"קובי המנורה בחדר של מיכל שוב פעם"
"מה שוב פעם?" שאלתי את מינה אשתי היקרה.
מה שוב פעם אתה לא מבין? אין אור כי היא נפלה. עוד פעם תגיד שזה הפינים שלה! אולי כבר תקרא לדני שיסדר את הפינים האלה. איזה דבר זה הפינים האלה. בחיים לא האמנתי שיש מנורות עם פינים שנופלות כל יום. בשום מקום לא נופלות מנורות. מי בכלל צריך כל כך הרבה פינים?"
0522785575 דני דפדי חשמלאי מוסמך וטוב
ככה אמרה לי שוב המיוחדת במינה וידעתי שזה לא יגמר פשוט, כי זו כבר הפעם העשירית, שהמנורות נופלות ומזל שיש שם הגנה מתאימה מפני אותה נפילה. המתקן המיוחד הזה הוא אותו מכסה פלסטיק הסוגר את המנורה, כי כל מנורה עם פין זקוקה לכיסוי הולם. האם גם לפין שלכם יש הגנה?
ידוע לכל שפינים זה דבר שמחזיק עד שזה נופל, וכשזה נופל אז רק פתרון לא שיגרתי כמו שאיבה או כיפוף יכול לעזור, למרות שכל הבעיה היא בהזדקנות החומר, וגם בזה שהסינים התחילו לעשות מנורות עם פינים, וידוע לכל שהפינים הסינים ממש דקים ואולי אפילו קטנים. זהו מצאתי את האשמים. הסינים האלה. אז החלטתי באמת שצריך לדבר עם דני החשמלטור שיודע לעשות הכל ולא רק חשמל עם אבקה, אבל היום יש לו יום הולדת אז לא נראה לי שראוי דווקא ביום הולדתו להזעיק את דני לראש העין והכל בגלל פינים של מנורות.
מזל טוב לדני דפדי כי היום יום הולדת וזה נהדר להיות בן 56 בראשון לראשון
הקשר שלנו עם דני החשמלאי החל כנראה בשנת 1984. יש מצב שאולי 1985 אבל לא כדאי להיות קטנונים ותחשבו מה שאתם רוצים, אבל אם היום הוא היום הראשון של 2015 אז תעשו חשבון לבד כמה זמן אנחנו בקשר עם דני והכל בגלל החשמל, ותודו שחשמל זה דבר נפלא בתנאי שיש לכם הארקה ראויה. גם ארדונג זה בסדר. אני מאד אוהב להגיד מילים לאטיניות של פעם בנושא החשמל ולא רק. קורטשלוס זו אחלה מילה ואמא שלנו לא הייתה זו שהמציאה את זה, ותדעו שבעלי מקצוע יכולים לכתוב ספר ואפילו סדרה, על מילים שקליינטים נוהגים להגיד ויש תגובות ממש מתבקשות ולעיתים זה נגמר בסטירה או בסתם תלונה במשטרה על הטרדה מינית. רוצים דוגמא מיומן בתחנה של רחוב דיזינגוף אז בבקשה. "היא ביקשה ממני להכניס לה את החוט השחור לתוך השקע התלת פאזי וכשעשיתי את זה אז היא צעקה ובעטה בי. כן היא גם לא רצתה לשלם" קטע מדיון משפטי מקדים בבית המשפט המחוזי לפני הבאת עד מומחה.
דני הגיע אלינו להרצליה אה כי רצינו להתקין מזגן בדירה שלנו כזוג צעיר ונאיבי. זה היה בשנת 1984 שבה בעצם הכל התחיל. כנראה שראינו בתיבת הדואר שלנו ברחוב אבן גבירול 37 את הפתק עם הפרטים שלו, וגם כי לא הכרנו שם איש חוץ מהמשפחה של מינה, אבל אין להם שום חשמלאי מכר או מישהו עם ידים טובות במשפחה, וזו עוד סיבה למה הרצליה היא מקום לא מדליק. הדבר הכי טוב בהרצליה זה השם שלה. אמא שלנו נהגה להגיד ש"הרצליה רק השם זה מספיק" ו"מי מחליף הרצליה בראש העין?" לימים הפכה למעריצה של ראש העין ותושביה.
הרצליה אה וחשמלאי לבוש לבן ובלי עניבה
אז חזרנו להרצליה והמזגן שלנו מחכה לדני החשמלאי והנה מגיע בחור בגיל שלנו ואפילו עם בגדים מאד מוזרים. הוא היה לבוש במכנס לבן ואפילו חולצה לבנה ובלי עניבה בכלל. סוג של חתן בשאנטי. אם אתם חושבים שאני מספר סיפורים אז תשאלו את מינה. מגיע בחור לבוש לבן כשהוא עצמו פחות מזה. מינה הסתכלה עלי ואני לא זזתי כי חשבתי שאולי זה המשיח אבל לא היה שם שום חמור. דני לא הבין למה אנחנו בשוק ושאל בעברית צחה אם הכל בסדר ולמה בעצם אנחנו צריכים אותו. אז אחרי ההלם הראשוני, הסברנו לו שהמזגן צריך נקודה משלו והוא בטח יודע לעשות את זה. זוהי הסיבה העיקרית נקודה למזגן. בלי נקודה שום דבר לא זז בחיים וכדאי שנפנים זאת.
דני ביקש ממני ואולי בעצם ממינה שתביא לו מטאטא ויעה, וממני הוא ביקש את השואב אבק. זו הייתה הנקודה שמינה כבר לא הבינה כלום והיא לקחה אותי הצידה ושאלה "תגיד הבחור הזה חושב שהוא בהצגה של רופא ואחות? מה זה כל הדברים האלה? הוא לא עשה כלום וכבר רוצה שננקה? אתה והאנשים שאתה מוצא זה משהו!" אז הייתי נבוך כי אני בקושי מכיר את דני אבל גם מינה היא די חדשה אצלי, ולמה היא כבר כזו אנטי ואולי הכל לטובה ולכן עשיתי את מה שדני ביקש. הבאתי שואב אבק ומינה עמדה בצד והסתכלה. דני אמר לנו שאפשר לנשום אבל הכי חשוב זה להיות ממוקדים בעשיה.
מקדחה , מטאטא ויעה וגם שואב אבק ו suction
דני הוציא את הכלים שלו וחיבר את המקדחה וביקש ממני לעמוד צמוד אליו כאשר התקע של השואב אבק מחובר לחשמל והשואב עובד ואז ביחד עם המקדחה שהופעלה הגיע השוס שלשמו נתכנסנו בהרצליה אה. דני קודח ואני צמוד אליו, שואב את מה שיוצא מהקיר ומהמקדחה של דני שהייתה כבר אז רוטטת ונותנת בראש אבל בלי פטישון. אני בטוח שהרעיון הזה בא לדני מרופא השיניים שלו, ולכן גם הבגדים הלבנים וככה גם ה suction.
אם אתם רוצים לדעת את הסוף אז מינה עם המטאטא לא הייתה צריכה לעשות כלום ובעברית תקינה לא כלום ולא היה גרגר על הריצפה ואת מה שהיה דני ניקה בעצמו וזו עוד סיבה למה מינה אוהבת את דני לפחות כמוני. גם ההורים שלי מאד אהבו את דני למרות שבסוקולוב היה להם את קאופמן ליד בית הכנסת שפעם כנראה התחשמל והשערות שלו היו עומדות תמיד וגם "החשמלאי שלי" דיין שתמיד צריך לופה לפני שהוא מחבר את האדום ללבן ואלוהים שישמור מחשמלאי עיוור אבל בכל זאת הוא בעל מקצוע נהדר.
מנורות עם פינים ובחצר תאורה עם קונדונים
את המנורות עם הפינים שזה בשפה של המקצוענים - פלפונים, הביא לנו איציק לוינשטיין החבר שלי מכיתה אלף. הוא גם הביא לנו מנורות מיוחדות לגינה עשויות אלומיניום יא עיוני, והראש שלהן עשוי פלסטיק עמיד ובלי חורים בכלל, וגם דמוי קונדום ואפילו לבן. אם אתם לא מאמינים לי אז אני מבטיח תמונה או שתשאלו את מינה כי היא בטח יודעת הכל. הקונדונים של הגינה שלנו לא חד פעמיים בכלל, ובעוד שכל השכונה החליפה כבר פעמיים את התאורה שלהם בגינה מפני החלודה והשמש, אצלנו הקונדומים האלה עומדים זקופים ויש להם פינים אבל מלמטה. פינים מלמטה זה עדיף על פינים של הפלפונים שנופלים לנו לאחרונה מהתקרה.
מנורות הפלפונים שאצלנו גם צמודות לתקרה וגם בסוף זה חוסך חשמל אבל לא בטוח שזה חוסך כסף, כי המנורות האלה שאני קורא להן ריאות, עולות לא מעט. ג'נרל אלקטריק היו עושים אותן והכל היה נפלא וגם יקר. באו הסינים ועשו בשליש מחיר אבל הפינים של הסינים דקים יותר. מי מכיר פין סיני עבה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה