תמיד ידעתי שאנגלית שפה חשובה מאד. בעצם הכי חשובה אפילו אם יום אחד תיהיה סתם סוחר מטבעות ושטרות כי דולרים מוכרים בכל העולם ואפילו כתוב שם בפרוש שאנחנו מאמינים באלוקים וכל השאר משלמים מזומן ובאנגלית הפרשנות הרבה יותר מוצלחת ל - .in god we trust
שלמה אוחיון אחי הבכור ששומע המון שפות, היה תמיד אומר לגבי יאיר נחמני והאנגלית המתוחכמת שלו "אלוהים שלי, רק תן לי את האנגלית שלו ואכבוש את העולם" ולמרות הכל מבחינתי שלמה והצרפתית שלו, יותר עדיף מיאיר והאנגלית שלו, ואני בכלל לא מת על צרפתית למרות שאני יודע שלושה משפטים שלמים אחרי שנתיים של לימוד בבית הספר היסודי שלי עם המורה היפה פנינה מן ז"ל.
מי שלא יודע אנגלית בכלל, בעולם המודרני משול למת, ויש כאלה המונים ואולי הכי טוב להם בעולם הזה, כי הבשורות הכי רעות מתחילות באנגלית ובהמשך מתורגמות לשאר השפות. באיזה שפה בישרו לראשונה על רצח קנדי? ומה לגבי רבין? האם ברוטוס ידע לאטינית? מה לגבי מוניקה וביל והמשפט האלמותי החייב להיות מלומד כחלק משיעורי האנגלית כמו גם שיעורי החינוך המיני
I did not have sexual relations with that woman
איך אומרים מציצה באנגלית ממש לא נמוכה? אורה לי בחג האורים.
האם יש משהו בזה שמרוקאים אינם שולטים באנגלית? איך תסבירו את נושא דוד לוי, פרץ עמיר ולמה גרומיקו שר החוץ הרוסי בחר שלא לדבר אנגלית?
מה לגבי דוד בן גוריון ושגרירי המתכת שלו בדמות אותן פיסות מתכת הקרויות מדליונים? האם האנגלית של אובמה השחור, מספיק מצוחצחת?
ציפורה בנאי ולא משוק מחנה יהודה
המורה הראשונה שלי לאנגלית ב- elementary school שזה ממש לא basic school, כלומר בבית הספר היסודי לדוגמא ע"ש הנריטה סאלד וקראו לה ציפורה בנאי והיא אכן הייתה חלק ממשפחת בנאי, אבל נדמה לי שרק חלק מהזמן. במקור היא באה מעבר לים כי היה לה כזה מבטא שבכלל לא קשור לשוק מחנה יהודה ולאוכל של עזורה ורחמו. נדמה לי שהייתה אשתו של אלברט פירות ולא 4 ever.
אני זוכר אותה נעה על הציר דיזינגוף שדרות נורדאו, בן יהודה עם תסרוקת ממש כמו בתמונת המחזור ואפילו טיפונת אדמומיות בלחיים. היה לה מזג מורתי בסדר עם נטיה לאיבוד שליטה זמני, אבל נדמה לי שהתעשתה די מהר. אז בכלל היו תלמידים די בסדר ואפילו הרוב הדומם היה סביר ובלי ריטאלין בכלל ותמיד היו מופרעים ומזל שהים היה מאד קרוב וגן העצמאות יותר. היא אפילו הייתה בהריון בתקופתנו, ואני לא זוכר כלום וחצי דבר משיעוריה, ומזל שבספר הזכרונות שלי כתבה לי ככה
Dear Koby i wish you a lot of success and happiness in all that you will do. Tsipora Banai צפורה בנאי JUNE 1973
תיכון עירוני ה' עם few English teachers
בתיכון עירוני ה' שבסוף רחוב בן יהודה שטראסה, היו לנו שלושה מורים לאנגלית. סביר להניח שהיו שם עוד, אבל אותי לימדו 3 וכנראה שכבר אז הבין המנהל ד"ר לנדא שאנגלית היא הלינגואה פרנקה ויש לפרוס בפני התלמידים מורים שונים וממקומות מרוחקים ואחרים, וככה נפנים שבאוקספורד, קיימברידג' ואפילו ניו ג'רסי מדברים ושומעים אנגלית קצת אחרת וככה יהיו לנו פיגמליון תוצרת עירוני ה'. אגב מי יודע איפה האנגלית יותר חזקה אוקספורד או קיימברידג'? אני התחברתי יותר לאוקספורד גם בגלל המילון וגם בגלל הכורסא בשם הזה שיש לנו בבית. האם יש כורסא בשם קיימברידג'?
תרגום לאנגלית של קטלוג מטבעות ואיך כותבים יעקב?
מיהו דובר האנגלית הכי טוב שהכרתם? האם אבא אבן הוא מועמד מוביל? מה לגבי השגריר באו"ם יוסף תקוע? איפה ביבי בכל הסיפור הזה. איך נאוה ברק משתלבת באנגלית של אהוד? האם תחביר בשפה זרה מעיד על אינטיליגנציה? האם יש חלק במוח האחראי לשפות? אני שואל את כל השאלות האלה לא ככה סתם out of the כחול שמיים, אלא משום שהדברים הללו צצו לי במהלך חיי כשאלות ממש מרכזיות ודרמטיות בתחום האנגלית.
חוויה נוספת הקשורה לתחום התרגום לאנגלית, ארעה לי אי בשנות התשעים, כשהחברה הממשלתית רצתה לתרגם את הקטלוג השלישי שזה עתה ראה אור. ישראל צדקה השומרוני הטוב, ביקש ממני המלצה למתרגם טוב וראוי, כי ככה נוהגים בחברות מסודרות ובטח בחברות ממשלתיות.
אני המלצתי על חבר שלי מהצבא בשם רמי האן, הידוע בשלל התארים האיזוטריים שהוא מחזיק, בנוסף להיותו מתרגם רציני וקפדן. רמי האן הוא גם אלוף ישראל והסביבה בסידור מזוודות, ואם לא ראיתם את ארון הבגדים שלו, סימן שלא ראיתם דבר. תחתונים וגרביים מגוהצים ומסודרים למסדר המפקד לפי צבע ורמת השימוש. האמת שאנשים מאד מסודרים קצת מפחידים אותי. מי זוכר את דניס הנובר מהישרדות וקרב מגע מהרצליה והדיספלין שלו?
חזרנו למבחן התרגום כשהבוחן הראשי היה עוזי נרקיס שביקש דוגמית בכתב מכל אחד. האלוף בדימוס נרקיס שהיה יו"ר החברה למדליות העדיף את רמי האן אבל רמי לא היה מוכן להתחייב ללוח זמנים כה צפוף, וככה יש לנו את התרגום של Alan Paris וגם השמות הבאים מוזכרים ממש בסדר הבא. Editor; Israel Sedaka Text; Efi Schaik 8 Colored pages;Anat Refua בנוסף היה בעמוד 5 הקדמה של שלום פרי המנכ"ל שמצא לנכון להודות לשני אנשים מוזרים במעט.
Additional thanks to Mr. Daniel Rogovski and Mr. Yaakov Liderman who provided assistance in gathering the material herein.
ואני מאד שמח לראות איך כותבים את שמי אחרים, כי אצלי זה מאד משתנה וכנראה שגם זווית ההשתנה משפיעה על כל דבר.
דוד גרבלסקי Engish teacher
נדמה לי שגרבלסקי דוד היה המורה הראשון שלנו בתיכון עירוני ה'. קשה לשכוח אותו, ורבים רבים היו מתלמידיו לאורך השנים. כמדומני שאנחנו היינו בשלהי הקריירה שלו כמורה מאד ותיק שהחל ללמד עוד בתיכון הראשון ברחוב מזא"ה פינת למה. תמיד ציין את הקשר הגורדי עם ד"ר לנדא ונדמה לי שגרו במקום קרוב אחד לשני. אני זוכר אותו הולך הבייתה עם כובע יחסית משונה, ומשקפי שמש וזה היה לי נראה כאילו הוא מסתיר את זהותו בעיקר מפני דוד גרבלסקי עצמו. תמיד כתב על הלוח בכתב מאד ברור ונאה, אות אות ממש ב capital letters ומעולם לא חיבר אותיות. כמו איש צינקוגרפיה מפעם. מרוב שכתב על הלוח עם הפנים לירוק ועם הגב לכיתה ולתלמידים, היה בטוח שאנחנו התלמידים מדברים עליו מאחורי הגב, ולכן גם היה ממלמל לסביבה הרבה דברים ממש לא ברורים. אני כמעט בטוח שמילמולים לעצמך הם דרך נפלאה לאיבחון, ובשנים האחרונות זה קורה לי גם. היה לו אקצנט אמריקקי יהודי ואין לי את שם האזור בניו יורק ואולי זו שוב שטות שלי שהנייר הוירטואלי סובל שוב. מי זוכר באיזה יד כתב דוד גרבלסקי? מי זוכר את החוברות והמיני ספרים שחיבר?
אופנה , חישור וסתם fashion
דוד גרבלסקי נטה למצבי רוח משתנים, ולעיתים ראה בך גיבור האנושות הראוי לפרס ונשיקה ולעיתים כמישהו הרודף אחריו עם litus ואני יודע שאת המילה הזו כנראה שאיש מכם לא מכיר, אבל האחים גוגל כבר יעזרו לכם וככה נגיע גם לנומיסמטיקה, שבה עולם המושגים מעניין כמעט כמו נושא האופנה. את השיעור על האופנה, האופניים והחישור לא אשכח לעולם, כי הייתי זה שגילה לו שאופנה משתנה וחוזרת כמו גלגל אופן המסתובב חזור וסבוב, והנה מה שהיה אתמול ושלשום והופ הוא פה היום ומחר. כשגיליתי לו שחישור זה ממש החלק הזה בגלגל האופניים, שאנחנו קראנו שפיצים ואחרים סיחים, או אז יצא מגידרו ולטובה והיה בטוח שה liderman הזה ממש קרוב של webster מהמילון, ואני בכלל מעדיף את אוקספורד. רציתי להסביר לו שאת הידע הלשוני שלי בתחום האופניים, אני חייב לצבי (בן דב?) השכן שלנו מרחוב עמוס 5. פעם הייתה לו חנות אופניים בשכונת נורדיה, וכשהחל סיפור הסנטר עם פילץ ופלאטו המתוק , עבר מקום עם חנות האופניים מול בית הכנסת הגדול בדיזינגוף 312. מתקן האופניים צבי ורעייתו חנה עם תיסרוקת הבננה של אורה נמיר, היו דמויות מופלאות מילדותי ואני בטוח שהייתה להם עברית משובחת.
המורה מרים שכטר שהיא בעצם עליזה שכטר (ותודה לעפר גרין) היתה המורה הבאה שלנו. תמיד הייתה מקפידה בלבושה. תמיד גם עם ליפסטיק אדום והאמת די מגרה, רק תלוי את מי. בגדים מאד תואמים ומעט הדוקים, מה שהצריך הליכה מדודה, צמודה וגם עם מגפי עור מוגבהות משהו. בבחינה בעל פה חששתי מארקציה בלתי נשלטת. תיסרוקת ממש קבועה ונראה לי שבשיעורים שלה חשבתי על דברים אחרים, כי אני ממש לא זוכר משהו ראוי ואמיתי.
אני זוכר שממש נפעמתי מהמילה אוננות באנגלית והקשר שלה לספר מה מעיק על פורטנוי ואת זה למדתי באופן אישי מספר שהיה בבית. האם אז חל איסור גורף במשרד החינוך על לימוד המילים הבאות masturbation, erection, friction ?
במבחן הבגרות בעל פה תיכננתי משהו בראש אותו יזמתי מבעוד מועד. אין לי מושג מה קרה שם אבל השיחה איתה הלכה לכיוון לא צפוי והגענו לשיחה על הכבישים בתל אביב ואיך חורים ומהמורות בכביש יכולים להזיק לבולמי הזעזועים ברכב. מזל שידעתי איך אומרים בולם זעזועים ואבא שלי, לימד אותי איך בודקים את אותו shock absorber העושה את עבודתו נאמנה, תוך כדי הישענות על הרכב, עם משקל הגוף והיכולת של הבלם להעלות את הרכב חזרה באופן ראוי.
המורה שכטר התעקשה לדעת איפה ממוקם בדיוק אותו החור או הבור הזה שעליו התלוננתי במבחן שבעל פה, ואני שוב נפלתי לבור שלי עצמי. אם כבר מדברים על רכב וחלקי חילוף, אז אני זוכר שפעם התלמידים של הכיתה הריאלית כמדומני, פשוט העבירו לה את הרכב בנסיבות משונות ותדעו שאני לא הייתי קשור לזה בכלל בכלל ואני נשבע (ואסור להישבע אפילו לא על האמת) למרות שגם אני יודע איך מזיזים רכבים בעזרת עוד אנשים, ובהמשך הרכב עובר למוסך ולא מבינים איך המרכב בורח מהשילדה, וגם שסי זו מילה נהדרת ואין בחורה ללא שסי.
דויטש מורה לאנגלית ולא לגרמנית וגם שחקן עם משקפים
דויטש היה מורה לאנגלית עם משקפיים ושפם. התיסרוקת שלו הייתה מאד מסודרת, כי שיער חלק עם בלורית הולך נהדר תמיד. הייתה לו נטיה לבגדים בצבע חום אפור, ואולי גם קצת ירוק וקשה לי לראות מורה אז עם משהו סגול פוקסיה או צהוב עולה.
דויטש היה המורה הכי אנושי לדעתי, מההיבט שנהג לדבר לעיתים על דברים משפחתיים אישיים. הוא תמיד חילק מחמאות לבנות המין היפה ואני זוכר שאמר שאין בנות צעירות שאינן יפות ומקסימות. לדעתי הוא צודק בהחלט וללא ספק. דויטש היה תיאטרלי בהתנהלותו בכיתה, והקטע הזה היה טבוע בו על אמת כמו אותו סיבוב במקום ופניה חדה של 180 מעלות ויותר מזה, מבלי להוציא וינקר וללא שום התרעה מוקדמת. אני לא זוכר אותו כועס על אמת, וגם כשעשה זאת בקול עולה וחזק זה היה סוג של הצגה מבויימת עם תנועות תזיזיות וחדות, ואולי זה משהו בכלל גופני ולא נשלט במלואו, משהו בסגנון של מריו ליביו אבל בדרגה נמוכה יותר.
כולנו היינו בניו כולל נעמי וגם על כלבים וחתולים שיורדים בגשם החזק
לימוד המחזה All my sons - כולם היו בניי היה לטעמי משהו מרתק. אהבתי את זה וגם את השיעורים בכיתה וכאשר אוהבים משהו אז כל השאר ממש לא באמת חשוב וזה מאד דומה לניהול זוגיות כשהביחד הוא העיקר.
נדמה לי שמרבית המורים או או חלקם המכובד זקוק לבמה של בית הספר כחלק מניהול חייהם. המורים הם השחקנים והתלמידים הם הקהל או שאולי פיקששתי משהו עם במאי, שחקנים, תפאורה וקהל. המוזיקה גם חשובה ובטוח שגם המקום עצמו. היום כשאני רואה את אותה במה מוגבהת של המורה בכיתה אנ משתכנע יותר ויותר לגבי המופעים של המורים ואולי אלו היו ה stand up הראשונים ואפילו לפני דורי בן זאב.
נראה לי שלקחתי משיעוריו של דויטש כמה דברים שאני נוהג להשתמש בהם עד היום ואל תתחילו לעשות לי מבחנים בבקשה וגם לא הכתבות כמו כל מיני חוכמולוגים כמעט כמוני. הביטוי שלו עם הכלבים והחתולים והגשם החזק נחרט לי בראש ואני לא זוכר מה היה המז"א באותו יום. אותו ביטוי Raining cats and dogs היווה את הזרז לפוסט האנגלית הזה ושמתי לב שרבים very connected למורים שלהם ובמיוחד למורים לאנגלית ולא רק בעירוני ה' בתל אביב.
כולם היו בני הגירסה שלנו
דויטש לקח אותנו למקומות שבמחזה אבל ניסה לגעת בנפש האדם ותחבולותיו הנכלוליות ואיך בסוף דברים חוזרים באופן בלתי צפוי לשולח ובלי מעטפות החתומות בנשיקה ולעיתים יש שם סטירה מהממת. גם בוקס לבטן זה בסדר. על הדרך למדנו אנגלית אבל מבחינתי זה היה השיעור הראשון על סוחרי נשק המוכנים למכור את הפוסי של אמא שלהם ומי שמשלם את המחיר היה הדור הצעיר בגופו והדור הבוגר יותר בנפשו. נדמה לי שעסק גם בארתור מילר היהודי והחרמן.
המורה גולד לא לימד אותי מעולם אולם תמיד ידעתי שהיה משפחה של אליוט גולד השחקן. כשניסיתי לאמת זאת נתקלתי בחומה של אי ידיעה. האם זה נכון? מישהו יכול לעזור בנושא? האם אני מדמיין וממציא? לדעתי ממש לא ובדיוק כמו שיש לי מידע מבפנים אודות איך ביבי מוחזק בקטנה וזה לא מה שאתם חושבים וזה הרבה יותר עסיסי ושוב יום אחד הכל יצא החוצה כי שותפי סוד בסוף מתפרקים מהתחיבותם ולי אין שום התחיבות שכזו.
יכולתי להמשיך ולהתענג על הפוסט הזה עוד כמה שנים ומבלי לאבד בכלל עניין וריכוז ואפילו להביא את אותה מורה פרטית לאנגלית שהייתה לי ברחוב יהושע בן נון פינת ורמיזא וגם על החטוטרת שלה וגם על המושג הכי חשוב שלמדתי באנגלית ולצערי אחרים ממש לא, אבל נשאיר משהו לפעם הבאה שעוד תבוא בעזרת השם ודוברי האנגלית.
גרומיקו ודוד לוי אולי לא ידעו אנגלית, אבל עשרות ראשי מדינות יודעים אנגלית ברמה טובה מאד ואולי אפילו על בוריה ובכל זאת מקפידים לדבר בשפת מדינתם שהם נפגשים עם מדינאים אחרים בפגישות רשמיות ומול המצלמות, רק כדי להדגיש את גאותם בשפתם, וכדי להצהיר על עצמאותם ועל אי נחיתותם מול התרבות דוברת האנגלית.
השבמחקקח בחשבון שהם יכלו להציב שגרירים באו"ם שיודעים אנגלית ובכל זאת הם נואמים בפרסית, יפנית, רוסית, טורקית או ערבית. לכן, גם השפה הנבחרת לנאום היא מסר בפני עצמו.
לא יזיק שהמנהג הזה יאומץ גם אצלנו מעת לעת. אפילו שפעם חשבתי אחרת ולא יחסתי לזה חשיבות.
קובי, אתה כותב יפה וחכם.
השבמחקכשאנחנו רואים מי הם המנהיגים שלנו
אנחנו חושבים..שחבל..חבל מאוד שאתה לא המנהיג שלנו
אתה ראוי ויכול להיות ראש הממשלה שלנו
..או לפחות סמנכ"ל משרד התחבורה..
סמנכ"ל מתאים לי. תודה
מחק