יום שלישי, 19 ביולי 2016

חיים תמיר המורה שלי לחינוך גופני

תמונות מחייו של חיים תמיר עיבד אליעזר מורב

חיים תמיר היה המורה שלנו להתעמלות בתיכון עירוני ה' בתל אביב. תמיר היה המורה השני שלנו וזה אחרי יום הכיפורים הכי נורא מבחינתי. ועוד קצת על מורים להתעמלות 
המורה הראשון שלנו היה הוכל'ה אבל מלחמת יום כיפורים גבתה את המחיר ויצחק הוכמן ז"ל לא חזר משם לעולם. בעיניים שלנו כצעירים חסרי מנוח, חיים תמיר היה אז בשנת 1973 ותיק ומבוגר עם שיער לבן וגו זקוף והליכתו מדודה ושקולה. לעומת הוכלה הצעיר הוא נראה לנו ממש סבא ובטוח שגם היה. מהמעט שהיה לנו עם הוכלה הבנו שעכשיו הדגשים בשיעורי הספורט יהיו כנראה אחרים. פחות משחקי כדור ויותר התעמלות באולם, כי חיים תמיר היה אלוף ישראל למרות שאז עוד לא נולדנו בכלל.

הדגש אצל תמיר היה על שיעורי התעמלות באולם, שם ניסה להקנות לנו משהו מהידע שלו בתחום. חיים תמיר היה אלוף ישראל בהתעמלות ועוד כמה דברים בספורט הישראלי. לאורך השנים העמיד תלמידים רבים וגם מורים לא מעטים, שהמשיכו ללמד התעמלות או חינוך גופני כפי שקראו לזה באופן רישמי בזמן שלנו. 
ספריו של חיים תמיר עיבד אליעזר מורב

"חינוך גופני והדגש אצלי הוא על המילה חינוך"
הדבר שאני תמיד אזכור מחיים תמיר, זה אותו ארוע בו כינס אותנו על ספסל באולם ההתעמלות ושם הרביץ בנו את משנתו. המושג חינוך גופני הוסבר לנו לפרטי פרטים וחיים המורה טען שאצלו המילה חינוך היא העיקר והגופני רק במקום השני. הכל נבע מזה שחיים תמיר ראה נייר של מסטיק כמדומני על הריצפה וחיכה לראות מי יעלה בגורלו. אני לא משוויץ אבל נדמה לי שאני הרמתי אותו, או אולי והיה זה חיים לביא, וככה ניצל כבודנו, לא לפני ששמענו הרצאה מלומדה בנושא חינוך גופני וחשיבות היותנו אנשים המועילים לחברה ולסביבה בעצם ההתנהגות שלנו. חיים תמיר דיבר איתנו על המילה חינוך ועל היגינה אישית וסביבתית ואני משוכנע שהיה נאה דורש וגם מקיים. 



ברשת האינטרנט מצאתי שחיים תמיר אירגן את מופע הספורט הכי גדול כנראה שהיה בארצנו הקטנטונת. וככה כתוב באתר מורשת הפועל 

הכינוס החמישי של כינוסי הפועל נערך בפסח 1952 
"17 שנה חלפו מאז הכינוס הרביעי "הפועל" שעם קום המדינה כינס כוחות, הפך את הכינוס לארוע ספורטיבי ממדרגה ראשונה, אורחים רבים ובראשם המזכיר הכללי של אינטר נציונל ספורט הפועלים הבינלאומי ,ז'יל דה –ווליגר,הגיעו לישראל .הייתה זו הפעם הראשונה שספורטאים אורחים מחו"ל נטלו חלק בתחרויות הכינוס.25,000 איש ו ותיקיו צעדו ברחובות תל אביב והדגימו בתנועות ,במילים ו בסיסמאות את הישגי ההתאגדות .המצעד שהיווה את פתיחת הכינוס השתרע לאורך המסלול של חמישה קילומטר, עשרות אלפי צופים רותקו למקומותיהם ברחובות במשך שעתיים ועשר דק'. את פני הצועדים קיבל יוסף שפירנצק מ"מ נשיא המדינה ויו"ר הכנסת, שרי ממשלה, חברי כנסת וחברי הועדה המרכזת של ההסתדרות. בין מקבלי המצעד על הבמה בכיכר הכנסת בתל אביב היו אורחים מפינלנד ומצרפת. 35,000 איש חזו במפגן הפועל באצטדיון ברמת גן. 6000 מתעמלים עלו וירדו על כר הדשא לקול פקודותיו של חיים תמיר, המתכנן, המארגן והמכין של מפגן התעמלות זה, הגדול ביותר בספורט העברי."

קורס שנתי ראשון למורי החנוך הגופני - תש"ה 1945
הועד הלאומי לכנסת ישראל בארץ ישראל 
חיים רוזנברג בשורה העליונה ראשון מצד שמאל

מאיפה מביאים עוד מידע?
ניסיתי לדלות חומר נוסף על חיים תמיר המורה שלנו. פניתי למכון וינגייט עם בקשה למידע אודותיו. הגיעה תשובה זריזה ויעילה מהלן לשכת ההנהלה המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט בע"מ חברה לתועלת הציבור לשכת ההנהלה. הם הבטיחו לשלוח חינם אין כסף וגם קיימו ספר עב כרס 2014 בכריכה עבה על המכללה האקדמית 70 שנות עורכים חיים קאופמן, ורדיתה גור וגם רוני לידור שלמד בעירוני ה' ואולי גם הכיר את חיים תמיר.
הספר סוקר את החינוך הגופני בארץ ישראל החל מהמורים העבריים הראשונים בירושלים בסוף המאה ה-19. מוזכר שם  צבי נשרי אורלוב שעליו שמעתי ואפילו את סיפור הבית בשכונת תל נורדאו אני מכיר הודות לרם גופנא. 
גם את שם הרחוב שקיבל נשרי ליד אורט סינגלובסקי אני מכיר.
לגבי חיים תמיר לא נראה לי שמצאתי חומר ממשי . אולי תמונה מהקורס השנתי הראשון למורי החינוך הגופני - תש"ה מעידה ששמו היה חיים רוזנברג לפני שהפך לתמיר. כמו כן מצאתי שהגיע ארצה ב 1935 למכביה השניה. ראיתי תמונה משנת 1949 מבית ספר תל נורדוי ושם רואים אותו עם הכותרת חיים רוזנברג מורה להתעמלות. מאד רציתי למצוא חומר על חיים תמיר ואולם התוצאות לא היו משהו. ישועת השם כהרף עין ולאחר פירסום משהו מקדים בפייסבוק הגעתי לזה שנכדתו של חיים תמיר הודיעה לי חגיגית שהנושא בטיפול ויש חומר ותמונות שצירפתי אותן ואת החומר הנוסף נצרף בעתיד. תודה לנליני יעל תמיר שממש במקרה היא גם כלתו של ברוך גולדברג מחדרה החבר של אחותי הבלונדה אראלה.

משפחת תמיר









אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה