יום שני, 22 בספטמבר 2014

גידול תופס מקום

מכון לנוירוכירורגיה בורדנקו - בית חולים צבאי מרכזי במוסקבה

גידול תופס מקום זה מושג מתחום הרפואה. תמיד ניתן להשאיל מושגים מעולמות שונים וההשאלה ללא תמורה ובלי פיקדון. יש שיעדיפו את המינוח העדין יותר וכנראה שגם המקורי Space Occupying Lesion, SOL  ויגידו תהליך תופס מקום הנשמע הרבה יותר מרגיע ופחות מלחיץ. תהליך בכלל זה מושג עם הרבה שאנטי. אני בעד הרבה תהליכים ותהלוכות. השלום תמיד בקטע של תהליך ומלחמות תמיד פורצות בהפתעה כאילו, ממש כמו עם הדיסק בגב.
הפעם הראשונה שלמדתי את המושג המדליק הזה, היה קצת אחרי רבין וטיפה לפני שנת המילניום. זה היה במכון ההדמיה שבבית החולים אסותא הישן שבתל אביב. קראתי חוות דעת רפואית או אם תירצו פענוח לבדיקת MRI. היום כבר אין אסותא בז'בוטינסקי ומה שהיה בית חולים, זה כיום פרויקט יוקרתי מתמהמה וכנראה שבהמשך יגורו בו כל מיני טחונים בכסף שבכלל לא תופס מקום.
יש מושגים רפואיים שניתן ממש להתחבר אליהם, והמילה תופס מקום היא ממש מדליקה לטעמי, ובטוח שזה בא משפה אחרת ומישהו עם חוש לשוני חד ומקורי, הביא לנו משהו כזה צעיר, נחפז ועם הרבה יוזמה. לתפוס מקום נשמע אחלה סלנג צבאי. דגלנים תפוס מקום...

זה לא מטבעות זה מנינגיומה

מנינגיומה לא אהובתי - Meningioma
יש הרבה גידולים ובהרבה מקומות, אבל אני הכרתי רק אחד והוא לא היה ממש שלי, אבל הספקתי במשהו ללמוד אודותיו למרות שכולו היה גידול של אמא שלנו ואפילו בראש. קראו לזה מנינגיומה ובמשך הזמן ממש נקשרנו לזה למרות שאיש לא ממש אהב את זה. עם הזמן אותה מנינגיומה עברה תהליך האנשה ועקבנו אחריה מדי כמה חודשים, לראות כיצד היא גדלה למרות שממש לא רצינו. זה לא היה תלוי בנו וגם לא בתרופות שרק הרגיעו במעט את הכאבים. גידולים יודעים לעשות הרבה צרות ובצורות שונות. הם גם מגיעים ונכנסים למקומות ללא הזמנה והסכמה. יש להם חיים משלהם ולאחרים זה הורס את החיים.
"מנינגיומה השכיח בין גידולי המוח השפירים. נוצר מתאי הארכנואיד ולוחץ על המוח. גדל לאט מאוד ולפעמים הופעת הסימנים פתאומית (שיתוק של ½ גוף, התקף אפילפסיה). יכול להופיע בכל מקום מסביב למע' העצבים המרכזית כי הארכנואיד עוטף את כולה – לעיתים יכול להופיע גידול אפילו בפלקס הצרברי שמפריד בין ההמיספרות. הטיפול הוא בד"כ כריתה של הגידול." 



הכניסה עם לוחות השיש להדסה עין כרם ירושלים הסתדרות מדיצינית הדסה. ארוכת בת עמי

חלונות שאגאל בבית הכנסת שבקמפוס הרפואי הדסה עין כרם  



הסתדרות מדיצינית הדסה המרכז הרפואי עם המוטו ארוכת בת עמי 
גידול בראש זה לא סימפטי למרות שגם במקומות אחרים זה לא משהו. העולם מלא בגידולים ויש רופאים שחיים מזה, כי מישהו אמור לעיתים גם להוציא אותם ואפילו ממש בזהירות. אמא שלנו בחרה להיות מנותחת בירושלים הבירה אצל פרופסור פליקס אומנסקי בהדסה עין כרם וככה למדנו להכיר את החלונות הנהדרים של שאגאל בתוך בית הכנסת שבמקום, כמו גם את הקומה השביעית והמחלקה הנוירוכירורגית עם המזכירה לילי עם האקצנט הדרום אמריקאי והריש החיננית ובכלל טוב לדעת ספרדית כשמדברים עם פרופ אומנסקי השייך לרופאים הטובים שבאו מארגנטינה. מעט יידיש ואפילו שבורה, מעולם לא הזיקה לאיש. לעיתים אנשים בוחרים להיות מנותחים הרחק מביתם גם בשל הרצון להימנע מפגישה עם מכרים ושכנים. 
נדמה לי שאפילו ראיתי במשרד שלו מדליה ישראלית פרטית אודות כנס רופאים נוירוכירורגים בישראל. אני בטוח שיש מדליה כזו והיא די משמימה עם כיתוב בלבד ואולי עוד משהו ממש סכמטי. אלכס בקרמן לא מכיר את המדליה וזה אומר משהו, אבל אלכס מצא לי מדליה אחרת מרוסיה עם עיצוב מקסים אודות מכון לנוירוכירורגיה בורדנקו - בית חולים צבאי מרכזי במוסקבה. הדסה הוא מוסד מיוחד ומהרבה בחינות ונראה לי שהוא שווה פוסט עצמאי שגם יגיע. יש לו פרק מדליות בפני עצמו ועוד הרבה דברים אחרים.

