יום שישי, 4 באוגוסט 2017

פעמיים עמנואל

‏28 יולי‏   2017
הכרתי מעט מאד אנשים הנושאים את השם עמנואל. עמנואל סירוטה הבן של השופטת היה הראשון ואפילו בתיכון. ילד אנרגטי ויפיוף עם בלורית בלונדינית שלא חשש מכלום ומעניין מה איתו היום. גם ד"ר עמנואל מלצר ז"ל היה סגן מנהל מיתולוגי, שהכריז בכיתה המקבילה (במבט חודר ועיניים כחולות) שרחובות תל אביב יקבלו הבהרה וצבע בעקבות לימודי ההיסטוריה שהעביר. עמנואל שפר ז"ל מהכדורגל גם היה אצלנו כשנדרש להביא בולים מישראל לחברו מילדות בגרמניה. אפילו הייתי בסרט עמנואל שבקולנוע אסתר ועד היום אני מתלבט אם הייתה זו מרגרינה או בעצם חמאה (מתקנים אותי ובצדק שמדובר בסרט הטנגו האחרון בפריז) שהיום טוענים שהיא הרבה יותר בריאה ובטוח שיותר מסתם וזלין שנולד מנפט. 

הסרט עמנואל פעם קולנוע אסתר והיום מלון סינמה

ברחוב עמנואל הרומי הייתי לא מעט ושאלת אורוות הסוסים מפעם נשארה פתוחה ולבית של קסטנר הוסיפו לוחית הנצחה מפורטת וברורה. בכל פעם שאני רואה מטבע נדיר של ויטוריו עמנואל אני יודע שיש סיכוי נהדר שמדובר בחיקוי איטלקי סביר שנעשה הרבה לפני שהסינים נכנסו לשוק הזיופים בדולר אחד שלם. הכיתוב "עמנו האל Gott mit uns" מופיע גם במטבעות גרמניים. 

שדרות עמנואל הרומי משורר עברי באיטליה, מחבר מחברות עמנואל חי בין המאות 13-14 
EMANUEL HAROMI blvd

היום הגיעו לחנות שני עמנואלים מבלי שהתכוונו להיות יחדיו ובכל זאת עובדה שניפגשו אצלי והכל בשל מטבעות ומדליות. ידעתי שעמנואל אחד יגיע כי ככה קבענו ואז צילצל מישהו שקשה להתבלבל בקולו המיוחד והציג עצמו כעמנואל ואמר שיגיע היום כי הוא בתל אביב וכבר דיברנו לפני שבוע. זה היה קצת מפתיע משום שהקול של עמנואל היה אחר ממה שישב לי בקוד הזכרון ולהגנתי טענתי שזה לא הקול של עמנואל. היה רגע שקט ואז הבנתי שיש שני עמנואל עם קול שונה שלא מכירים זה את זה. הייפגשו שניים בלתי אם נועדו? ראשון הגיע עמנואל קפלן מרמת גן וכעבור פרק זמן לא ארוך, הגיע עמנואל הלפרין שכולנו מכירים ואת הקול שלו קשה לבלבל עם מישהו אחר. שני עמנואלים שמעולם לא שוחחו, אבל הנה הם כבר מדברים ומספרים ומתבדחים ועניני מטבעות זה ממש משעמם אבל הסיפורים מסביב ממש אחלה.

פעמיים עמנואל

אז ברגע הראשון עצרנו כולנו ואחרי הכרות זריזה ומבט על כל הפריטים והתמונות בחנוק החלה שיחה לא מוגדרת ולכל הכיוונים שבה עמנואל הלפרין היה הכי דומיננטי והנה הוא מספר בחן ובמרץ על מדינת ישראל והבולים ולמה דווקא ישראל וגם על מארק שאגאל וטדי קולק והמוזיאון שאולי היה יכול לקום על שמו בירושלים ולא בצרפת. שאגאל תמיד מצליח לעורר דיון ער וסוער והנה המדליה קורת גג - לאור גויים, שעיצב בעבור זוגות צעירים וסוף הסיפור בכינוס נכסים של המפרק הרישמי של מדינת ישראל ואיש לא סיפר את הסיפור השלם שכנראה לא ברור דיו. בגין מנחם עזר במכתב לאותה עמותה כי כוונותיו היו טהורות וזכות ויש סיכוי נהדר שפשוט השתמשו בשמו ואז גם דיברנו על הדירונת בקומת הקרקע של משפחת בגין שהייתה בדמי מפתח והדלת הייתה תמיד פתוחה תרתי משמע וחבל שלא נהפכה למוזיאון קטן בתל אביב כי בעלת הנכס לא רצתה למרות שהכוונות היו טובות וכסף לא אמור להיות הבעיה. יום אחד אולי זה יקרה כי בעלי בתים כמו גם ראשי ממשלה אינם חיים לנצח נצחים ומוזיאון מסוג זה יכול להיות נפלא לכולנו ובגין ומשפחתו היו דוגמא יחידאית לצניעות שלא תחזור. כן יש לי סימפטיה בלתי נשלטת לבגין האיש המיוחד וברור שבגין המנהיג זה כבר דבר מורכב ולא נמשיך כעת. 
הבית של בגין בתל אביב מהווה מבחינתי תחנת זכרון לארוע שהשאיר אצלי חותם. הייתי שם ברחוב רוזנבאום 1 פינת יוסף אליהו 6 בפעם הראשונה אחרי 1980 כחייל משוחרר וכמנקה תריסים מתחיל, ואותה בעלת בית סקרה אותי מכף רגל ועד הכובע. לא ידעתי מי גר שם כי הבית היה ריק ובעלת הבניין הסבירה לי שפה היה גר ראש הממשלה שכעת כבר גר בירושלים. הוכנסתי לדירונת הפיצפונת בקומת הקרקע והתקשתי להאמין שבגודל הזה גרה משפחה כמו המשפחה שלנו. נתבקשתי לנקות התריסים מבחוץ וזו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שלי בבית של משפחת בגין. זכרתי מרפסת ואני סקרן לגביה כי היום יש שם קיר אטום. 

דירת משפחת בגין קומת קרקע
שלט הנצחה ממתכת של עיריית תל-אביב-יפו רחוב רוזנבאום 1 פינת יוסף אליהו 6
בהנהיגו את המאבק בשלטון הבריטי כמפקד הארגון הצבאי הלאומי בשנים 1944-1948, נאלץ מנחם בגין לחיות בשמות בדויים ולשנות את מקום מגוריו מעת לעת. בתחילת 1947 (תש"ז) עברה משפחת בגין מרחוב יהושע בן נון בצפון תל אביב לדירה הקטנה בקומת הקרקע בבניין זה, בשם הבדוי קניגסהופר וגרה כאן עד 1977, עת נבחר מנחם בגין כראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. ב
רוזנבאום פינת יוסף אליהו‏.‏

עמנואל הלפרין מכיר מצויין את הדירה כי מנחם היה הדוד שלו ואמו הייתה האחות של בגין והוא ובני הם בני דודים. אז סיפרתי לשני העמנואלים על ההרצאה הנהדרת והרהוטה עם מלאן חוש הומור עצמי של בן הדוד בנימין זאב בגין בתיכון עירוני ה' שלנו, על משואות לכיש ביום השנה לזכרו של ד"ר משה לנדא המנהל, וגם על זה שאמא שלנו גניה גולדה לידרמן לבית הלפרן מאד אהבה לשמוע את עמנואל הלפרין וקוצו של יוד זה גם בסדר. שני העמנואל נראה לי גם נהנו מהמפגש המזדמן ולרגעים לא מעטים שכחנו כולנו שזו חנוק. תודה חנות ותודה לשני עמנואל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה