זה יכול להראות כמו כתבת תדמית או סוג של פרסומת במסווה תמים, אבל זה ממש לא. הסיפור הבא ארע לפני מספר שנים בקפה מוניקה הצמוד לבנין אל על בבן יהודה תל אביב. בינתיים מוניקה עברה ידיים ובית הקפה הפך לקרפרי צרפתי ועד שחידשתי את הפתק גם הצרפתיות נטשו וממש היום המקום הזה הוא פדיקור מניקור מסז' רגליים בלבן והכל דנדש ואפילו בימים הראשונים לא גובים כסף ואני ממש מבולבל. אבל נחזור לסיפור מפעם.
חלק חשוב בבית הקפה הוא האפשרויות החברתיות הטמונות בו. קפה טוב הוא קפה שאת/ה אוהב/ת
מוניקה לוינסקי בתם של ברנרד ומרשה, יהודים אמריקאים ממוצא גרמני ורומני שהתה בחדר הסגלגל.
הבן של רוטשילד משאיר טיפ גדול יותר מאביו. זה משום שיש לו אבא עשיר...
בשכונה שלנו, כלומר ממש לא רחוק מחנותי יש בית קפה שאני מאד אוהב. המקום והשם מאד וותיקים, לפחות כמו בנין אל-על שליד. המקום עבר כבר כמה ידיים בעשור האחרון.
קוראים למקום קפה מוניקה והשם הזה כבר עושה משהו ומאד מעניין אותי אם יש קשר לגב לוינסקי של ביל. אתם מוזמנים לראות תמונות עבר מהרשת ותודה ל Deal4All וגם efind.co.il.
בבן יהודה שטראסה תמיד היו גם בתי קפה
בשכונתנו שבבן יהודה שטראסה יש מספר בתי קפה. פעם היו הרבה יותר. אפשר לכתוב ספר שכבר נכתב על בתי קפה בעיר העברית הראשונה. בתיה כרמיאל כתבה ספר נהדר וגם אצרה תערוכה מקסימה במוזיאון ארץ ישראל בנושא. בתי הקפה של תל אביב 1920-1980
אזכיר רק את "קפה מרק" בבן יהודה 9, שגם בו אני נוהג לשבת לפני, אחרי או במהלך שעות העבודה. מרק הוא מדריך צניחה, עם אקצנט צרפתי חינני וחוש פנימי לדיבור עם אנשים. צנחן מקצוען חייב להיות טיפוס רגוע ובלתי לחיץ. להחזיק בית קפה זו משימה לא קלה ובזה נסכם את הנושא ותודה.
חזרנו למוניקה ולמקום המאד נחמד ומוקפד שכייף להיות בו. הקפה הכי טוב שאני מכיר, ארוחות בוקר וצהריים כייפיות בקיצור מומלץ פלוס. הבעלים קצת רציני מדי והמחיר ללא תחרות. זו עדיין לא הסיבה שבשבילה נתכנסנו.
הסיפור החמוד שלנו ארע לפני מספר שבועות. זה היה בשעות הבוקר, סביב שעה שמונה הזמנתי קפה ומאפה. הפוך פלוס מאפה 22 ש"ח. שמעתי באוזניות של הנוקיה שלי את שי ודרור 103 fm . אני מאד אוהב את הצמד שי ודרור ואפילו עליתי פעם לשידור ,שהתברר כמשתלם כלכלית. שתיתי את הקפה בנינוחות מדושנת והיה סבבה. במוניקה יש מלצרית מאד נחמדה. גם חיצונית וגם התנהגותית. קוראים לה סתיו, והיא מראש העין ,נאה וחטובה. את השם שלה, למדתי מאילנה שמש (שם בדוי) שלא מתביישת כמוני לשאול, לחקור,לחפור ולדעת. סתיו היא בהחלט קלף חשוב ומנצח במוניקה, ואני בטוח שיש לקוחות הפוקדים את המקום גם בגללה.
חוכמת הטייפ ולמה חשוב לשמוע בקול הילדים
אז היינו עם הקפה והמאפה 22 ש"ח. יש לקוחות קבועים בשעה הזו, כמו גם כאלה הבאים ולוקחים וקדימה לעבודה. שילמתי בשטר אדום של 200 ש"ח והמתנתי לעודף שהגיע חיש מהר. העודף הכיל שלושה שטרות מנייר של 100 , 50 ו20 ש"ח וגם 8 ש"ח במטבעות מתכת. הכנסתי את הכסף לכיס לא לפני שאני זוכר להשאיר טיפ של 8 ש"ח. בני הבכור ניר, לימד אותי שאין שום קשר בין התשר והחשבון. "תשכח מכל נושא האחוזים" אמר לי בשעתו. ניר מילצר בכמה מקומות, ואני נוהג לשמוע בקולו בנושאים מסוימים. כדאי ורצוי לשמוע בקול הילדים שלנו ובטח לא להתעמת איתם. הם אלו שבסופו של דבר יחליטו באיזה בית אבות נגור. ככה לפחות אמר לי אבי שמואל ז"ל.
השחלה חלקה ואיך עושים כסף
הגעתי לחנותי להתארגנות יומית. רציתי לגשת לבנק להפקדה וסידורים. הוצאתי וסידרתי הכסף . השטרות שהיו לי כולם אדומים, כלומר אלו של 200 ש"ח, והעודף שקיבלתי במוניקה לפני כרבע שעה. אני סופר את הכסף, ובקטנה אני מבחין לראשונה, שהשטר של המאה ש"ח החום הוא זיוף. ממש זיוף אחלה. איכות ממש בסדר כמעט כמו המקור. לא היה לי שום שטר אחר של מאה. התרגשתי קלות , ואמרתי סחתיין על הזיוף היפה, ובמיוחד איך שהגיע אלי בהשחלה חלקה. ראיתי כבר זיופים וזה המובחר שבהם. אכן לא בחנתי השטרות כשקיבלתי אותם, ואני בטוח שבמוניקה לא ידעו על כך, וכל הענין בתום לב שלם. בכל מיקרה ניגשתי לבעל המקום וסיפרתי לו המיקרה. לא היה בכוונתי לבקש כסף חזרה אלא סתם ליידע אותו ולחלוק איתו הסיפור. עבורי הסיפור והשטר המזוייף שווים לפחות 1000 ש"ח. אפילו לסטנלי פישר אין כזה.
ככה עושים כסף...
חלק חשוב בבית הקפה הוא האפשרויות החברתיות הטמונות בו. קפה טוב הוא קפה שאת/ה אוהב/ת
מוניקה לוינסקי בתם של ברנרד ומרשה, יהודים אמריקאים ממוצא גרמני ורומני שהתה בחדר הסגלגל.
הבן של רוטשילד משאיר טיפ גדול יותר מאביו. זה משום שיש לו אבא עשיר...
בשכונה שלנו, כלומר ממש לא רחוק מחנותי יש בית קפה שאני מאד אוהב. המקום והשם מאד וותיקים, לפחות כמו בנין אל-על שליד. המקום עבר כבר כמה ידיים בעשור האחרון.
קוראים למקום קפה מוניקה והשם הזה כבר עושה משהו ומאד מעניין אותי אם יש קשר לגב לוינסקי של ביל. אתם מוזמנים לראות תמונות עבר מהרשת ותודה ל Deal4All וגם efind.co.il.
בבן יהודה שטראסה תמיד היו גם בתי קפה
בשכונתנו שבבן יהודה שטראסה יש מספר בתי קפה. פעם היו הרבה יותר. אפשר לכתוב ספר שכבר נכתב על בתי קפה בעיר העברית הראשונה. בתיה כרמיאל כתבה ספר נהדר וגם אצרה תערוכה מקסימה במוזיאון ארץ ישראל בנושא. בתי הקפה של תל אביב 1920-1980
אזכיר רק את "קפה מרק" בבן יהודה 9, שגם בו אני נוהג לשבת לפני, אחרי או במהלך שעות העבודה. מרק הוא מדריך צניחה, עם אקצנט צרפתי חינני וחוש פנימי לדיבור עם אנשים. צנחן מקצוען חייב להיות טיפוס רגוע ובלתי לחיץ. להחזיק בית קפה זו משימה לא קלה ובזה נסכם את הנושא ותודה.
חזרנו למוניקה ולמקום המאד נחמד ומוקפד שכייף להיות בו. הקפה הכי טוב שאני מכיר, ארוחות בוקר וצהריים כייפיות בקיצור מומלץ פלוס. הבעלים קצת רציני מדי והמחיר ללא תחרות. זו עדיין לא הסיבה שבשבילה נתכנסנו.
הסיפור החמוד שלנו ארע לפני מספר שבועות. זה היה בשעות הבוקר, סביב שעה שמונה הזמנתי קפה ומאפה. הפוך פלוס מאפה 22 ש"ח. שמעתי באוזניות של הנוקיה שלי את שי ודרור 103 fm . אני מאד אוהב את הצמד שי ודרור ואפילו עליתי פעם לשידור ,שהתברר כמשתלם כלכלית. שתיתי את הקפה בנינוחות מדושנת והיה סבבה. במוניקה יש מלצרית מאד נחמדה. גם חיצונית וגם התנהגותית. קוראים לה סתיו, והיא מראש העין ,נאה וחטובה. את השם שלה, למדתי מאילנה שמש (שם בדוי) שלא מתביישת כמוני לשאול, לחקור,לחפור ולדעת. סתיו היא בהחלט קלף חשוב ומנצח במוניקה, ואני בטוח שיש לקוחות הפוקדים את המקום גם בגללה.
חוכמת הטייפ ולמה חשוב לשמוע בקול הילדים
אז היינו עם הקפה והמאפה 22 ש"ח. יש לקוחות קבועים בשעה הזו, כמו גם כאלה הבאים ולוקחים וקדימה לעבודה. שילמתי בשטר אדום של 200 ש"ח והמתנתי לעודף שהגיע חיש מהר. העודף הכיל שלושה שטרות מנייר של 100 , 50 ו20 ש"ח וגם 8 ש"ח במטבעות מתכת. הכנסתי את הכסף לכיס לא לפני שאני זוכר להשאיר טיפ של 8 ש"ח. בני הבכור ניר, לימד אותי שאין שום קשר בין התשר והחשבון. "תשכח מכל נושא האחוזים" אמר לי בשעתו. ניר מילצר בכמה מקומות, ואני נוהג לשמוע בקולו בנושאים מסוימים. כדאי ורצוי לשמוע בקול הילדים שלנו ובטח לא להתעמת איתם. הם אלו שבסופו של דבר יחליטו באיזה בית אבות נגור. ככה לפחות אמר לי אבי שמואל ז"ל.
השחלה חלקה ואיך עושים כסף
הגעתי לחנותי להתארגנות יומית. רציתי לגשת לבנק להפקדה וסידורים. הוצאתי וסידרתי הכסף . השטרות שהיו לי כולם אדומים, כלומר אלו של 200 ש"ח, והעודף שקיבלתי במוניקה לפני כרבע שעה. אני סופר את הכסף, ובקטנה אני מבחין לראשונה, שהשטר של המאה ש"ח החום הוא זיוף. ממש זיוף אחלה. איכות ממש בסדר כמעט כמו המקור. לא היה לי שום שטר אחר של מאה. התרגשתי קלות , ואמרתי סחתיין על הזיוף היפה, ובמיוחד איך שהגיע אלי בהשחלה חלקה. ראיתי כבר זיופים וזה המובחר שבהם. אכן לא בחנתי השטרות כשקיבלתי אותם, ואני בטוח שבמוניקה לא ידעו על כך, וכל הענין בתום לב שלם. בכל מיקרה ניגשתי לבעל המקום וסיפרתי לו המיקרה. לא היה בכוונתי לבקש כסף חזרה אלא סתם ליידע אותו ולחלוק איתו הסיפור. עבורי הסיפור והשטר המזוייף שווים לפחות 1000 ש"ח. אפילו לסטנלי פישר אין כזה.
ככה עושים כסף...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה