יום חמישי, 14 בנובמבר 2013

החמור שלי מאפק אנטיפטריס

יום ‏12 נובמבר 2013‏ בשעה ‏20:32‏
החמור מאפק אנטיפטריס
אפק אנטיפטריס מקום מופלא. אני מאד אוהב את המקום הזה. יש לי מלאן סיבות . אחת מהן היא החמור מאפק אנטיפטריס. מעט מאד אנשים בעולם הכירו את החמור מאפק אנטיפטריס. חלק מהם כבר לא איתנו. אני זוכר אותו מצוין. גם סיגל עם המכנס הקצר.
הסיפור הזה אכן קרה אבל אודה שאני לא ממש גאה בו. גם דברים שאינם מקור לגאווה קרו ואין סיבה להחביאם לנצח. אין טוב מאור השמש לחשוף דברים אפלים בעברך. לא הכל ורוד בחיים. מלבד השחור משחור יש גם אפור. מודה ועוזב ירוחם?


חמור פיגורה מיניאטורית צילום: דוד בן עמי אנדרס מכירות פומביות תל אביב

מעטים בעולם מכירים את הסיפור על החמור מאפק אנטיפטריס שליד הירקון וראש העין
האם יש דבר כזה חוש לעלות על זיופים? חוש שישי , חוש חש או אולי חוש look ?
האם יש לנו בעולם הרבה סיפורי חמורים בעתיקות שבעצם לא נחשפו ואולי גם לא יחשפו?


חמור מתכתי ישן - יש המוסיף?
ממש בימים אלו זכיתי לתזכורת מהחמור של אפק אנטיפטריס. ראיתי אותו או משהו שממש דומה לו במכירה פומבית של דוד בן עמי אנדרס, הידוע בכינויו המקצועי "יש המוסיף?". האמת שממש התרגשתי. דוד המשמש גם ככרוז במכירה שלו עצמו, נוהג תמיד להכריז בטרם יכה בפטיש "יש המוסיף?" והכוונה היא ברורה לנוכחים במקום שאולי חפצים להוסיף כסף לפני שהפריט נמכר לאחרים וזהו. אני לא בטוח שקנו את החמור הזה. אם היו מכירים את הסיפור בטוח שהיו קונים. יש הרבה חמורים כאלה אבל החמור מאפק אנטיפטריס היה הכי מיוחד. מענין מי רצה למכור אותו. אולי זו סיגל?

אפק אנטיפטריס 1983
הדבר קרה בקיץ של שנת 1983 בחפירה הלימודית שניהל המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב באפק אנטיפטריס הסמוכה לראש העין ומסופחת מוניציפאלית למלבס. מספרים שעירית פתח תקוה נתנה כמה חמורים כמתנה למועצת ראש העין העניה על מנת שהיא אם המושבות תנהל את המקום ותדאג לקיומו השוטף. שמעתי זאת משני מקורות שונים אבל אני ממש לא ערב לעובדות ואמיתותן. בכל מקרה זה לא החמור שעליו אספר היום. זה משהו לגמרי שונה. תתאזרו בסבלנות בבקשה. למי שרוצה לקרוא קצת על אפק אנטיפטריס בויקיפדיה  

היינו שם סטודנטים זוטרים ביותר עם צוות מרשים מאוניברסיטת תל אביב בתירגול וחפירה לימודית מסודרת. קבוצת החופרים מנתה בנות ובנים ואפילו משלחת מאמריקה. אני זוכר משם כמה שמות של סטודנטים שאפילו אחד מהם המשיך והתקדם בארכיאולוגיה וקוראים לו רז קלטר. אבל גם הוא לא קשור לסיפור החמור אבל כבר אז ידענו שהוא מאד מוכשר ואפילו כזה גאון מקומי. היום הוא דוקטור וחי בפינלנד. הייתה שם גם עלמה דקיקה בשם מינה ויסנר אבל גם היא לא קשורה לענין החמור הזה לפחות. למזלי היא ממש זוכרת את המקרה כך שמצבנו הכללי משתפר לפחות בנושא הזכרון. אז מי בכל זאת קשור לענין החמור הזה לעזאזל?

היו שם הרבה אנשים באפק. בראשם היה פרופסור כוכבי משה והוא ממש קשור לענין. והייתה ד"ר פרחיה בק וגם היא הייתה קשורה לענין ואפילו צביקה גל מהמכון שקצת קשור ואני זה כבר ברור וגם סיגל עם המכנס הקצר. תהרגו אותי אבל אני לא זוכר את שם משפחתה אבל סיגל אני כמעט בטוח. אז נקרא לה סיגי וזהו והיא הכי קשורה ואפילו נקשרה לחמור הזה בקשר נפשי ממשי למרות שהוא בכלל לא היה חי ונושם רק כאילו. מסתבר שניתן להיקשר לחפצים עם כל הנשמה ואפילו להתאהב בהם. אז מה קרה שם באפק עם החמור?

משעמם באקרופוליס של אפק אנטיפטריס
החפירה עצמה בשטח האקרופוליס, הייתה מאד איך לומר בעדינות לא ממש מרתקת לדעתי. אין תגליות ואין אוצרות בית המקדש. עובדים קשה מעלות השחר ועד לצהרים ,וכל הזמן מנקים ושופכים אדמה ופה ושם נתקלים בקיר או בעצם ממה שנשאר ממנו. לפעמים אפילו איזה שבר חרס ואפילו שפת קנקן מזווה ומחופה ועוד דברים שממש קשה להשתגע מהם במובן הרגיל, ובקיצור הרבה משעמם ואפילו מעייף. וככה עוד יום ועוד יום ועוד מעט נשתגע וזה לא טוב. ממש לא טוב. ואין שום סימן באופק החפירה שמשהו עומד להשתנות אם זה תלוי בקדמונים מאז. רצינו משהו מיוחד וזה לא קרה.

חייבים שינוי ועכשיו
ידעתי שככה לא ניתן להמשיך, חייבים להביא את השינוי ,אז הבאתי אותו ובמיוחד לסיגי שמרוב שיעמום עמדה להישתגע. כל הזמן היא קיטרה ואמרה שחפירה ארכיאולוגית זה אסון. שום דבר מענין לא קורה ואיפה בכלל כל האוצרות והכתובות שלמדנו עליהם , ואיך אפשר להמשיך ככה. אז עזרנו לה שלא תישתעמם ושלא תשתגע חס וחלילה וככה זה הלך.

חמור מתכת בזול מאד עם רגל שבורה
מצאתי לי זמן ביום חופשי והלכתי לי לשוק הפישפשים ביפו, ותרתי לי אחרי משהו מענין ואפילו לא מרשים במיוחד ואולי אפילו קצת שבור ועשוי ממתכת וכזה הנראה ממש ישן ואפילו עם פטינה ירוקה חומה וכאילו מפעם מימי מתושלח. אז היה שם משהו שמאד דמה לחמור ממתכת כמובן עם 4 רגלים שאחת אפילו קצת שבורה , וזה בהחלט משהו שאולי מזכיר דברים מתקופת הברונזה של שוק הפישפשים, אבל חופרים משועממים יתפתו לחשוב שזה מפעם ואפילו ענתיקה. כמדומני שלא היו לי שותפי סוד. פשע מושלם דורש כמה שפחות שותפי סוד!  האם זה אפשרי?  
אז רכשתי במקצת כספי את החיקוי למשהו הנחזה להיות עתיק , וזה בטוח לא עלה הרבה. בוא נגיד אולי 20 ש"ח בערכים של היום ואולי בעצם פחות ואולי יותר ,אבל מה זה משנה הכסף העיקר הכוונה. יש כבר כוונה פלילית ולפעמים זה מספיק ,אפילו אם הראש הוא לחמוד לצון.
התיכנון היה להטמין את החמור במקום שסיגל חופרת,  ולהפתיע אותה כמו את כולנו. הביצוע היה בהמשך וזה לא היה מאד מסובך,  כי נחישות מובילה לביצוע, וזה היה ממש לא מסובך ואיש לא ראה או שמע. מה שנשאר לעשות היה להמשיך בסדר היום ולחכות ולצפות וזהו.

תמתי סיגל סיגל
חשבתי שסיגי תגלה זאת באותו היום , אבל זה לקח לה המון זמן וכבר חשבתי שקרה משהו ואז אחרי שלושה ימים זה קרה. פתאומית הייתה צעקה ואני שהייתי למעלה על הרמפה ומביט על הארמון מתקופת הברונזה  כמעט ונפלתי לתוך הבור. סיגי צעקה ומיד רצו אליה כולם והיא כבר כולה באטרף ונדמה לי שהיא אמרה אפילו "אורה נגבי" כאילו רוצה להגיד שפרופסור אורה נגבי תצא מגידרה על פסלון שכזה ממתכת. בקיצור כולם כבר סביבה בהתרגשות רבתי והלב שלי דופק בעוצמה וכאילו יורד למרכז הבור שהוא בעצם חדר מרכזי במבנה שממש עכשיו התגלה בו כלי מתכתי נדיר ומיוחד. ארצנו אינה משופעת באוצרות והנה יש לנו אחד שכזה.

"ממש יפו שוק הפישפשים"
כולם כבר מסתובבים ונרגשים מהמציאה. גם אני שם. פרופסור כוכבי מגיע ומסתכל ואני ממש לידו בצמידות. אני רואה אותו מחזיק את החמור הקטן , מושך בגבותיו ואני נשבע שאני שומע אותו אומר בלחש אולי לעצמו אבל אומר כהאי לישנא, "ממש יפו שוק הפישפשים". זה מה שאני שמעתי וראיתי במו חושי באותו הזמן. האחרים כנראה לא בדיוק הפנימו וקלטו. אני ועוד איך. אבל אנחנו בחפירה אקדמית ומחויבים לפעול לפי פרוטוקול מדעי מקצועי. מה שנדמה נדמה ומה שמצאנו בחפירה אז מצאנו.
זהו כלי באתרו והפריט יעבור רישום מסודר, ובהמשך קיטלוג מסודר. מאותו הרגע של התגלית ,היום כבר לא היה אותו דבר. כולם דיברו על זה. סוף סוף יש לנו משהו רציני מאפק אנטיפטריס ומהעונה הזו. הממצא המיוחד הזה התגלה באתרו כלומר IN SITU ולא חפרנו לשווא. יש לנו חמור או בעל חיים לא מזוהה וזה רציני. סיגי מאושרת. כולם מבסוטים. אני מתחיל להילחץ כי זה רק מתחיל. מה יהיה בהמשך? מה עושים הלאה? סוף מעשה במחשבה תחילה שנו חז"לינו.

מיץ ושוויץ וסוף מעשה במחשבה תחילה
היום התקדם ואנחנו כבר בארוחת הצהריים וכולם באותו חדר אוכל מאולתר וחינני במצודה התורכית שבאפק אנטיפטריס על הספסלים המאורכים והשולחנות מכוסיי השעווניות הבהירות. היה שם מיץ ממותק ואוכל יסודי ובסדר. רעב אמיתי שלאחרי עבודה זה דבר נהדר. אין כמו לאכול כשאתה רעב אחרי עבודה מאומצת. ואני מה זה לחוץ, ומה יהיה בהמשך כי החמור שלנו כבר מצוי בתוך קופסת קרטון חומה ,עם מכסה ואפילו הצמידו לו תוית עם חוט שנקשרה אליו ,ממש כמו תכשיט בחנות יוקרתית עם מיספור ותאריך ואולי גם השעה ואולי עוד דברים. זה רציני מאד ואני מה זה לחוץ. הטריק הצליח ואני מתחיל לרעוד ולהיות מפוחד. מה עושים? אם הסיפור שלנו היה מסתיים פה אז איזה סוף אתם מדמינים היה לחמור שלנו?

חייבים לחתוך!
בסוף הבנתי שזה הולך לכיוון לא טוב וככל שלא נחתוך את הסיפור ככה אני אלחץ יותר, אז קמתי לי ונגשתי לפרופסור כוכבי ז"ל וביקשתי לדבר איתו ונדמה לי שהוא הבין זאת די על ההתחלה ,ופשוט אמרתי לו שענין החמור הוא כולו שלי ושאני מצטער ושאולי טעיתי ,אבל זהו זה ואולי עוד כל מיני שטויות של התרגשות וזהו.
לכוכבי היה כזה מין חיוך מבויש והבנתי שמבחינתו הענין ברור וסגור. חזרתי למקומי חצי נחנק, אבל עם הקלה אדירה. הצחוק נגמר. אני זוכר גם שבהמשך ניגשה אלי ד"ר פרחיה בק ז"ל ואמרה לי ככה באופן ברור ודי תקיף שלא משאיר הרבה אפשרויות מחשבה ,ש "אם זה תלוי בי ,אתה עף היום מפה על התעלול הזה. אצלי זה לא היה עובר לסדר היום". האמת האמנתי לה, כי מעולם אני לא זכרתי את פרחיה בק עושה צחוקים. אומנות זעירה של מסופוטמיה יחד עם קרמיקה ארץ ישראלית, אוטמים אותך מבחינת הומור וצחוקים כללים. לא כולם אותו דבר וגם בים הארכיאולוגיה יש הרבה סוגי דגים.

עתיקות חדשות, שיטת הלקרדה, חוש חש , חוש שישי וחוש  look
יש בעולם העתיקות הרבה סיפורי חמורים מאנטיפטריס. סביר להניח שיש פריטים מזויפים בהרבה מהמוזיאונים בעולם. חלק מהפריטים הללו הגיע בדרכים שונות. מסחר , תרומות ועוד. לאחרונה הועלתה ההשערה שאולי גם אוצרות טרויה של היינריך שלימן בחלקם מפוברקים. גם בישראל יש ככל הנראה עתיקות שאינן כל כך עתיקות. חייבים לכתוב על זה פוסט נפרד שאני קורא לו "שיטת הלקרדה" ומתברר שיש בישראל הרבה לקרדות ורק לאחרונה קיבלנו תזכורת יפה מחבורת עודד גולן ושות' שחלקם זוכו. כתובת יהואש לכאורה אמורה הייתה להיות סוג של לקרדה ארכיאולוגית. אם מר גולן זוכה אז הכתובת מקורית? לעניות דעתי התשובה היא קדחת בצלחת וגם לקרדה. שילוב מנצח של לקרדה קדחתית ושלא יעבדו עליכם חברים. בפעם הבאה שאתם רואים עתיקה תזכרו גם את החמור מאפק אנטיפטריס בבקשה, אולי זה אח שלו. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה