יום רביעי, 20 ביולי 2016

אונאת דברים ועסקי מטבעות

March 15, 2014 at 1:41pm


החיים שלנו מלאים וגדושים בארועים וכמעט בכל צעד ושעל יש סוג של משאים ומתנים. ההלכה היהודית ערנית לחיים השוטפים וככה גם מציבה לנו סייגים והנחיות כי בבוא היום יש מצב שנגיע לבית דין של מעלה אי שם בשמיים ושם ישאלו אותנו את השאלה הקשה של איך נשאת ואיך נתת? "בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה,..."
אישית אני מאמין שניתן לחנך אנשים ולו במעט. אם מסבירים למישהו נורמלי מהי הדרך הנכונה והאנושית לנהוג, אזי  יש מצב שנשתפר ואולי אני חי בסרט משלי אבל אין לי פתרון טוב יותר, וחוץ מזה לא תמיד חייבים נבוט שמן וגדול וגם שוקר חשמלי זה בסדר ועושה את העבודה.

לצוטט מבלי שנרצה להקשיב
יוצא לי לעיתים לשמוע שיחות של אנשים מבלי שנתבקשתי לצוטט או סתם להקשיב ובכל זאת אין לי שליטה בכלל על מה שהאוזניים קולטות בתנאי שאתה לא חרש ולא עושה זאת בניגוד לחוק. אז ככה בחנות שמעתי שיחה טלפונית של יהודה מאי השמאי  עם מישהו ואני ככה לתומי כבר משחזר את מה שהצד השני אומר ויהודה משיב ואני כבר מדמיין מה הולך שם בשיחה ,כי יהודה עונה ואז באה הפסקה ומהמשך השיחה אני מבין שיש פה סוג של התחכמות וחיכוך רעיוני ואני ככה מתרגם זאת בראש שלי שיש מצב שיש פה אונאה. כן אונאה ולא הונאה ואני כבר בדיבור עם יהודה מאי שסיים את השיחה וכולו נסער במקצת. יש שיחות שבסופן אתה במצב התלבטותי ומהרבה סיבות. אין כמעט יום שאני לא שואל את עצמי אם נהגתי נכון ובחוכמה לגבי תשובות טלפוניות ובכלל.

אונאת דברים חמורה יותר מאונאת ממון
אמרתי ליהודה מבלי שנתבקשתי שכנראה זה סוג של אונאת דברים שמישהו עשה לו ואולי לא במזיד ואולי כן. יהודה היה קצת מופתע מהמושג שלי  ולא הבין ואז אמרתי לו כן כן אונאה ויש מושג כזה ואני ער אליו כמעט מדי יום ביומו ואולי אני מגזים במעט ובכל זאת די הרבה אונאת דברים ראיתי בחיי. הבנתי שיהודה מתקשה להבין אותי ואז אמרתי לו שיראה את הקישור ברשת לאונאת דברים ואפילו יש גם אונאת ממון שלא מתחבר לנושא שלנו להיום ואפילו איך אני מבין את האיסור ההלכתי הזה ואיך זה קורה אצלי ודי הרבה בשל סוג העבודה.

טרילוגיה של אדם ברוך

תלמוד למתחילים ואדם ברוך
אני זוכר את אחד השיעורים בתלמוד למתחילים בלי כיפה באוניברסיטה של רמת אביב היא שייח' מוניס  בו הסבירו לי את הנושא ומאד התחברתי לזה ויש מצב שגם הפנמתי ואולי גם הבנתי. שכחתי את שם המורה הקסום שהיה חובש כיפה סרוגה ובעל ידע ונועם הליכות. אני זוכר את נעליו ומלבושו ואפילו את עובי שפתיו אבל שמו פרח ונעלם עד שישוב. זה לא היה ד"ר ש. שמידע.
וזו ההבנה שלי ומהתחום שלי שיש בו גם קצת משהו נוסף ושונה במעט מדברים אחרים. אצלנו בתחום המטבעות והאספנות יש גם מכירה וגם קניה כשבחנויות רגילות באים בדרך כלל רק לקנות ולכן יש פה פן נוסף.
אדם ברוך ז"ל בספרו סדר יום, חיי יום-יום בראי ההלכה הפקה ועריכה מורן שוב הוצאת כתר 2000  עמוד 33 מסביר בקיצור ובברור "צרכנות: אונאת דברים לא היה בדעתך כלל לקנות , אבל בכל זאת נכנסת לבית העסק, ולא הודעת לבעלי העסק שאין בדעתך לקנות , אלא הרצת אותו לכאן ולשם כאילו אתה קונה, ולא קנית -עברת על איסור "אונאה". ויש גם המשך.

מה יש לי וכמה זה שווה?
הרבה אנשים יוצרים איתי קשר על מנת לדעת במה הם אוחזים. יש להם מטבעות, מדליות, שטרות, עתיקות, ספרים, דברי כסף, שעונים, שטיחים , תכשיטים, אבנים טובות, מקטרות, ספרים, עטים , ריהוט ישן , ציורים , קרמיקה, ציוד רפואי ואפילו אביזרי מין משונים (לא באמת..)  ובכלל דברים שאין להם מושג מהם ומה ערכם הכספי. הם רוצים לדעת ולהבין וגם אולי שלא יעבדו עליהם כי יש מצב שמה שיש להם הוא בבחינת נעלם ועלום. הם רוצים לדעת מה זה וכמה זה שווה, אבל איך עושים זאת?
יש אנשים שפשוט יבואו עם הפריט וישאלו וככה הכל כמעט ברור ופשוט. יש כאלה שיבואו עם סיפור או תמונה שהביאו מהרשת או תיאור כללי ולא ברור ויש גם אחרים. כל דרך לברר מידע היא סבירה לדעתי כל עוד השואל והמברר עושה זאת בתום לב ובידיים נקיות. יש מקרים שזה ממש לא כך. רוצים דוגמא? בבקשה.

הדוד של חמתי מלוס אנג'לס
פלוני מצלצל ושואל ומתעניין "דוד של חמתי מלוס אנג'לס רוצה לקנות מטבע בן גוריון מזהב עם אריזה אורגינאל אדומה וגם שני מטבעות כסף מ 1974? כמה זה עולה אצלך ואם יש לך במלאי וכמה חתיכות ניתן להזמין?" לכאורה שאלה אפשרית ורלבנטית כי הדוד הזה באמת רוצה לקנות והוא עושה סקר או בדיקה. עד פה ברור?
אם זה נראה לכם אפשרי אז בסדר, אבל מהצד השני יושב סוחר נחמד תם ויושב אוהלים וכבר חושב שאכן האיש עומד לקנות וכבר הוא מחשב את המחיר המעודכן ואם אין לו במלאי אז ניתן להתארגן ואחרי שהוא יצלצל לקולגות הוא ידע כמה, למה, מתי ובכלל הוא כבר יוצר ציפיות ומקווה לרווח והנה הוא כבר עושה ברור נוסף ומכין עוד אפשרות אצל סוחר נוסף ואולי יש פתח לעיסקה גדולה ובכלל. עד כה הכל ברור? יופי.
יש גם אפשרות נוספת. תחשבו שהמתעניין הוא אחד הרוצה לדעת מה יש לו ביד וכוונתו בכלל למכור ולא לקנותאו סתם להמשיך ולהחזיק זאת, או לתת את זה כמתנה לגרושתו שבינתיים ניסתה להתאבד, כי הוא סתם חרא של טיפוס ובכלל החיים הפוכים ממה שרוצים ורואים. נוצר מצב שגורם לצד השני לפתח ציפיות ולתלות תקווה בעיסקה שאין שום כוונה להוציאה לפועל.  זו אונאת דברים לעניות דעתי הקובעת. זה קורה המון ואנחנו הסוחרים הדי טמבלים כבר מתורגלים כי כל טמבל לומד אחרי 20 פעם ויותר. גם סוחרים חמורים על אמת ועל שתי רגליים.
אם חשבתם שזה רק קיים לגבי צרכנים אז תדעו שלא כך הדבר. יש מצב הפוך בו סוחר יתן תשובה הפוכה שמטרתה בילבול והטעייה וגם פה יש אונאת דברים. רוצים דוגמא אז שוב בבקשה.
פלוני מברר על מה שבידו ונותנים לו תשובה מטעה בכוונה שכוונתה בילבול. למשל הערכה יזומה ומוכוונת בסכום הגבוה פי כמה מהמציאות כך שלא יוכל לממש את מה שבידו לעולם, או הפניה בנוסח שבאמריקה ליד ההר הגבוה בקניון הורוד יש אינדיאני שישלם לך כל סכום במזומן על מה שיש לך ובתנאי שתבוא לשם עם נוצת תרנגול כפרות בצבע ירוק וביום רביעי אחרי 12.
אם גרמת לפלוני צער בכוונה יזומה זה אונאת דברים ובבוא היום תשלם על זה בבית דין של מעלה ואולי עוד קודם אצלנו בשכונה וחוץ מזה אנחנו גם נותנים הלוואות ללא צורך בערבים.

חרדים לתורה וגם לאלוקים
מהשנים שאני עובד בחנוק המטבעות שלנו, שמתי לב שיש אנשים בעיקר חרדים הנוהגים בדרך ראויה לחיקוי. כשהם מבררים משהו הם באים ומקדימים ואומרים כהאי לישנא "כרגע במחילה אני רק מבקש לברר ולדעת ואין לי שום כוונה למכור או לקנות אלא רק מידע. בהמשך ייתכן שאבצע זאת ומטעמים שונים." באופן הזה כולנו יודעים שכרגע הכל בשלב של גישושים והחלפת דעות ומבטים. לא צריך להכין כלום וגם לא לפתח ציפיות. כולם באים  בידיים נקיות אפילו אם לא נטלנו אותן.

כולבו נעליים במוסקבה ושבוע האדיבות והנימוסים וגם קיבינימט к ебеней матери 
יש לי כמה סיפורי  אונאת דברים מדליקים אבל לא בטוח שבא לכם להתעייף שוב ולכן אשחרר אתכם עם סיפור אמיתי שאולי קרה במוסקבה וכנראה קשור במידה קלושה ובכל זאת יש בו משהו כי גם אונאת גוי יש בה אונאה.

בכולבו עצום ויוקרתי בשם גום  מחליטים על שבוע האדיבות והנימוסים לכולם. כל העובדים מחויבים בנועם הליכות וחובה לנהוג בשיא האדיבות עם כל הלקוחות אפילו אם הם מאד מעצבנים, מטרחנים וסתם מבלבלים הראש והביצים לכל הפרסונל ובכלל. אז ככה זה הלך וכולם היו מאד אדיבים ומסבירי פנים כי שבוע האדיבות והנימוסין מחייב גם מחייב ואז זה קרה. זה היה ביום חמישי אחר הצהריים כשמגיעה משפחה המתחילה לשאול ולמדוד נעליים לכולם. הם היו ממש לא נעימים ועשו בלאגן מארץ הבלגאנים עם כל המדידות והטרחנות ובכלל המצב קטסטרופה. הרי קופסאות ואי סדר למרות שהעובדים טורחים ומסדרים ומביאים שוב וזה גדול וזה קטן וזה לוחץ והשני רחב , אבל אנחנו בשבוע האדיבות יום לפני הסוף ולכן כולם מחייכים ואדיבים ומסבירי פנים והחנות כבר על כל מחלקותיה הפוכה מרוב ההמהפכה וחולפת שעה ועוד שעה וכבר השעה שצריך לסגור והם רק כאילו הרגע רק מתחילים ובכל זאת כולם נחמדים ואדיבים כי לך תדע מה יקרה  אם לא תנהג יפה בשבוע האדיבות וכבר שעה אחרי הסגירה והם עוד שם ובכלל הלילה עוד צעיר והם לא קנו כלום וגם לא הוציאו קופיקה אחת וכל העובדים כאילו על סיכות אבל אדיבים ונחמדים ואז מגיע המנהל הוותיק עם מבטא כזה רוסי וותיק כמו לברטונוב ונעמד בצורה חיננית כשכולו עם חיוך ואומר למשפחה הבלגניסטית "חברים יקרים אתם יכולים להמשיך להיות פה ואנחנו הצוות המכובד כולנו נלך קיבינימט. סליחה ותודה." 

נשאת ונתת באמונה?

אין תגובות:

פרסום תגובה