יום שבת, 23 בנובמבר 2013

מי מוכן למכור את העולם הבא שלו?

כמה שווה העולם הבא שלכם?
לכל דבר יש מחיר. כמה שווה העולם הבא שלכם? אפשר גם לשלם בדולרים!
האם יש מחיר לכל דבר? כנראה שכן. יגאל אוז'ל, אספן בולים ופריטי אספנות מגוונים, מכריז בוודאות שכן. לכל דבר ניתן לשים בר קוד ואיתו מחיר. גם לעולם הבא.

הסיפור שלנו מתרכז בשתי דמויות קוטביות לחלוטין. הראשון ראש האתאיסטים, קומוניסט מוצהר המאמין בלנין ומשנתו כמו גם בהיות הדולר האמריקאי מטבע היכול לכול. אבא שלי הכיר אותו כנהג מונית שלימים הפך למפיץ סרטים מצבע מאד מסוים וגם יבואן קטלוגים לנומיסמטיקה ועתיקות. מר ק. החזיק משרד-חדר באלנבי 32-34. פעם היה שם קולנוע זמיר שהציג סרטים לא חינוכיים. קולנוע מוגרבי משמש הרבה מדי זמן כמגרש חניה.  כיכר ב' בנובמבר לא זכורה כמעט לאיש ואין גם שום מראה מקום ובטח לא הסבר . 

בן יהודה 1 פינת אלנבי כיכר ב' בנובמבר מבט לאלנבי 32 -34. משרדו של ק. 

הסכמים יש לכבד. יש הסכמים בעל פה ויש בכתב. אלה האחרונים הרבה יותר חזקים!
הכרנו היטב את ק. רבים מאספני המטבעות, המדליות, השטרות, ומשקיעי המתכות היקרות הכירו את ק. הוא היה פעיל בלתי נלאה. רץ מפה לשם ומשם לפה בעבור כל עיסקה. מקטנה ועד גדולה ואפילו עיסקות ענק. והכל בשם לנין והאידיאולוגיה האדומה.

אספנות, קומוניזם, יהדות, סרטים כחולים, מזל וברכה ואפילו חמורו של משיח
הדמות השניה היא פ. הראשון במאמינים.  חרדי לבוש שחורים ואלוף בתחומו המאד מסוים בשוק האספנים. פ. הוא מעיר הקודש. ירא שמים ואדם שאפשר לסמוך עליו. מבחינתו הציונים הם חמורו של משיח. לדעתי המאד לא נחשבת הוא סופר ציוני ביום יום.


אמונה, אידיאולוגיה ואספנות נפגשים בבית קפה באלנבי
המפגש בין ק. ל-פ. הוא בלתי נמנע. הם עשו עסקים ללא הפסק. ככה זה בעניני מסחר ואספנות. אידיאולוגיה באספנות זה סוג של שרמוטולוגיה. פה הכסף מדבר. מי שמשלם מקבל. מי שלא, שילך לאסוף ביד ולעצמו. היו ביניהם אין סוף חילוקי דעות מחשבתיים, וגם ככה צמחו ועלו העיסקאות. הדבר הכי מיוחד והזוי שהיה ביניהם זהו סיפורנו להפעם. כל הסיפור אמיתי לחלוטין. אין בו בדיה או הגזמה אחת! הכל שריר ובריר וקיים.


ק. מכר את העולם הבא שלו לפ. עובדה מוחלטת שנחתמה על נייר. בהגיע שעת האמת הנייר הוכיח עצמו. אני באופן אישי הייתי עד לכך וגם נתבקשתי לעזור במימוש ההבטחה וההסכם.

את כל הסיפור תוכלו לקרוא אצלי באתר במדור "ויאספו סיפורי אספנות". יוסי שחם מספר בשפתו את שארע פה בארצנו הקטנטונת בעיר החול וההפקר תל אביב. הסכמים יש לכבד ולקיים. גם אחרי 120. עקבו אחרי הקישור באתר שלנו עם הסיפור המלא של יוסי שחם 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה