אתמול היה אצלי רוקי בומבה והראה לי מטבע זהב. רוקי שאל אם זה זיוף. זו הייתה שאלה מוזרה כי היה ברור לכולנו שהמטבע אמיתי ביותר. אין מהמטבע הזה זיופים. בהמשך הבנתי שהמטבע הזה מקושר בקשר הדוק לחוויה בלתי נשכחת על וודקה, אספן מוזר ומה קורה לאנשים שתויים בחנות מטבעות במרכז תל אביב בחורף רגיל.
משקאות בצבע לבן מומלצים בחום וגם בקור. 100 גרם בהחלט עושה טוב
ברוסית אומרים שאין נשים לא יפות, יש פחות מידי וודקה
רוקי בומבה הכי חרוץ
זה היה ממש לא מזמן אבל בטוח שעברה לה שנה ויותר מבלי שהרגשנו ומי שנכח בסיפור הזה לא ישכחו לעולם. אני הייתי בחלקים היבשים של הארוע ונעדרתי משיאו, אבל שמעתי את רוקי מספר את שקרה בשפתו המתלהבת. לזה נוסיף את הדימיון הנהדר, ואז הסיפור מועצם והופך למשהו מיתולוגי וככה נולדות אגדות אורבניות נומיסמטיות , אבל הפעם הכל אמת לאמיתה.
רוקי בומבה שלנו בחור מאד חרוץ ושאפתן ,שרירי וחזק יותר מרוקי בלבואה האמיתי. השרירים שלו טבעיים, עבים וחזקים מעבודה פיזית על אמת ולא מניפוח של מכוני שמשון למיניהם. יש לו שאיפות נומיסמטיות בלתי נדלות. הוא אוהב מאד מטבעות וכנראה שאת הכסף שמאחוריהן יותר. אין סוחר או אספן שהוא לא מכיר. הוא תר את הארץ בחיפושיו הבלתי נלאים אחרי מטבעות.
נחום מרגוליס רמה גבוהה והאווז האפור מצרפת - Grey Goose
הכל התחיל מזה שנחום מרגוליס הביא לי לחנות בקבוק וודקה בשם המעניין "אווז אפור". לטענתו זו הוודקה הכי הכי רמה גבוהה ואפילו עולה יותר מכפול מסתם וודקה, ואנחנו חייבים לשתות ולראות שזה משהו משהו ועוד סופרלטיבים שאכן נכונים.
נחום יליד קייב אוקראינה , אספן נלהב ואוהב מותגי על ברמה גבוהה. נחום פיתח תיאוריית וודקה מאד מענינת על משמעותה של הוודקה בחיי ברית המועצות והקשר היהודי שמאחורי. יש לי סימפטיה משנים עברו לנחום מרגוליס שעלה לירושלים והיום חי באמריקה ומבקר פה לעיתים. חזרנו לוודקה גריי גוס שנחום הביא לנו כשי. וככה גם כתוב עליה בויקיפדיה בעברית.
"גריי גוס (Grey Goose) היא וודקה פרמיום צרפתית מהמובילות בעולם. היא מופקת משעורה המגיעה מאזור קוניאק (בו מיוצר גם משקה הקוניאק). המשקה מזוהה עם הבקבוק המיוחד שלו המכיל חלון בו נראים אגם ואווזי בר,כאשר מי האגם הם המשקה עצמו. על קידמת הבקבוק מצוירים חמישה אווזים שהם סמלה המסחרי של החברה. בשנת 2000 עברה החברה לידי בעלים אמריקאים. למרות זאת, דגל צרפת עדיין מתנוסס על הבקבוק."
מה המשותף לבקבוק יין עתיק ובול דואר נדיר?
אז הבקבוק המקורי והמיוחד נכנס לתא ההקפאה באמקור הענתיקה והטוב שבחנוק וחיכה להזדמנות הפתיחה החגיגית שאכן הגיעה במהרה. כל בקבוק סופו להיפתח. הזמן לא בהכרח מיטיב עם המשקאות האלכוהולים. יש אספנות של משקאות ובקבוקים ומכל הסוגים.
פעם שמעתי את מני פאר מסביר שבקבוק יין ישן אספני, דומה לבול דואר אספני. את היין לא פותחים ושותים וככה גם שומרים ואוספים את הבול המיוחד ולא מדביקים לשליחת מכתב. הסבר יפה ותודה למנחם באואר שפעם אסף קצת מטבעות ומבין בתחום האומנות ובכלל איש רעים מקסים.
"בשלושה דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו... ואף בשחקו"
אז הבוקר המיוחל הגיע ופתחנו את הגריי גוס בחגיגיות פרובינציאלית וטעמנו כאילו אנחנו מומחי וודקה ידועים. ואכן זה היה יופי לפחות כמו כל וודקה בחורף ואפילו קצת יותר ושמחנו. מעולם לא השתכרתי באופן טוב ואמיתי וגם הפעם רק כוסית וקצת נקניק וקצת לחם מענין, וזיתים ועוד דברים ליד שאולי שכחנו. תמיד כשקצת שותים וודקה אז נהיה שמח ואפילו נחמד. פתאום הכל נראה יפה יותר. אפילו הבנות זוהרות יותר למרות שלא הייתה אף לא אשה אחת בחנות. ברוסית אומרים שאין נשים לא יפות, יש פחות מידי וודקה. זה בהחלט משפט מאד מקורי שיש להתחשב בו רבות והוא מאד מצוטט.
באותו בוקר חורפי הייתי בחנות עם רוקי בומבה ועם אספן נוסף ששמו ישמר עלום במערכת משום שהוא גיבור הסיפור. יש גיבורים על וודקה? נקרא לו וודי מלשון וודקה וזה לא וודי אלן. וודי שלנו טיפוס מיוחד ומוזר במקביל. הוא לא נולד בישראל ולא גר במרכז הארץ. בינתיים זה הכל לגביו , אבל פה מתחיל העיקר, שהגיבור שלנו אוהב לשתות אבל ממש לא בטוח שיודע איך עושים זאת.
שני חתולים ושמנת אחת
הוא הרים איתנו כוסית תקנית של וודקה ועשה עם האגודל סימן שזה פשוט נהדר ומיד אחר כך עוד אחת למען היותו בטוח שלא עובדים עליו שזה סתם מים. הייתי מאד מבסוט מהכוסית שלי וזהו. צחקתי שמחתי והחיים באמת נראים אחרת. בדיוק גם קיבלתי טלפון המבטיח עיסקה כדאית וזריזה עם סוחר תכליתי. הבנתי שאני צריך לצאת מהחנוק להשלמת ההכנסה היומית. בקשתי מרוקי בומבה שיתפוס פיקוד בשטח השיפוט החנוקי עד שאני אחזור.
רוקי עם וודי נשארו להם לבדם בחנות. שני חתולים ושמנת אחת. אני כבר מחוץ לחנוק במונית לפגישה הזריזה. רוקי שתיין ממש קטן. יותר מחצי כוסית הוא לא מסוגל ואפילו לא יכול. וודי זה סיפור אחר. כמה אחר? את זה למדתי יותר מאוחר, ועוד איזה אחר. אפילו הוא לא הכיר את עצמו ואת יכולותיו ... ואולי דווקא כן...
רוקי בומבה מבקש בבקשה
רוקי מצלצל אלי כאשר אני כבר בסוף הפגישה שלי. עוד חצי שעה אני חוזר ורוקי לוחש לטלפון שקרה משהו מיוחד ושאני אבוא מייד. הוא לא נשמע לחוץ אבל בכל זאת מבקש שאבוא דחוף ואפילו מהר. וודי ממש מוזר והוא לא יכול להסביר מה קורה כי הוא מחזיק את וודי ביד ולוחש לי לבוא כבר בבקשה. בחיים לא הכרתי את המילה בבקשה באוצר המילים של רוקי. הבנתי שצריך להזדרז. מה קרה, מדוע ולמה ממש לא שיערתי.
הבעיה עם וודקה היא לא בשתיה אלא בעמידה ובהליכה
הגעתי לחנות וראיתי שרוקי מחזיק את וודי בעדינות על הכיסא. העיניים של וודי היו שפוכות והוא היה מטושטש לגמרי. הוא מילמל כמה מילים בכל מיני שפות. לא הבנתי כלום. הוא לא יכול היה לעמוד על הרגליים ולכן ישב על הכיסא והראש על הדלפק. אז גם שמתי לב שבקבוק האווז האפור כמעט וחוסל. זהו הבנתי. בקבוק שלם כמעט נכנס לבטן של וודי. בסך הכל הנוזל שבבקבוק שינה מקום. רוקי מתחיל לספר לי את שארע ואנחנו מתחילים לצחוק. הריח בחנות ממש כמו בפאב שלא הכרנו בסיביר.
רוקי מספר בשפתו המיוחדת תוך כדי זה שעיניו ממצמצות ללא שליטה וגם יש לו שין שורקת בקטנה ומהצד של הלשון. תנועות הידים שלו מעצימות את הסיפור. השפה התכליתית ואוצר המילים הלא גדול, עושים את הסיפור לפשוט ונהדר לטעמי. הוא גם צוחק תוך כדי מבוכה ומדי פעם מוסיף את המילה שיואו יואו כמילת פליאה שבעצם אומרת שהוא בקושי מאמין למה שהוא מספר. אבל רבותי הכל אמת, והוא ראה זאת ממש במו עיניו ואפילו היום בבוקר פה בחנות.
"וודי שתה את כל הוודקה. כוסית אחרי כוסית. הוא לא הפסיק. בחיים לא ראיתי ככה אנשים שותים. כאילו זה מים והוא צמא במדבר. הוא גם לא אכל כלום. ככה שתה ושתה עד שלא נשאר כלום חוץ מכמה טיפות שלא רוצות ולא יכולות לעזוב את הבקבוק. שיואו איזה משוגע זה, ככה לשתות. מה יש לו שם בבטן. איך אפשר ככה לשתות... שיואו יואו...
ואז הוא קם והתחיל למלא את הכיסים שלו עם מטבעות מהחלון ראווה ומדליות כאלה גדולות. והכל זה מטבעות זבל שלא שוות כלום, כאלה לפי קילו והכל נשפך לו מהכיסים והוא מרים ומוסיף ועוד לוקח וכל הבגדים שלו מלאים במטבעות ושטויות והוא אומר לי שהוא עייף והולך הביתה.
הוא התנדנד כולו והמטבעות נופלות לו והוא יוצא מהחנות החוצה ומנסה לעבור את הכביש ומכוניות ואוטובוסים נעצרים וכמעט דורסים אותו. אז ראיתי שעוד מעט ואולי יהיה אסון . כמו שוודי הולך , מישהו ידרוס אותו ואז יש וודי מת. אז ייצאתי החוצה ותפסתי אותו ביד ולקחתי אותו חזרה לחנות. הוא כבר בקושי הלך ודיבר שטויות. נכנסנו לחנות והוא כמו שק תפוחי אדמה נשפך על הריצפה. יואו יואו איזה משוגע העולם הזה"
מישהו יבוא כבר לאסוף את החבילה
שמעתי את רוקי ותפס אותי כזה צחוק בלתי נשלט. הדימיון עושה עבודה נהדרת. יש קטעים אמיתיים ללא עריכה ובינתיים אין פצועים ונפגעים , אבל מה עושים עכשיו עם וודי שבעצם הראש שלו על הכורסא ידים לצדדים ואין עם מי לדבר. ראיתי שהוא נושם וחי , אבל לך תדע מה צפוי ומה עלול להתפתח. לצלצל למד"א, למשפחה שלו, למי, ומה להגיד?
בסוף אחרי כמה שעות התקשרנו למשפחה. התברר שהם ממש לא מאד מופתעים. היה להם אולי מוזר שאנחנו מופתעים. נראה שעבורם זו לא הפעם הראשונה. הם הבטיחו ואמרו שמישהו יגיע ויאסוף את החבילה בהמשך, ובינתיים שנשמור על המציאה ושלא ניתן לו יותר לשתות. רק קפה ומים בבקשה ובשום אופן לא וודקה ולא משנה הסוג וארץ המוצא...
"ברור" אמרתי להם , "הוודקה כבר נגמרה. אין יותר אפילו לא טיפה. נחום רמה גבוהה הביא רק אווז אפור אחד והוא כולו בבטן של וודי".
מהצד השני שמעתי קולות לא ברורים של חצי צחוק חצי מבוכה. הצלחתי להבין שהם לא בדיוק מבינים איך אפשר להשתכר מאווז אפור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה