יום חמישי, 30 בינואר 2014

צינורות בתל אביב

צוריאל הוא אחלה בחור. תמיד רוצה לעזור ואפילו מבלי שנתבקש. תמיד דרוך כמו קפיץ ומוכן לכל קריאה אפילו קריאת שווא. לעיתים קריאה מובילה לקריעה ואפילו כריעה. החיים בתל אביב מאד דינמיים. חייבים לנהוג משנה של זהירות כמוטו כללי ובמיוחד בעיר העברית הראשונה.
לפני כמה זמן צוריאל (אפשר גם צורי) בא לחנוק והכריז שבתל אביב מאד מסוכן להסתובב. כולנו לא הבנו למה התכוון המשורר כי צוריאל לעיתים מגיע עם האופניים החשמליים וחשבנו שאכן מאד מסוכן עם הכלי הזה אבל צוריאל התכוון למשהו אחר ושונה.

צוריאל משמאל קשוב בנחת לדברי חכמים מירושלים בערב תל אביבי נטול צנרת בבן יהודה 18 א'

צוריאל אמר שלעיתים אתה הולך בתל אביב ומקבל כזה צינור שזה ממש מסוכן. לא תמיד אני מבין מה אנשים אומרים ובכל זאת זה תמיד מצחיק אותי כי צינורות זו מילה עם המון משמעויות והמון צחוקים. רומן החליט שזה מאד נכון ואין לי מושג למה. רומן גם עשה תנועה עם היד והוסיף מהפה קול משונה של נפיחה מיוחצנת. אם שנים אוחזין בצינור אני כבר מתפוצץ. אין לכם מושג כמה אני מת על צחוק ללא שליטה.


לוי אשכול והמוביל הארצי בצבע מים על 5000 שקלים 1984 
עיצוב יעקב צים מתוך האתר המקוון http://sheqel.info

לקבל צינור
לקבל צינור זה דבר עם הרבה משמעויות ואני ממש לא מתכוון לקטע המיני ולמכנסי צינור , אז תפסיקו להיות גסים בבקשה כי אנחנו לא שם בכלל. צוריאל התכוון שלעיתים אתה לא מספיק ערני, ואז אתה מקבל כזה צינור שלאחריו אתה חייב בתיקון כלשהו, וזה לא קשור לעניני אינסטלציה.
הצינור הכי גדול שהיה בישראל הוא כנראה המוביל הארצי של שמחה בלאס ולוי אשכול. נדמה לי שמאז לא ידענו פרויקט לאומי בסדר גודל דומה ושמטרתו הענקת חיים. המוביל הארצי זכה להיות מונצח על שטר כחול של לוי אשכול.

איש עבודה 
צורי מתעסק בבניה ובשיפוצים מורכבים כמו שיחזור מבנים עתיקים ואיטום. רואים עליו שהוא איש עבודה ותמיד מצוי בשלבים שונים של דיאלוגים אינסופיים עם לקוחות ומכרזים. אנשי עבודה תמיד בהיכון מפרויקט לפרויקט וכנראה שבכל תחום יש צינורות. אני ממש לא בשביל דברים כאלה כי אמר כבר צוריאל שצינורות זה דבר מפחיד ואני בכלל בכלל לא בעניין בבקשה. רק צחוקים במידה וניתן. תודה.
האם ראיתם פעם כספת נוסעת על צינורות מתכת פשוטים לצורך העתקת מקום? יש לכם סיפורי צינורות משלכם?

ירושלים במקרא נושא מסכם לכיתה יב אוסף מאמרים לתלמיד תשלה ירושלים

קי"ט בתהילים  וגם ויגע בצנור הם 
יש כמה דברים מעטים שאני זוכר מזמן שביליתי בתיכון עירוני ה' בתל אביב  וזה אומר ממש לפני 40 שנה לערך. משיעורי התנ"ך אני זוכר שני דברים. הראשון הוא פרק קי"ט בתהילים אותו נאלצנו להעתיק כעונש חינוכי הולם. קי"ט היה הארוך שבפרקים ומצבו לא השתנה גם בימינו אנו . זו סיבה נהדרת לשננו בהעתקות ידניות מטופשות ולעיתים גם עם ניקוד. ויש כאלה תלמידים שאפילו עשו עם זה עסקים. תזכרו שמכל דבר ניתן לעשות עסק. 

הדבר השני הוא ויגע בצינור כמושג ניצחי ואפילו קיבלנו חוברת לשיעורי התנ"ך שדרש סגן המנהל ישי שרים שהבטיח וגם קיים 6 לכל תלמיד זכר. 6 כציון בתעודת הבגרות בתנ"ך זו הבטחה ממש מטופשת ורק גאון אנליטי מסוגל לקיימה. מבחינתי המורה לתנ"ך מתמודד ראוי לתואר המפוקפק של המורה שרצה ולא ידע כיצד. אפשר גם להמציא תארים נוספים. האם חשבתם אי פעם מי היה המורה הכי על הפנים שלכם? מי היה המורה שלימד אתכם את החיים אבל ממש לא החיים היפים והטובים? אם יש מורה הכי טוב אז חייב גם להיות המורה הכי לא טוב!

"וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ דָּוִד עַל כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיִת:"
אין לי מושג למה החוברת הצהבהבה חרדל נחרטה לי בראש והמשפט הזה כאילו יושב לי בראש כאילו דחפו לי אותו בכוח ואפילו עם צינור. יש מצב שזה היה החומר הארכאולוגי הראשון אליו נחשפתי באופן של מאמר מקצועי ולראשונה בחיי. החוברת נשמרה אצלי עד היום.  בקצרה מדובר שם על כיבוש ירושלים  של אז מידי היבוסי בידי יואב ודוד. יוסף ברסלבי מנסה להסביר באמצעות חוקרים נוספים את משמעות המשפט ויגע בצנור מספר שמואל ב. האם הצנור שימש אמצעי באמצעותו טיפסו והשתחלו לתוך מפעל המים שהחל מחוץ לחומה ונכנס לתוך העיר? ויש עוד כמה ניסיונות מסקרנים לפתור את המשפט הזה כמו גם את עניין העיוורים והפיסחים. בקיצור התנ"ך זו חגיגה עם הרבה נעלמים וחידושים אין קץ.  
האם הצינור ההוא הוא פייר וורן או אולי הפיר של איילת מזר?


והנה חצי צינור ממש מהיום
רומן צילצל אלי ואמר שיש לו 4 מטבעות פלדיום ואולי אני קונה. אז אמרתי לו שידיד משותף שלנו קונה גם פלדיום ושידבר איתו ישרות כי לא תמיד אני בנוי נפשית לתיווכים בין מכרים. קשר ישיר מומלץ לעיתים אבל לא כדרך קבועה. אז רומן דיבר עם הידיד המשותף ונקבע שהמטבעות יחכו אצלי כי טוב שיש מקום קבוע עם שומר במקום. כשרומן הביא את 4 המטבעות שמעולם לא ראיתי קודם זה היה נראה לי מוזר. כל מטבע ארוז במחנק עם נילון כזה כמו סוכריה בשרינק והמלכה אליזבט ככה נראית לא הכי מלכה בכלל.


מטבעות פלדיום של קנדה עם המלכה ועלה המייפל

לי זה לא היה נראה כל כך טוב ואין לי הסבר מעבר לתחושה  למרות שמעולם לא ראיתי כאלה בעבר. לחשוד במטבעות כשרים זה בסדר, אבל לא כדרך חיים. הידע של כולנו מוגבל וטוב לגלות ערנות. לא תמיד זה מוצדק ובכל זאת זה מתכון ראשוני במניעת קבלת צינורות.
אמרתי לרומן שזה חשוד ושיבדוק אם לא הכניסו לו צינור שעלה בסך הכל 3 ירוק. אם לא הבנתם מדובר בשלושת אלפים דולרים ירוקים ואפילו אמיתיים. רומן נכנס ללחץ אבל האמת לא ממש נלחץ כי 3 ירוק זה צינור בינוני אבל ממש לא בטוח, כי המוכר אמר לו ש"אין בעיה אם משהו לא נראה לך אז הנה כסף שלך בחזרה ולא קרה כלום ואין צינור ואין בטיח".
אמרתי לרומן שיעשה בדיקה אצל מעבדה שתזהה לו באמצעות אקדח מיוחד הפולט קרניים מיוחדות באיזו מתכת אצילה מדובר. אז רומן אמר שהוא מחזיר את המטבעות פלדיום ושהמוכר יעשה בדיקה כי צינורות יש פה מספיק ובשביל מאה ש"ח רווח הוא לא שובר ראש שלו. מספיק חיפשנו המטבעות בקטלוג וכבר יש כאב ראש ולא שווה את המאמץ. בינתיים הקונה של הפלדיום חושב שאנחנו אולי מספרים סיפורים ולמה פתאום יש בלאגן מסתם פעולה פשוטה. 
בסוף הכל היה בסדר והמטבעות היו אמיתיים ומרוב צינורות לא רואים בכלל מטבעות.

אין תגובות:

פרסום תגובה