יום חמישי, 14 באפריל 2016

נפלה עליו חבילה של כסף או מסיכוני המקצוע של סוחר שטרות


פעם ממש מזמן, שלמה אחי הבכור הביא לי ארגז מלא בכסף ישן אבל במצב חדש. אלו היו שטרות של דוד בן גוריון 50 שקלים. כן המון חבילות של דוד בן גוריון השטר הישראלי הכי זול וגם בצבע צהוב. פעם בשיא עליבותו בשל האינפלציה עלה שטר כזה בסיטונאות 3 סנט ליחידה אחת שלמה. אני חוזר כי קשה לי בעצמי להאמין וזה שלושה סנט, כי אינפלציה גומרת כסף עד דק. חבילה של מאה יחידות זה שלושה דולר ובריק של 1000 יחידות זה 30 דולר. סוחרים אוהבים לקנות דברים בזול ובעתיד הם ימכרו את זה ביוקר או ככה לפחות הם חושבים וזו כל התורה כולה על חצי רגל אחת שלמה.
הכסף הזה מת וסוחרים קנו זאת כסטוקים לכסף אספנות. יש המון כסף בעולם שלא שווה כלום, כי הדפסה רבה ואינפלציה וגם חוסר אחריות כלכלית של קברניטי המדינה שהיו ליכודניקים מוצלחים, מביאים למצבים כאלה ויש ביזנס בכל דבר. אין מצב שבו סחורה לא תמצא שוק בתנאי שיש חיים. ככה עובד העולם וכסף זו סחורה גם כשהכסף עצמו מת סופית. 
מזוודה מלאה בכסף שלא שווה הרבה

אז חזרנו לזה ששלמה הביא לי ארגז גדול מלא בכסף כזה. הוא ביקש ממני לעזור לו בדרך מאד פשוטה. קשה לו לסחוב כל פעם חבילות כאלה למועדון האספנים ולשוק המסחרי ולכן זה יהיה אצלי וכל פעם הוא יקח כמה חבילות. במילים אחרות עשה אצלי מחסן ללא דמי שכירות ומה לא עושים בשביל אח בכור חרוץ ונאמן.
אז שמרתי את הקופסא הענקית הזו אצלי במחסן בעליית הסולם למעלה בחנוק וכל פעם ששלמה ביקש, עליתי על הסולם הישן והטוב והורדתי לו את אשר ביקש. אפילו עשיתי כזה חור בארגז שאוכל לשלוח יד ולשלוף חבילה שלמה מבלי לפתוח את האוצר בכל פעם מחדש. חורים יוצרים פתח לקיצור הליכים. יש חורים שחורים ויש אנשים שעשו מיליונים מכל מיני חורים ואל תכניסו לי מילים לפה וגם לא נשים בבקשה כי אנחנו רק בקטעים מהוגנים ותרבותיים וכסף גם.
החור בקופסה של השטרות היה ממש בסדר וכבר היה לי מאד נוח לשלוף משם שטרות ואל תשכחו שהיו שם המון שטרות שלא שווים הרבה אבל בכל זאת פרנסה זה פרנסה.

יום אחד מגיע שלמה אחי הבכור ומבקש כמה חבילות. חיש מהר אני ניגש לסולם ועולה לי למחסן ומושיט יד לאותו חור ואז קרה משהו מוזר שמעולם לא קרה לי ואל תמהרו לקפוץ. הקופסא שלנו שעדיין הייתה מלאה החלה נוטה על הצד ומהחור שלה החלו ליפול חבילות כסף והראשונה פגעה לי בראש ולפני שהבנתי מה קורה נפלה עוד אחת ואחריה עוד וזה כאב ואני המום ופתאום אני על הרצפה והרגל שלי כבר לא על הסולם ועוד חבילה וזהו. ראיתי שחור ומה שאני זוכר זה ששמעתי את שלמה האח שלי קורא לי כאילו מרחוק ואבא שלי גם ופתאום מים על הראש שלי ופתחתי את העיניים. ראיתי את שלמה אחי הבכור ואת אבא שלנו והם שניהם צוחקים וגם מאושרים. הבנתי שנפל עלי כסף וניצלתי בנס. ביקשתי מהם שלא יספרו זאת לאיש, כי לך תדע מה יספרו בעיר על ההוא מבן יהודה שכמעט מת כשבן גוריון נפל עליו מלמעלה.


תגובה 1: