ברחוב שלי יש הרבה ספרים במספר מספרות. יש גם כמה מקומות לפדיקור, מניקור ובניית ציפורניים. ארקדי ואינה משלבים את התחומים. בהחלט רעיון מוביל. ספרות זה מקצוע לגברים ונשים. פדיקור ומניקור רק נשים! למה?
בתמונות שלנו רואים את אינה וארקדי. אם לא הבנתם אז הספר זה ארקדי ומי שדואגת לשאר הדברים זו אינה. מיידע אישי אני מדווח שכדאי לכם לעבור ולקבל טיפול במקום. רוצים כתובת? בבקשה.
ארקדי ואינה בן יהודה 22א' תל אביב 03-6293824 עיצוב שיער ואסתטיקה
למתקשים בעברית יש גם באנגלית Arkadi & Inna hair design and Aesthetics 03-6293824
אינה וארקדי שומעים את כל השפות ומשיבים בעברית וברוסית.
אם תגידו שקובי שלח אתכם, לא תקבלו הנחה. גם אני משלם מה שמבקשים וזהו. בלי טובות הכי טוב ובסוף יוצא הכי זול. פעם מישהו הזמין אותי לכוס קפה. הוא אמר לי להזמין מה שאני רוצה. הקפה היה בלי סוכר ובכל זאת זה היה הקפה הכי יקר בישראל. עד היום אני משלם עליו.
נונק הגובה שבא לקחת הכסף
ארקדי ואינה חדשים יחסית במקום, כי אני זוכר מי היה לפניהם ואפילו את מי שהיה לפני מי שהיה. הבניין הזה מבחינתי הוא סלע מוצק בשכונה האינטימית שלנו שנורא בא לי לקרוא לה בשם מפעם אמין נסיף ומי שגובה שם את דמי השכירות מיודד איתי ואפילו עם אשתי וזהו נונק של יוספה שתמיד מחייך כי החיים מחייכים אליו. המון אנשים רוצים להיות בעלי בתים ולגבות כסף כדמי שכירות. חלום רטוב של כל ישראלי.
היום בית אברמס ופעם בית ציון ומחר אולי בית מנחוס
הבניין של בן יהודה 22 קרוי היום "בית אברמס" ופעם בית ציון ושווה בדיקה בארכיון העירייה, כי נונק שלנו דרוך ומרוכז הרבה יותר בדמי השכירות מאשר בדמי הריגוש ההיסטורי. שולה וידריך עזרה לנו בחדווה וגם בקלי קלות והנה יש לנו מסמכים מארכיון העיריה הפתוחים לכל ובמרשתת וצריך רק יוזמה והלאה העצלנות וסחיבת הרגליים. תודה לשולה שגם הצליחה באחת להביא לי מזכרת מאותו אדון וייס המוזר והיחידאי. לא מזמן ראינו בפייסבוק תמונה מדליקה של בית קפה במקום וכולנו נשארנו עם פה פתוח לזבובים. קראו לזה קפה "אופרה" ואני זוכר את הפינה הזו כבנק הבינלאומי עם המנהל המיתולגי אדון צורף הרזה והמיוחד שעשה חישובי ריבית עם עפרון ונייר. היום יש שם סופר חמוד ואדיב עד שמעצבנים אותם. גם פלאפל גבריאל שייך למשפחה וכולם כולם משלמים שכירות ובזמן לאדון נונק. אפילו היה שם פעם מועדון חברים ברישיון ושיחקו שם קלפים אבל כולם היו בסדר. ברידג' לא שיחקו שם. אני לא זוכר שהיה שם שום בית זונות ומעולם גם לא עליתי לשם.
האדם הקדמון על הגג וגם מגדל תרנגולות
פעם על הגג של הבניין, גר שם האדם הקדמון כי ככה היה נראה אדון וייס היקה מגרמניה, שהיה חזק כמו שור. הוא היה עושה מסז'ים ופיזיותרפיה ואולי גם כוסות רוח ולא למתים. היה לו זקן ארוך עם שיער מאד מיוחד ולבן בזמן שהכרתיו. הליכה כשל ברווז צולע ותמיד עם עגלה מהשוק ויסלחו מהשמיים אבל נדמה לי שנהג לאסוף בשוק את הסחורה שנותרה בסוף. הוא דיבר רק גרמנית ואולי כמה מילים בודדות בעברית קשה שפה . כל האזור היה מלא עם הפתקים שכתב והדביק במו ידיו ובהם הציע את שרותיו. הוא היה מוזר ברמות והוא שווה פוסט בפני עצמו. כשנפטר אומרות השמועות נשאר מספיק כסף למרות שגר על הגג בתת תנאים והיה מי שהגדירו כפולש. מבחינתי אדון וייס "האדם הקדמון" היה זן נדיר בשכונת אמין נסיף. שולה וידריך מצאה לנו אחלה מכתב הקשור לאדון וייס וגם לאדון מנצח גיאורג זינגר .
פעם מכשירי כתיבה, צלמניה והיום צבע, שמפו ותסרוקות לגברים נשים
החנות של ארקדי ואינה הייתה קודם חנות לציוד משרדי וזה לא היה מרגש מכל הבחינות. לפני זה היה שם צלם מדהים ומוכשר. איני זוכר את שמו אבל האיש היה מיוחד במינו. הוא הגיע מפרס והיה בעל מקצוע נפלא בתחום הצילום. איש מדהים מכל הבחינות וגם אצילי שהחסרון היחידי שלו היה העישון הכבד. אני זוכר שסיפר לי איך היה שותף להבאת היחמורים לישראל מאיראן. המציאות הישראלית והשוק המקומי היוו עבורו בעיה ונדמה לי שהוא ירד לוס אנג'לסה. אני זוכר אותו מסדר ומארגן את החנות ומכין בה את כל ארונות התצוגה בעצמו כנגר חובב עם ידי זהב.
על המסעדה אמבסי של סמיר ושותפיו הפנטזיונרים ועל חנות הירקות של אדון שווילי והמספרה בצד וגם על תכשיטי מישל בפעם אחרת או שלא.
תודה רבה לשולה וידריך, אביהו בר, אליעזר מורב, אתר ישראל הנגלית לעין , אמנון יצחקי אתר VTLV
מביטים לראות את המפציצים המצריים בשמי תל אביב 17 במאי 1948
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה