יום שישי, 30 בינואר 2015

אבא של אריק גרינבלט

אבא של אריק גרינבלט והאופל

התלמיד הכי טוב וגם "המוח שהפעיל את איציק ואבצ'וק..."
אריק גרינבלט היה התלמיד הכי טוב בכיתה שלנו. ככה לעניות דעתי הקובעת. אפילו יותר טוב ממני אבל זו באמת לא חוכמה גדולה למרות שהיו שנים שהייתי ממש בסדר ואפילו השתדלתי מאד מאד.
אריק גרינבלט ידע גם חשבון וגם תנ"ך, דקדוק והבעה ואפילו במלאכה והתעמלות הוא היה בסדר גמור. לא מזמן שוחחתי עם שכן לשכונה ולבתי הספר בשם עופר גרין שהיה ונשאר קטן מאיתנו בגיל. עופר לא זכר במיידי את השם של אריק אבל ישר אמר לי "אהה זה המוח שהפעיל את איציק ואבצ'וק.." אתם הבנתם!

מימין מיקי, ירון, איציק, צדוק, איל וגם אריק גרינבלט מצד שמאל בבר מצוה שלי ואני במרכז עם הפרח ביד. אולמי גיל תל אביב 1971

סדר ומשמעת מפולניה, ונטיות ימינה
תמיד אצל אריק הכל היה מסודר ומאורגן בדיוק ולמופת. דבר דבור על אופניו, גם סדר בראש וגם בפועל בשטח. עובדה שהיום הוא מהנדס מומחה באלקטרוניקה ויודע לעשות הרבה דברים, במגוון תחומים ואני הרבה פחות. האם סדר ומשמעת מעידים במשהו על נטיות פוליטיות למשל? סתם הערה ממש לא חכמה אבל שווה לבדוק אפילו דברים ממש מטופשים. אנשים מאד מאד מסודרים קצת מפחידים אותי, ותמיד נראה לי שחסר להם כזה שפמפם קטנטן כמו לאדולף. מה אתם יודעים לגבי הסדר של הדיקטטור הגדול?
תמיד כשאומרים לי שהשמאלנים עוכרי ישראל, הם יצורים לא ריאלים, אני נזכר באלברט איינשטיין ולעצמי אני נרגע לפחות. האם זה נכון שהיום איינשטיין אלברט היה מצביע למרצ? אם לוקחים את כל כל השמאל מול כל הימין ועושים ממוצע של השכל ואל תשאלו אותי לפי איזו שיטה, מי לדעתכם מנצח? מתי לדעתכם תגיע המשטרה לבדוק הטעיות ומירמה? ואיפה פואד בכל הסיפור הזה? ומי כבר היה ברחוב החדש של פרופסור יובל נאמן מול שיכון למד? מה עדיף יותר, תוכנית למד או שיכון למד? לדעתי למד זו אות נהדרת. תודה רבה על שיתוף הפעולה ותמיד רצוי להזכיר שהשטחים זה אסון ובסוף יהיה טוב ותלוי רק למי ומתי.

תמונת מחזור מכיתה ב' עם יונה וינר המורה וגם שז"ר, אשכול ורבין הרמטכ"ל
בית ספר דוגמא ע"ש הנרייטה סאלד עם המורה יונה וינר 1966.
אריק עומד מתחת לתמונה של זלמן שז"ר ולידו גליה גנון מתחת ללוי אשכול

הבנים בכיתה ה' של חדר המלאכה בבית ספר לדוגמא ע"ש הנריטה סאלד

עיוני או מקצועי זו השאלה
פעם בסוף בית הספר היסודי היינו ׁׁ(אריק ואני) אמורים ללכת ללמוד בבית ספר מקצועי, אבל ברמה גבוהה. אורט סינגאלובסקי היה בית ספר ממש טוב עם מגמה לאלקטרוניקה ועוד מגמות קצת פחות נחשבות כמו טלפונים ומכניקה, ופעם המורה אסתר מורינסקי אמרה לאבא שלי שהבן שלו כלומר אני, יכול ללכת לכל בית ספר שהוא רוצה ואפילו יקבלו אותו כלומר אותי. בסוף רק אריק הלך לאורט וזה היה ממש רחוק כי אורט יד סינגאלובסקי זה ביד אליהו ואנחנו גרים בצפון הישן של תל אביב, וזה סיפור להגיע באוטובוס ליד אליהו וגם לחזור. הכי קרוב זה עירוני ה' וגם בית ספר נחשב ואפילו יש בנות חמודות ומפותחות מאד, שזה גם חשוב וגם הולכים ברגל.
ללכת ברגל זה דבר מאד בריא. גם לגור ליד העבודה מוסיף בריאות המון, ולא רק הלימון. מי יודע כמה זמן וכסף מבזבז אדם ממוצע בדרך ממוצעת לעבודה ממוצעת באופן כללי ודי ממוצע? תודו שזה המון. אנשים שחיים קרוב לעבודה שלהם חיים יותר אבל גם הם נפטרים בסוף.

אורט סינגאלובסקי ביד אליהו

שדרות מוצקין גם ליד הים ויש גם משטרה בשטח וקופת חולים גלביץ וגם להוריד סטירה
המשפחה של אריק תמיד סיקרנה אותי וידעתי שהפוסט הזה יביא דברים חדשים ומענינים לפחות עבורי. תמיד בפוסטים אני חושב על עצמי ואולי לא רק שם אבל לפחות בעדינות. הבנתי גם שכמו שהפוסט הזה מתמקד באביו ז"ל יש מצב שגם נגיע באחד הימים לאימו זיווה תבדל לחיים טובים וארוכים. בכל פוסט מסתתרים תמיד כמה שבהמשך והכל בע"ה וצוקרברג.
משפחת גרינבלט גרה בשדרות מוצקין בתל אביב. ככה זה עד היום. איכון מהיר למתברברים במרחב הבועתי הצפונבוניי, זה יוצא ליד שדרות נורדאו ורחוב בן יהודה. המקום הזה קצת די מיוחד וכל פעם שאני בסביבה אני זוכר שפעם הייתי מוקסם מהפינה הזו ונזכר באריק ומשפחתו. שדרות מוצקין היו תמיד מובלעת שקטה עם עצי אשל מלוחים, ושיחקנו שם לא מעט.

אני זוכר שגם עופר גרין וארז יניב אהבו לשחק שם והם הרי יותר קטנים מאיתנו בגיל כי ככה הם נולדו, ובכל זאת לא תמיד הם עשו מספיק כבוד לנו הגדולים ונדמה לי שאפילו לעיתים קרובות מדי שיחקו טוב מאיתנו, מה שהצדיק סוג של התעללות של בוגרים. יש שיקראו לזה חינוך מחדש וכבוד הדדי. זה כנראה קרה כמה פעמים עד שהגיעה תגובה הולמת על ידי ארל'ה שרסטינסקי (יניב), אבא של ארז שהיה שוער כדורגל אמיתי במכבי תל אביב ובהפועל רמת גן ובנחישותו וריצתו המהירה, רדף אחרי בלי להשאיר לי סיכוי ובסוף הוריד לי סטירה מצלצלת.
אפילו היו עדים לארוע הזה, כך שגם אם קצת שכחתי או רציתי לשכוח, יש עדים נאמנים ואני מודה גם באשמה וגם בתגובה. אפילו תמיד חיברנו את אבא של ארז הגבוה והחסון לזה שתפס פעם מישהו משלנו והרים אותו באויר והילד (אבצ'וק? ואולי גילי ס.?) עשה במכנסיים מפחד. נדמה לי שבתקופת הפיגועים בקו 5 בדיזינגוף, אבא של ארז היה נהג האוטובוס שהתפוצץ ונשאר בחיים, כי דווקא באותו יום החליט לא להיות הנהג ורק עלה לאוטובוס והתיישב מאחור.

פעם להוריד סטירה היה דבר סביר במקומותינו, ותגידו את זה בבקשה לחבר של פוטין מה קוראים אותו אביגדור ליברמן מנוקדים, שהמשיך לרוץ אחרי ילדים ואפילו נשפט על זה. לדעתי הרעיון שלו בדבר סכר אסוואן יותר מסוכן ואם זה היה תלוי בי, הייתי שם אותו במטוס הדו מושבי המיועד להפצצה אסטרטגית ופשוט פולט אותו באותו סכר ומחכה לראות מה קורה. לא חייבים מצנח רזרבי ויש להסתפק בציוד הבסיסי. עופר תגיד זה משהו ישים מבחינת הביצוע והאמל"ח? תודה. האמת שרציתי לצרף כאן תמונה של מטבע מצרי עם סכר אסואן אבל זה מיותר כי ליברמן היה מעדיף בוודאי משהו יור רציני. האם סיפורו של ליברמן יפתר יום אחד או שמזלו הוא דבר בלתי מנוצח? מי אמר שאהוד מבנימינה יכול לצאת מכל דבר? האם יש מצב שהגברת פאינה היא מועמדת לעדת מדינה בדומה לשולה זקן? הכל אפשרי חברים.
די חוזרים לאריק גרינבלט ואפילו לאחרונה נפגשנו לשיחה משותפת עם איציק לוינשטיין ובלי אבצ'וק כי רק מי שרוצה מגיע ולא מכריחים ותמיד יהיו עוד הזדמנויות.

איציק לוינשטיין מימין ואריק משמאל ולא מתאים לו שמאל בכלל

אריק איציק ואבצ'וק
אריק, איציק-צצה ואבצ'וק היו גרים די קרוב, וככה היו לנו שלושה אלפים שגדלו בסמוך והלכו לאותו גן חובה ובהמשך לאותו בית ספר יסודי בשם 'דוגמא' על שם הנריטה סאלד. אני הגעתי רק בשלב בית הספר למרות שתמיד הם מנסים לשכנע אותי שגם אני הייתי באותו גן, אבל אני נחוש שהגן שלי היה ברחוב עמוס עם הגננת רחל ואפילו העוזרת היפה שלה אסתר הבלונדינית. אפילו שהייתי בגיל חמש וקצת אני זוכר את אסתר הבלונדינית עם התסרוקת היפה והגוף שלה זה הדבר הכי דומה לבקבוק טמפו קטן של פעם ואפילו מזכוכית. חוצמזה יש לי עדים ותמונות ואתם יכולים גם לשאול את אבי רוזן שגר בשדרות נורדאו פינת יחזקאל והיינו ממש באותו גן. אגב אריק ואבי היו שני הילדים היחידים מהכיתה שלנו שהלכו לבתי ספר מקצועיים ובהמשך אפילו הפכו ל"מהנדסים אמיתיים" ולא מהסוג של יחיא עיאש המהנדס. אישית אני סבור שאריק היה מסוג האנשים שיכלו לקמבן כמה דברים בנייד המתפוצץ שסידרו לאותו אלמוהנדס. תנו לאריק מכשיר חשמלי והוא כבר יהפוך אותו למשהו שלא חלמתם עליו. למשל אזעקה סמויה שהיא גם ויברטור חמוד. חברים, ויברטור זה לא רק לנשים!

אריק וגליה
השם של אריק גרינבלט תמיד מחבר אותי אוטומטית לעוד שם וחייבים לברר למה, אבל זה כל כך ברור ומתבקש וכנראה טבעי שממש לא חייבים ייעוץ פסיכולוגי. אריק וגליה זה ממש חיבור נפלא. אז קראו לה גליה גנון והיום איזן. גליה הייתה בובה אמיתית ויפה משהו. עדינה ושקטה ואפילו תלמידה נהדרת והאמת שכולם אהבו אותה ומהרבה סיבות. אולי גם כי הייתה מאד ביישנית ועם חיוך כזה עדין ומתחבא מאחורי עיניים גדולות בצבעים טובים. אריק היה ממש חולה על גליה ואפילו אם יגיד שזה לא בדיוק ככה , כולם ידעו שאריק מאוהב בגליה והרבה יותר מאשר היא אותו ושוב זה הכל בעייני המתבונן של ילד של אז אבל תאמינו לי שככה זה היה בדיוק. יש לי תחושה שאפילו היום כלומר בלילה עם רדת הכוכבים, גליה מופיעה בחלומות של אריק. חוצמזה תדעו שגליה יודעת גם לעצב מדליות

פנטקס אשי המצלמה של אריק

אומגה אוטומטיק Omega Geneve Dynamic

שני יהודים נוסעים ברכבת מרקלין
אריק גרינבלט תמיד טיפל בדברים טכניים מאז שאני זוכר אותו כלומר כבר מכיתה א'. תמיד גם האביזרים שליוו אותו היו שונים ומיוחדים והם נחקקו לי בראש ולתמיד ולאלוקים הפתרונים. זה היה גם במצלמה מיוחדת ומקורית בשם פנטקס אשי ספוטמאטיק עם עדשות נכנסות ויוצאות וגם מד אור ונרתיק ראוי. שעון אומגה אליפסי עם פס תכול שמאד נקשרתי אליו ברבות הימים עד שהבנתי שהכי עדיף זה סתם סווטש פלסטיק. בקיצור אריק היה סטליסט עם אביזרים בסדר בזמנים שאיש מאיתנו לא חיפש מותגים. משפחת גרינבלט פשוט אהבה וקנתה מוצרים טובים. אין גבול לטוב ולמעולה. הדבר הכי מיוחד ויחידאי מבחינתנו היה סיפור הרכבת. אני לא זוכר אף אחד עם רכבות אצלנו בשכונה. בטח לא משהו ממש רציני. לי קנו פעם משהו להרכבה של מכאנו אצל וילנציק באלנבי. זה גם היה בסדר אבל לא מתקרב לרכבת של אריק שהיה לה מבנה משלה וכשהלכה לישון זה היה בחושך ובארון מיוחד.
הייתה לו רכבת נהדרת תוצרת מרקלין Märklin בתוך מבנה מיוחד שהיה כמו ארון מעץ עם דלת נפתחת מלמעלה, והכל נבנה בהתמדה אמיתית וידי זהב ומלאכת מחשבת. ברור שאבא שלו היה מעורב בזה אבל אריק כבר אז ידע לעשות הכל. אפילו באו לצלם אותו לטלוויזיה הישראלית מרוממה. אז מה אם זה היה מיועד לצפייה בזמן השידורים בשפה הערבית כי ידועה לכל רגישות העם היהודי לנושא הרכבות. מחירי הנסיעה ברכבת ישראל גבוהים להחריד לדעתי ולא רק לדעתי. אני לא יודע מי אחראי לכך באופן ישיר אבל מבחינתי הייתי מוצא אותו ושם לו את האוזן על המסילה בדיוק כמו בבדיחה על הארנב הלבן עם המשולש השחור שבאוזן שרצה להיפטר ממנו ובסוף איבד את כל הראש. יש בדיחות זוועה אבל עם המון מוסר השכל ולא רק בישראל.



מרקלין בגרמניה
אותי רכבות מעולם לא ריגשו או הפחידו אבל מתברר שזה נושא חם המרטיט רבים. תמיד כשמדברים על רכבות אני נזכר בבדיחה של מנחם סבידור המנוח על הרכבת בישראל בזמן שהיה בכנס בינלאומי בתחום ומי שירצה להיזכר אני מבטיח לספר לו.
"בספר "Toy train collecting and operating" מ-1999 טוען ג'ון גראמס שבכל אספן של רכבות קטנות, מסתתר מעריץ של רכבות בגודל אמיתי. הוא מאפיין את מעריצי הרכבת כטיפוסים המאוהבים (במידה רומנטית) ברכבות, מתרגשים מהנסיעה בהן, הולכים לבלות בתחנת הרכבת, מתמלאים עונג מהרכבות סביבם, מהפעילות הערה ברציפים, מרחש המנועים, שואפים מלוא ריאותיהם את ריח התחנה ואת האווירה בה." מתוך כתבה של דפנה ארד בהארץ הסיפור מאחורי רכבות מיניאטורות

מאזעקה לרכב ועד למערבלי טלפונים מקודדים
אריק גרינבלט והיום אריק גן-טל יודע לעשות המון דברים בתחום הטכני, כמו למשל אזעקות לרכבים ואופנועים ובכלל כל דבר שתעלו בדעתכם בתחום הטכני והאלקטרוניקה. אם תרצו לדעת איך עובדות מערכות הקשר המתקדמות בעולם כולל עירבולי שיחות והצפנתם אז אריק הוא הכתובת. כשביבי רוצה לדבר עם אובמה למשל, אז יש להם כנראה טלפון מיוחד המונע מפוטין להאזין להם, אבל יש מצב שפוטין יודע בכל זאת על מה הם דיברו אם זה בכלל מעניין אותו. אריק גם בקיא (וגם בקי זה בסדר והבקיא זה תיקון של אריק שעשה הגהה כפולה ומכופלת על הכל) לגבי מערכות החשמל של הרכב ואפילו סתם איך לפרק טוסטוס מנדטורי מפעם ובהמשך לחברו מחדש. אני מבטיח לכם שזה גם נוסע. בסוף גם לא ישאר שום חלק מיותר שלא בפנים, כמו שזה קורה אצל אהוד ברוג ממשמר השרון, שככה נוהג לצחוק על עצמו בנושא פרוק והרכבת שעונים.
אם כבר הזכרנו שעונים אז אני נדרך לשעון של אריק מתקופת הבר מצוה וזה היה אומגה אליפסה מסוג עם פס כחול בפנים. חוץ מזה אריק תמיד הביא את המצלמה של אביו מסוג פנטקס ואני בטוח שיצאו לו תמונות ממש בסדר.
אופני כביש של אופל 1925 בול גרמני 2008 מתוך ויקיפדיה בגרמנית

"כשחושבים מכונית, חושבים אופל: איכות גרמנית בהישג ידך."
תמיד כשאני רואה רכב מסוג אופל אני נזכר בשני דברים. הראשון זה מוסך אריה בגני התערוכה הישנים, כי הם טיפלו בעיקר באופל והיה שם תמיד שלט נחמד החרוט בראשי עם ציור של אריה חביב וחינני, המחזיק במפתח טכני והדבר השני זה אריק גרינבלט.
אופל ורק אופל ותמיד זה הרכב שהיה לו ולמשפחתו ונדמה לי שככה גם יהיה בעתיד. מי שרוצה ימצא בסיפור של אופל משהו מיוחד המראה המון על גרמניה של אז, והיום על מפעל שהחל מייצור מכונות תפירה ,אופניים ואופנועים ובהמשך מכוניות.
"אופל היא אחת מיצרניות הרכב הגדולות ביותר באירופה. נוסדה על ידי אדם אופל בשנת 1862 בעיר Rüsselsheim. החברה חגגה את יום שנת ה- 150 שלה בשנת 2012. לאופל יש הסטוריה ארוכה ועשירה. החברה עוצבה לאור התשוקה למכוניות. יחד עם חברת Vauxhall, המותג –אחות בבריטניה ,נמכרות מכוניות ליותר מ-35 שווקים אירופיים. אופל מפעילה שלושה עשר מפעלים בשמונה מדינות אירופאיות ומעסיקה כ- 47,000 עובדים."
היום אופל היא חלק מתאגיד הענק ג'נרל מוטורס האמריקאי ואולי גרמניה שאחרי המלחמה בכלל היא חלק מארצות הברית ואם תרצו ניתן לראות בזה משהו מאד מאפיין מתהליך עולמי כשמישהו איכותי גדל אז יש סיכוי טוב שבסוף אמריקה הגדולה תקנה אותו וראה ערך מקומי ורטהיימר סטף/ישקר. מעניין בסוף מי יקנה את סין.

מוסך אופל נצרת אליאס אבו עטא שיכון הפועלים טל 56906 GARAGE OPEL NAZARETH E. ABU ATTA TEL

אבא של אריק
אבא של אריק היה חשמלאי רכב מדופלם ובמיוחד של אופל ואני זוכר שכילדים היינו אצלו פעם במוסך שהיה בשכונת מונטיפיורי. אני זוכר גם שאריק הראה לנו משהו מקורי מהמחנות בשואה ואריק מזכיר לי שזה היה כובע עם פסים שאביו שמר מהזמן שהיה שם.


פעם אחת ויחידה בחיי נסעתי לאמריקה הגדולה וזה היה עם משפחתי כלומר הורי וגם משפחת גרבש הדודים שלי. זה היה כשנה אחת לפני שמלאו לארצות הברית של אמריקה 200 שנה כלומר בקיץ של שנת 1975 וכשחזרתי סיפרו לי שאבא של אריק נפטר במפתיע. היינו תלמידי תיכון ממש בהתחלה וזו הייתה בשורה קשה מפתיעה וכואבת. אמו זיוה הייתה בקשר טוב עם הורי בעיקר בחגים בבית הכנסת הגדול ברחוב דיזינגוף 312 שם נהגו להתפלל. תמיד גם פזלתי לעבר משאת אחותו של אריק ומעולם לא אובחנתי כפוזל אמיתי. אומרים שכל הגברים פוזלים ואפילו יש שם כזה פוזילוב. מה דעתכם לגבי הפזילה של ענת עצמון מתיאטרון היידיש. לדעתי פזילה ממש מחרמנת והאמת שהצליח לה ולסנדרסון. איך אומרים פזילה ביידיש?
לפני כמה שנים נתקלתי לי ככה באופן לא צפוי במצבה המיוחדת והשונה של אבא של אריק בקריית שאול. זה ממש לא רחוק במיוחד מהורי ומי שעובר שם מבחין במצבה השונה באופיה וצורתה מהסביבה וככה חקוק שם.
יצחק ב"ר דוד גרינבלט נפטר א' אב תשל"ה בשנת מ"ו לחייו

יצחק ב"ר דוד גרינבלט בעל בן אבא בקריית שאול

שורשים של בני המשפחה         
בעבודת שורשים כותבים בני המשפחה מהדור השלישי על הסבא שלהם יצחק גרינבלט האבא של אריק, משאת ויפעת. עבודות שורשים שאני מכיר תמיד נכתבות על ידי הנכדים כשבעצם המחברים בדרך כלל הם הדור השני. ככה גם פה.

משפחתי משפחת גרינבלט
"את סבי יצחק לא זכיתי להכיר. הוא נפטר בשנת 1975 בהיותו בן 46 בלבד כתוצאה מהתקף לב.
סבי נולד בפולין בשנת 1929 בעיירה בלזיץ' בן שלישי להוריודוד וחיה-אסתר גרינבלט. היו לו 3 אחיות: לאה הבכורה (1920) שיינדל השנייה (1926), ואטל הקטנה (1930).

בתקופת מלחמת העולם השנייה רק סבא יצחק ואביו דוד שרדו ועלו ארצה אחרי המלחמה.
סבא יצחק היה בתקופה זו ילד בן 10-16 בלבד.
בשנת 1942 כשסבא היה בן 13, הייתה סלקציה של 600 איש, בסלקציה הפרידו הנאצים בין בני המשפחה, גברים ונשים לחוד.
חלקם ברחו ליערות, שם נרצחו ע"י הפרטיזנים הפולנים וחלקם - ביניהם אימו ושלושת אחיותיו - נרצחו בבית הכנסת בלובלין ע"י חיילים אוקראינים: ב"הושענארבא" (סוכות) העמידו אותם אל מול הקיר וירו בהם למוות.
סבא יצחק ואביו דוד נלקחו לעבודה במחנה עבודה. סבי יצחק היה ילד בן 13 ודוד אביו אמר לו שיכניס אבנים בנעליים כדי להראות יותר גבוה. יצחק עשה כך ונלקח לעבודה.
הם היו בכמה מחנות עבודה בגרמניה וכן עבדו במפעל למטוסים - "מסרשמידט".
הם שמרו ודאגו אחד על השני: אביו היה מחביא מלחמו עבור בנו ויצחק היה מפריש מלחמו עבור אביו.
מראהו של סבא היה כשל נער גרמני, הוא היה בלונדיני ושלט בשפה הגרמנית ובכך הצליח לקבל מהשומרים יותר לחם אותו הביא לאביו.
בכדי להישמר נגד הקור והרוח הם היו ממלאים את הבגדים בקש, שהיה מונע מהרטיבות לחדור אל גופם.
חודשים הלך בכותונת אחת, עד שהכותונת הפכה לחוטים.
על זרועם חרטו הנאצים קעקוע K.L. (=עובדי כפייה), ולא מספר.

המחנה האחרון שבו היו היה מחנה עבודה בשם נויבורג. אולם מידע חדש התגלה לאחרונה כפי שמוזכר בהמשך.

סבא דוד ואבא יצחק גרינבלט בימים טובים ולפני המלחמה בפולין

כאשר היו בדרכם למחנה הריכוז בדכאו נכנסו האמריקאים לגרמניה והם שוחררו.
סבא ואביו נשארו בגרמניה. הם הגיעו לכפר בגרמניה ועבדו ככוח עזר בחקלאות ובאווזיה. כיוון שהם היו זכאים ללימודים חינם, בהיותו בן 16, נשלח סבא יצחק ללימודים במינכן שם למד 4 שנים חשמלאות רכב בביה"ס אורט.

בשנת 1949 כשהיה בן 20 עלו הוא ואביו ארצה ונפגשו עם בני משפחה שכבר התגוררו בארץ.
הם גרו ביפו, במעברה וסבא התגייס לצבא ושירת בחיל חימוש שם עבד במקצוע שרכש - חשמלאות רכב. לאחר שירותו הצבאי החל לעבוד במשרד הביטחון.
באותה תקופה, חבר של סבא, אברהם, הכיר לו את בת דודתו, זיווה שהפכה בהמשך להיות אשתו והיום היא סבתא שלי.
לא חלפו מספר חודשים והזוג החליט להתחתן ובפברואר 1956 נישאו השניים באולמי "גיל" בתל-אביב. בנישואיהם היה סבא יצחק בן 26 וסבתא זיווה בת 18.
סבא עזב את משרד הביטחון ופתח מוסך פרטי שהתמחה בחשמלאות רכב.
נולדו להם 3 ילדים: אבי: אריאל (אריק) ואחיותיו: משאת ויפעת.

לסבא היה תחביב מיוחד אותו הנחיל בקרב כל בני המשפחה: בניית דגמים מיניאטוריים של רכבת חשמלית. לצורך כך הוא רכש את החלקים שכללו מסילות, קרונות וקטרים וכל מיני אביזרים נוספים ובמשך ימים ולילות בנה לאט לאט, בצירוף בני המשפחה עיר שלמה שבה רכבת חשמלית ומסלול של מכוניות. התחביב היה אז ומסתבר גם היום, מיוחד במינו והוא אף הופיע בתכנית טלוויזיה בנושא תחביבים ובפרסומת באחד העיתונים.
באמצע העשייה, בעודו בגיל 46 בלבד, נפטר סבא כתוצאה מהתקף לב פתאומי. יהי זכרו ברוך.

לפני כשנתיים בעת שסייר אריק בפולין, הצליח לאתר מקורות מידע לפיו הועסקו אביו וסבו במחנה העבודה פלוסנברג:
Grünblatt, Isaak, born on 15.07.1926, profession: plumber,
on 04.08.1944 transferred from concentration camp Plaszow to the concentration camp Flossenbürg, registered with prisoner number 14867, housed in block 11, prisoners work in Flossenbürg as plumbers apprentice.

Grünblatt, Dawid, born on 01.10.1905, profession:plumber,
on 04.08.1944 transferred from concentration campPlaszow to the concentration camp Flossenbürg, registered with prisoner number
14868, housed in block 3, prisoners work in Flossenbürg asplumber.

Sources:an entry in the prisoner register books of concentration camp Flossenbürg (NB),two prisoner cards (David Grinblat WVHA 112686, Isac Grinblat WVHA 112685), anentry in the post war documentation of the 3rd US Army (BARch).

אריק והמשפחה בבר מצווה


אין תגובות:

פרסום תגובה