יום שלישי, 8 בספטמבר 2015

ד"ר יעקב וינרוט, אני ומחמת הספק

יש לי משהו משותף עם עו"ד ד"ר יעקב וינרוט וזה יותר מהשם הפרטי שלנו. גם לא העובדה ששנינו יהודים כשרים, הוא עם כיפה ואני בלי. לשנינו יש זיכוי רשמי. אצלי מחמת הספק, אצל וינרוט ספק שהפרקליטות מעלה כחלק מכישלון כואב.

ד"ר יעקב וינרוט עיבוד מחשב אליעזר מורב

בית משפט זה מקום מיוחד. מומלץ להיות במקום כזה פעם אחת. ממש לא חובה!
מחמת הספק מושג נהדר. אשרי האדם שיש ספק בלבו. שופטים הם בני אדם עם ספקות
פרופסור אוריאל דן המזרחן טען שהביטוי "ללא צל של ספק", מעיד תמיד על צללית ואפילו יותר מצל

כמה אנשים מזוכים יש בישראל?
מעטים בישראל מזוכים. אני ממש לא מבין במשפט, אפילו לא בזה העברי. אני מאד אוהב ללקט מידע משפטי הקשור לחיים בכלל ולעיסוקי בפרט. בנעורי היה לנו מנהג כזה, ללכת לראות דיונים בבית המשפט במקום בית ספר. סוג של שעור באזרחות ללא תמורה.
חיינו אפופים בחוקים מחוקים שונים. אפשר למעוד בקלות בנפתולי החוק והמשפט. עובדה שאפילו וינרוט כמעט ומעד קמעה. אבא שלי נהג לומר שמי שנוגע בקקה, מסריח לבסוף בעצמו. ועל זה נאמר "כשר אבל מסריח", ואפילו "זכאי אבל מריח".
לכאורה וינרוט נגע בכמה דברים שחלקם קיבלו חותמת של בית המשפט שקבע שהם מריחים רע. לא טעית, זהו ויטה. לי נראה שחלק מזה דבק בו. איך מטהרים יין אדום?


וינרוט זכאי נקודה. אין שום איזכור מחמת הספק!
כל דבר כמעט מגובה בחוק ואם לא זכה לכיסוי חוקי משפטי הולם היום, אזי מחר זה יגיע. החיים מהירים מהחוקים והתקנות המנסים להדביקם. דוגמאות לא חסרות. ראו מה קורה היום באינטרנט. נראה כאילו הכל פרוץ. לאט לאט מנסה החוק לסגור פערים. זה לא פשוט כי סיכמנו שהחיים עצמם הכי מהירים בתכלס. לפעמים שופטים עצמאיים ונחושים יוצרים תקדימים ודברים משתנים. יכול להיות שמקרהו של וינרוט היה יכול להיכנס למשפטים שיצרו תקדים. בינתיים זה לא קרה.

הפרקליטות נשענת בזיכוי שמחמת הספק, שבכלל לא הוזכר על ידי בית המשפט. עו"ד וינרוט סבור שהם פשוט טועים בהבנת הנקרא. מבחינתו אין ספק ואין חמת והזיכוי ברור כשמש. בינתיים כולם הולכים על ביצים. אולי יהיה עירעור? אולי זה לא סגור עד שזה סגור סופית לגמרי?

הופתעתי ושמחתי כששמעתי את הזיכוי. עדיף לכולנו שיהיה זיכוי כלשהו ולא עוד שחור משחור , שחיתות וגועל נפש. על הדרך נחשפנו להרבה דברים נחמדים בהם ראינו רבים וטובים מתקמבנים להסדרים וסכומי עתק. זה גם הקפיץ לי באחת את הזיכוי שלי מחמת הספק שלא הוזכר בשום מקום. פשוט התעלמות תקשורתית מכוונת. היה לי משפט תעבורתי ובו זוכיתי מחמת הספק. זה היה אחד השיעורים המעניינים בחיי, שתרם לי להבין במקצת את המערכת ולהמשיך ולהאמין בה. כן, אני מאמין במערכת המשפט בארץ. שופטים הם רק בני אדם. ישנם מצבים רבים ששופט לא מסוגל להגיע למצב של ידיעת האמת כי גם המתדינים עצמם לא יודעים ולכן מוטב שיתפשרו. יש פער עצום כנראה בין משפט וצדק אבל זה סיפור לפוסט אחר. שאביגדור פלדמן יכתוב אותו.

 חמת הספק פרשנות ציורית של אליעזר מורב

הטוב הרע והדוגמן
עולם המשפט שלי נחלק לשניים: טובים ורעים. יש גם באמצע אבל הם ממש לא מעניינים אז תזרקו אותם לדרכם המשמימה. יש גם כאלה על תקן של דוגמני צמרת. הטובים הם כאלה שאני מאמין להם וסומך עליהם ואפילו יותר מזה. הדמות המרכזית שלי היא ברק. נכון, אהרון ברק. את הביוגרפיה "כבודו" של העיתונאית נעמי לויצקי אהבתי ויותר מזה. נדמה לי שאבא שלה שירת עם אבי במשטרה. יש המון טובים ופעם כנראה היו יותר. אני ממש לא בטוח במשפט האחרון לכן ניתן ממש להתעלם ממנו. עריכת דין הוא מקצוע עם דימוי מאד בעייתי.

בקצה השני יש את האיש השנוי במחלוקת עו"ד יורם שפטל. אני ממש חש כלפיו דברים בלתי ניתנים להגדרה. משום מה אני ממשיך לשמוע אותו ברדיו ללא הפסקה 103FM בסוג של הלקאה עצמית עם הסבר פסיכולוגי דחוק. יש לשפטל הרבה מעריצים. שמעתי שיש כאלה החושבים לתומם שלכאורה לאדון שפטל יש כנראה אות מיותרת בשם. מי שלא שמע אותו מתעמת בשידור חי עם שמאלניים יהודונאציים פלאשתינים קוויזלינגים, נאמני הסמרטוט האדום  ועוד , לא חווה משהו מיוחד במינו. יכולת העימות שלו ברדיו היא מדהימה. לפעמים אני בטוח שהוא אפילו נהנה מזה. מי יותר מתריס, זהבי או שפטל?
את זהבי אני אוהב ותדעו שאביו היה אוסף בולים ואליק רינק הכירו אישית. אני לא. את האופל מנטה של זהבי הכרתי גם הכרתי.

הסקאלה שלי ושל מינה
זוהי הסקאלה שלי למשפט. מברק ועד לשפטל. הגאות והשפל מבחינתי. איפה ממוקם וינרוט? בטוח שלא בצד של שפטל. ד"ר וינרוט יהודי חכם ובעל מקצוע מעולה עם מזג ג'ינגי טיפוסי שכנראה הולך ומתמתן עם הזמן והמקום. המשפט הזה עשה לו יותר ממשהו, כי הרי הכל בידי שמים. לאחרונה נתבקשתי על ידי משרדו של וינרוט  להיות יועץ בעיזבון שהכיל גם מטבעות. ההתנהלות מולם ואיתם הייתה מבחינתי נהדרת ומכל הבחינות ותודה לעו"ד נשר ולצוות המשרד. 
אצל מינה המיוחדת במינה יש מד שונה. מליבאי ועד שרמן. בהחלט סרגל מעניין. ליבאי היה בצוות האוגדה שהגן על ויינרוט. איפה היה שרמן? לכאורה טנקיסט בחטיבת משפחות השפע.

 פינסקר 10 פינת אידלסון 22
הבית רחב המימדים נבנה בשנת 1926 ע"י האדריכל שלמה גפשטיין. VTLV

בית המשפט לתעבורה ברחוב שוקן פינת קפקא
המשפט שלי היה על שלא עצרתי בעצור מוחלט וסופי ברחוב אידלסון 23 פינת פינסקר 12. ברור שבתל אביב, ממש קרוב לחנות. בפינה השמאלית שתי שוטרות בתירגול של מורה ומתלמדת , אורבות בפינה ועוצרות נהגים נחפזים. (זה בהחלט יכולה להיות התחלה של סרט סקס כחול על חפוז עם שתי שוטרות) זה היה עם הפיז'ו 404 הירקרקה. השוטרת המנוסה מסבירה לחדשה איך ממלאים דו"ח על אי עצירה - גלישה בעצור. אני בקריזה, לא מוכן להשלים עם קביעת השוטרת המנוסה, ומבטיח לה שניפגש בבית משפט ובשום אופן לא איפה שאתם מדמיינים. ממש כמו ג'ינג'י נסער וקופצני. וינרוט גם ג'ינג'י. מיד אחרי הדו"ח שנימסר לידי עם כל המגילה הכתובה, אני באטרף של עצבים, תולש את הספח ומכריז שברצוני להישפט. זה גם נירשם בדו"ח. ככה בלי שהות וחשיבה מוקדמת. אני לא משלם אני הולך למשפט. אני אראה להם!  
שלחתי בדואר עוד באותו היום על מנת שלא אתחרט. ברירת הקנס פחות ממאתיים ש"ח. זה לא הכסף זה הפרנציפ. אצל כולם זה העיקרון של הפרינצייפ. להרבה טמבלים יש פרינצייפ. לטמבלים גמורים יש פריצייפ ענק.
היום 2014 ממש בזירת הארוע שיפוץ מעולה של בית בפינסקר 10 

למי יש חבר שוטר?
אחרי ששלחתי את המכתב למשטרה בנחישות ובהחלטיות, הבנתי שגם צריך להיערך לקרב. יש לי כמה חברים ושכנים שהם שוטרים מתנדבים ואפילו שוטר אמיתי וחוקי לגמרי. אחרי שהסברתי להם בכללי וגם בפרוט, הם הכריזו עלי כמקרה אבוד ואפילו דפוק ופצוע קשה , ללא יכולת שיקום לעד.
"למה? למה לעשות שטויות!? מי יאמין לך? זה מילה שלך מול מילה של שוטרת! בעצם שתים. איך תצליח מול שתי שוטרות? משלמים ושוכחים. כמה זמן תקדיש לזה? אתה לא מבין שהקנס הוא אלפיים ש"ח במקרה שימצאו אותך אשם? מה תגיד? למה שיאמינו לך? מה הרקורד התעבורתי שלך? בטח תיקח עורך דין?!" זה היה רק חלק מהרפטואר ששמעתי והאמת שהתחלתי לפקפק ברמת המוכנות שלי כמו גם רמת הדפיקות. אבא שלי שתק.
מבחינתו כל אחד עובר בדרכו את ניסיונות חייו הוא. גם לו היה מקרה משלו כשרק החל לעבוד כנהג מונית.
לא אלאה אתכם בכל הסיפור אלא אם יהיו כאלה שממש יבקשו וילחצו. אעשה זאת טלגרפית. במשפט אפשר להאריך עד לקץ הדורות. ככה גם מפרנסים עורכי דין.
הסיפור כולו ארך מספר חודשים, אולי שנה. בפעם הראשונה באים לאולם עם עשרות אנשים, ושם הסיפור הוא במודה או לא מודה. ככה הרבה מאד אנשים. אם אתה מודה שלם ושכח. אם אתה לא מודה, אז זה שגר ותתחיל להיות בלחץ ומוטרד, ואנחנו כבר נודיע לך, ובעצם קובעים דיון לעוד הרבה זמן עם הוכחות.

חייבים לקעקע את גירסת השוטרות!
הדיון הבא להוכחות נקבע לעוד מספר חודשים. ככה יש זמן לחשוב ולהתארגן וגם לחשוש. נערכים באופן יותר מוקפד. יאיר נחמני בוגר ומתרגל במשפטים וגם יועץ סתרים מעולה לבעיות מורכבות, מסביר לי לאחר שנכח בזירת הארוע שחייבים לערער את גירסת השוטרות. צריך להביא ממצאים מזירת הפשע. צילמנו את המקום מכל הזוויות. המטרה היא להראות שהשוטרות התחבאו כל כך טוב שלא ראו את קו העצור ואת המתרחש בזמן אמת. ככה מנסים לקעקע את השוטרות. אחת כהה ותיקה והשניה בהירה, בקבוקית וצעירה.
מרוב הלחץ לא ישנתי לפני המשפט כמה ימים, וכשהגעתי לתאריך המיועד הכל היה נהדר, חוץ מזה שהגעתי חודש בדיוק לפני התאריך הנכון. הלחץ מלחיץ מאד, אבל ככה גם ראיתי כיצד מתנהלים דיונים תעבורתיים אצל כבוד השופט דורון. השד אינו נורא. יש הרבה עבריני תנועה עם הרבה תירוצים וסרטים הזויים בראש. רוצים דוגמא? בבקשה.


המשפט בישראל עצמאות 1992 עיצוב צד הנושא – אהוד שפריר 
החברה הישראלית למטבעות ומדליות

אדוני השופט, אדוני השופט/ אינני אשם, אינני אשם/זאת האמת וכל האמת
נהג שהואשם כי דיבר בפלאפון במשך דקות רבות כאשר רכב משטרתי נוסע אחריו, מסביר בלי בושה כי יש לו מנהג מוזר אבל ידוע ומוכח לנגוס וללקק את האנטנה של הפלאפון וזוהי כל הסיבה להיותו צמוד לאוזן. "אדוני השופט, אינני אשם אינני אשם, זאת האמת וכל האמת". כולם בשוקן פינת קפקא על הריצפה. השופט גם. התובע גם. אני נחנק וגם. הנאשם רציני וזקוף לפחות כמו ביבי.

 כמה עולה דו"ח שיחות נכנסות מחברה סלולארית?
הנאשם מראה פלט שיחות יוצאות כי אכן לא בוצעו שיחות כאלה בזמן שמציין הדו"ח. עובדה. התובע אומר שזו הייתה כנראה שיחה נכנסת ולכן יואיל הנאשם להביא דו"ח דומה לשיחות נכנסות או אז נאמין לו לגמרי. אם חשבתם שזה קלי קלות אז טעיתם בגדול. פה התערב כבוד השופט ואמר בציניות למשטרה."אתם הרי יודעים שדו"ח שיחות נכנסות' עולה אלפי שקלים אצל חברות הסלולאר המקסימות. מי יהיה מוכן לשלמו?". אכן מידע חשוב נלמד בבית המשפט לעניני תעבורה שליד עתון הארץ. בכל מקרה יעץ השופט לנאשם לשקול שוב את רצונו להישפט על שלל תירוציו, לפני הפעם הבאה בה הוא פוסק. רמז דק או עצה טובה?

המשפט או לסגור עניין קודם
עבר חודש בדיוק ואני מגיע למשפטי שלי. ברור לכם שכל הלילה לא ישנתי. המשפט - אחר הצהרים. הגעתי לשם עם קו 1 שהיה ממש מול החנות, הרבה לפני הרפורמה בתחבורה. תארו לכם שהייתי נוסע ברכב שלי ועוצר אותי שוטר. מה אני אגיד לו? שאני ממהר כי יש לי משפט על אי עצירה! הכי בטוח אוטובוס וגם הכי זול. החניון שם יקר, חשוך מסריח ומגעיל. באולם פנימה כולם נערכים. התביעה פונה אלי לפני הדיון שנסגור עניינים. אני אודה ואשלם רק את הקנס המקורי. הם מבהירים לי שזה רצוי לי, כי אולי אני לא יודע אבל יש אפשרות שהסכום יהיה גבוה פי עשרה, במידה ואורשע. "כדאי לך, אדון לידרמן, ונגמור!". אמרתי להם שאני יודע, ואם כבר הגענו לעד הלום אז יאללה ננסה להלום ולעוברו בהצלחה.

זוג שוטרות מתחבאות בזולה שלא מאפשרת להן לראות את זירת הפשע
המשפט התחיל עם תיאור העובדות ואני לאחר מכן טוען את שעל ליבי עם התמונות שהבאתי בניסיוני לקעקע את גירסת השוטרות. טענתי שעצרתי עם כל הגלגלים כולל הרזרבי, וכי אני מכיר את המקום כמו גם את משחקי המחבואים של המשטרה. "כבודו, הן התחבאו כל כך טוב שבעצם לא ראו בכלל את זירת הפשע. אין להן אפשרות בכלל לראות מהזוית שלהן אם עצרתי ואם לאו!" השופט דורון ביקש לראות את התמונות ולנסות להבין את שהיה.
כששאל את השוטרת שרשמה את הדו"ח לתגובתה הבנו שהנ"ל ממש לא איתנו. היא הצליחה להתבלבל מבלי שבילבלו אותה. היא בקושי זכרה משהו. היא לא הצליחה לקרוא את מה שהיא עצמה כתבה. אני כמעט בטוח שהיא לא הייתה בטוחה שהיא אפילו שוטרת. מבחינתה היא עמדה בכלל במקום אחר כמו בבדיחה של הגששים. היא הייתה בסרט אחר לגמרי. אם לא היתה לבושה במדים, אזי היא הייתה מכחישה הכל. השוטרת השניה הצעירה והיפה לא הגיעה בכלל לדיון. האם יש סיכוי שאלו שוטרות שחקניות עם ביריות וכל מה שרואים בסרטים כחולים? אין לי תשובה.

הפיג'ו 404 שלי 382-787 צייר A.AVNER


"זה פיג'ו 404 עם גיר ידני ולא ניתן להכניס הילוך ללא עצירה מוחלטת!"
התובע המשטרתי ניסה לחלץ משהו. הוא טען שאולי אולי ורק אולי טיפ'לה לא עצרתי לגמרי וקצת גלשתי בקטנה בקטנה. "לא, לא ולא", עניתי בתקיפות בלתי מתפשרת. "האוטו שלי עם ההילוכים ביד חייב עצירה מוחלטת להכנסת הילוך. זה פיג'ו 404 עם גיר ידני שלא מכיר התחכמויות של כאילו וגלישות מיותרות.". זה היה מסמר אחרון בסיפור הדו"ח המיותר. ידעתי שהסיפור מוצה מבחינתי. הייתי נרגש, בטוח ומלא עזוז. ועכשיו השופט יגיד את דברו.
השופט דורון היה זריז ויעיל. מבחינתו יש החלטה. אין צורך לחכות ולהשתהות. רצף האירועים ברור כמו גם התנהלות הנאשם מהרגע הראשון, במיוחד כשזה מכיר את המקום.
מבחינתו הנאשם זכאי מחמת הספק. כשניסיתי לתהות על עניין הספק ולשאול מדוע, פנה ואמר שאת כל שרציתי להגיד הייתי צריך לעשות קודם, לכן וכעת זה רק הוא וכן יש ספק ויש זיכוי מחמת הספק.

מטבע המשפט המיוחד
האדרנלין היה בשיא. הרגשתי שניצחתי והיה שווה. במקום לשלם מאתיים ש"ח ולשכוח בחרתי בדרך המשפט. זה עלה לי בסופו של דבר כנראה באובדן של 1000 ש"ח לפחות בחשבון הכלכלי הסופי. בשביל החוויה זה כנראה שווה. ומה עם מטבע המשפט המיוחד? אה... זה כבר לפעם אחרת.



אין תגובות:

פרסום תגובה