יום שלישי, 24 במאי 2016

18 במאי 2016 מציינים 75 שנה לאסון יורדי הסירה או חוכמת העלון

היום מוקדם על הסובח הגעתי לרחוב יורדי הסירה בתל אביב עם תיק גב קטן ומצלמה ובלי מים. המטרה חלוקת עלונים שהוכנו מבעוד מועד. היום 18 במאי בדיוק לפני 75 שנה יצאו 24 גברים למשימה חשאית בצפון לבנון ממנה לא חזרו. פרשת כ"ג יורדי הסירה חיה בישראל ומדי פעם צץ לו משהו המצליח לעורר דיון כלשהו. אני חלק מהדיון הזה למרות שאין לי שום קרוב משפחה בין אותם יורדי הסירה.

העלון שהוכן בעזרת אליעזר מורב, רמי האן ואורורה צארום חדד נועד להביע עמדה ביחס לשם הרחוב וההנצחה ברחוב עצמו. הכותרת כ"ג יורדי הסירה מתעלמת מאותו בריטי נוסף שהיה הכ"ד. אגב, היום אין ברחוב יורדי הסירה, שום שלט כחול עירוני המסביר במשהו על אותה פרשה מטלטלת וכואבת שמצליחה גם היום לעורר בעד ונגד. הבטיחו לי בכתב מהעירייה שהדבר בעבודה ואני שוב מקווה שלא עבדו עלי. אגב מה דעתכם על מפלגת העבודה של היום? בהנחה שיורדי הסירה שירדו למצולות היו איתנו היום, האם הם היו נוטים למפלגת העבודה או שאולי יש לכם רעיון אחר.
חשבתי שתזכורת כתובה תהווה הנצחה ותזכורת סבירה לתושבי המקום ואולי תעורר מחשבה נוספת בקרב הקוראים. רמי האן תירגם לאנגלית ובנוסף חיזק ברגים וגיבש גם את התוכן בעברית. אליעזר מורב העמיד וסידר ואורורה צארום חדד הוסיפה שיר שכתבה על הרחוב בו נולדה וגדלה. תודה להרצלינה ולמשפחת כהן שראו והגיבו ובכלל תודה לכל העולם שמתחיל כל יום מחדש.
300 עלונים על נייר 135 גר' , צבע מלא, A4 הוכנו מבעוד מועד בדפוס אלפא גרף שהם שכנים שלנו ברחוב שלום עליכם ותודה לאליעזר שמצא, טיפל וגם טיפונת נזף בי על משהו, אבל אני כבר רגיל. יש בעלון את תמונותיהם של כל הכ"ד כפי שהם מופיעים באתר הפלי"ם ותודה ליהודה בן צור.

פיזרתי את העלונים בתיבות דואר ברחוב כמו גם על שמשות של רכבים חונים ואפילו ידנית לכמה עוברי אורח חצי מנומנמים שלא הבינו מה רוצים מהם בשעה כל כך מוקדמת. אפילו בתיכון עירוני ה' זכו לקבל כמה עלונים. בכניסה למוסד החינוכי בו למדתי פעם, עמד המנהל הנוכחי וצוות מורות וגם השומר החמוש וככה הם מקבלים את פני התלמידים בבוקר תל אביבי ממוצע. הם היו טיפונת מופתעים אבל חיש מהר התעשתו ושיתפו פעולה וסיפרו שביום הזיכרון האחרון, אפילו הייתה מצגת ומישהי טענה שהיא זוכרת אותי מהפייסבוק ולא מהמכולת. נדמה לי שהבאתי להם אחלה נושא לפתוח בו את היום ואפילו ללא תמורה. בהמשך צילמתי כמה תמונות ברחוב הנוכחי ותמיד מגלים משהו חמוד כי הרחוב זה החיים האמיתיים וכל השאר זה רק חזרות ובכאילו. פייסבוק זה בסדר אבל המציאות נושמת ברחוב, בשוק ובשכונה. מי שלא יבין זאת באופן מעשי ימשיך לחיות בחלום ואולי בבועה וביבי ימשיך להיות המלך. 

רחוב יורדי הסירה מתחיל בים ובנמל וחובר לבן יהודה אליעזר ואפילו למאיר דיזנגוף בשילוש לא קדוש. תמיד כשאני מסתובב שם בחיפושי אחרי האתמול שאבד, עולות הדמויות של דני נבון (סוסו) שגר שם, גם ג'ימי הנרקומן היה נוהג לתת שם מופע רחוב עם הפיל והנמלים וז'וזו' תחנוק אותו ואפילו צצה לה דמותו של המורה לציור עמירם תמרי ורעמת השיער שגר ברחוב צידון הצמוד ולקינוח החנות של שהרבני. ברור שגם בית הכנסת הגדול בדיזינגוף 312 אבל אסור לערבב קודש וחול. 

חשבתי שיהיה נחמד אם מישהו יצטרף אלי לאותו יום חלוקה ואפילו ניסיתי לצרף אי אלו מקורבים שיהוו קהל אוהד ומסייע. מינה שללה זאת על הסף וטענה שזה הדבר הכי הזוי שעשיתי מאז שהיא מכירה אותי. ואני יכול לטעון שיום ל"ג בעומר התשמ"ד היה יותר. אגב רק יומיים מפרידים בין הימים. אליעזר השיב לי ביידיש שפשוט ארפה ממנו ואין לי מושג למה דווקא ביידיש. מי יודע איך אומרים ביידיש תעזוב אותי בבקשה?
אורי הבטיח לי שיבוא ואחרי שכבר תיכננתי לאסוף אותו התברר שזו הייתה הלצה. ניר הבן שלי טען שלצערו אין באפשרותו ואחרי שהצעתי לו אתנן הוגן הוא הבטיח לשקול אבל נשארנו בשקילה בלבד.
אחרי החלוקה ביורדי הסירה הלכתי לי לעבודה על מנת להרוויח את עלותם של אותם עלונים שעלו שקל אחד בודד כולל מע"מ לדף ללא קיפול כי דיגיטלי קצת מקשה אבל עבודה עצמית גם בסדר.

בצהריים ניגשתי לחלק עלונים נוספים במקום מוכר באבן גבירול 69 שקוראים לו עיריית תל אביב יפו והיה בסדר. בקומה 12 הבטיחו לי שיעבירו זאת לרון חולדאי שפשוט לא היה שם. אפילו הביעו פליאה על ההשקעה באביזרים הטקטיים ותראו מה ששקל אחד בודד כולל מע"מ יכול לעשות. עיריית תל אביב יפו מקום בהחלט בסדר ורואים שיש לעיר העברית הראשונה כסף והדבר ניכר גם באווירה.
שמתי לב שיש ברחוב אנשים הנרתעים כשמגישים להם נייר ואפילו באדיבות קלה. אולי הם חוששים מניסיונות של שיווק לא ברור ואולי משהו אחר. יש אחרים שיגלו עניין ויגידו תודה. היה אחד שזיהה אותי ואמר "אתה מהחנות מטבעות" ולא נותר לי רק לאשר את דבריו. בהמשך הגיע מיסרון חמוד מאחד בשם אהוד שגב מרחוב יורדי הסירה 26 שכתב באלו המילים "קובי קיבלתי את המנשר שחילקתם ביורדי הסירה. כל הכבוד על היוזמה. התרגשתי לקרוא" ותודה לאהוד.
בהמשך צילצל אלי מישהו בשם שי ביטן שהתלהב מהשיר של אורורה וברצונו להלחין אותו. הוא גר ברחוב ובחודש הבא עוזב את המקום ואולי זה יכנס לתקליט שלו. פעם אמרו לי שמכל 100 עלונים אולי אחד תופס ויוצא משהו. אז בינתיים אני מחכה לעוד תגובה אחת עד לשנה הבאה. 

אין תגובות:

פרסום תגובה