יום חמישי, 30 בינואר 2014

למה אובמה לא יכול להיבחר לנשיא רוסיה


כתוב בעיתון שאשכנזים מרוויחים יותר מלא אשכנזים. אמנון לוי מתפרנס לא רע מסיפורים שכאלה והמציאות חזקה מכל תיאוריה ואל תזלזלו בנתונים מתריסים. תמיד דברים שכאלה מחזירים אותי ליאיר נחמני ולסיפוריו מהחיים האמיתיים. 

את המעורבות הראשונה שלי בבחירות בארצות הברית עשיתי בהיותי בן 10. כבר אז הבנתי שארצות הברית של אמריקה מאד חשובה לנו. רציתי כמו רבים אחרים שיוברט האמפרי יבחר כי הוא היה ידוע כידיד ישראל גדול. אז גם הסביר לי הדוד שלי מאמריקה שיהודים באמריקה הולך מצוין עם הדמוקרטים. אז מאד רצינו ובסוף ניצח ניקסון הרפובליקאי שרבים סבורים שהיה אחד הנשיאים המוכשרים והמוצלחים ביותר ותעזבו לרגע את ענין ווטרגייט.

מתי בישראל יבחר ראש ממשלה שיהיה דומה לאובמה? לפחות בצבע העור!
האם זה נכון שהאמריקאים תמימים והרוסים מתוחכמים?
האם אלי כהן האיש שלנו בדמשק נשלח לשם בגלל שהיה דומה לערבי?

"
שחור טוב רק לריקודי רומבה או סמבה ולא יותר"
אז חזרנו לאובמה ולכאלה שממש לא מסוגלים להפנים שיש נשיא שחור ואולי אפילו פעם שניה ומבחינתם "שחור טוב רק לריקודי רומבה או סמבה ולא יותר". הציטוט הזה הזכיר לי במיידי את הסיפור הבא ששמעתי אותו מיאיר נחמני היודע לספר סיפור ואולי יש קשר ואולי זו סתם שטות נוספת שתצטרכו לסבול על אמריקה, רוסיה ועניני ריגול.

מכחלון , דוד לוי, סילבן שלום , אלי כהן , יצחק נבון , בכור שטרית ועד לחתול שחור
סתם שאלה ממה שקורה פה בארצנו הקטנטונת. מתי יבחר כאן ראש ממשלה בצבע כהה ולא אשכנזי? האם לכחלון יש סיכוי? למה דוד לוי היה רק סגן ראש ממשלה? על בכור שטרית דברנו? ומה עם מאיר שטרית, סילבן שלום ורן כהן? ומה עם רמטכ"ל תימני? ולמה שלחו את אלי כהן לדמשק? ולא שכחנו גם את יצחק נבון! ולמה יורקים כשרואים חתול שחור?

ככה בוחרים מרגל אולטימטיבי
זה היה בזמן המלחמה הקרה בין רוסיה לארצות הברית והאמריקאים הבינו שהם חייבים להחדיר לרוסיה מרגל סופר מיוחד למשימות מיוחדות וחשובות ואפילו לטווח רחוק. אובמה ופוטין היו אז ממש ילדים. לצורך המשימה בחרו אחרי אינסוף מבדקים ובחינות קפדניות בחור משכמו ומעלה. הצעיר שנבחר בפינצטה היה מוכשר בטרוף וגאון בתחומים רבים. אתלט וספורטאי בחסד, אינטילגנציה טבעית של אינשטיין , נחישות אין קץ ובקיצור הדבר הכי מושלם. ג'יימס בונד פראייר לידו. זה היה הפרויקט הכי סודי בארצות הברית של אמריקה ומעט שותפי סוד ידעו מכך.
הבחור שלנו הוכשר באופן הכי מושלם. לימודי רוסית על כל האקצנטים יחד עם השלמות בכל תחומי החיים הרוסיים כולל פושקין ,דוסטויבסקי ואפילו ריקודי קזאצוק ושתיית וודקה בקיצור הוא היה הרוסי האולטימטיבי ואיש לא היה יכול לשער שהמרגל הזה הוא אמריקאי. יאיר נחמני מספר שאפילו הקנו לו הכשרה נומיסמטית מתאימה במידה ויזדקק לזה. שעת האפס להחדרתו לשטח האויב נבחרה בקפדנות. הכל נבדק לפרטי פרטים. אפס תקלות.

בית מרזח בסיביר
זה היה ביום מיוחד בשנה וכל התיזמונים היו מושלמים. סיביר הייתה קפואה. המטוס האמריקאי המוסווה נכנס בנתיב מיוחד וחריג והצניח את בחורנו בשטח סטרילי כשמטוסי ביון וצוללת מיוחדת נותנים גיבוי למבצע האמריקאי הכי נועז להחדרת המרגל האולטימטיבי. הוא צנח במהירות , קובר את המצנח הלבן בשלג הנקי ושם פעמיו לנקודה הראשונה שנבחרה להתערות בקהל המקומי. זה היה בית מרזח בו התאספו עובדי הסביבה והמכרות אחרי יום עבודה עם עוד אנשים. המקום היה אפוף באדי הוודקה והשתייה. לא בטוח שהיו שם נשים.



חמש דקות והכל קאפוט - אבוד
המרגל שלנו שהיה לבוש ממש בהתאם לבני המקום, נכנס לבית המרזח בבטחון מופגן ניגש לדלפק , מזמין שתיה ואפילו משלם בכסף המקומי. הוא מרגיש שחרף המבטא הנהדר שלו הוא נהפך לאוביקט מרכזי וכולם בעצם מסתכלים עליו ואפילו העורף שלו גדוש בסקרנים. חלפה דקה נוספת ושקט שורר במקום ובפתח בית המרזח כמה גברים מהשירותיים החשאיים הקומוניסטים והם עטים עליו ולוקח דקותיים והבחור שלנו אזוק , תפוס ומוקף באנשי המקום כשחלקם כבר יורקים עליו. זהו העסק אבוד וגמור.
המרגל היה בשוק טראומטי. פחות מחמש דקות מרגע שהוא נכנס לבית המרזח והוא כבר בחדר סגור בלי חלונות מוקף חוקרים והוא שבוי כשרגליו וידיו קשורות. הכל קאפוט כל ההכנות שעלו מיליונים ירדו לטימיון. כולם מסתכלים עליו והוא לא מאמין. הם שאלו אותו אינסוף שאלות. בהתחלה הוא סרב לשתף פעולה אבל מהר מאד הבין שהעסק גמור וחבל להמשיך במשחק המטופש.

החתימה של אובמה

ג'רי שנהפך לגרישה
הבחור שלנו שבמקור קראו לו ג'רי שהפך לגרישה רצה לדעת רק דבר אחד. הוא פנה לראש החוקרים ושאל אותו איך כל כך מהר הם הרוסים הבינו שהוא מרגל ולא משלהם. האם היה להם מידע מוקדם, הלשנה או משהו שהכשיל את המבצע. ראש החוקרים הסתכל עליו ואמר לו רק משפט אחד. "מה אתה מבלבל את המוח. אצלנו אין שחורים!"





אין תגובות:

פרסום תגובה