בערבית יש יופי של פתגמים נהדרים, אולי אפילו הרבה יותר טובים מאשר בעברית. אני לא חותם על זה, אבל זו בהחלט סוגיה מעניינת ששווה לדון בה. תמיד אנחנו מעדיפים לרעות בשדות זרים כי הם נראים ירוקים יותר, ארוכים יותר ושדות התותים שלהם ממש לנצח.
סמיר מסרי מכפר קרע בולשיט ארטיסט חי ונושם בתל אביב , ניו יורק אילת ושוב בתל אביב
איזה שפה הכי חשוב ללמוד בישראל אחרי עברית ואנגלית? רוסית ,ספרדית, יידיש או אולי ערבית?
במטבעות ישראל יש כיתוב גם בערבית. גם שם יש כמה טעויות נחמדות
אני זוכר איך פרופסור אהרן אופנהיימר ההיסטוריון, סיפר על הקורס שפתח תחת הכותרת חוכמה יוונית או משהו דומה, ורק בהמשך הסביר לתלמידיו שכל החומר והפתגמים היו ממסכת אבות שלנו. האם את חוכמת העולם ניתן למצוא במקורותינו? האם היהודים אכן הכי חכמים ביום? מה זה בכלל חכם בלילה? האם מדובר על השינה והחלומות?
איפה לומדים ערבית בבקשה?
את מעט הערבית שלי אני חייב לשלושה אנשים. מזל עבוד , שמעון זילבר וסמיר מצרי. שני הראשונים לימדו אותי בתיכון עירוני ה' וסמיר מסרי מכפר קרע הוא חבר לשכונה בבן יהודה. תמיד יוצאות לי קללות בערבית איתו והוא תמיד מחזיר לי ביידיש משובחת. סמיר הוא לפלף אמיתי, חתיך , גבוה מאד ובן אדם מיוחד במינו. כמה אנשים מיוחדים אתם מכירים? מי שנפגש עם סמיר ומחליף איתו כמה משפטים פשוט מוקסם מהצחוק הטבעי והדיבור הכייפי. גם הורי אהבו מאד את סמיר יחד עם עוד בני משפחה.
המורים שלי היו בסדר ואפילו היו להם שיטות ותרגילים נחמדים לשמירת המידע, אולם בהמשך למדתי שניתן ללמוד שפה בחודש אינטנסיבי מהבוקר עד הערב. ככה הסבירו לי אנשים רציניים, ונראה לי שיום אחד עוד אעשה זאת עם כמה שפות מאד נחוצות. ערבית לא תיהיה שם. סינית , רוסית וספרדית על הפרק. תזכרו שבלי חלומות ותוכניות לעתיד , החיים הם רק אוכל פיפי וקקי. סקס זה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה האישית של כל אחד ולפעמיים זה נשאר ממש שם וזהו.
סמיר נמצא בשכונה שלנו הרבה שנים באופן יחסי, כי סמיר גבוה אבל לא זקן. אין לסמיר שום קשר שאני יודע עם משפחתו של אמין נציף. פעם לפני שהמדינה פרצה, היו אדמות השכונה שלנו מאלנבי צפונה ועד טרומפלדור שייכות לערבי מיפו בשם אמין נציף. הוא מכר את האדמות ליהודים וככה נבנו מספר שכונות כמו שכונת תל- נורדוי שאדמותיה נקנו מערבי בשם מטרי. מי יודע משהו על אותו אמין נציף?
סמיר מסרי בולשיט ארטיסט חי ונושם בניו יורק וגם בישראל ואפילו באילת
לסמיר מסרי צריך להקדיש סדרת כתבות אבל שמישהו אחר יעשה את זה בבקשה. יש מספיק אבו מישהו שיכתבו בערבית. זה די מעייף כי סמיר זה סרט בלי עריכה עם הרבה אילתורים ודברים לא ברורים. תמיד יש אצלו הפתעות לא צפויות. גם הבריאות לא ממש משהו. כשנסע לאמריקה ועבד אצל יהודים חרדים כגוי של שבת, נפלו התאומים ללא כל התרעה. כמה שנים לפני זה, עבר ככה סתם בכיכר מלכי ישראל ומישהו (בכלל לא ערבי) ירה בראש ממשלה. פשוט מזל לא משהו.
בא לשכונה בחור חדש
סמיר הגיע לשכונה של בן יהודה טרומפלדור, כנראה קצת אחרי 1980. הוא ניהל הוסטל מעל מיכאל הגרוזיני השמן עם המכולת. היום הבנין הזה (חובבי ציון 14 פינת טרומפלדור) הוחלף בבניין חדש עם חניה מול בית העלמין ואין מכולת כי מיכאל השמן מרחובות נפטר למרות שהוא היה די צעיר. מיכאל עם הוולבו ,הנקניקים ,הוודקה , המכולת ולהקת קולן הגרוזינית , זה סיפור נפרד. בזמן של אז לא הכרתי בכלל את סמיר, שהגיע מכפר קרע וכל הבנות היו קרועות עליו. מענין אותי מאד למה. למי שיש השערה טובה שיכריז בבקשה. האם הגובה מעיד על האורך? והעובי? ובכלל למה לסמיר תמיד הולך עם בנות?
חצי הפיתה השלמה
ההכרות הראשונה שלי עם סמיר החלה כשפתח את עסקי המסעדנות. ככה לפתע הפך משכן שלא ידעתי על קיומו לדייר קבע שלא נעדר בכלל. פתאום גיליתי שיש ערבים על אמת ברחוב בן יהודה ואפילו על הפינה של טרומפלדור. על המסעדה הנהדרת של סמיר שהגישה אוכל פלשתינאי אמיתי ועל הפאב embassy בבנין של נונק נספר אולי בפעם אחרת. נאמר רק שעסקי המזון מאד מסובכים ומעטים צולחים את הענין בהצלחה. יש מנחוס בהרבה דברים. תמיד צריך להסתכל על חצי הפיתה השלמה.
כֻּל כַּלְבּ בִּיגִ'י יוֹמוֹ
מילולית: כל כלב באיומו, במשמעות: כל אדם רע בא על עונשו בסופו של דבר. מקור ערבית פלסטינית: . הביטוי נשאל לעברית כפי שהוא בשפת המקור, בלי תרגום וכמעט בלי שינויים בהגייה. נראה שהסיבה לכך היא הדמיון בין רוב המילים הערביות שמרכיבות אותו למקבילותיהן העבריות. הכלב נתפס בתרבות הערבית-מוסלמית כחיה טמאה ונחותה,ועקב כך המילה "כלב" משמשת ככינוי לאדם שפל או מרושע. ותודה לויקימילון
כל יום בא כלב חדש
סמיר מתעקש על הביטוי שהתרגום שלו וגם השימוש שלו מאד נפוצים בעברית. מבחינתו של סמיר , הרבה יותר מצוי והגיוני הוא, שכל יום בא כלב. אולי במשמעות שעד שצרה ובלאגן נגמר יש צרה ובלאגן חדש כל יום. במילים אחרות עד שהכלב ימות יבואו עוד כלבים ואפילו כל יום יש כלב שבא. נדמה לי שאני מתחיל להבין את סמיר מצרי מכפר קרע שקיבל פעם כזה בייס מהכלב שלנו סנואי, בלי התרעה מראש ממש כמו שנפלו התאומים. את שני הדברים, סמיר לא ישכח לעולם. למה כלבים נובחים על ערבים?
ספר הפתגמים דוד שגיב ויעקב מ' לנדאו צילום: הוצאת שוקן ספרי איכות
ספר הפתגמים בערבית ואפילו עם תרגום
פעם קניתי ספר מאד נחמד. ספר הפתגמים של דוד שגיב ויעקב מ' לנדאו על פתגמים בערבית עם תרגום בעברית ותוספות. זה ספר מאד מדליק של הוצאת שוקן וניתן להשיגו אם רק תשלם את מה שרוצים עבורו.
אז סמיר לקח אותו לקריאה , יעני השאלה ללא זמן מוגבל וזהו. אין יותר ספר ואין בטיח, וזה לפעמים מאד מרגיז, למרות שביננו מה זה כבר ספר? מוציאים עוד מאה ש"ח וקונים אצל רובינזון ויש לך ספר חדש ונגמר הסיפור אבל בכל זאת זה יושב בראש אז תמיד אני מזכיר לסמיר "מה עם הספר יא מלעון?" .... וסמיר לא פראייר ועונה לי "יא כלב כולה ספר ואתה לא שוכח. בטח שכחתי אותו אצל מישהי, אז מה קרה ?! מה קרה ? יא פולניה, אבו קאמונה שכמוך? ומה עם האדמות שלנו שלקחתם ולא החזרתם ?!?!"
סמיר צוחק וגם אני, אבל לא יעזור כלום כי אין לי תשובה טובה. ולכם? תפנימו שכולה זה ספר ובהטעמה הנכונה. למה אנשים כל כך רכושניים? למה? חוץ מזה אולי תסבירו לי, למה ערבים לא מצביעים בבחירות? אולי כי לא משלמים להם מספיק? איפה כל הבוחרים של קבלני הקולות והחמולות של פואד? כמה מנדטים שווה המיגזר?
אחד הכותבים של ספר הפתגמים הוא יעקב לנדאו מזרחן נודע וחתן פרס ישראל. מבחינתי חבר כבוד בעמותת אספני השטרות והמטבעות בישראל. סמיר מסרי ופרופסור לנדאו מעולם לא נפגשו בחנותי ,למרות שתיאורטית היתה אפשרות שכזו.
החוקר המתחזה והמרצדס
סמיר לא אוסף כלום. אפילו לא בקבוקי שתיה ישנים, ולדעתי היה יכול לעשות הכנסה נחמדה ממחזור בקבוקי שתיה שונים וכולם שלו . אפילו לא מטבעות ישראליים עם טעויות כתיב בערבית כפי שכבר ראינו יותר מפעם אחת. יעקב ורחל המטבע הזעיר מזהב זכה למהדורה שגויה כשהמילה ישראל בערבית כתובה ללא אליף. לא נורא ונקווה שזו הטעות הכי גדולה. בקטלוג הרשמי לא תראו את הטעות הזו אבל אספנים וקטלוגים מתעדים הכל.
החיים עבור סמיר לא קלים ומהרבה היבטים. אנשים אחרים במצבו היו מקבלים קיצבה כזו או אחרת, אבל לא סמיר. פעם צילצל אלי חוקר יעני מתוחכם ומתחזה מהמוסדות השילטוניים. החוכמולוג שאל שאלות מטופשות לגבי סמיר. עניתי לו ברצון את האמת. בסוף כשהבנתי שכל מטרתו היא נכלולית, אמרתי לו שאם סמיר חייב כסף, אז שיעקלו לו את המרצדס. החוקר המתחזה והמניוק, היה מאד מופתע מזה שלסמיר מסרי יש בכלל מרצדס.
תמיד אני צוחק מהסיפור על החמור של סמיר שקוראים לו מרצדס ואפילו לפעמים בנץ.
כֻּל כַּלְבּ בִּיגִ'י יוֹמוֹ או כל יום בא כלב פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן ב MySay
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה