יום שני, 30 בדצמבר 2013

נולדתי ברמת הטייסים ואני בכלל לא טייס

December 27, 2013 at 7:01am


1959 אמא אראלה ואני וברקע השיכון ברמת הטייסים

הורי ואחותי הבכורה דבורה הגיעו ארצה בינואר 1949. לעת הזו קפריסין מאחור ככה גם השואה והמלחמה. גם אחותה הבכורה של אימי הייתה איתם. האמת נראה לי סידור מעניין. יפו הייתה כמעט התחנה הראשונה וגם הבית הראשון מזה הרבה שנים. הזמן מתקדם  ופלה-פסיה, אחותה הבכורה של אמי נוסעת לאמריקה. אהובה רובין ברי, אותו הכירה באיטליה מחכה לה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. התאריך המדויק 25 ליולי 1952 היום בו אחותי הבלונדינית, אראלה מגיחה אל העולם עדין ביפו. ברחוב שמשון הגיבור בצנטרום של תל אביב, רניה גרבש אחותה התאומה של אימי. ברחוב זמנהוף 14 הדוד של אימי , ישראל הלפרן. לאה אברמוביץ בת דודה של אימי , ברחוב "החבצלת" ביד אליהו רמת הטייסים. אם תרצו עוד על יפו והשנים הראשונות אז בבקשה

חברת שיכון של ההסתדרות בונה שיכון עממי - 1953
1954 , המשפחה שלנו עוברת מיפו ליד אליהו. שיכון עממי רמת הטייסים רחוב "הלבנון" 19. אם תחפשו היום את רחוב "הלבנון" זה יהיה קצת קשה. היום קוראים לרחוב פרופסור אשרמן. נדמה לי שזה הרחוב הכי גדול בשכונה.
פרופסור יוסף אשרמן 1889-1968 גניקולוג ורופא מיילד

רק אחרי שביקרתי במקום  וראיתי את רחובות  "החבצלת" ו "הצבי" הבנתי את משמעות השם "הלבנון". כנראה שהסיבה לשינוי היא למנוע בלבול עם רחוב חיים לבנון הצפוני שהיה קודם רחוב האוניברסיטה . בשנת 1986 זנחו את השם "הלבנון" לאנחות. אין סיכוי שמישהו מקוראי עיתון "הלבנון" ירים קול זעקה.
שמות הרחובות בתל אביב זה סיפור מרתק בפני עצמו. הספר הקיים בנושא הוא רק הפתיח לסיפורים האמיתיים. אם תרצו לעקוב אחרי שינויים בשמות הרחובות אז אתם מוזמנים לאתר תל אביב ,100 שם יש פרק מיוחד לנושא בשם רחוב זז ובלי חיים הזז. לאחרונה נוסף פרקון על רמת הטייסים שילך ויגדל להערכתי כי המפעל הזה עולה וצומח מדי יום. 

גבעת בטיח מימין פיוטר, אראלה, אביבה מורחי, ודבורה עומדת. צלם יורק ליפמן


דבורה ואראלה בחג שבועות וברקע השיכונים


אראלה ופיוטר על גבעת בטיח צילם יורק ליפמן


אשרמן הפרופסור המיילד שגר ברחוב אידלסון
ממש לאחרונה קראתי באותו אתר על פרופסור אשרמן והבית שלו המקורי ברחוב אידלסון הסמוך לעירייה הישנה. מכיוון שזה ממש בנתיב שיטוטי היומי לעבר אלנבי , עברתי לידו המון פעמים מבלי לדעת דבר אודותיו. האם יש מצב שפרופסור אשרמן היה נוכח באותו בית יולדות כשנולדתי?

אין כמו שלטי המתכת עם צבעי האמייל של פעם, כחול כהה עם כיתוב בלבן. הישנים יותר הם עם רקע לבן ונותרו בודדים כאלה מקוריים ותולים על אמת.  ברמת הטייסים נותר אחד כחול ומעניין כמה זמן ישאר שם. שמתי לב שאחרי כל פוסט  שלי נעלמו כמה שלטים שהצבעתי עליהם ואולי זה סתם צרוף מקרים ,בדיוק כמו בבדיחה על הכומר המיסיונר הלבן והשבט האפריקאי בזולו. אם אתם מאד אוהבים שלטים כאלה מקוריים, בואו ביום שישי לכיכר צינה דיזינגוף לשוק עתיקות, וינטג' ויד שניה, מצוידים בכמה מאות שקלים ויש לכם שלט מקורי וחלוד מפעם. מבחינתי רק לשלושה יש מצב שאתפתה, הלבנון , סוקולוב ובן יהודה.

שיכונים , גגות רעפים , דשא גדול וסקאד עיראקי פוגע בול בבלוק
נחזור לרמת הטייסים שביד אליהו. המקום היום במתכונת של פעם וכנראה שלא להרבה זמן. שיכונים וגגות רעפים ודירות שבחלקן עברו הרחבה. הרבה יותר קל לקבל היתר בניה ותוספת, כשסקאד עיראקי פוגע בול בשכונה במלחמת המיפרץ הראשונה 1991. נדמה לי שזה היה ממש בול בבלוק שלנו, אבל לך תדע כי אנחנו כבר לא היינו שם ונראה לי שכל המלחמה הזו הייתה מזימה משולבת כנגד יהדות בבל שבחרה ברמת גן ובנותיה וסדאם חוסיין לא שכח זאת.

לנו אז הייתה דירת שנים וחצי חדרים בגודל 64 מ"ר. המספר הזה עוד יחזור ולא רק בשיר של החיפושיות. קומה שניה והשכנים בחלקם עדין שם. לפחות השמות נשארו. קירשנבוים ומורחי. אז היו גם קאשי, ת'גר, רובינשטיין ואביאל (ליפקונסקי) מהספרים.

דשא בנדיבות רבה בכניסה, בדיוק כפי שאני זוכר. את הקניות עושים עדיין במקום שהייתה פעם הצרכניה. היום מגה בעיר, גלגול של הקו אופ.  למי שהייתה מניה הייתה הזכות לקנות בצרכניה. המניה הזאת עוד תוכיח את עצמה בעתיד ואנחנו כלומר אבי שמואל שותף כמו רבים אחרים בבעלות על הקו-אופ. ככה נהפכים לבעלי קפיטל כלומר לבעלי הון ובעברית-קפיטליסטים.

הצרכניה של אז עומדת בסמוך ובצמוד לסופר השכונתי ולאנדרטה

צבי שפירא , ד"ר זנדובסקי, גרוס מהסרטים , בצלאל אלוני  ועוד שכנים  טובים 
דבורה ואראלה זוכרות את גן הילדים של בת שבע וסילביה, את בית הספר צבי שפירא עם המורה עטרה צבעוני וגם את רחל דבירי מהמשפחה הלוחמת. כמו כן את השכנים בבתים הקרובים ובשכונה וביניהם הימלפרב החלבן , אפרים  פורטיס, אליעזר לוין , ושרה אקסנפלד. גם משפחת בכר מהכדורגל  ומשפחת חקק שתמיד היו להם המון אבטיחים מתחת למיטות וגם הרבה גרעינים. גם  משפחת גרוס מהסרטים.

יעקב גרוס כתב ספר מקסים על גבעת בטיח תל אהבהבים. "לפעמים כדאי לעצור. להביט טיפה לאחור. מה שעבר לא יחזור, ומה שיבוא ממילא יעבור."
דוקטור ארנולד זנדובסקי הפולני עם התיק החום, היה רופא המשפחה. בצלאל אלוני (הרבה לפני עפרה חזה) היה האחראי למסיבת הסיום הראשונה של צבי שפירא יחד עם חיה שליטא המנהלת ואמא של דודו האנימטור. 

השטח  הצמוד לשיכונים,  היה בהחלט רחב ידיים. השכנים טיפחו את הסביבה. מאחורי השיכון שלנו , הורי שתלו  ורדים ושושנים בצבעי בורדו ולבן, שקיבלו ממשפחת גריינר-גורן ממושב חירות שבגוש תל מונד. היה גם עץ שזיפים אדומים , שהדודה חיה'לה לימדה את אימי להכין מפירותיו ומעלי השושנים , קונפיטורות משובחות. 

גבעת  בטיח

הגבעה של השכונה נקראה גבעת בטיח והיו שם הרבה פרחים וגם פרות. היום זה פארק אדית וולפסון והפסל הסביבתי "כיכר לבנה" של דני קרוון. "השם "כיכר לבנה" מתייחס לאידיאל שעמד מאחורי הרעיון של הקמת העיר תל-אביב – עיר לבנה, ים תיכונית, על החוף. הצייר נחום גוטמן תיאר את תל-אביב כ"עיר קטנה ואנשים בה מעט", ונעמי שמר כינתה אותה, כמו רבים אחרים, "העיר הלבנה". מתוך עמלנט -מפגשים מהסוג החזותי.
במדליה של תל אביב ניו יורק רואים את יצירתו של דני קרוון. "הרבה מן המשותף לתל-אביב ולניו-יורק. ההמולה, הריח המיוחד, הססגוניות, הבילויים, האופנה, מרכזי התרבות ועוד.
הקשר בין הערים קיים למעלה מ-85 שנה"



תל-אביב – אשר קלדרון, לפי מוטיבים של דני קרוון.


שלמה אוחיון ליד כיכר לבנה של דני קרוון ופעם גבעת בטיח

בשטח הציבורי שבמרכז השכונה היו מגדרים אזור ביריעות בד ומקרינים סרט, והתושבים באו בהמוניהם לראות את הפלא. באחת הפעמים בזמן שהורי ואחיותי נפעמו מהצלולויד המרצד, ביקרו בביתם אורחים שלא הוזמנו. נכון היו אלו גנבים, שהפכו את הבית ולקחו את מה שכבר אפשר היה לגנוב באותם הימים.
השוטרים שבאו לזירת הפשע הסבירו, שהגנבים ברחו ברגע שראו את מדי המשטרה של אבא בחדר. אם אתם רוצים תאמינו. הורי חשבו שהם יודעים  בדיוק  מי בא לבקרם ללא הזמנה. עוד מקרה פריצה בלתי פתיר, בסטטיסטיקה המשטרתית.




"ראית או שאמרו לך?"
1958 היתה שנה בסדר. משפחתי מאד שמחה שהצטרפתי אליהם. 21 לנובמבר, אחרי שתי בנות יש גם בן זכר שישמר את השם ויאמר קדיש. אבי שמואל כבר לא שוטר כי אם נהג מונית. זה לא הכבוד הכי גדול, אבל יותר הכנסה, שזה גם חשוב.


המונית הראשונה של אבא בשיכון . אראלה בחוץ ובני הדודים בפנים


אמא ואנחנו בשיכון וגם לאה אברמוביץ 1959


אראלה אחותי הבלונדה עם הספר הראשון

על המרפסת עם אמא 1959 וגם לאה אברמוביץ הבת דודה של אמא



אבא שלנו תמיד סיפר שכשנולדתי אז הדבר הראשון שעשה היה לנסוע לרניה אחותה התאומה של אימי ולבשר לה את החדשה שהפעם סוף סוף  יש בן זכר. דודה רניה מאד שמחה אבל הדבר הראשון שאמרה לאבא שלנו "ראית שזה בן או שרק אמרו לך? תחזור ותבדוק בבקשה!". אז אבא שלנו הנרגש  נסע, בדק  וגם חזר ותמיד אמר שבנס לא עשה אקסידנט עם המונית. פולניות תמיד יודעות לטעת ספק.

תערוכת העשור והקמת יחידת מדליונים במשרד ראש הממשלה
תערוכת העשור מציגה את הישגי המדינה המתפתחת. מדינת ישראל מקימה יחידת מדליונים ומטבעות, שבהמשך תיהפך לחברה הממשלתית למטבעות ומדליות. תל אביב חוגגת בקרוב מאד יובל שנים. יש מדליה בתפוצת נאט"ו.


יובל לתל-אביב 1959 עיצוב: צבי נרקיס הטבעה: אמנוגרף 
צילום: החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ

ארבע שנים גדלתי ברמת הטייסים. הזיכרון שלי משם מצומצם אבל קיים. אני זוכר חלק מהשכנים, עליזה ת'גר וילדיה ניסים ומרקו ,התאומים למשפחת קאשי וגם שיר מאד מוזר שמתנגן לי בראש בהקשר למשפחת קירשנבוים.
הזכרון שאמא שלנו  תופסת תוכי צבעוני באמצעות סל , חרוט לנצח. דאגנו לו לחברה ולכלוב מתכת שאבא ודבורה הביאו באותו היום. אמא שלנו גניה, אהבה לשמחתנו להנציח דברים. זה התחיל מתמונות וגם מדברים המלווים אותנו כמו מסמכים ומזכרות. כפי הידוע לנו לא הייתה לנו מצלמה משלנו. כל התמונות הן של צלמים שעברו במקום וצילמו בתמורה. התמונות של דודים מאמריקה ושל ירז'י ליפמן מגבעת בטיח זה משהו אחר.

יש לנו מזכרת מצולמת קצרה שהסריטו אורחים מאמריקה שבאו לבקר בארץ הקודש וגם בשיכון שלנו 1959. הגיע  הזמן להעלות זאת לרשת. וילי וגולדי השכנים של דודה פלה ודוד ראובן מאמריקה, מנציחים אותנו לנצח. תמיד ידעתי שאפשר לסמוך על יהדות אמריקה.
1962 עוברים מרמת הטייסים לרחוב סוקולוב 93 בצפון תל אביב. 


דבורה שכנאי אחותי בשיכון שלנו 2011

רמת הטייסים יד אליהו שכון עממי רחוב אשרמן הכניסה לבלוק שלנו

אשרמן 19 עם ההרחבה ופעם הלבנון הבית שלנו

חלק מהשמות של פעם

דבורה פוגשת שכנה מפעם וברקע בית ספר צבי שפירא ברמת הטייסים

האנדרטה לטייסים שהגנו על תל אביב במלחמת השחרור. מודי אלון , מתיתיהו סוקניק, אהרן דוד שפרינצק

אנדרטה לבני רמת הטייסים שנפלו במלחמות ישראל

מרפסת מקורית מפעם עם תוספת חדשה להרחבה

הרבה דשא וממש צמודים לפארק אדית וולפסון






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה