יאיר מימין וצ'רלי משמאל ובאמצע בקבוק זירו בקפה מיראז' אלנבי 108
צ'רלי ויאיר הם אנשים אמיתיים וזו גם התמונה שלהם מפעם, כי צ'רלי נפטר ומה שנשאר לי זה הזכרונות והתמונות. אני מאד אוהב תמונות של אנשים שאני מכיר וזה יכול להיות שחור לבן, צבעוני ואפילו סתם איור של משהו לא מוגדר. תמיד תמצא משהו חדש בתמונה ישנה.
מתברר שיש עוד אנשים כמוני ואני ממש לא לבד. אפילו הילדים שלי ככה, ויש מצב שכולנו כאלה ואפילו אתם הקוראים פוסט זה, בתנאי שאנחנו בני אדם, כי בעלי חיים אחרים אולי לא נהנים מתמונות ונוסטלגיה, ועובדה שהם גם לא מצטלמים מרצונם החופשי וגם לא מצלמים בעצמם, ולא ראיתי שום אלבום של כלב שהוא בעצמו עשה לעצמו או לסביבתו. האם אני טועה?
החלפות והחלפות ואין כסף מזומן לפלאפל
צרלי ז"ל ויאיר יבדל"א, היו נוהגים לעשות המון עסקים אחד עם השני. לראות אותם עושים עסק זה היה משהו. חבל שלא עשו מופעים בתשלום כי שם לדעתי היו רואים מזומנים ולא רק החלפות אינסופיות. המופע שלהם לטעמי הוא חוויה צרופה, למרות שלא תמיד חידשו, אבל מי אמור לחדש כשיש לך כמה תסריטים מוצלחים ונהדרים. אחד מהם היה החנות שיאיר חיפש למעלה מ30 שנה וצ'רלי כמעט ולא עזר לו בכלל למצוא. וזה היה הולך ככה בערך ואל תתחילו להתפלפל איתי בדקויות, כי אני הייתי שם לפחות בפעמים שצילמתי אותם. חבל שלא צילמתי יותר ושום תמונה אינה מבוימת.
צ'רלי ויאיר והחנות הוירטואלית
רוב העסקים של צ"רלי ויאיר היו עסקאות ענק ובדרך כלל עיסקאות ברטר בו נותנים למשל מטבע ומקבלים כמה שטרות או הפוך. היה גם מצב שצ"רלי היה מוכר ליאיר שמפו, או סתם סבון ואפילו סט מגבות וגם סכינים עם לכה צ'יניזי והכל חדש מהאריזה בקרטון, ואל תגידו לי "קרטון שנפל ממשאית" שזה באמריקאית סחורה גנובה, כי צ'רלי ויאיר הם אנשים הגונים ולא מתעסקים בדברים כאלה ומי שמטיל ספק בזה אז "אמא שלו בת זונה ועובדת בעמידה בשוק הסיטונאי בשביל 10 שקל" כמו שאמר צ'רלי ז"ל שנפטר כבר יותר מלפני שנה.
אין איש בתחום שלנו שלא הכיר את יאיר וצ'רלי. ובכל זאת איש גם לא יכול היה לעזור ליאיר נחמני למצוא את אותה חנות מסוימת או אותן חנויות שצ'רלי כל הזמן הזכיר. האם צ'רלי בעצם היה הוגה החנות הוירטואלית הראשונה?
יאיר וצ'רלי עשו המון עסקים והיו גם כאלה שלא נעשו. ככה זה בהרבה עסקים ואפילו עיסקאות ענק, לא תמיד מתממשות. מה לדעתכם הולך לקרות במתחם השוק הסיטונאי עם משפחות גינדי ובכלל? מישהו אמר לי לצפות להפתעות ואחרי שצדק לגבי בטר פלייס אני לוקח אותו מאד ברצינות.
היו להם הרבה מקומות לעשות את אותן עיסקאות. בבתי קפה, על סתם ספסל באלנבי, במועדון האספנים ברחוב הס 16, אפילו בטלפון וגם אצלי בחנוק ובלי קומיסיון ואני תמיד הייתי מרוצה, כי בכל עיסקה יש סיפור והרבה ערך מוסף שזה בכלל לא קשור למס המוסף וזה הלך ככה.
צ'רלי המשכנע עם המשקפיים בקפה באלנבי
"שואב אבק ננסי עולה בחנות 140 שקל"
צ'רלי "אני מוכר לך את השואב אבק הננסי הזה המיועד לרכב משפחתי בינוני עם כל האביזרים אורגינאל סגור בקרטון עם פרוספקט באחריות והכל ב85 שקל והמחיר בחנות זה 140 שח והנה אפילו המדבקה. הכל אורגינאל. כן אתה יכול לתת לי חצי מזומן וחצי החלפות. כן גם החלפות בלי מזומן בכלל, אבל תזמין אותי לשתיה ZERO פלוס שני בורקס קטנים וזהו. כן אני רעב"
יאיר "85 שקל זה הרבה אבל אני נותן לך 20 שקל מזומן ועשר שטרות זמביה ואחד גדול מקונגו. אין קפה, בעצם בסדר ובלי בורקס."
צרלי "מה אתה חושב אני שיכור. תן 50 שקל וגם שטרות ולפחות בורקס אחד קטן. תזכור בחנות זה עולה 140 שקל חדש ויש מדבקה עם מחיר."
יאיר "בסדר אני נותן לך מה שאתה רוצה וכמה שאתה מבקש, אבל רק בתנאי שתראה לי איפה החנות הזו. יותר משלושים שנה אני מחפש את החנות הזו ששם זה עולה. איפה המקום הזה ששם זה עולה, אני חייב כבר להכיר את המקום הזה ששם כתוב בחנות זה עולה?"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה