיכוי שהיו נהנים. אמרו לי שיש אתרים עם חדירה לעולם הבא. הבעיה היא רק עם התגובות.
הווה ועתיד
היו לי ועדיין יש לי חשש לעתידו של האתר. מבחינתי זה ממש סוג של חרדה סמויה ולעיתים גלויה. כצעד ראשון עשיתי גיבוי לכל מה שהתפרסם. הצעד השני הוא בדיקה קבועה אם הוא באויר חי ונושם, בדיוק כמו עם תינוק. ברור לי שאם לא יהיה לפחות מאוזן כספית הוא יתפוגג. הרבה אתרים התפיידו ונעלמו אל תהומות החלל הוירטואלי.
לסיום אני מודה ליונתן על שפתח לי הצוהר לעולם הזה ולצוות המתפעל את האתר. תודה יונתן וברוך רופא חולים. מהחברים אני מבקש שיעשו כל שביכולתם על מנת שהבית הזה ימשיך יחיה ויגדל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה