הפישמנים או כמה סוברינים מזהב עולה בקבוק חלב?

February 6, 2014 at 6:50pm

חלב הוא מוצר מאד בסיסי. זהב לא. יש המון מוצרי חלב וגם הרבה מטבעות זהב. המון אנשים צורכים חלב ומוצריו. גםאני. יש כאלה נגד חלב. אני בעד ואפילו מאד. תמיד חלב היה זול כי יש הרבה חלב ואי אפשר לשמור אותו להרבה זמן. הזהב יקר ולא מתקלקל. כמה עולה ליטר חלב? מתברר שאפשר לשלם מאד ביוקר. כמה זה ביוקר? 1500 ש"ח זה מספיק ביוקר?

עמי פישמן יליד רומניה היה סוחר בולים ומטבעות, חכם ובעל חוש הומור נדיר

כמה ליטרים חלב אפשר לקנות עם סוברין זהב אחד ששוקל 8 גרם בלבד? וכמה שטרות דייג?

סוחר רחוב חייב להיות בעל חושים חדים ממש כמו חתול רחוב ולא לנמנם כמו סוחר בחנות

עמי פישמן ז"ל היה סוחר בולים ומטבעות לפי הסדר הזה. בהמשך דרכו המסחרית הסדר השתנה. לעמי היו כמה אחים וגיס. צביקה, יהושע ובנו עליהם השלום. כולם עבדו בתחום האספנות כלומר מטבעות, מדליות ובולים. כל אחד מהם עבד בצעירותו במשהו אחר ובהמשך התלכדו ועבדו כצוות מיוחד בתחום האספנות, וככה הכרנו אותם כמו עוד הרבה סוחרים ואספנים.

הפישמנים. יהושע, עמי וצביקה צילום: צבי פכטר קטלוג תחביב

הגלריה הישראלית למטבעות ומדליות - מזא"ה פינת למה ובצמוד לאלנבי

הפישמנים היו סוחרי רחוב כלומר כאלה היושבים בבתי קפה באלנבי ליד בית הכנסת הגדול עם תיק וכסף וגם סחורה ועושים עסקים. הם גם עבדופעם בחנות רגילה יחד עם חיים שאשא ז"ל שהיה סוחר מוביל ודינמי, בגלריה הישראלית למטבעות ומדליות ברחוב מזא"ה 4 בתל אביב.

בגלריה של חיים שאשא שהיתה חנות רגילה ליד בית החולים הדסה רוקח, היו דלת, חלון ראווה, דלפק, כיסאות ואפילו כספת כמו בכל חנות מטבעות, אבל בסופו של דבר הפישמנים העדיפו את שאון הרחוב החי מתנועת המסחר. קונים מוכרים ומתפרנסים מהרווח במידה ויש. זה נראה לפעמים מאד קל לעשות עסקים אבל לא תמיד זה יוצא. לפעמים אפילו יותר קל משנדמה ולפעמים ממש הולך קשה. הרבה תושיה, ניסיון וכמובן מזל. להיות סוחר רחוב זה סרט אחר מכזה היושב בחנות ומחכה ומחכה ומצפה לקהל לקוחות. סוחרי הרחוב חייבים להיות יותר חדים וחתוליים המגיבים לכל רחש ותזזית. יש שיתוף פעולה הדוק בין סוחרי הרחוב הזריזים לבין סוחרי החנויות המנומנמים.

עמי פישמן, כרטיס ביקור צילום:צבי פכטר קטלוג תחביב

עמי פישמן אדם וסוחר מיוחד

עמי היה האח הבכור והכי דומיננטי ובית הקפה מיראז' באלנבי 108 היה מבצרו. במיראז' יש דברי מאפה נהדרים עד היום. גם הקפה בסדר גמור,ויש שם פעילות אספנית מסחרית גם בהווה. היה לו במיראז' מקום קבוע עם שולחן ומתחם משלו ואפילו טלפון אישי של משרד התקשורת לשימושו הבלעדי. אז אפילו לא חשבו עלטלפון סלולארי ו-052 היה הקידומת לאזור השרון. אנחנו סביב שנות השבעים והשמונים למי שהלך לאיבוד בזמן.

תמיד היה שם מענין והומה כי עמי היה סוג של פיגור היחודית. מנוע טורבו המזין את עצמו ממה שקורה סביבו וגם כזה היודע לעשות שוק במופיו ומעשיו. היו לו שיטות יחודיות להניע דברים. הוא קנה ומכר תוך כדי משחק ייחודישל סוחר החי מגילגול הסחורות והכספים. לפעמים זה היה נראה כמו סוג של הצגה כשעמיהוא הכל. בלעדיו כמעט ולא קרה דבר. לעיתים היה מחזיק שקית סגורה עם מטבעות בפנים ומוכר הכל ללא אפשרות בדיקה במחיר מסוים , אם רצית לבדוק אמר לך שהמחיר עולה בחמישים אחוז. זה נראה לא רציני אבל מי שניסה ידע שאצל עמי יש הצעות מיוחדות ומי שמסרב כנראה טועה. קזינו אספנות.

לירה דייג 1958 בנק ישראל עיצוב האחים שמיר ויעקב צים

הדייג ממכמורת משה בוגומילסקי לא קשור לפישמנים מחולון

קראו להם הפישמנים כי שם משפחתם היה כזה והם בכלל לא חשבו לעברת אותו. דייגי לא נראה לי מתאים למרות שאולי זה רעיון מנצח. סוחר הוא גם סוג של דייג המחכה לצייד רק בלי חכה ומכמורת. לירה דייג 1958 זה אחלה שטר ובתפוצת נאט"ו. יגאל ארקין בספריו מספר על משה בוגומילסקי שצולם במכמורת והוא האיש שממנו עוצבה דמות הדייג בשטר הכחול אותו עיצבו האחים שמיר ויעקב צים  על פי צילומים של רודי ויסנשטיין מצלמניה פרי אור. ליגאל יש המון סיפורי שטרות ומכל הסוגים. השטר הכחול של הדייג הוא עוד הוכחה שהשקעה בשטרות ישנים היא ענין של מזל ובעצם ספקולציה בשטרות זה משהו די קשה לחיזוי. יאיר נחמני אומר שאם עושים הפוך מלהפך אז יש יותר סיכוי בהשקעות נומיסמטיות.

"רומני זה לא מוצא זה מקצוע!" - אומר ננסי ברנדס

הם באו מרומניה ואפילו דיברו רומנית שוטפת. אני לא חושב שהם גרו מול ארמון המלך כמו מרבית הרומנים שעלו לישראל. תמיד מסודרים ומטופחים בלבושם, תיקי ג'יימס בונד עם סחורה לקלינטים ועם מבטא כזה שלא מאפשר להתבלבל במוצאם. בבית קפה שותים ואוכלים ולא רק קפה. גם דברים טובים אחרים ושתיה חריפה במידה. תמיד כיבדו את כולם ועמי היה נוהג לומר לי "קובי אל תתבייש בבקשה, תאכל ותשתה כמה שאתה יכול בסוף זה נכנס לחשבון שאני עושה ואתה משלם בלי להרגיש" ככה עמי בקולו המיוחד והמבט הבלתי נשכח. מקרה נוסף שאני זוכר היה כשלקחתי ממנו מטבע יקר בקומיסיון. הכוונה היתה לנסות ולמכור למישהו פריט יקר ואז במידה ויש עיסקה לשלם לו. הוא נתן לי את המטבע ללא שום ביטחונות רק ביקש דבר אחד כשיצאתי לדרכי, "קובי לך בזהירות בבקשה ולא לעבור באור אדום".

עמי אהב אנשים ואת החיים, ותמיד נהג לצחוק ולהתבדח על הכל. היו לו תמיד סיפורים מהחיים והעבודה והכל באופן חינני וחכם. רבים שמעו ולמדו ממנו חוכמת חיים ומסחר. גם אני. המשקפיים עם עדשות הלבניה העבות והעיניים הגדולות שמאחור, הקנו לו מימד מכובד ומיוחד. כל מי שבא איתו במגע, לא ישכח את עמי ורק לטובה. נדמה לי שעמי לא ידע לריב עם איש. עמי פישמן דמות מיוחדת ובלתי נשכחת במובן הכי חיובי של המילה. פעם סיפר את הסיפור הבא שהתרחש אי שם בשנות השבעים. זה היה אמת לאמיתה והפך לידוע בקרב הברנז'ה המקצועית כמתריע מפני אי סדר וחוסר תשומת לב לפרטים הקטנים.

מטבעות ישראל מתקופת הלירה וגם סוברינים מזהב

על חלב יקר ולמה לא כדאי לחטט לגבר במכנסיים

"תמיד בקשתי מאישתי לא לחטט לי במכנסיים. אם את רוצה כסף תגידי לי ואתן לך כמה שתרצי. ביקשתי ממנה הרבה פעמים ולא עזר. כשהיית הצריכה כסף אז תמיד חיפשה בכיסים שלי ותמיד גם מצאה. למזלנו הטוב, תמיד בכיסים שלי יש כסף. אבל לא רק כסף. אצלי היו גם מטבעות ולפעמים אפילו מטבעות זהב ככה שוכבים בכיס. אז יום אחד בבוקר כשקמתי, שמתי לב שהכיסים שלי ריקים. אבל אתמול כשהלכתי לישון היו שם כמה ואיפה הם כעת? נפלו על הרצפה מבלי שנרגיש? ממש לא....

שאלתי את הגברת שלי שמיד אמרה לי באופן נחרץ שלקחה את הכסף הקטן שהיה בכיס המכנס והשאירה לחלבן שמביא את החלב ומשאיר את בקבוקי הזכוכית ליד הדלת.

המטבעות האלה באותו גודל של 10 אגורות ואפילו בעובי דומה ואפילו כמעט באותו הצבע. זה שזהב שווה הרבה זה ממש לא משנה. זה היה חלב מאד יקר. בעצם החלב הכי יקר בעולם. אפשר לקנות עם זה אפילו פרה."

מי יודע כמה סוברינים מזהב עולה פרה לחלב? ולבשר? שחורה? ולבנה? ופר הרבעה?

בפעם הבאה שאתם קונים חלב, שימו לב לא לשלם במטבעות זהב אמיתיים כמו סוברינים! מטבעות זהב משוקולד חלב פרה זה בסדר...

למי שרוצה לדעת יותר על מטבע הזהב הנפוץ ביותר בעולם - הסוברין האנגלי מוזמן לקרוא מאמר נהדר של עמוס בברסקי על הקדוש, הדרקון וסוברין הזהב באתר האספנות קולקט