יום חמישי, 14 בנובמבר 2013

המזוודה של ליאון

יום ‏12 נובמבר 2013‏ בשעה ‏00:32‏
הבהרה חד משמעית למען הסר צל צילו של ספק. משה ליאון הרואה חשבון אינו קשור בדבר לסיפורנו זה. גם המזוודה שלו  לא קשורה בכלל. יש המון מזוודות בעולם  ולכולן יכול להיות סיפור. ליאון זה יופי של שם.


ליאון הגיע אלינו בשביל להשקיע במטבעות. יש הרבה אנשים שמשקיעים במטבעות למרות שאני תמיד מסביר להם שעדיף להשקיע בחיים עצמם , כי החיים יפים אבל מה זה קצרים. בדרך כלל הם לא שומעים לי. גם ליאון לא. מקודם בכלל לא הכרנו אותו , למרות שליאון חי באותה מדינה ואפילו באותה עיר, ואולי אפילו באותה שכונה עם אותו ים מלוח בדיוק. זה לעיתים די מפתיע ,שיש אנשים ממש אמיתיים החיים בסמיכות צמודה, ובעצם  עושים  את אותם הדברים ,אבל מעולם לא נצטלבו הדרכים. קווים מקבילים זה לא רק בגיאומטריה.

פלמ"ח  וילקוט הכזבים
זה התחיל עם מטבעות להשקעה ובהמשך הבנו שזה מתפתח למשהו מעבר לזה. ליאון אמר לי פעם  ככה בפרטיות ,שמכל האנשים שהכיר במשך חייו, אבא שלי הוא האיש שהוא הכי סומך עליו ומבחינתו הוא החבר הכי נאמן למרות שההכרות הזו לא הייתה מבוססת על זמן רב או ארוע חריג ומכונן. אני גם יודע שאבא שלי וליאון מעולם לא אכלו מאותו מסטינג בצבא,  ואפילו לא הכירו את אותן נערות. חוץ מזה אבא שלנו לא היה בכלל בפלמ"ח כי בן גוריון החליט וביצע דברים בנחישות. כשהורי הגיעו למדינת ישראל בינואר 49 כבר לא היה פלמ"ח וילקוט הכזבים האמיתי עוד לא נולד.

שמיל
ליאון קרא לאבא שלנו "שמיל" ותמיד נהג להתיעץ איתו על ענינים שונים. שמיל היה שם נחמד ,אבל מעולם אני לא זוכר מישהו  נוסף שקרא לאבא שלנו שמיל מלבד ליאון. שמיל זה שם מאד נחמד לחתול ולנו יש חתולה בשם שמילקה שהיא אחותו של שמוליק. מינה (לא חתולה) חושבת ובצדק שהוא מזכיר במשהו את אבא שלנו. גם לאבא של מינה קראו שמואל אבל שם אצלם בהונגריה על הגבול עם רומניה, כנויי החיבה קצת שונים ויש שם משהו כמו שוני שזה קצת הונגרי כזה והאמת גם בסדר. שוני דומה לסוני רק עם שין. ההונגרים מוציאים יותר אויר וגם יותר עדינים לדעתי.

אני לא חבר שלך ובשבילך אני אבא של קובי
שמיל היה קצת מוזר לי ,כי  ככה לא קראו  לאבא שלנו. זה התחיל משמיליק , שמוליק ואפילו סתם שמואל. סמואל גם היה בסדר גמור, אבל שמיל כמדומני קרא לו רק ליאון. אני גם זוכר שחברים שלי קראו לו לעיתים שמואל והוא היה לעיתים  מופתע ובדרכו הישירה והמוזרה אמר  "בשבילך אני אבא של קובי ולא שמואל",  שזה היה שמור רק לממש חברים. נשמע לי קצת מוזר ,אבל פעם אנשים התיחסו לענין השם שלהם באופן יותר רשמי. אמא שלנו לעומת זאת , תמיד שמחה שקראו לה סתם גניה אבל הייתה רגישה למילה היא. "מי זה היא, תגיד גניה בבקשה!"
יש אנשים העושים מהשם שלהם משהו לא מוגדר. במחשבה נוספת, יש מצב שאולי אבי לא רצה שאנשים יתבלבלו עם עוד סתם שמואל, כי היה כבר שמואל א ואפילו ב. היום כולם הם אחי ולראש הממשלה קוראים ביבי שזה כנראה קיצור של חביבי.

זוית ראיה שונה ומענינת
ליאון שלנו תמיד היה רואה דברים באופן שונה ,אבל בסופו של דבר נהג באופן שקול חוץ ממקרים אחדים וכנראה שהיו הרבה אחדים כאלה.  יש אנשים  המתנהלים בחיים באופן מוזר ולא ברור. זה יכול לקרות כמעט לכולם אבל לא בהכרח.  זה היה קצת מוזר לשמוע כל פעם דברים טיפה משונים ,אבל לא תמיד דברים קורים לפי תוכנית כבקשתך.

1984 והאח הגדול וחלומות באספמיה
ליאון הגיע אלינו קצת לפני שנת 1984 ובעברית התשמ"ד שזה ממש נשמע חלק מסיפורי האח הגדול. אני זוכר את השנה הזו משתי סיבות. הראשונה שבשנה הזו התחתנתי בפעם הראשונה וליאון היה בחתונה שלנו והשניה היא מטבע עם הספר שהונפק ב 1981.http://israelmint.com/?section=449&product=2754&lineItem=734
ליאון חשב כמו עוד כמה אנשים שהמטבע הזה יהיה משהו משהו ולכן כדאי לקנות אותו ובעצם לא רק אותו אלא עוד כמה חברים שלו כלומר עוד כמה מטבעות כאלו ואולי אם ניתן את כל המטבעות של עם הספר המסתובבים בשוק. יש לא מעט מצבים שאנשים חושבים שאם הם יקנו את כל המטבעות, אז לא יהיה לאחרים ואז המחיר יעלה והם עצמם מה זה יעשו קופה ,ובסוף הם מאד יתעשרו ובסוף באמת  זה לא קורה,  אבל זה כבר סיפור אחר שקשור בחלומות באספמיה. הרבה אספנים וגם סתם משקיעים חולמים באספמיה ומוזר שהאספמים הללו לא לוקחים על זה כסף וגם לא שום אגרה סימלית.


"ישראל עם הספר" מטבע יום העצמאות תשמ"א, ל"ג למדינה, 1981
עיצוב פני המטבע – דב ליף. גב המטבע – אהרון אפיני.

כל פעם שאני רואה מטבע עם הספר אני נזכר בליאון וזה קורה לי לא מעט ,כי יש מספיק כאלה בארץ ובעולם. הצרה עם מטבעות היא ,שמצד אחד הם חיים כמעט לנצח ומהצד השני מטבעות לא מתים להוציא מקרים חריגים. בדרך כלל כשאנשים הולכים לעולמם, קורה משהו למטבעות שלהם ויש מצב מוזר של מטבעות הצצים לאחר מות קדושים. כל שכתבתי פה זו פשוט עובדה, אבל הדבר שהכי מזכיר לי את ליאון היא מזוודה קטנה. זו ממש לא מזוודה ספציפית ,אבל מזוודה קטנה של פעם מזכירה לי אותו ויש לזה גם סיבה.

פעם ליאון הגיע אלינו ובידו מזוודה ככה די בינונית על גבול הקטנה. לא היו לה גלגלים וגם לא כזה משהו דמוי סולם קטן העולה ויורד. פשוט מזוודה של פעם עם ידית וזהו. היום אין כאלה מזוודות חוץ מבתיאטרון ובקולנוע.
זה היה די מוזר לראות אותו מגיע לחנות עם מזוודה די פשוטה ככה בבוקרו של יום.  הוא הניח אותה ככה בצד די קרוב לדלת. חשבנו שאולי הוא בדרך מפה לשם כי מזוודה זה תמיד מתחבר לנסיעה. אם אתם רואים מישהו עם מזוודה קבועה לעיתים תכופות תדעו שיש בעיה או שהוא פשוט עובד בצוות אויר. יש גם אפשרות שזה שוב יאיר מהסיפור של המונית הצהובה עם יוסי שריד

מה כדאי ללמוד או מה כדאי לא ללמוד
ליאון היה טיפוס מאד מקורי לדעתי ואני זוכר לא מעט מקרים שלמדתי ממנו דברים ממש יחודיים. חוץ מזה תמיד ניתן ללמוד על דרך השלילה.  ניתן ללמוד גם מה שלא רצוי ללמוד שזה אולי הכי חשוב בחיים , אבל אני ממש לא סגור על המשפט האחרון. אגב איזה מצוות חשובות יותר, אלו של עשה או אלו שאל תעשה?
אני מניח שאולי אתם סקרנים לדעת מיהו אותו ליאון אבל בכל זאת בואו נשתדל להשאיר את זה ככה מעורפל בעמימות ישראלית טיפוסית ומכמה סיבות.  חוץ מזה שתדעו שהיו שני ליאונים ואחד מהם נסע לאמריקה כי ככה זה יצא בסוף,  וליאון השני נשאר בארץ פחות או יותר ובסוף גם נקרא לישיבה של מעלה ממנה לא שב עד עצם היום הזה. סרט הבורקס אדון ליאון ממש לא קשור אבל חוכמולוגים תמיד ידעו לקשור ולחבר דברים.


מזוודה  ליד הדלת
אז נחזור לליאון ולמזוודה ההיא הדי פשוטה מפעם, כי המזוודה הזו היא הדבר הכי חשוב בכל הסיפור המאד מוזר הזה. ליאון שם את המזוודה ככה ליד הדלת בחנות ונראה היה מאד שמח ואפילו משוחרר יותר מתמיד. הוא ניגש ככה עם חיוך רחב ועיניים מבריקות  לאבא שלנו ואמר לו "שמיל תחייך בבקשה היום בשבילי,  כי מגיע לי מזל טוב ובוא נעשה לחיים כי החיים יפים והשמש שוב זורחת" אז אבא שלנו ככה קצת במבוכה אמר "בסדר מזל טוב ומה החגיגה הפעם?" אז ליאון ענה "מהיום אני שוב אדם חופשי והנה ההוכחה ליד הדלת." אז אבא שלנו שקצת הבין את דרכי החיים ביקש הסבר פשוט ועממי לסתם אנשים , אם ליאון רוצה שגם נבין , כי לא תמיד אנשים אומרים דברים ברורים ולעיתים החיים זה סוג של טריוויה ללא פתרון.

המזוודה היא החופש שלי
אז ליאון אמר לנו ככה. "המזוודה הזו היא כל מה שיש לי מבחינה חומרית. יש פה מעט דברים אישיים כמו מברשת שיניים, סבון , תחתונים, גופיה ומעט בגדים וזהו. אין לי שום נכסים ושום רכוש  ואני לא מתחבר לחפצים. אני אדם חופשי ומאושר כל זמן שאני בריא וחופשי. כשמישהו מנסה לקחת לי את החופש של החיים שלי , אני פשוט אורז את המזוודה והולך. תמיד המזוודה בהיכון ליד הדלת בצד. היום השתמשתי בה פעם נוספת".
זו הייתה הפעם השישית ולא האחרונה שליאון התגרש. מזל טוב!

אין תגובות:

פרסום תגובה