תמיד כשאני מביט על הטווס שלנו בבית אני חש בושה וכלימה ורק כלפי עצמי. זהו טווס ממתכת ממש כמו זה שבתמונה ויש מצב שזה אחיו התאום. אצלנו בבית הוא פונה כשראשו לצד ימין.
מעולם לא שיערתי שטווס יכול לנזוף בבני אדם במיוחד כשהוא עשוי מחומר מוצק ומתכתי ולא בעל חיים עם נשמה ואופי. ידעתי שטווסים יודעים לצרוח צווחות מקפיאות דם וזה על אמת. מי שלא שמע לא יאמין. טווס הוא עוף כשר אבל לא בטוח שאתם מכירים מישהו שאכל דבר כזה. לאחרונה ראיתי בקיבוץ ברעם טווס לבן-לבקן ויש שם אפילו שנים כאלה. האמת לא משהו והקיפודים הלבקנים שם יותר מדליקים.
יש הרבה טווסים על מטבעות עתיקים ומודרנים ואפילו ברצפות מוזאיקה עתיקות וממש לאחרונה עשו מדליה ישראלית נחמדה בנושא הטווס מבית שאן ולדעתי אין לזה שום קשר לסיפור הנפלא של מאיר שלו והטווס של דוד לוי .
הטווס שאצלנו בבית נקנה בכסף ואפילו במבצע. נתבקשתי לקנות את הטווס הזה כי זה היה חשוב למישהו הזה. היו לו סיבות משלו ובבקשה בואו לא נרחיב. מתברר שיש לעיתים מצב שאתה עושה טובה למישהו אחד ומישהו אחר יוצא נפסד וזה לא אני. נשמע מוזר אבל זו התוצאה ולא תמיד ניתן להסביר כי לא כל כביסה ראויה לכביסה פומבית ובכל זאת אולי ניתן גם לכפר על כך. אני בטוח שאתם לא בדיוק מבינים את הסיפור שלי במדויק כי לא תמיד אני רוצה להסביר ולפרט הכל מכל ומסיבות שונות, אבל תדעו שיש לכולנו דברים היכולים לאותת לנו על דברים שאנחנו ממש לא גאים בעצמנו. כדאי שלכולנו יהיה משהו שיזכיר לנו שאנחנו לא מלאכים אפילו אם אנחנו עפים על עצמנו ממש כמו טווסים אבל בלי כנפים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה