ללא כותרת
לא תמיד ניתן לתת כותרת ראויה ולכן תבחרו אתם אבל כותרת זה לא תמיד הדבר החשוב. מה שבאמת חשוב זה החיים עצמם ומה קורה איתנו בשוטף. רק כשרואים כמה החיים יכולים להיות על הפנים אנחנו מבינים את הטוב שבחלקנו.
בתשעה באב נולדה בקפריסין אחותי הבכורה דבורה. מזל טוב אחותי. גם הרבי מלובביץ' בהנחה שהוא המשיח היה אמור. זה גם יום השנה לדוד שלנו ולאדק. ת.נ.צ.ב.ה . אני עובד בחנוק כאילו הכל רגיל אבל אין כמעט אנשים. מנשה נוהג לצום, למרות שאנשים לא בריאים רצוי שיתאפקו עם הצומות. הרמאדן לא קשור הפעם. ואז ראובן צילצל אלי ואמר לי שהוא מבקש שאגיע אליו. "אני חייב לראות אותך, כי זה רגע של החלטה גורלית ואני כבר מוכן אבל האחים שלי לא מוכנים. תבוא בבקשה".
ידעתי שראובן צודק כי כבר שנתיים הוא מאושפז עם אין סוף בעיות רפואיות , ניתוחים וכל מה שנלווה לזה. חיידקים חסינים שלא מרפים, בידודים ובכלל פלא פלאים שהחיים לא מתיאשים מהחיים עצמם. המון זמן לא ביקרתי אותו כי בידוד עם חלוקים אדומים , כפפות ומסכות מצליחים להרתיע אותי. לדבר בטלפון זה בסדר. כעת המצב השתנה בקצת ואולי בהרבה.
מתי כבר תבוא?
"קובי תראה אני כבר יותר משבועיים בשיקום והבטחת שתבוא לבקר אותי. אני כבר לא בבידוד בבית חולים. אין לך מה לפחד ואני רוצה שתעזור לי להחליט. אחרי שכבר יצאתי משם אחרי שנתיים לשיקום, אז כעת הרופא אומר שככה אי אפשר לחיות. אין לי איכות חיים וגם לא תיהיה אם לא אסכים לקטיעה. הרגל לא תוכל להשתקם. הוא ממליץ על קטיעה אבל האחים שלי אומרים שלא מחליטים עד שד"ר ד. לא יבדוק אותי ואז נראה. הוא הרי הציל לי את הרגל. מה דעתך?"
לא ידעתי מה להגיד לראובן. הרגשתי שהוא צודק ואולי זה בעצם הדבר הכי טוב שאני יכול לעשות בתשעה באב. אמרתי לו שאני אגיע ואחרי שלקחתי את הכתובת ובדקתי במפה של כרטא 2008 יצאתי לדרך. זה היה ממש קלי קלות כי לנסוע ישר ישר ואז שמאלה וימינה זה ממש קלי קלות ובתשעה באב נראה שהרבה לא יוצאים לבחוץ והכל די חופשי בכבישים והנה אני מגיע למקום ואפילו לחניה שעולה רק 15 ש"ח ולא עשרים "כי היום אין חתונה וזה מזל שלך שהחניה כמעט ריקה". לעיתים מהחניון ניתן להבין מה מחכה לך בהמשך ואפילו לא לטעות. איך אבא ברדיצ'ב קשור לטמפלרים בכלל? ומטבעות? ולראובן? יש קשר לכל דבר אם רק רוצים.
ראובן חיכה בכניסה עם כסא גלגלים וחלוק של בית חולים אחר. הצבע של הפנים לא משהו אבל המצב רוח נהדר. יש לו כבר כיפה שחורה גדולה של חב"ד כי הם ממש פה ממול עם אופרציה מאורגנת ומסודרת. מיקום זה דבר חשוב מאד ולהיות בצמוד למרכז שיקום זה מאד הגיוני. תמיד יש גם תחרות , כי גם חסידי ברסלב בסביבה עם כיפות לבנות ואפילו טבק להרחה ובשמים לידים והאמת שטבק זה עדיף על טיפות אף ועושה עבודה לא פחות טובה. היה גם עוד אחד עם חולצה מוזרה , חזות מיוחדת וידעתי שיהיה מענין. לא תמיד רצוי שיהיה מענין. שיגרה זה לא רע.
קיוסק קפה וטלפון נייד בזול והכל ברחוב של בת ים
אז ראובן ביקש שניגש לא רחוק למשהו דמוי בית קפה - קיוסק עם כסאות בחוץ שאפשר לשתות שם. העליה עם כסא גלגלים ועליו 120 קילו לא הייתה קלילה , אבל עשר דקות ואנחנו יושבים שם יחד עם זה עם החולצה ואחרי שכל הדרך ראיתי אשפה של שבועות ככה בצדדים של המעבר. אבל תושבי המקום הכי אוהבים את זה שעומד בראשם. אין לו מתחרים בכלל. רצינו לשתות סודה קרה או משהו דיאט. אז אין דיאט ולקחנו אשכוליות גדול וגם במבה גדול. זה עם החולצה ממש נצמד אלינו כאילו אנו חברים מהפלמ"ח אבל איפה אנחנו ואיפה הפלמ"ח?
אז דיברנו ולא ידעתי מה להגיד לראובן שעשה תיאומים בנייד עם המזכירה של ד"ר ד. שיראה אותו בשבוע הבא. זה יעלה רק מאה ש"ח עם המושלם ומונית שני צדדים אולי עוד מאתיים. ראובן מסדר הכל, אבל החיים לא פשוטים כי גם הרופא הכי טוב לא יכול לעשות יותר ממה שהוא יכול.
בשמונה סוגרים את הדלתות של המקום המשקם. אין שם חוכמות ורצינו כבר לקום וללכת כי ראובן ראה אותי וגם אני אותו. זה עם החולצה ניגש אלי והציע לי טלפון סלולארי בזול אבל אני לא צריך כי יש לי. ראובן אמר שהוא מנסה את זה עם הרבה אנשים והרבה טלפונים. זה סוג של עבודה. הבנתי שהחיים ממש לא פשוטים. אני כבר עם ראובן והכיסא בירידה וזה הרבה יותר קל למרות שיש מכוניות על המדרכה אבל עם כסא גלגלים אפשר גם בכביש. בדרך ראינו אמא ובת וגם כלב. האמא הייתה מדהימה ויפה והילדה הקטנה כמו מלאכית מהאגדות. הן גם היו לבושות מקסים בניגוד לסביבה הכללית. האמא אחזה לכלב בשתי האוזניים וראיתי שיש שם משהו מאד אלים ולא ברור. ביקשתי ממנה יפה שלא תרביץ לכלב וככה גם הבת המלאכית. מענין מה הכלב עשה?
הגענו ממש בזמן והשומר הסתכל בשעון וראה שיש עוד כמה דקות חסד. עלינו במעלית והכל נראה לי שם לא משהו. לא כדאי לפרט. לא מאחל לאיש להיות בכאלה מקומות. נכנסנו לחדר וראובן אמר שבהמשך יעבירו אותו עם מנוף למיטה. השכן של ראובן מדבר אבל בלי קול ולא הבנתי כלום למרות שניסיתי. ראובן הציע לי להשתמש במים לידים עם הסבון וגם עם חומר החיטוי. המים היו חמים ואפילו רותחים. עם הסבון זה היה נפלא. לקח לי הרבה זמן עם המים כי הרגשתי שזה חם ונהדר. בסוף מתרגלים לכל דבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה