הי קובי
קראתי בפוסט שלך היום בין השאר את המשפט הבא "היום זה ה- 29 לאוגוסט בו הרצל פתח את הקונגרס הציוני הראשון בבזל 1897. אני לא הייתי שם וגם לא הורי ואני לא מכיר איש שהיה שם"
אז רציתי לספר לך שאני דווקא כן והיום 120 שנה אחרי הקונגרס זו הזדמנות מצויינת להיזכר.
ראה בתמונת משתתפי הקונגרס הציוני הראשון בשורה התחתונה הכי לשמאל קלרה הירשנזון שהיתה סבתא של אמא שלי. גם אח שלה יעקב הירשנזון נמצא בשורה רביעית מלמעלה שני משמאל. שניהם הגיעו מיאסי לקונגרס בבאזל כנציגי רומניה כשהיא בת 19 בלבד ובתור ילד שמעתי רבות על הפגישה של סבתא קלרה עם הרצל, נורדאו וכל שאר ההנהגה הציונית.
אז רציתי לספר לך שאני דווקא כן והיום 120 שנה אחרי הקונגרס זו הזדמנות מצויינת להיזכר.
ראה בתמונת משתתפי הקונגרס הציוני הראשון בשורה התחתונה הכי לשמאל קלרה הירשנזון שהיתה סבתא של אמא שלי. גם אח שלה יעקב הירשנזון נמצא בשורה רביעית מלמעלה שני משמאל. שניהם הגיעו מיאסי לקונגרס בבאזל כנציגי רומניה כשהיא בת 19 בלבד ובתור ילד שמעתי רבות על הפגישה של סבתא קלרה עם הרצל, נורדאו וכל שאר ההנהגה הציונית.
אספת הציונים בזל הקונגרס הציוני הראשון 1897
קלרה נולדה ב 1878בעיר יאסי ברומניה בילדותה למדה בחדר ואחר כך עברה לבית ספר פרטי בו למדה שפות ונגינה בפסנתר. היא נסעה רבות לרוסיה עם אחיה בעניני עסקים ובקושי רב נחלצו מהפרעות ב 1905.
קלרה הירשנזון הוזמנה בשנת 1967 על ידי הנשיא זלמן שזר לכינוס של צאצאי משתתפי הקונגרס הראשון כאורחת הכבוד והשורדת היחידה מהמשתתפים בקונגרס.
כאחרונת המשתתפים מהקונגרס היא קיבלה מדליה שהוענקה לה, לבן גוריון, לגולדה מאיר ולנשיא. על המדליה שלה נחרטה הקדשה נוספת לאחרונת שורדות הקונגרס.
כאחרונת המשתתפים מהקונגרס היא קיבלה מדליה שהוענקה לה, לבן גוריון, לגולדה מאיר ולנשיא. על המדליה שלה נחרטה הקדשה נוספת לאחרונת שורדות הקונגרס.
קלרה הירשנזון
הנשיא זלמן שזר לוחץ את ידה של סבתא קלרה
יעקב הירשנזון
סבתא קלרה וסבא משה לא הסתפקו בקונגרסים ופעילות ציונית בגולה הם עלו לארץ עם כל ילדיהם והיו ממקימי פרדס חנה. המעבר ממשפחה אריסטוקרטית מהמעמד הגבוה באירופה למשפחה של חקלאים בראשית ימי הישוב היה קשה אך לאחר כמה שנים קשות הפרדס והמשק החלו להניב וגם בארץ היו מחוברים לפעילות ציונית ואף היו ממקימי קופת מלווה חקלאית וסבא משה רץ לכנסת כמועמד מפלגת הציונים הכללים.
סבתא קלרה נפטרה ב 1970 בגיל מופלג ועד לאחרית ימיה היתה מוקד משיכה לסופרים , כתבים ופוליטיקאים שבאו לראיין אותה ולשמוע מזכרונותיה של אחרונת משתתפי הקונגרס הציוני הראשון.
הסיפורים עוד רבים אבל נשאיר גם לפעם הבאה
הסיפורים עוד רבים אבל נשאיר גם לפעם הבאה
כתב : ניר אלזנר פרדס חנה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה