המון זמן אני רוצה וגם מבטיח לעצמי שאני הולך לכתוב על מאיר אשל המעצב אבל תמיד אני מוצא תירוץ ואפילו יותר מאחד כי אני יודע שעל מאיר אשל והעבודות שלו ניתן לכתוב מפה ועד אינסוף. אז החלטתי שכל פעם משהו בקטנה כי אם לא נתחיל אז גם לא נמשיך והנה המשהו הראשון בגללו נקשרתי למאיר אשל שכולכם מכירים אפילו אם אתם חושבים שלא, כי הכסף מנייר שאתם משלמים איתו הוא פרי עבודתו. כן שטרות הכסף מנייר הם שלו ויש לו המון דברים מבולים, מטבעות, מדליות ועוד המון עיצובים. אבל כעת רק על בול אחד וקצת בו נקשרתי למאיר וזה הבול לכבוד 50 שנה ליד ושם ואפילו הבול הצהוב בו יש רשימות עובדי כפייה מהמחנה שאימי ואחיותיה היו ואפילו מאותה עיר בשם סקרז'יסקו קאמיינה ותתחילו להתאמן כי מחר אני בוחן ויש פרסים מפתים. מתברר שגם אימו של מאיר הייתה שם. אחלה הכרות נהייתה לנו והכל בעקבות מחנה עבודה אחד ובול אחד. ותודה לאליעזר מורב על התמונות.
בול רשימת עובדי הכפייה מעצב מאיר אשל מתוך עלון רשות הדואר
במרכיבים המוצגים בבול, שואה ותקומה כרוכות יחדיו: רשימת שמות של עובדי כפייה יהודים בבית-חרושת "הסאג" שבעיר סקרז'יסקו-קמיינה שבפולין (ארכיון יד ושם); רובם נורו, ואלה שהצליחו לשרוד צורפו לטרנספורט שנשלח להשמדה בטרבלינקה. פסי הרכבת ששימשו להסעת היהודים למחנות ההשמדה, הופכים בבול לפסים התכולים של דגל מדינת ישראל, והטלאי הצהוב מתקופת השואה הופך למגן-דוד כחול.
(ארכיון יד ושם)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה