היה לי פעם סוס. ממש לא סוס מירוצים, רושם ושוויץ. זה היה סוס עבודה לכל דבר ועיקר. לפחות ככה חשבנו כשקנינו אותו. כן היה לנו סוס וקראנו לו גיבור. גיבור במלרע זה שם נהדר לסוס.
סוס רגיל לא יודע ללכת לאחור אבל יודע לשחות! אסור להשקות סוס מזיע!
יש רק שיטה אחת לדעת אם אבטיח טוב ומתוק. פותחים את הפה וטועמים!
"אין סוסים שמדברים עברית." קורין אלאל לא הכירה את גיבור הסוס שלנו
יוסי היה שובב אמיתי , עם עינים כחולות ירוקות ופילפולי לשון. תמיד אהב בעלי חיים ובעיקר סוסים. עד היום הענין של הסוסים והפרזול לא עזב אותו. פעם בתל אביב של שנות השבעים היו הרבה סוסים ברחובות. אם תבוא היום עם סוס, תקבל קנס. מענין למה? חמורים זה סיפור אחר, וככה גם דרך בדיקתם. חמור בודקים בעליות וחבר בודקים בירידות. ושוב תודה לרב יוסף בלוך שליט"א מעיר הקודש בויבריק.
כמה כוח סוס?
ביפו עד היום יש עוד חברה עם סוסים. איפה שיש סוסים יש גם אינדיאנים? את סוסי המוסטאנג הכחולים שיודעים לרוץ באמת, ראינו בסרטים של ג'ון ויין. הסוס שלנו גיבור ידע לרוץ , אבל דפק רגלים. "לדפוק רגלים" אומר בדיעבד שאסור לו לעבוד, רק לנוח ולאכול. כמובן שאת זה לא ידענו אז. סוס שלא נותן תפוקה סופו להיות נקניק. אומרים שנקניק הונגרי של בשר סוס זה דבר מיוחד. לא מתאים לי אפילו לנסות.
הלוחש לסוסים ומושך לאבטיחים
יוסי אפריגן השכן שלי אמר לי שכדאי לנו למכור אבטיחים בקיץ כי מרוויחים מזה הרבה כסף. הרבה זה ענין יחסי. אבל גם צריכים להשקיע בהתחלה בסוס ועגלה כי אבטיחים זה די כבד לסחוב בידיים. חייבים עגלה וסוס. בלי סוס ועגלה אי אפשר למכור אבטיחים בקיץ של החופש הגדול.
ליוסי ולי היו כבר כמה עסקי הזנק מקדימים כילדים קטנים. תמיד זה למכור משהו ובזול. מכרנו סברס ואפילו תירס חם בגיגית עם עגלה ליד קולנוע פאר. האמת זה לא היה משהו וגם לקטוף סברס זה ממש דוקר, אפילו אם אתה מאד נזהר. אבטיחים הרבה יותר משתלם בתנאי שאתה נוסע בזהירות, ולא דופק פנס של לנצ'יה חדשה שעולה כמו כמה עגלות אבטיחים.
מי זה קדוש מהאבטיחים?
יוסי הסביר לי שאם יהיה לנו סוס ועגלה נוכל להגיע להרבה מקומות וגם יהיה לנו יופי של כייף. את האבטיחים נקח מהסככה של קדוש. מה זאת אומרת מי זה קדוש? קדוש היה מוכר אבטיחים בתל אביב של אז והיה לו מקום גדול ליד שדה דב, איפה שיש אוירונים ומטוסים. במקום הזה היו ערמות של אבטיחים וקדוש היה שם כל היום וגם בלילה. אסור להשאיר אבטיחים לבד בלילה. בשביל זה יש סככה עם מזרונים ואפילו חשמל וטלוויזיה שחור לבן. תמיד שיחקו שם שש בש וגם עישנו. לא בדקתי מה עישנו שם כי מעולם לא עישנתי שום דבר. אם קלינטון עישן אז לדעתי רצוי לנסות.
גם גוטה זה מהסרט של מציצים היה סיטונאי אבטיחים וגם ממנו יוסי היה לוקח אבטיחים ועושים חצי חצי על הפדיון. לאבא של גוטה היתה מסעדת דגים בשם שלדג מול תיכון עירוני ה' בדיוק איפה שהיום שצ'ופק.
יוסי הכיר את קדוש. אני לא. יוסי אמר שקדוש יתן לנו את האבטיחים ומה שנמכור, חצי חצי. חוץ מזה אנחנו יכולים לאכול כמה אבטיחים שנרצה. כמה אבטיחים אתם יכולים לאכול ביום שלם? אין כמו אבטיח הגליל עם הגרעינים הלבנים השמנים. הבעיה שדי קשה להשיג אותם והרבה חושבים שהם קונים אבטיח הגליל אבל בעצם מקבלים משהו אחר.
אין דבר יותר טוב מאבטיח טוב וכנראה שאין יותר רע מאבטיח רע. האם אכלתם פעם אבטיח רע באמת? ברור שירקתם אותו החוצה מידית? ככה גם אחרים. זה ממש מגעיל לאכול אבטיח מגעיל! חזירים אוכלים הכל אפילו פירות רקובים. אפילו מנגו רקוב עם חרצן.
איך בודקים אבטיח?
הכי קל זה לטעום. אם זה טעים אין מה לעשות יש לכם אבטיח טוב. אם זה לא טעים תריקו החוצה ומיד. אפשר גם לפי הצליל כשמתופפים על הירוק בחוץ והאדום בפנים. אפשר גם לפי חוט הטבור של האבטיח והאפשרות לביתוקו. כאמור הכי טוב זה חצי אבטיח ולטעום. אם זה לא טעים - לא כסף.
אז היה לנו כבר מקור לאבטיחים ומה שנשאר זה רק לקנות סוס ועגלה. ממש קלי קלות. איפה קונים סוס ועגלה? בשוק הבהמות בלוד. זה גם קרוב לתל אביב וגם יש שם הרבה סוסים ואפילו סוחרי סוסים. אז נסעתי עם יוסי לקנות סוס ועגלה בשוק של לוד. אנחנו בשנות השבעים שאחרי מלחמת יום כיפור. עוד מעט בגין באמת יהיה בשלטון.
עם כתם על המצח וכתם על הגב ושערה של כסף זוהרת בזנב
בשוק של לוד יש הרבה בעלי חיים. כבשים, פרות,תרנגולים ועוד. הכי נחשבים הם הסוסים. יש גם חמורים. בדרך כלל סוחרי הסוסים מצפים לחמורים אנושיים. אנחנו לצורך הסיפור ילדים אחרי גיל בר מצוה וגם יותר מזה. סוחרי הסוסים קנו להם את שמם בכבוד הראוי ולא כל יום מגיעים כאלה לקוחות תמימים ואפילו עם כסף מזומן.
אז נסענו ללוד וקנינו סוס בצבע חום וגם עגלה וחזרנו איתם לתל אביב. אני ממש לא זוכר את הדרך אבל בטוח שזה לקח זמן. היה לנו שפע של זמן. יוסי היה מומחה לסוסים. בהמשך נראה אם הוא אכן מומחה. נדמה לי שהסוס אהב אותנו מהרגע הראשון. בטוח שהתנהגנו איתו בסדר.
איפה אפשר לאפסן סוס אמיתי ברחוב סוקולוב בתל אביב? רק בירקון!
באנו לשכונה וידענו שיש רק מקום אחד בו נוכל להשאיר את גיבור שלנו מבלי שאולי ינסו לקחת אותו בלי רשות. צדקתם זה היה בירקון ,אבל לא סתם , כי אם רק בגדה השניה שהיא ממש לא נגישה אם אין לך סירה. קשרנו את הסוס מתחת לעמוד חשמל ענק. המקום היה עם כיסוי מאולתר וצמחיה מסביב. הסוס נראה שאהב את המקום. לא נראה לי שהייתה לו ברירה.
יוסי היה זה שדאג לסוס בשוטף. אוכל , הברשת השערות ובכלל יחס אנושי. אם חשבתם שלגדל סוס זה דבר קל בנסיבות האלה אז כנראה שיש לכם סוס בחווה מסודרת ואתם רואים אותו פעם בכמה זמן שאתם רוצים. מישהו דואג לו ואתם רק מגהצים או משלמים מראש. זה חיים קלים. לנו לא הייתה חווה אז טיפלנו בו בעצמנו. בעיקר יוסי שבאמת היה זה שלוחש לגיבור. בסוף גיבור שלנו גמר לא טוב ואפילו יש תמונה למזכרת מהעיתון שהוא שכוב על הרצפה. הסוס גיבור כבר לא קם יותר לעולם. כנראה שגיבור שלנו היה סוס חולה שלא היה כבר מיועד לעבודה והצליחו לשווק לנו אותו כנערים קצת לפני שהיו מוכרים אותו לבשר. בהונגריה, נקניק של בשר סוס נחשב מעדן. או שעוד פעם הצליחו לספר לי מעשיות מטופשות.
יש סוסים שמדברים עברית ואפילו יידיש
סוס הוא בעל חיים נהדר. יש המון דברים שמחברים אותי לסוסים ומהרבה כיוונים. גם אבא שלי אהב את גיבור וסיפר בערגה איך כנער רכב על הסוסה שלהם במושבה החקלאית בלי אוכף ותוך כדי אחיזה ברעמת השיער.
יש אינסוף פריטי אספנות עם סוסים. יש שטרות רבים בעולם עם סוסים שונים. לסדאם חוסיין הייתה אהבה לסוסים ויש שטרות עיראקיים יפים עם סוסים. פרסה זה תמיד מזל טוב.
היסטורית מבחינתי זה מתחיל מהחיקסוס שהגיעו לכנען רכובים על סוסים ובהמשך גם הממלוכים, האיובים, הסלג'וקים ואפילו אלנבי ובעצם כולם כי זה מה שהיה. את חבורת העגלונים הממתינים , עם הסוסים ברחוב יהושע בן נון מול הסופרמרקט לא אשכח. במיוחד לא את שלם העגלון עם המכנסים הנפולים והשיער המפוזר והמאובק תמיד, שהיה עושה פינויים של פסולת בנין וכל מיני הובלות. כולם שם דיברו יידיש. גם הסוסים. מי יודע באיזה שפה זה דיו ואויסה?
הסוס שלנו גיבור פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן ב MySay
כסף עיראקי עם סוסים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה