יום רביעי, 14 באוגוסט 2013

מי זה או מה זה יהודה הימית מיפו?



על יפו כתבו ושרו לא מעט. אפשר לאכול ביפו אוכל נהדר ובהרבה טעמים. גם על המטבעות והמדליות של יפו כתבו ואפילו על יהודה הימית. אז היום עוד קצת ולא ממש חדש.

מבחר שלטי רחוב ביהודה הימית יפו 

הקרב הימי בין הרומאים ליהודים הונצח בשם של הרחוב על סמך מטבע מהונדס ומשופצר
זאב וילנאי הציע את שם הרחוב הזה כי תמיד טוב לזכור היסטוריה אפילו כשמפסידים
שלט רחוב מהווה תעודה היסטורית לא רק על מה שכתוב בו,  כי אם גם על מה שלא נכתב.


יש לי פינה חמה ומתוקה ליפו. כנראה מהסיבה שהורי ואחותי הבכורה דבורה הגיעו לשם אחרי השהות במחנות המעצר בקפריסין. אחותי אראלה נולדה ביפו ושכונת ג'באליה - גבעת עלייה , הפכה לחלק מפרק משפחתי שארך כחמש שנים .


כשבגרתי אבי נהג לקחת אותי לבית בו גרו ולספר מעט חוויות עבר. גם בתחנת המשטרה שבה שרת כשוטר רגיל. אני גם זוכר היטב את נעלי הריצה האדומות והמקצועיות תוצרת פומה עם המסמרים שקנינו בחנות הספורט בשדרות ירושלים לאימונים של המאמן שפינקה באיצטדיון המכביה. אולי זו הייתה החנות של השוער הרצל קביליו אבל ממש לא בטוח. גם בלומפילד הוא חלק מהלב היפואי שלי וככה גם המוסך של צביקה מלמד המסור והטוב והכל בסביבת רחוב יהודה הימית. הלב המסחרי של יפו האורבנית די מצומצם בסופו של דבר.


דבורה אחותי הבכורה זוכרת משם אנשים ,משפחות ואירועים. הבית בו התגוררה המשפחה שלנו ביפו עדיין עומד עם שינויים כמובן. הסביבה היום בפיתוח נהדר ואזור הקונסוליה הצרפתית מאד מיוחד. גם מרכז פרס לשלום ניצב שם בסוג של המתנה. מדרון יפו יצא משהו משהו. לא יודע להסביר בדיוק ,אבל לא מתאים לי לגור ביפו למרות כל השיפורים המיוחדים. רחוב 3888 נראה לי בסדר ואנחנו עוד נשוב אליו יום אחד. צור שיזף הרבה יותר משתלב שם ביפו ממני, ועובדה שגם בהרצאות של פרופסור אורה נגבי בזמנו ידע להשתלב נהדר. האתר שלו משהו משהו ויש כמובן על יפו. [לקישור]


המטבעות של יפו -לא היום!
המטבעות העתיקים של יפו זה פרק בפני עצמו. רובם בהחלט נדירים והמצאי אינו עצום. אני מבטיח לחזור לעניני מטבעות של יפו לדורותיהם ואפילו על אסימון מיוחד של מלון ירושלים ביפו של הטמפלרים והמושבה האמריקאית, למי שרק ירצה. היום זה לא יקרה כי אנחנו כולנו מתכנסים ביהודה הימית שממש מעטים יודעים למה יהודה ומאיפה הימית. לאחרונה הסתובבתי שם לא מעט , ואפילו שאלתי עוברי אורח נחפזים על אותו יהודה ואיש לא ידע והאמת די בצדק. בשום מקום ברחוב לא מצאתי הסבר כלשהו מלבד על שלט מקסים ודי ישן ממתכת עם אמייל כחול ששרד ונשאר בבית מספר 14. חלפה שנה וקצת והשלט נעלם.


פוטנציאל נדל"ני, אוכל בולגרי , חומוס ואימפוטנציה מונציפאלית
רחוב יהודה הימית הוא כמו שאומרים יועצי נדל"ן בכירים רחוב עם פוטנציאל. מבחינתי יועצי נדל"ן הם סוג של אימפוטנטים במובן האורבני. תמיד מדברים במיליונים בשביל לספור בסופו של יום כסף למכולת השכונתית. שימליצו לאנשי גאליה היהודים לקנות ביפו. מצידי עדיף שהצרפתים בחלקם יתרכזו שם וירפו קצת מבן יהודה שטראסה. בהמשך גם תיווכחו לגלות שקשה לסמוך על צרפתים מצרפת וכמובן שמדובר בצרפתים לא יהודים ובמיוחד לא צפרוקאים. 


עם הרבה מזל וכסף רחוב יהודה הימית יכול להיות סוג של שינקין אם לא למעלה מזה.
מספרי הרחובות ביפו  מתחילים מבלומפילד ונגמרים בים הגדול
רחוב יהודה הימית מתחיל מרחוב עזה ממש ליד שדרות ירושלים ובן צבי ומסתיים עם כמאה מספרים לערך בנמל יפו. בראשית הרחוב יש ריכוז מסעדות בולגריות נהדרות ועממיות לטעמי. גם אבו חסן-עלי קראוון מהחומוס שם ברחוב שבטי ישראל על הפינה, במקום מרווח ופחות רועש ומלחיץ מזה ברחוב הדולפין.
שמתי לב שהמספרים הנמוכים הם ממש לא מכיוון הים כמו בתל אביב. הראש הערבי שוב עובד הפוך משלנו, כי אולי שכחתם אבל פעם יפו הייתה ממש עצמאית ובלי תל אביב בכלל , שבהמשך תחבק אותה ואפילו "תספח" אותה. היה זה שלמה להט- צ'יץ' , שלפחות תמיד הקפיד על החיבור הבלתי מתפשר, של תל אביב יפו כיחידה מילולית מוניציפאלית אחת. ומה בפועל? 


   בתים מרשימים, נפחות ברזל, פסיפס, ארבה, סוסים וגשר עם גרפיטי 
ממש לאחרונה נפתחה שם חנות בגדים חדשה וגדולה במחירים ללא תחרות, ממש לא הרחק מגלי צה"ל שזה ממש לא סוד צבאי. בהמשך תמצאו את בית הפסיפס ואפילו היה בית מרקחת ממש מזמן שהפך לבית אורגני כי נמאס לו מהפורצים הנזקקים למשככי כאבים. אולי מישהו יכול להסביר לי למה יש המון רוקחים ערבים וכמעט כולם נוצרים? מתקנים אותי שלא רובם כי אם כולם. מתקנים אותי שוב שיש ערבי מוסלמי אחד לפחות. אם תכנסו לרחובות הצדדיים בקטנה יש סיכוי שבצמוד לשיכונים תמצאו סוסים מלחכים עשב טרי פה ושם. אני ראיתי לפחות שנים אתמול.


יש ברחוב יהודה הימית מבנים די מענינים ומרשימים מפעם שבחלקם שוכנו משרדים ומחסנים ממלכתיים. יש גם עבודות נפחות מיוחדות. השלט שצילמתי בתמונה מלפני שנה (שבינתיים נעלם) , מעיד על מחסן חרום למלחמה בארבה שאולי עוד יגיע ואל תיהיו כל כך שאננים, ואל תגידו לי שוב שזה משרדי שב"כ או כל מיני סיפורי בדים. החיים ביפו על אמת חזקים מהתסריטים. מענין למה ביפו יש תמיד חארקות ומשמר הגבול?
אין בישראל הרבה רחובות שמעליהם גשר עם תנועת מכוניות. אם תבקרו ביהודה הימית אז תוכלו להתגלגל מכיוון רחוב יפת לשדרות ירושלים או הפוך לכיוון הים והנמל שעבר מתיחה יפה מאד.


שלט המתכת הכחול מפעם ברחוב יהודה הימית מספר 14
 השלט הזה שווה כתבה. עד אתמול חשבתי שזה מידע סתמי אבל כשחזרתי לבקר שוב היום - 10.1.2013 , התברר לי ששלט המתכת הכחול מפעם , שאתם יכולים לראותו כחלק מהתמונה העליונה , הוסר ונעלם. אין יותר שלט אמייל ישן וטוב , ומזל שיש תמונה כי השלט יפה ומסביר את השם. היום בשום מקום ברחוב לא תמצאו הסבר כלשהו לשם יהודה הימית.
ביהודה הימית בשלט המתכת הכחול מפעם (בתמונה העליונה מצד ימין) כתוב "רח' יהודה הימית שם המטבע המיוחד שטבעו הרומאים לזכר נצחונם על הצי היהודי המורד". ובאנגלית REHOV YEHUDA HAYAMIT. לדעתי השלט זה אומר המון ובהרבה ענינים.  זוהי תעודה היסטורית חשובה מפעם עלינו ובכלל , ואני אסביר במעט שאני מסוגל.
שימו לב שהשלט שלנו נטול ערבית בכלל כי אולי הערבים של אז לא ידעו לקרוא או שפשוט לא שמו לב אליהם אז, כי כמו שאומרים הצעירים "לא סופרים אותך בכלל". הניקוד בעברית הוא עם פעמיים פתח במילה הימית ולא פתח וקמץ בשלטים החדשים. מכיוון שמעולם לא שלטתי בניקוד אז אודה למי שיעזור ויגיד מה נכון. תודה למדקדקים בניקוד. אגב מזמן לא נתקלתי במושג ימיה, מי זוכר את קן ימיה שהיה בשדרות נורדאו קרוב לגן העצמאות וכיום מלון גרנד ביץ (הזונה הגדולה?). הכיתוב באנגלית מעיד שגם באנגלית כותבים רחוב- REHOV בדיוק כמו ששומעים בעברית. כל זה נכון כמובן לזמן שהניחו את השלט. מי יודע מתי בדיוק?


איפה השלט מפעם?
שלט כזה ששרד ולא הוחלף, ואפילו לא סתם נסחב מעיד שמקומו במוזיאון. אפילו במוזיאון קדמן למטבעות ואם גברת סיסליה מאיר לא תחפוץ בו,  אז מוזיאון יפו בכיכר קדומים ואם גם שם לא, אז אני מוכן ואפילו בתשלום. האם זה נכון ששלטי הרחובות הישנים מפעם העשויים פח ונמכרים בשווקי העתיקות מגיעים ממחסני העיריה בדרך כשרה כפי שכמה מוכרים אמרו לי? הנושא שווה ברור ובכל מקרה דעתי היא שטוב ששלטים כאלה יהיו בידי אספנים וחובבי נוסטלגיה מאשר במחסנים מעלי אבק וקרדית. היום כאמור אין שלט חברים.
      
יהודה הימית מתוך מדריך הרחובות של תל אביב יפו - כתב וערך יחיעם פדן
"כתובת על מטבע שהנפיקה הקיסרות הרומית לרגל הניצחון שנחלו אניותיה על הצי של ממלכת יהודה בסוף ימי בית שני 70 לספירה. בקרב קשה בימה של יפו הוטבעו ספינותיה של ממלכת יהודה, הוטבעו ספינותיה של ממלכת יהודה, והרומאים - שראו בכך נצחון אדיר- הנפיקו מטבע זה. יוסף בן מתתיהו מספר כי הים פלט 4200 גוויות לוחמים יהודים שטבעו: בנוסף לכך הרגו הרומאים כל מי שהצליח לשחות ולהגיע לחוף (קדמוניות היהודים ג, ט). בעבר נקרא רחוב זה בשמו של פייסל מלך עיראק, אחיו של עבדאללה הראשון מלך ירדן." ותודה ליחיעם פדן.


