יום ראשון, 15 בדצמבר 2013

האח של בן גוריון וחוכמת הקיוסק

December 8, 2013 at 12:09pm


חוכמת הקיוסק או האח של בן גוריון

בתל אביב יש המון קיוסקים. פעם אולי היו הרבה יותר, אבל היום קוראים לרובם פיצוציות. מה בדיוק מפוצצים שם עדין לא ברור לי, אבל שיהיו בריאים המפוצצים הללו. אולי כסף? אפילו בצמוד לחנות המטבעות שלי יש פיצוציה שפעם, הייתה חנות מחשבים, ולפני זה וידיאו , ולפני זה חנות תיקים ולפני זה כנראה שלא היה שם שום כלום.

הקיוסקים הראשונים בישראל הוקמו כבר בימי העלייה השנייה, בעיקר בעיר תל אביב.
מיכאל גרין היה בעל קיוסק בשדרות נורדאו פינת בן יהודה. היום זה פלאפל שלמה ובניו
לאח אחד הייתה מדינה ולאח השני היה קיוסק. שני האחים מיעטו להיפגש בלשון המעטה

הקיוסק בבן יהודה 82 קרוב למאפו

חלק קטן מהקיוסקים של פעם אני זוכר. היה להם גזוז בצבעים אדום , צהוב ואפילו ירוק במיכלי זכוכית והקיוסקאי היה שוטף את הכוסות בתוך מיני "אסלה" קטנה מנירוסטה , שקועה על הדלפק. הכוס הייתה מוכנסת הפוכה ובלחיצה היו יוצאים מים ושוטפים מלמטה לבפנים. בועות הגזים היו שמנות ונפוחות והסירופים מתוקים והרבה. בטוח שהיה שם הרבה צבעי מאכל אבל אז לא התרגשו מזה. תמיד גם היו שם בתוך צנצנת שקופה ,מסטיקים עגולים וגדולים וגם ארוכים לעשות בלונים. אם בא לכם לקרוא על הקיוסק הראשון בתל אביב 1910 אז בבקשה
הקיוסק הראשון צלם אברהם סוסקין הארכיון העירוני של תל אביב

ישראל הלפרן והקיוסק בדובנוב
ישראל הלפרין גר ברחוב זמנהוף יחד עם רעיתו הדסה ע"ה לבית פרסיקו  ושלושת ילדיהם אלכסנדר, יצחק ודבורה. ישראל יהודי חרדי,שומר עול תורה ומצוות ועובד בקיוסק בגינת דובנוב. ישראל הלפרין ז"ל נולד בלובלין שבפולין והגיע לפלשתינה - א"י לפני השואה. ישראל היה הדוד של אמא שלנו.  כלומר  ישראל היה אח של סבא שלנו  יחיאל שנספה בשואה , ועל הקיוסק שלו שמעתי לראשונה , שנים הרבה אחרי שהלך לעולמו.

של מי הקיוסקים ומה מוכרים שם בכלל?
הקיוסקים ברובם הם זיכיונות של העיריה המחליטה בדרכה למי, מה , כמה ואיפה. היה זמן שרצו "לנקות" את השדרות מהקיוסקים ואכן חלק קטן מאותם מבנים הורדו. הקיוסק שעבד הכי חזק היה כמדומני בשדרות נורדאו פינת אבן גבירול ואני זוכר עוד את הקיוסקאי עם הבלורית הגינגית וערמות העיתונים.  היו מספר סיפורי אוטובוסים ורכבים שביקרו חזיתית בקיוסקים ומבלי שהוזמנו. חלק מהביקורים נגמר ממש לא טוב וזה מידע אישי ממש ממול לחנות שלנו.
בשנים האחרונות יש עדנה לסוגי הקיוסקים למיניהם. רשתות גדולות גם בסיפור הזה כי יש שם כסף לא קטן , ותאגידי הענק אוהבים את כולנו ובכל מקום וזמן. הקיוסק - קפה בנורדאו סוקולוב הוא דוגמא טובה. פעם זה היה של אדון בכר והיום של גברת שטראוס. אם תרצו להיזכר ולהפנים למה  העישון מזיק לבריאות אז בבקשה סיפור מהחיים עצמם על אמת מהקיוסק של נורדאו http://kobiliderman.blogspot.co.il/search?q=%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F+%D7%9E%D7%96%D7%99%D7%A7+%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA
יש האומרים שבקיוסקים רבים מוכרים עוד דברים משלימים , וככה כל העולם התל אביבי הולך ומתמסטל בבועה הסגורה.  

בדיחות עם קיוסקים
פעם חמור מחדרה הגיע לקיוסק תל אביבי וביקש סודה. אז הקיוסקאי שאל את החמור "עם כוס או עם קש?". אז החדרתי ענה "ברור שעם קש והרבה קש..."

בדיחה נומיסמטית וקיוסק - כל הזכויות שמורות לצבי שטאל ז"ל
אמא ודני הלכו לים דרך שדרות נורדאו, וכשעברו ליד הקיוסק החל דני לבקש "גלידה גלידה גלידה". אז אמא אמרה לדני "לא כעת, אבל בחוף הים אקנה לך קרטיב!". ודני מתחיל לבכות ואפילו לצרוח והאמא קצת אובדת עצות, ואז ניגש אדון צבי עם הכובע שרואה את המחזה ולבו נכמר, מוציא עשרה שקלים לקיוסקאי ומבקש "גלידה לילד בבקשה!" ולפתע כולם כבר באווירה זורחת ומאושרת. אדון צבי רואה כי טוב ומסביר לכולם, "תראו איך כולנו כבר מרוצים. הילד מחייך כי קיבל את הגלידה, האמא אולי חסכה מעט, הקיוסקאי מכר גלידה , ואפילו אני סוף סוף נפטרתי מעשרה שקלים מזויפים...."
אם חשבתם שזו בדיחה טהורה אז תדעו שיש המון זיופים של 10 ש"ח והקושי היחידי בזיופים הוא רק בשיטת ההפצה. זיוף טוב והפצה רעה מתכון לכישלון. זיוף רע והפצה טובה מתכון לנצחון.

"שלושה מטבעות של 10 שקלים. המטבע השמאלי הוא זיוף גרוע. האמצעי הוא זיוף שנראה כמו המקור אבל שוקל מעט יותר. הימני הוא מטבע אמיתי. ויקיפדיה בעברית יוצר Gadi Vishne

הקיוסק שהפך לדוכן פלאפל בשדרות נורדאו
מבחינתי הקיוסק הכי מפורסם בארץ היה הקיוסק שלא הכרתי על אמת. זה היה הקיוסק של מר מיכאל גרין ברחוב בן יהודה פינת שדרות נורדאו. ברור שבתל אביב אז איפה חשבתם שבמטולה. ההתחלה הייתה עוד לפני שהמדינה פרצה ובשנת 1963 נמכר הקיוסק (הייתי אז בן חמש) והפכו אותו לימים לפלאפל של שלמה השכן שלנו מסוקולוב 83 קומת קרקע עורפית. שלמה ורעייתו היו מוכרים פלאפל בעגלה ליד הדואר בדיזינגוף וגם ליד קולנוע פאר. כולם הכירו את הפלאפל החם והטעים של שלמה ורעיתו.
היום קוראים לזה"פלאפל שלמה ובניו" כי הבנים של שלמה לוי ז"ל ממשיכים לעבוד שם ואפילו הילדים שלהם. 

הקיוסק של האח של בן גוריון בן יהודה 230 א - קיוסק פלאפל שלמה ובניו צילם אמנון יצחקי VTLV

אני מכיר היטב את הילדים של שלמה ובמיוחד את אבי"שחור" שהיה כמעט הילד הכי קטן ובגילי לערך. היום לאבי שחור יש כמדומני דוכן משלו באבן גבירול  לא הרחק מהפינה של ז'בוטינסקי.  החבר שלי לשכונה יוסי אפריגן ניסה לחנכו בדרכים מאד יחודיות וללא הועיל. המסקנה שלי מזה, שכוח לא תמיד עוזר. בשכונה הצפופה כולם מכירים את כולם. אומרים שזה פלאפל טוב מאד ויותר מזה ,אז גם אני אומר למרות שתמיד יש אחד טוב יותר. סליחה אבל היום אנחנו לא בענין של פלאפל בכלל.

האח הקטן של אדון גרין מהקיוסק
אדון גרין מהקיוסק היה גדול מאחיו וגם היה שכן שלנו בשכונה בסוקולוב 94 פינת ישעיהו 10. ברשת ראיתי מידע קצת אחר על כתובתו ואולי זה נכון ואולי לא , כי אנשים נוהגים להחליף דירות באותה סביבה. נדמה לי שכל הבנין היה שלו אבל אל תסמכו על זה כי זה שוב מידע לא בדוק במלואו. גם היום יש שם מדבקה - שלט עם השם "גרין" המעיד שגרין משמש כועד הבית.
אומרים שאדון גרין הזה לא דיבר עם אחיו בכלל בכלל. אולי זה ענין אידיאולוגי , אולי עוד סיפורי אחים ומשפחה. אהבה לא הייתה שם ואולי גם קצת הפוך מזה. כנראה שאחיו גם לא הלך אליו לשתות גזוז ואפילו לא קנה שם בפלה. לאחיו של אדון גרין קראו דוד בן גוריון.

אין תגובות:

פרסום תגובה