מכון לנוירוכירורגיה בורדנקו - בית חולים צבאי מרכזי במוסקבה


הדסה מדליה פרטית ארוכת בת עמי צילום אלכס בקרמן

זה שלומדים להוציא או לכרות את הגידולים האלה, לא אומר שזה כבר גמור, כי חלק מהם חוזרים ושבים כאילו התאהבו במקום גידולם. יש כאלה שלא ניתן להוציאם בכלל ויש היוצאים רק בחלקם, כי הפכו עם הזמן לחלק מהמקום בו הם גדלו ואפילו נוספו להם כמה נוספים מסביב. חלק מהגידולים הטובים יהפכו לרעים. מזה זמן יש גם אפשרות להקרנות מסוגים שונים לגבי חלק מהגידולים עם קסדות ביוניות. בינתיים אין תחליף למנתח האנושי עם הסכין או הלייזר.
יש הרבה אנשים שהפכו את ההתנהלות שלהם לתהליך תופס מקום. זה היה תמיד ולעיתים חלק מהחיים, כי לא הייתה להם ברירה. יש כאלה המחפשים במיוחד מקומות בהם יוכלו לתפוס מקום. אנשים תפסו שטחים, גרו שם ובהמשך חיו והולידו ילדים וככה נקבעות עובדות ואם אתה רוצה להוציא אותם אז רק עם בית משפט וכמובן פשרות והרבה כסף עד להשתלטות הבאה. יש אנשים שעשו ככה כמה סיבובים בחיים וידם לא נטויה.

זה תמיד מתחיל בקטנה
המנינגיומה אצל אימי החלה ממש בקטנה והצליחה לשרוד שני ניתוחי כריתה ובכל זאת מיאנה לצאת לגמרי. יש גידולים המתחברים למקום ולא עוזבים עד הסוף. הם לא בהכרח גורמים לך למות, אבל כל הדרך דואגים למרר את חייך ובסוף גם לעשות את זה, אבל באופן עקיף. יש גם ברי מזל שהגידול שלהם הוצא בשלמות וזהו. לא תמיד זה תלוי רק במנתחי על וסיפורים לא חסרים וגם של מפורסמים.  תמיד תמצאו גם סטאטיסטיקות לגבי הזמן של הגידול או אם תרצו, כמה זמן ניתן לחיות עם זה. לעיתים הנתונים האלה מפתיעים אפילו את החיים עצמם. סטאטיסטית הסטאטיסאיקה עובדת בסדר.
אני יודע שמתן וילנאי, אורה נמיר (בערך בזמן של אמא שלנו), יוסי שריד (כתב על זה ספר נהדר לטעמי), אליזבת טיילור ועוד רבים עברו "חוויה" מסוג זה. גידולים המלווים בניתוח גדול תמיד משאירים סימנים.

השטחים המשוחררים, הכבושים או בעצם התפוסים
ההתנחלויות בשטחים הן סרטן. אני לא קבעתי את המשפט הזה אבל בהחלט מסכים איתו. ככה אני חושב למרות שאליעזר טוען שמי שחושב ככה הוא חלק זניח ובלתי משמעותי בציבור הישראלי, ובכל זאת לעניות דעתי ההתנחלויות הן תהליך תופס מקום עם סוף ידוע מראש. ראש העין היא לא התנחלות ואני יודע שרפול הרמטכ"ל ה 11 טען שכל מקום שרק נציין בארצנו הקדושה, היה קודם מיושב בבני הדודים שלנו והיה לו טקסט מוכן לכל מקום. רמת אביב, יפו, גליל עליון ותחתון וכל נקודה שרק נציין. זה שרפול היה הרמטכ"ל הכי גרוע בצה"ל זה לא אני אומר, אבל יש מצב שגם לזה אני מסכים. בזמן שרפול החל את הרמטכלות שלו הייתי חייל מושתן ואין לי מושג ירוק למה תאריך כניסתו, לתפקיד נחרט לי לנצח לראש. מנפלאות התבונה האנושית. רפול גם זכה להיות משום מה הרמטכ"ל הראשון המונצח על מדליה ממלכתית רשמית, תשס"ו 2006 ראשונה בסדרה "ראשי המטה הכללי של צה"ל". הפציעה הקשה בראשו במלחמת העצמאות בסן סימון לא מנעה ממנו להיות ראש המטה הכללי שכיהן את התקופה הארוכה ביותר.  

מי מכיר מומחה להוצאת השטחים מישראל?


2 comments:

  1. ממש דר גייקל ומיסטר הייד אתה. בלוג מדליק ובגובה העיניים ואדם נרגן וחצוף למי שבה אליך ( פעם אחת במקרה ובתום לב) לחנות.

    השבמחק
  2. גמר חתימה טובה לאנונימי ("שבא פעם אחת במקרה ובתום לב"...) ואולי אפילו יותר פעם אחת במסע אחרי המזכירה שלו לשעבר והמטבעות האבודים באלבומים הקטנים. מקווה שאותה מזכירה (לשעבר כמובן) תזכיר לך כיצד יש להתנהג בחברת בני אדם נורמטיבים. וכנראה ד"ר גייקל ומיסטר הייד זה אתה כי אני לא מתחבא מאיש. בהצלחה
    קובי לידרמן ערב יום כיפור 2014

    השבמחק