אני מאשים ולא של אמיל זולא !
רחוב יהודה הימית קבל את שמו ממטבע יחידאי המצוי במוזיאון בצרפת מאז 1836 , ואין לו אחים בשום מקום אחר. פרופסור יעקב משורר כתב על המטבע הזה בפרוט רב בספרו הנהדר "הצד השלישי של המטבע" בפרק הזיופים עמודים 116 - 120 וזה סיכומו: "הזייפן נטל מטבע שחוק שטבוע בו תיאור דומה עם הכתובת יודיאה קאפטה- יהודה השבויה ושינה אותה ליהודה הימית וכמובן שבלטינית מ CAPTA ל NAVALIS " בצילום המרכזי תוכלו לראות תוספת של אליעזר מורב לצד התרשים מצד ימין עם הכיתוב המקורי של מטבע אמיתי. הציור הוא של מה "שכאילו אמיתי" וישנו בצרפת.


אבא של מתן וילנאי
זאב וילנאי (1900 -1988), חוקר ארץ ישראל ועתיקותיה , היסטוריון וגאוגרף וגם אביו של מתן השגריר שבסין , היה זה שהציע את שם הרחוב יהודה הימית אחרי שבמדריך ארץ ישראל שלו שהיה מאד נפוץ בשנות הארבעים והחמישים, הראה את ציור המטבע לצד קורות יהודי יפו.


עוד בלוף וחארטה עתיקה מחודשת
היום כמעט ברור לכל שאין מטבע כזה מקורי. המטבע שלנו המצוי בצרפת של יהודה הימית הוא מטבע מפוברק. מטבע שעוצב ביד אדם על מטבע אחר והכיתוב בו שונה בכוונה. פרופסור משורר המנוח עמד על כך לראשונה במקומותינו וכתב זאת מפורשות. בצרפת חשבו כך כבר ב-1872. נראה שוילנאי לא היה בקשר עם הצרפתים כשהציע לקרוא לרחוב פייסל בשם החדש, ונראה לי שזה בכל זאת שם נהדר גם אם אין באמת מטבע שכזה. לא כל דבר חייב להיות אמיתי ומקורי בחיים הנוכחיים וממש לאחרונה יוסי שחם אמר לי שבית המשפט בירושלים אפילו אמר את דברו בנושא. לכאורה מותר לזייף ולפברק עתיקות אבל אסור אולי שיתפסו אותך. די מוזר ששוב חזרנו ליפו ולענין הכאילו עתיקות חדשות.


"אני עם הצרפתים גמרתי אלה לא חברותיים"
מבחינתי זוהי הוכחה נוספת שלא ניתן לסמוך באמת על הצרפתים, וסיפור האמברגו וספינות שרבורג היה רק ענין של זמן, ובכל זאת פיג'ו 404 היה אוטו נהדר וקרלה ברוני מחממת את הלב.


מי מכיר את יהודה המלח/קונסי?
מי שמכיר את יהודה המלח האספן , עלול לטעות שאולי זה יהודה שלנו הקרוי גם יהודה קונסי כי הרבה פעמים הוא מעדיף לעבוד בקונסיגנציה. ליהודה שלנו יש עוד כמה וכמה שמות, כי הוא מנסה לבלבל את עצמו והסביבה והוספת השם ימית לשמו רק תעצים את המושג. מהיום אקרא לו אח"י יהודה הימית.
אם תרצו להרחיב קצת אודות נושא יהודה השבויה אז בקישור הבא תמצאו קצת ממה שאליעזר מורב כתב על המטבעות והמדליות בגירסה מתומצתת. יש גם ספר משלו בנושא.


מי זה או מה זה יהודה הימית מיפו?  פורסם לראשונה ב MySay  במגזין של קובי לידרמן  צילומים אליעזר מורב





אין תגובות:

פרסום תגובה