האמת שאני ממש לא יודע למה אני מספר את הסיפור הבא אבל זוהי עוד דוגמא לאיך מקרה פשוט ואולי אקראי וסתמי, הופך למשהו עם הרבה מידע ויותר מזה. לעיתים אני מוצא בעבודתי עניין אבל לרוב אני ממש נרדם.
זה היה כמדומני בתחילת החודש ואפילו ביום שישי כשהגיע אלי לחנות המטבעות ברחוב בן יהודה 18 א , בחור נחמד עם קופסת נעלים כמדומני ובה מספר מעטפות וגלויות. הבחור הזה היה בערך בגיל של הבן שלי ואולי קצת יותר ואולי טיפה פחות. בחור רזה, די גבוה, נאה ובעל נימוסים טובים. יש אנשים שמהרגע הראשון אתה יודע שהם בסדר. ככה לפחות לדעתי. הם מבקשים/שואלים בצורה שמיד ניכר שהם בעלי נימוסים טובים וכוונתי היא שהם פונים מתוך כוונה לדעת ולהבין מה יש להם באמצעותי. אפשר גם להגיד שיש להם עדינות ודיבור רגוע להבדיל מכאלה אחרים שברור להם שאתה על תקן של חייב ורצוי שלא נזכירם היום. בקיצור הבחור רוצה לדעת מה הוא אוחז בידו. הוא עשה סיבוב חנויות קצר וכעת הוא פה. זה קורה לי די הרבה בעבודתי.
בהמשך כשקצת קראתי על לנר הסבא והתמונה המצורפת נדמה לי שמצאתי דימיון ביניהם או ששוב אני מדמיין בהקיציס.
מציצנות ברשות ובסמכות
הקופסא הקטנה שהחזיק הבחור הכילה כמה עשרות מעטפות דואר וגלויות שונות שנשלחו עם כיתובים שונים וממקומות שונים. תמיד דברים שכאלה גורמים לי לעלעל בהם בסוג של חטטנות וחיפוש סתמי של מי שלח מה ולמי. אפשר לקרוא לזה מציצנות אבל ברשות ובסמכות כי הרי הבחור הזה מבקש ממני עזרה על מה שיש לו. נדמה לי שלהרבה אנשים היה ויש קופסאות שונות ובהן כל מיני דברים אישיים כמו מכתבים, גלויות, תמונות ועוד סיפורים. מתי לאחרונה קיבלתם מכתב אמיתי עם בול? אני לא מתכוון לחשבון לתשלום כי אם סתם מכתב אהבה או סיפור על חוויות טיול ומסע לאיי הבתולה למשל?
אז אני ככה מרפרף לי בין המעטפות והגלויות שהיו איך לומר, די לא מיוחדים לפחות עבורי ואני נתקל בכמה מעטפות שהכיתוב עליהן מציין את השם דן לנר. זה עשה לי משהו, כי זכרתי את השם הזה כחלק מהזיכרון שלי על מלחמת יום כיפור שדן לנר היה שם בדרגה בכירה מאד. נזכרתי שאפילו פעם הגעתי לרחוב אלוף דן לנר בדרום תל אביב בסביבה של כמה רחובות עם שמות אלופים בצה"ל, שמעון אבידן ומשה בריל. שאלתי את הבחור אם יש קשר לאותו לנר והבחור אמר לי שהוא נכדו.
הנגב ואפילו הגמל על מעטפה ואפילו עם שובל ואפילו לא מזוייף
בהמשך ראיתי בקופסא מעטפה שמיד משכה את תשומת ליבי. המעטפה הייתה במצב לא טוב. מעטפה חלודה, קרועה קצת ובכל זאת פריט מיוחד ביותר. זו הייתה מעטפת היום הראשון של בול הנגב עם הגמל המפורסם. המיוחד בפריט שלנו שזו מעטפה עם שובל שנשלחה בדואר רשום מאילת. פריט חריג כי אז הדואר עשה רק מעטפות ללא שובל. מעטפה עם שובל נעשתה באופן פרטי וכמו שאומרים אפילו נגד ההגיון הבריא. לעיתים הדבר הלא רגיל מתברר כמיוחד ונדיר. מעטפה ללא שובל של בול הנגב שווה כמחירה של מנת פלאפל בתל אביב. בבני ברק זה הרבה פחות. מעטפת נגב מקורית עם שובל זה סרט אחר ואולי ניתן לקנות את הדוכן עצמו.
ועוד קצת על מעטפות היום הראשון ואפילו מהויקפדיה וזה ממש בסדר
בקשתי את רשותו של הבחור לצלם את הפריט ואמרתי לו שהמעטפה הזו היא פריט טוב אבל המצב שלה לא משהו אבל זה מה יש. תמיד רובנו נוהגים לראות את הפגמים ואת מה שאולי היה רצוי וכדאי שיהיה. זכרתי שמעטפות נגב מקוריות יש מתי מעט ונער יספרם. ידוע שיש זיופים למעטפה שכזו בשל ערכה הרב ופעם אפילו קראתי משהו מקצועי שכתב יעקב צחור הבולאי בנושא הזה.
ארזנו בנפרד את המעטפה המיוחסת במארז שקוף שלא תתבלה יותר, והפנתי את הנכד של לנר לצביקה אלוני. אלוני הוא מבין בתחום וגם אוצר בולאות במוזיאון ארץ ישראל להמשך ברור וטיפול וככה למדתי עוד משהו על בול הנגב והמעטפות הבודדות שנעשו עם שובל וגם משהו על דן לנר. תמיד ידעתי שעץ טוב נותן פרות טובים.
אלוף וג'נטלמן
אתר גניאולוגיה - דן לרנר
דן לנר באתר הפלמ"ח
אז עניין לנר בכל זאת נשאר לי בראש ואחרי שיחה קצרה עם יעקב צחור שהבטיח שבהמשך יעביר לי את המידע הנכון לגבי סיפור המעטפות של הנגב והגמל באילת ובכלל. בינתיים החלטתי שרצוי שאבקר ברחוב האלוף דן לנר הצמוד לכפר שלם ואם תסתכלו במפה רגילה של נייר תראו שכתוב נווה אליעזר. האם זה אליעזר קפלן? אני לא יודע. הכי טוב זה לצאת לשטח כי ככה רואים את הדברים על חי. אני ממליץ גם לביבי ושות' לצאת לסיורים עצמאיים ולעיתים בתחפושת כמו מנהיגים אחרים בעולם ואולי ילמדו משהו.
הכי חשוב שמנהיגנו ירדו לעם ומכל הבחינות. ככה רואים הרבה דברים החל מחתול שהלך לאיבוד, אי תנועה עם מבנים מפעם היוצרים מצב חריג ביותר ובכלל את החיים באמת ובגובה העיניים.
אז אם אין לכם מיכשור לוויני אז תסעו ברחוב מח"ל ובמספר 51 תעצרו כי יש מפרץ חניה ובלי כחול לבן בכלל כלומר ממש חינם וכבר הרווחנו. אז תראו שרחוב שמעון אבידן "גבעתי" צמוד ונושק לדן לנר שהוא רחוב די קטן ונטול רכבים בכלל. מצד אחד בתים גבוהים 6 במספר ובצד האי זוגי כמעט כפול. בבתים הקטנים יש עוד את שם (מספר) הרחוב הקודם 4234. בדרך הרחוב הזה פוגש את רחוב יעקב בן סירה מהנדס העיר ואבי העיר הלבנה. בהמשך יפגוש דן לנר את הרה"ג יוסף צוברי זצ"ל ודי. עקבתי אחרי הכיתוב בשלטים ואהבתי את הכתוב בעברית וגם את הכיתוב בערבית שהשאיר את המלל אלוף בשפת המקור כי ככה הכי עדיף מבחינת ההרתעה. באנגלית אין צורך כי דוברי האנגלית תמיד לצידנו. והנה שוב ההוכחה שאנו חייבים רשות שילוט ארצית עם הרבה פקידים וגובים נהדרים בדיוק כמו שלימור ליבנת הכריזה בכנות. אם חשבתם שזה פשוט להכיל בשלט קטן את הרצונות של כולם אז טעות בידכם. זו משימה כמעט בלתי אפשרית ובסופו של יום תמיד יהיו קטעים וטענות.
זה היה כמדומני בתחילת החודש ואפילו ביום שישי כשהגיע אלי לחנות המטבעות ברחוב בן יהודה 18 א , בחור נחמד עם קופסת נעלים כמדומני ובה מספר מעטפות וגלויות. הבחור הזה היה בערך בגיל של הבן שלי ואולי קצת יותר ואולי טיפה פחות. בחור רזה, די גבוה, נאה ובעל נימוסים טובים. יש אנשים שמהרגע הראשון אתה יודע שהם בסדר. ככה לפחות לדעתי. הם מבקשים/שואלים בצורה שמיד ניכר שהם בעלי נימוסים טובים וכוונתי היא שהם פונים מתוך כוונה לדעת ולהבין מה יש להם באמצעותי. אפשר גם להגיד שיש להם עדינות ודיבור רגוע להבדיל מכאלה אחרים שברור להם שאתה על תקן של חייב ורצוי שלא נזכירם היום. בקיצור הבחור רוצה לדעת מה הוא אוחז בידו. הוא עשה סיבוב חנויות קצר וכעת הוא פה. זה קורה לי די הרבה בעבודתי.
בהמשך כשקצת קראתי על לנר הסבא והתמונה המצורפת נדמה לי שמצאתי דימיון ביניהם או ששוב אני מדמיין בהקיציס.
בול הנגב עם הגמל המפורסם ועם השובל המלא על מעטפת היום הראשון עם מספור הרשום.
מציצנות ברשות ובסמכות
הקופסא הקטנה שהחזיק הבחור הכילה כמה עשרות מעטפות דואר וגלויות שונות שנשלחו עם כיתובים שונים וממקומות שונים. תמיד דברים שכאלה גורמים לי לעלעל בהם בסוג של חטטנות וחיפוש סתמי של מי שלח מה ולמי. אפשר לקרוא לזה מציצנות אבל ברשות ובסמכות כי הרי הבחור הזה מבקש ממני עזרה על מה שיש לו. נדמה לי שלהרבה אנשים היה ויש קופסאות שונות ובהן כל מיני דברים אישיים כמו מכתבים, גלויות, תמונות ועוד סיפורים. מתי לאחרונה קיבלתם מכתב אמיתי עם בול? אני לא מתכוון לחשבון לתשלום כי אם סתם מכתב אהבה או סיפור על חוויות טיול ומסע לאיי הבתולה למשל?
אז אני ככה מרפרף לי בין המעטפות והגלויות שהיו איך לומר, די לא מיוחדים לפחות עבורי ואני נתקל בכמה מעטפות שהכיתוב עליהן מציין את השם דן לנר. זה עשה לי משהו, כי זכרתי את השם הזה כחלק מהזיכרון שלי על מלחמת יום כיפור שדן לנר היה שם בדרגה בכירה מאד. נזכרתי שאפילו פעם הגעתי לרחוב אלוף דן לנר בדרום תל אביב בסביבה של כמה רחובות עם שמות אלופים בצה"ל, שמעון אבידן ומשה בריל. שאלתי את הבחור אם יש קשר לאותו לנר והבחור אמר לי שהוא נכדו.
דן לנר, כמפקד הגדוד הראשון של חטיבת יפתח במהלך מבצע דני
הנגב ואפילו הגמל על מעטפה ואפילו עם שובל ואפילו לא מזוייף
בהמשך ראיתי בקופסא מעטפה שמיד משכה את תשומת ליבי. המעטפה הייתה במצב לא טוב. מעטפה חלודה, קרועה קצת ובכל זאת פריט מיוחד ביותר. זו הייתה מעטפת היום הראשון של בול הנגב עם הגמל המפורסם. המיוחד בפריט שלנו שזו מעטפה עם שובל שנשלחה בדואר רשום מאילת. פריט חריג כי אז הדואר עשה רק מעטפות ללא שובל. מעטפה עם שובל נעשתה באופן פרטי וכמו שאומרים אפילו נגד ההגיון הבריא. לעיתים הדבר הלא רגיל מתברר כמיוחד ונדיר. מעטפה ללא שובל של בול הנגב שווה כמחירה של מנת פלאפל בתל אביב. בבני ברק זה הרבה פחות. מעטפת נגב מקורית עם שובל זה סרט אחר ואולי ניתן לקנות את הדוכן עצמו.
ועוד קצת על מעטפות היום הראשון ואפילו מהויקפדיה וזה ממש בסדר
ארזנו בנפרד את המעטפה המיוחסת במארז שקוף שלא תתבלה יותר, והפנתי את הנכד של לנר לצביקה אלוני. אלוני הוא מבין בתחום וגם אוצר בולאות במוזיאון ארץ ישראל להמשך ברור וטיפול וככה למדתי עוד משהו על בול הנגב והמעטפות הבודדות שנעשו עם שובל וגם משהו על דן לנר. תמיד ידעתי שעץ טוב נותן פרות טובים.
אלוף וג'נטלמן
אתר גניאולוגיה - דן לרנר
דן לנר באתר הפלמ"ח
אז עניין לנר בכל זאת נשאר לי בראש ואחרי שיחה קצרה עם יעקב צחור שהבטיח שבהמשך יעביר לי את המידע הנכון לגבי סיפור המעטפות של הנגב והגמל באילת ובכלל. בינתיים החלטתי שרצוי שאבקר ברחוב האלוף דן לנר הצמוד לכפר שלם ואם תסתכלו במפה רגילה של נייר תראו שכתוב נווה אליעזר. האם זה אליעזר קפלן? אני לא יודע. הכי טוב זה לצאת לשטח כי ככה רואים את הדברים על חי. אני ממליץ גם לביבי ושות' לצאת לסיורים עצמאיים ולעיתים בתחפושת כמו מנהיגים אחרים בעולם ואולי ילמדו משהו.
הכי חשוב שמנהיגנו ירדו לעם ומכל הבחינות. ככה רואים הרבה דברים החל מחתול שהלך לאיבוד, אי תנועה עם מבנים מפעם היוצרים מצב חריג ביותר ובכלל את החיים באמת ובגובה העיניים.
אז אם אין לכם מיכשור לוויני אז תסעו ברחוב מח"ל ובמספר 51 תעצרו כי יש מפרץ חניה ובלי כחול לבן בכלל כלומר ממש חינם וכבר הרווחנו. אז תראו שרחוב שמעון אבידן "גבעתי" צמוד ונושק לדן לנר שהוא רחוב די קטן ונטול רכבים בכלל. מצד אחד בתים גבוהים 6 במספר ובצד האי זוגי כמעט כפול. בבתים הקטנים יש עוד את שם (מספר) הרחוב הקודם 4234. בדרך הרחוב הזה פוגש את רחוב יעקב בן סירה מהנדס העיר ואבי העיר הלבנה. בהמשך יפגוש דן לנר את הרה"ג יוסף צוברי זצ"ל ודי. עקבתי אחרי הכיתוב בשלטים ואהבתי את הכתוב בעברית וגם את הכיתוב בערבית שהשאיר את המלל אלוף בשפת המקור כי ככה הכי עדיף מבחינת ההרתעה. באנגלית אין צורך כי דוברי האנגלית תמיד לצידנו. והנה שוב ההוכחה שאנו חייבים רשות שילוט ארצית עם הרבה פקידים וגובים נהדרים בדיוק כמו שלימור ליבנת הכריזה בכנות. אם חשבתם שזה פשוט להכיל בשלט קטן את הרצונות של כולם אז טעות בידכם. זו משימה כמעט בלתי אפשרית ובסופו של יום תמיד יהיו קטעים וטענות.
י]פה כתבת. איש נהדר היה לנר. ובנו רמי מיוחד גם הוא.
השבמחק