יום חמישי, 13 במרץ 2014

אין אחריות

March 11, 2014 at 5:53pm


הכותרת הזו שייכת לאדם שהגה אותה. קוראים לו פנחס חכמו. סיפרתי לו סיפור אמיתי שקרה לי עם כתבה שפורסמה  בשמי, ואני בכלל לא ידעתי שאני כזה. פנחס איש מיוחד במינו, מורה למתמטיקה בעברו, הבין את הסיפור בפעם  הראשונה, ומיד הכתיב את הכותרת - אין אחריות.

אחריות לכל החיים - אחרית הימים ? החיים של מי? הקונה? המוכר? המוצר?
פנחס חכמו מורה למתמטיקה, נותן אחריות מלאה להצלחה במבחן הבגרות בכל הרמות
אתרי אינטנט חסרי אחריות, מאפשרים לגולשים לעשות מה הם רוצים ללא פיקוח, השגחה ובקרה

פנחס חכמו נותן אחריות בלימודי מתמטיקה

היינו שלושה בחנותי ביום שישי. אפי שחק, פנחס חכמו ואני המספר. אחרי  שפנחס קבע את המסקנה התמציתית באופן טבעי ונחרץ, נפלתי ברצפה  מצחוק ומהגאונות הפשוטה והנחרצת. נדמה לי שגם אפי נפל ברצפה באופן סולידי יותר.  ליפול ברצפה זה אחלה אם  נזהרים מראש. אני אספר   ואתם תגיבו בדרככם   העצמאית. אחרי שאתם  מכירים את הכותרת - אין  אחריות, קשה לי להאמין שתגיבו בנפילה. אנחנו מתחילים בסיפור האמיתי. סמל האחריות למה?        

הרגל מגונה באינטרנט
יש לי הרגל מגונה ואולי גם משונה, לחפש את שמי במנוע החיפוש גוגל. גם  במנועי החיפוש האחרים אני עושה זאת. אני טוען להגנתי, שזה נובע מהצורך העסקי הטהור לראות איך שמי מופיע ברשת, למי  שמחפש אותי או את החנות.   ואכן החיפוש גורם לי להבין  איך גוגל ובינג, רואים אותי  ובהתאם ממקמים את שמי, בתוך ים האיזכורים השונים.
לתומי אני סבור שיום אחד גם אבין, מדוע ביום מסוים שמי מופיע באזכור המסוים במיקום כזה, וביום אחר, אותו איזכור עובר למיקום שונה. אני טוען  כאמור,שהחיפוש שלי נעשה לצרכים עסקיים, אבל פסיכולוגים מתקדמים  יאבחנו זאת כאגומניאקיות בשלבי התפתחות מתקדמים. אף פעם לא  התיחסתי ברצינות לפסיכולוגים חוץ כמובן מלפרויד. קודם שיעשו להם  מדליות כמו לזיגמונד ואחר כך נדבר.
זיגמונד פרויד מדליה רשמית, התש"ס 2000 דיוקנו של זיגמונד פרויד על משטח מבריק בחציה השמאלי של המדליה. על משטח מט בחציה הימני של המדליה הכיתוב "זיגמונד פרויד" ומתחתיו הכיתוב "SIGMUND FREUD", משקפיים וחתימתו של זיגמונד פרויד עיצוב ראובן נוטלס

 החיפוש אחר שמי והעסק אינו קבוע בזמן. הכל בהחלט רנדומלי מבחינתי ותלוי בקריזה הרגעית. בעבר ראיתי פה ושם ציטוטים שאת חלקם שכחתי ומהאחרים השתעממתי. אני זוכר אפילו איך התלהבתי מזה שהביאו מיסרון  ששלחתי לשי ודרור ב- FM 103 עם השם שלי. אכן עולם החיפושים מענין  ולפעמים אפילו קצת מסוכן. הסיפור האמיתי שלנו מתחיל לצבור תאוצה  בעקומה.

כתבו עליו באינטרנט הרבה דברים  והוא בכלל לא ידע שהוא כזה
תוך כדי חיפוש אני נתקל באיזכור שמי בפורום שמעולם לא ידעתי על קיומו. קליק קטן ואני בתוך הדיון בפורום הבלמ"זי. יש שם  כתבה בהחלט נחמדה עם  טקסט מכובד ואפילו מעניין ואפילו,שאני די מסכים עם כולו ובטוח שעם רובו, אבל הזיכרון  הפילי שלי אומר לי שמעולם  לא כתבתי את הדברים האלה.  אפילו אם הייתי מתאמץ לא  הייתי מגיע לתוצאה.                                                                                          

מבט נוסף מגלה,ששמי מופיע שם באותיות ברורות ואפילו בלי שום שגיאה. שחור על גבי איטרנט בכל העולם הנוכחי. הרגשתי את קצב הלב שלי מטפס ובמיוחד אחרי שקראתי את התגובות והתגובות לתגובות.  היה שם חמוד אחד, שאמר שאני עוד שמאלני הזוי, החמוץ השני הוסיף שאני כמו תולעת בתוך התפוח של שלגיה, השלישי היה דווקא בעדי, והרביעי שהוא בעצם אולי השני, בזהות כפולה הוסיף משהו מרגיז נוסף.

לא רוצה להיות יונתן בכלל בכלל
ברגעים כאלה, הכי טוב לקום ולעשות סיבוב כמו שאומר יאיר נחמני. אבל אצלי , הקריזה מתחילה לעבוד בטורים וגם בשעות נוספות ובתעריף 2  לילה. נכנסתי לפורום עם רישום שמי והפרטים שדרשו על מנת להגיב. ההרשמה הייתה קלילה וכתבתי שם "שמעולם לא כתבתי דברים אלו ושיבדק ובעצמם כי בסוף הכתבה יש קישור לכתבה עצמה ושם מופיע השם המקורי של בעל הכתבה עם תמונתו". לכותב הכתבה המקורי קוראים יונתן שם אור. אני חושב שרובכם מכירים את השם של יונתן. אם שכחתם, אז יונתן הקים את האתר וקוראים לאתר הזה   MySay.

אם לא הבנתם מה אני רוצה מנפשכם הזכה אז אסביר בקיצור נמרץ, שמישהו לקח את השם שלי והעתיק כתבה של יונתן שם אור ושם את זה באתר אחר. הרשת מאפשרת לעשות דברים הזויים ולא תמיד יש תרופה. יתכן וזה נעשה מתוך כוונה להפיץ כתבה ומרצון טוב אבל מבחינתי ממש לא.   אתרים רבים מאפשרים לכל דיכפין להיכנס בשמות משונים ולכתוב כל דבר כולל השמצות. בהמשך אתה מוצא את השם שלך בגוגל תחת כל מיני  דברים שמעולם לא ידעת שאתה כזה. החוק כרגע בפיגור מול המתרחש במציאות הרשתית.

זבי חוטם עושים מה בראש שלהם
רשת האינטרנט צימצמה את העולם לכפרון קטן. הכל זמין ומהיר ואפילו מאד נחמד לטעמי.
יש הרבה אתרים ופורומים וכל מיני שמות נוספים, המאפשרים בקלי קלות  לאנשים בעיתיים לעשות כמעט כל דבר. החוקים בארץ לגבי האינטנט מוגבלים, ואנחנו בתחילת הדרך. כמי שראה במקומות אחרים, כמה קל  לגרום נזק לאחרים, תחת מסווה ואלף פרצופים שונים, רציתי לחלוק איתכם  מידע זה. ב mysay הדבר כנראה מאד קשה. הסיבה היא שיש ביקורת ויש אחריות. אתרים המאפשרים לכל זבי החוטם לעשות כטוב בעיניהם     המטורפות, הינם אתרים מסוכנים ויש לנהוג בהם במשנה זהירות.

נחום ברנע בהרצאה ליום השנה לד"ר לנדא - האם העיתונות נעלמת
לפני מספר שבועות התקיימה הרצאה של העיתונאי נחום ברנע בעירוני ה'. היה זה יום השנה השני לפטירתו של ד"ר משה לנדא ז"ל מייסד ומנהל בית הספר שהיתה לי הזכות ללמוד בו. הרצאתו של העיתונאי מר נחום ברנע, חתן פרס ישראל, בוגר מחזור ז': "האם העיתונות היא עולם הולך ונעלם?" הייתה מענינת ומרתקת לטעמי. איני מסוגל לצטט את שאמר נחום במדויק. אביא רק בקצרה את שאמר בסיכומו של ערב, על האתר ברשת שבעצם  פרץ את כל המחסומים המוכרים. קוראים לאתר הידוע "ויקיליקס" -"ויקי - הדלפות". האתר שהפך לאיימת הכל. כל הסודות והמיידעים, שכאילו היו שמורים ומוגנים, מצויים כיום, ברשת ובשפע. אין סודות ואין בטיח, הכל מכל,  מצוי בשפע ורק תגלשו ותדעו.

ויקיליקס מאמץ גישה ביקורתית ואחראית
הסיבה שויקיליקס נהפך למקור מידע שרוצים להישתמש בו רבים וטובים, היא העורכים ואנשי המקצוע שיודעים לעשות את מלאכתם ממש כמו  בעיתונות של פעם. במילים יותר פשוטות, יש אחריות למה שמוגש כיום  בויקיליקס לעומת שפע המידע שזרם שם עד לאחרונה, ללא ביקורת ועריכה  מקצועיים. ויקיליקס אימץ את הגישה הביקורתית והאחראית.

תעודת אחריות שלנו עיצוב אליעזר מורב

תעודת אחריות שווה מה?
החיים המודרנים מלאים וגדושים בעיסקאות, קניות ומכירות. תעודת אחריות,זכרון דברים, הסכם, כל אלו לא מבטיחים דבר. במקרה הטוב ישמש הנייר כתזכורת למה שהצדדים חשבו, רצו והתחייבו. הרצון ומידת             
האחריות של הצדדים יבטיחו את קיום הכתוב. במקרה הרע ישמש הנייר לקישוט או טיארה ואולי גם למשהו אחר בהנחה שהוא רך ולא פוצע. לתעודת אחריות בלי אחראי אין שום משמעות. בדיוק כפי שאין שום               משמעות למיקוד. תשאלו את סיינפלד, במידה ואתם מטילים ספק בדברי.  על תעודות אחריות ומומחים בנושא פריטי אספנות כמו עתיקות, מטבעות,  בולים ועוד יש לכתוב say מיוחד במינו. אם תהיו סבלניים, זה יגיע באחד  הבקרים.

יש לי לסיכום שלוש עצות ידידותיות לגולש המקווה לטוב.
 לעולם אל תסכים להיות מנותח על ידי רופא שהפרחים בקליניקה שלו  נבולים
 לעולם אל תטוס בחברת תעופה שהטייסים שלה מאמינים באמונות טפלות
 אם קיבלת תעודת אחריות, שמור עליה. אולי בעתיד היא תהפך לפריט  אספנות מבוקש 

פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן ב MySay

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה