יום חמישי, 14 ביולי 2016

היו היו פעם אנשים .....

כתב יוסף שחם

פעם מנזמן מנזמן, עוד לפני שחטפו את ילדי התימנים, קיפחו את המרוקאים ואיבקו ב DDT את העיראקים, היה נהוג בארץ ישראל הקטנה, לעבוד עבודת כפיים, כמו שנאמר בשיר " אנו באנו ארצה, לבנות ולהבנות בה". את כל זה אני מספר לכם, קוראי היקרים, כדי שלא יבואו אליכם "יודעי דבר", וכפי שנהוג בשנים האחרונות, ינסו לשכתב את ההיסטוריה ולספר סיפורי מעשיות כגון, הלח"י גירש את הבריטים והאצ"ל כבש את יפו, חומר מאד לא מדוייק ולפעמים הזוי, שאני מגדירו כ"חומר גולם היסטורי", המתאים לידע של העולים מרוסיה, אז הסכיתו ושמעו.

אחד המקצועות החשובים ביותר בבנין הארץ, היה כמובן מקצוע הבנין, טפסנים, רצפים, טייחים, נגרים ושאר מקצועות הבניין, אויישו על ידי חלוצים יהודים, בעלי מקצוע מעולים, גאים במלאכתם ורואים ברכה בעמלם.
אלה הבונים את ישראל היום, חיו בעולמם המרוחק ,צ'אנג ופינג כנראה, גררו ריקשות בשנחאי ואחמד וסלים, עיבדו בשלווה את כרמי הזיתים שלהם בגליל וביהודה, לפועלי הבנין קראו גרישה, סיומקה מוטקה, ואברהם. 
אברהם זה היה במקרה אבי, שכל יום חזר מאתר הבניה מרובב בסיד וטיח וכאשר הוא היה צריך לצקת גג בטון, נמשכה העבודה לפעמים, 24 שעות רצופות. העבודה נעשתה בידיים, את הבלוקים ייצרו ידנית באתר הבניה, את הברזל כופף הטפסן בידיים ואת הבטון ערבבו בפיילה גדולה ושינעו ליציקה ב"יפונקה", מין מריצה גדולה דמויית ריקשה.
רק בסוף שנות ה40 הגיעה גם לקבוצת העבודה של אבי אברהם, פאר הטכנולוגיה, מכונה זעירה לערבוב בטון, הלוא היא ה"טפלה" הזכורה לטוב.
ומה שרו אז החלוצים " מי יבנה יבנה בית בתל אביב, אנחנו החלוצים, נבנה את תל אביב" והם אכן בנו את הארץ, "מדן ועד באר שבע, מן המדבר לים".

אברהם שטיניג – קיבוצניק, טפסן בנין א"א
יוסי שחם אוחז בספרו של הלמר לרסקי ידיים עובדות ובו תמונות של עובדי כפיים
 ובהם אביו אברהם שטיניג חבר קבוצת שילר שעבד בבניין בגבעת חיים ובקבוצת שילר 

הסתדרות פועלי הבניין
מדינה לא היתה, גם ממשלה לא היתה, אבל היתה "ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל" או בקיצור ההסתדרות, ארגון עובדים זה הניח יסודות לכל המוסדות הכלכליים והחברתיים של המדינה שבדרך, קופת חולים, המשביר המרכזי, בנק הפועלים, כור, עיתון הפועלים דבר, ספרית עם עובד, חברת הבטוח הסנה, המשביר לצרכן ועוד ועוד מוסדות וארגונים שחלקם היה הבסיס למשרדי הממשלה של המדינה שבדרך.

במסגרת ההסתדרות היו הסתדרויות מקצועיות שונות. הסתדרות הפועלים החקלאיים, הסתדרות הפקידים, הסתדרות המורים ועוד ועוד, אחת ההסתדרויות הגדולות והחזקות ביותר היתה הסתדרות פועלי הבנין, להסתדרות זו היו גם נכסים והחשובים שבהם בתי הבראה. בתי ההבראה היו המלון והספא של אותם ימים, אבל העיסוק המרכזי של המבריאים, באותם מכוני האבסה, היה האוכל, על כך נכתבו שירים כמו "אוכל קדימה אוכל" של בומבה צור.
בית הבראה במעלות על שם מרדכי גוטספלד

בית ההבראה הגדול והחדיש ביותר של הסתדרות פועלי הבנין שכן במעלות ונקרא על שם מרדכי גוטספלד. גוטספלד זה היה מנהל קרן הביטוח של הסתדרות פועלי הבניין ולאחר מותו הונצח זכרו בבית ההבראה במעלות.
עד כאן זו היתה הקדמה, הקדמה ארוכה ומייגעת, צריך לומר, אבל לדור אשר "לא ידע את יוסף" כלומר הכותב הצנוע הידוע, אשר מעלה על הכתב את הבבל"ת הזה, יש להקדים הקדמות לספר ולתאר כדי למנוע אי הבנות והתייחסות רצינית מדי ל"בובע מעיסס" שאני מספר.

מרדכי גוטספלד 1908-1968 מנהל קרן הביטוח של פועלי הבנין

איך מלקטים חומר
דר קיצר, יום אחד פנו אלי כדי לאסוף חומר על מנת להוציא חוברת זיכרון לאותו גוטספלד הזכור לטוב מהפרק הקודם, משימה נכבדה, ששכר צנוע בצידה. לא אומרים לא לעבודה שכזו ולכן התחלתי במלאכה, ראיינתי חברים של גוטספלד בארץ, ידידים מעיירת הולדתו, מילניצה בגליציה, פולין, עסקני הסתדרות ופעילים בהסתדרות פועלי הבניין.
לאחר שהצטבר מעט חומר כתוב ותמונות, הונחיתי לפנות ולראיין את אברהם הרצפלד. הרצפלד היה דמות מרכזית בהסתדרות ובתנועת העבודה, תוארו היה כמדומני, מזכיר המרכז החקלאי, אך הוא הספיק לכהן בהרבה תפקידים, וזמן מה היה גם חבר כנסת. ההתמחות שלו היתה הקמת ישובים, או "עליה על הקרקע", כמו שקראו לכך בשנות ה30 וה40, לא היתה עליה כזו בלי אברהם הרצפלד שהיה אחראי על הלהבת החלוצים בשירה וריקודים, 
גולת הכותרת של עולמו המוזיקלי היה שירו של זלמן חן:
שורו הביטו וראו,
מה גדול היום הזה,
אש יוקדת בחזה והמחרשה,
שוב פולחת בשדה,
את מכוש טוריה וקלשון
התלכדו בסערה,
ונדליקה שוב, שוב את האדמה,
בשלהבת ירוקה.

את השיר הזה היה שר עם כל הקהל בכל הזדמנות, גם אני זכיתי לקחת חלק במופע כזה של הרצפלד באחד המפגשים בהתיישבות העובדת.
אברהם הרצפלד האיש והאגדה
זימנתי עצמי לפגישה ולראיון עם הרצפלד, היה זה בבית המרכז החקלאי הישן, אי שם בדרום רחוב אלנבי בתל אביב, הרצפלד היה אז בשנות ה80 שלו, עוור כמעט לחלוטין, אבל חד ונלהב כעלם צעיר. כדי להקליט את הראיון, גררתי עמי טייפ סלילים גדול, כי זה מה שהיה אז ברשותי, זה היה בסוף שנות ה60!
הגעתי לפנות ערב לבית גדול וחשוך, כל פקידי ההסתדרות כבר היו מזמן בבית, רק הרצפלד, שהיה רווק ערירי נשאר כדי לזכות אותי בראיון, שאלתי אותו על גוטספלד והוא סיפר לי באריכות על ההתישבות בשנות ה30 אחר כך המשיך ל"חומה ומגדל" לחניתה ומשם ליישוב הנגב והגליל וכל פעם שהזכרתי לו את גוטספלד הוא אמר לי " יונגער מאן, אביסלה סבלנות, עוד נגיע לגוטספלד, הוא לא יברח, הוא כבר מת" מה יכולתי לעשות , הקשבתי, הקלטתי, החלפתי סלילים, לבסוף, אחרי כשעה וחצי של סקירת כל מסכת יישוב הארץ, הוא דיבר כמה דקות על הכרותו עם גוטספלד ויצא להשתין, האיש היה זקן, מגיע לו.

לפני שהוא חזר, שוד ושבר, הפסקת חשמל כללית בבנין, ארזתי את הטייפ והסלילים וחיכיתי כד להודות לו, הוא חזר כשהוא מפזם איזה ניגון חסידי, ביקשתי את עצתו איך יוצאים משם בעלטה המוחלטת ועוד בקומה שלישית, "אל תדאג יונגה מאן" הוא אמר לי תן לי יד וכך יד אחת נושאת את הטייפ הכבד ויד שניה אוחזת בידו האיתנה של הרצפלד ה"רואה בחשכה" צעדנו שנינו במסדרונות החשוכים, ירדנו במדרגות שתי קומות, עד שהחלו להבהב אורות הניאון והרחוב של רחוב אלנבי ויכולתי להמשיך לבד. והזקן עלה חזרה במדרגות וחזר אל ממלכת האופל שהיתה עולמו הבלעדי.


אברהם הרצפלד 1891 - 1973
שדות ולב פרקים בדרך חייו ופעלו של אברהם הרצפלד
שמעון קושניר יצא לאור על ידי מגילות. 
http://www.booksefer.co.il/

נזכרתי בסיפור הזה כשראיתי, כעבור שנים, איזה סרט בו מתעמתת נערה עיוורת עם שני פושעים בסביבה חשוכה, לפני כמה שנים, התקיים במוזיאון חולון מין אירוע כזה בו מוליכים עוורים אנשים רואים בסביבה חשוכה לחלוטין. דברים כאלה קורים בקולנוע ובמוזיאון ולי זה קרה ברחוב אלנבי בתל אביב, עם אברהם הרצפלד.

ומה היה לבסוף עם גוטספלד? החוברת לא יצאה לאור, הסתדרות פועלי הבניין התמוטטה עם שאר מוסדות ההסתדרות, בתי ההבראה נמכרו וכיום בית גוטספלד הוא עוד בית מלון בגליל (היום אחוזת אסיינדה ביער), טייפ סלילים הוא היום מוצג מוזיאוני וכך אף אני! 

כתב והפליג יוסף שחם שטיניג הצדיק ממושב נטעים


רחוב אברהם הרצפלד תרמ"ו / 1886 - תשל"ג 1973
מאבות תנועת העבודה וההתישבות בארץ. ראש "המרכז החקלאי"
REHOV AVRAHAM HARZFELD
תל אביב גני אביב ליד כביש הטייסים


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה