ראשיתו של הפוסט הזה מעט מוזרה. צעדתי עם יוסי אפריגן ברחוב טרומפלדור בתל אביב , ליד בית העלמין. לפתע עצרתי ונעמדתי ליד מכסה ביוב מתכתי. יוסי לא הבין למה נתקעתי מעל מכסה שיגרתי. אמרתי לו "אתה לא רואה שעל המכסה כתוב רחובות ואנחנו בתל אביב?".
אליהו זאב הלוי לוין אפשטיין פקיד המושבה רחובות חתום על הקופון המיוחד
אנשי רחובות הראשונים הסתדרו בהתחלה בלי עזרת הברון רוטשילד שבסוף עזר בכל זאת
קופונים שאפשר לשלם איתם זה פטנט נהדר שחוזר בגדול גם היום
בסך הכל מכסה ברזל (ג'ורה) של נקודת מים שהוביל אותי באופן בלתי נשלט לשורות הבאות על הקופון המיוחד והנדיר של רחובות מזמן התורכים. האם יש קשר בין הדברים? אולי.
רחובות בראש שלי זה מקום טוב עם אנשים טובים. הניסיון האישי שלי עם רחובות הוא מצוין. אם מישהו מרחובות יציע לי עיסקה אז ההתיחסות הראשונית שלי תיהיה חיובית. אספני רחובות קובעו אצלי בראש כחומר טוב. לא יודע להסביר בדיוק למה אבל זוהי עובדה מוכחת מידע אישי. אספנים ילידי רחובות מפוזרים בארץ וכנראה גם בעולם.
איציק שפרינצק מכפר תבור, אספן ומתענין בתחום, הוא הנין של בתיה מקוב המיתולוגית מרחובות. ד"ר דודסון מרחובות היה חבר בחברהה נומיסמטית במוזיאון קדמן. העליה מברית המועצות שיפרה והטיבה את האספנות המקומית והעכשווית בחומר נוסף ומשובח. רבים מאלה שזכיתי להכיר מרחובות היו דוקטורים ופרופסורים. מתברר שווייצמן ממש לא לבד.
ולא הזכרנו במילה את פרופסור אורה נגבי ואת פרופסור קובי ביקלס.
פעם היה לגדעון שטר מנדט נדיר
נדמה לי שהזכרון הראשון שלי עם רחובות עובר אצלי דרך גדעון אייזנברג אספן וידען וותיק. כיום גדעון פעיל בתחום הטלכרדים המעט רדום. בתחילת שנות השמונים היה לגדעון שטר מנדטורי של חמישים לירות פלשתינה-א"י. כולם ידעו שיש לגדעון שטר מיוחד ונחשק שרק למתי מעט יש. המחיר אז היה סדר גודל שלאלפי דולארים בודדים. אולי שלושת אלפים וטיפ טיפה. תמיד היה נדמה שגדעון מבקש קצת יותר מידי עבורו. כמה זה יותר מידי? שאלה טובה. בסוף השטר החליף ידיים ואין יותר לגדעון שטר 50 לירות מנדט.
היום תצטרכו לגייס יותר ממאה אלף דולר עבור שטר דומה וגם לא בטוח שתשיגו. מבחינתי גדעון אייזנברג זה מישהו מרחובות שפעם היה לו שטר מנדט מיוחד במינו. מזכיר את הביטוי היפה ביידיש המזכיר את העבר "אויס קפלוש מאכער - פעם הוא היה עושה כובעים". האם לגדעון שלנו יש קשר לאהרן אייזנברג ממיסדי רחובות? אני לא יודע.
ד''ר ואלך מכירות פומביות רחובות צילום: אפי שחק
ד"ר ואלך מרחובות
ד"ר יוסי ואלך יליד ירושלים, מומחה לבולאות של ארץ ישראל גר וחי ברחובות. בזמנו ערך מכירות פומביות מעולות בתחום הבולאות, המטבעות ועוד דברי אספנות מענינים. הקטלוגים והמכירות שלו היו איכותיים ביותר. קהל קונים ערני באולם של מועדון האספנים ברחוב הס 16 בתל אביב באופן חי עם חומר משובח ונדיר.
יוסף ואלך, יליד ירושלים כמובן, הגיע למכון ויצמן שם עשה את עבודת הדוקטורט בכימיה וככה יש לנו ד"ר לכימיה ברחובות דרך יבנה17, שהוא מומחה לבולאות.
אני זוכר מפעם שראיתי את קופון רחובות בתצוגה של ד"ר ואלך מכירות פומביות. מכיוון שד"ר ואלך שכח זאת, נאלצתי להשתמש בכוח עזר משובח ויעיל מפרדס חנה. "שטר-קופון של רחובות נמכר במכירה מספר 23 של ד"ר ואלך לוט 1949 בתאריך 22 לנובמבר 1994, בסכום של 3800 דולאר לפני עמלה. המחיר ההתחלתי היה 1000 דולאר. לפי הכתוב בקטלוג ידועים כ 4 פריטים מסוג זה בסך הכל. הפריט שנמכר אצל ד"ר ואלך היה עם ספח ניר גדול בצד שמאל. הפריט במצב חדש ועשוי מנייר קרטון" ותודה לניר אלזנר השולט בחומר באופן מושלם.
הקופון מרחובות ומהיום אמור הקופון של אליהו זאב הלוי לוין אפשטיין
לדעתי זהו הפריט הנומיסמטי הכי מיוחד מרחובות. הקופון שבצילום נדיר. יש כמה פריטים בודדים כאלה. אולי רק 4 ידועים ומוכרים. בזמנו ראיתי את הפריט הזה באוסף של אברהם בירנבוים ז"ל. במוזיאון קדמן אין דוגמית לדברי האוצרת סיסיליה מאיר. אני זוכר שמאד התלהבתי מהנייר העבה של אותו קופון נייר. זה היה בעובי של כרטיסי רכבת מפעם ואפילו יותר. האם העובי במקרה הזה מחשיד במשהו? לא בטוח. יתכן וסביר להניח שהיו עוד ערכים בסגנון הזה. הקופון כנראה שייך לתקופה המוקדמת של המושבה. רחובות היא דוגמא ארץ ישראלית להתנהלות מקומית ללא הזדקקות לחסדי הברון רוטשילד. ככה גם הקופון הזה שהודפס בוורשה ולא בצרפת.
אפי שחק ליקט את הידוע על הקופון הנדיר מרחובות במאמר בעלון עמותת אספני שטרות ומטבעות בישראל .
הקופון של רחובות עם שני הצדדים
אמצעי התשלום של המושבה רחובות - מאת אפי שחק
רקע: המושבה רחובות נוסדה בשנת 1890 על ידי "אגודת מנוחה ונחלה". הכסף שהיה נהוג באותה עת לצרכי מסחר היה מטבע הזהב הצרפתי עשרים פרנק וכן הלירה התורכית. בכל היישובים היה קיים מחסור בכסף "קטן" בעריכים נמוכים לצרכי המסחר היום יומי. מחסור זה גרם להפסדי כספים של כ 4% בכל המרה של יחידת -מטבע בעריך גבוה.
אמצעי התשלום המיוחד של רחבות ( בלי ו') הודפס בוורשה
לאור החוסר בעריכים נמוכים לצרכי פריטה של העריכים הגבוהים, הזמינה האגודה בוורשה, אמצעי תשלום מנייר,לצרכי תשלום שכר לפועלים בשדות. הודפסו כנראה 6 עריכי שטרות . ההדפסה נעשתה בצבע שונה לכל עריך כדי לאפשר זיהוי אמצעי התשלום על ידי הפועלים, שחלקם לא ידעו קרוא וכתוב. השטרות היו בשימוש גם במסחר לרכישת סחורות בערים מחוץ למושבה.
העריכים שהודפסו, נקבעו לפי שערי ההמרה שהיו באותם ימים. השער הרשמי היה 11 פיאסטר ללירה תורכית ברכישה אך בהמרה נתנו רק 8 פיאסטר. בפועל ערכה של הלירה התורכית בשוק המרכזי ביפו היה 16 פיאסטר, אך שער ההמרה השתנה בין הערים השונות לדוגמה בירושלים השער היה 13 פיאסטר, דבר שיצר בעיות רבות באופן תמחור סחורות שנקנו במקום אחד ונמכרו במקום אחר. כיום ידועים מספר שטרות בודדים שנותרו מהעריך תאור: בצד הפנים מופיע הכיתוב בצרפתית Ordre a la Caisse DE LA COLONIE RHEHOBOT POUR 26 PIASTRES , וכן יחידת המטבע "פיאסטר". בחלק התחתון הכיתוב "תשלם קופת המושבה רחבות" וכן הכותרת "פקיד המושבה" ותחתיו חתימה בעברית והכותרת l'Administrateur ותחתיה החתימה E.W.Lewin-Epstein . צד הגב חלק עם הדפסת סימני צבע ביטחוניים בלבד וכן ניתן למצוא גם רישום בכתב יד "Canceled" .
אפי טוען "שהחומר על הקופון של רחובות אינו מוצק דיו ורובו אינו מבוסס על תיעוד היסטורי מסודר". תודה לאפי על החומר המענין ונקווה שאנשי ארכיון רחובות יעשירו אותנו במידע חדש וממוסמך.
אליהו זאב הלוי לוין אפשטיין צילום:סקנריסט אליעזר מורב
לוין אפשטיין ראשונים בהדפסה
נדמה לי שהחתימה ביידיש /עברית על הקופון נשארה קצת עלומה למרות שהיא גם מופיעה בצרפתית. באינטרנט לא מצאתי חומר כלשהו אודות הקופון. גם לא בספרים על רחובות. השם לוין אפשטיין אומר הרבה לאספני שטרות ובולים בשל בית הדפוס הראשון שעשה הרבה עבודות בתחום הבולים והשטרות. השטרות הראשונים שלמדינת ישראל (אוקטובר 1948), סדרת מעות נייר - מיל "השטיחים" כלומר החמישים ומאה מיל הודפסו שם. בית הדפוס הזה עשה המון דברים על גלגוליו השונים.
בקופון הזה של רחובות יש אולי את האיזכור הראשון בעולם של השם לוין אפשטיין באמצעי תשלום. ועוד על האיש אליהו זאב הלוי לוין אפשטיין המזוהה עם הקופון ובית הדפוס מתוך האתר לתולדות רחובות
הקופון של רחובות שרד בקושי. מעטים מכירים אותו. נדמה לי שמן הראוי שדוגמא ממנו תוצג במוזיאון המקומי בעיר. זהו הקשר שאני מוצא בין מכסה המים שנדד לתל אביב והקופון שלא נשאר ברחובות.
רחובות זה לא רק מכון ויצמן פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן ב MySay
מכסה רחובותי בתל אביב והרגל של יוסי צילום: קובי לידרמן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה