יום רביעי, 26 בפברואר 2014

הגזים שלי ואפילו ביידיש

February 22, 2014 at 6:45pm


אתמול היו לי גזים. גם שלשום. בעצם תמיד יש לי גזים אבל אתמול יותר מתמיד. חשבתי כבר לגשת לרופא כלשהו אבל היה מאוחר ותמיד אני אוהב לדחות דברים.
עם גזים בשוטף, אני לא דוחה כלום ותמיד דואג לניכוי במקור. חשבתי שאם אלך לרופא תורן הוא יצחק, כי מה פתאום בחור בן 55 מטריד אותו עם זוטות. אז גם נזכרתי בסיפור שראיתי ברשת ממש לא מזמן והחלטתי לאמץ מבלי לגעת ואיני יודע למי להודות וחבל. זה תמיד מזכיר לי שני דברים שונים. הראשון זה חוות דעת שניה שאני ממש נגד והשני זה יידיש שנשמעת נפלא עם דברים איך לומר קצת שונים. אני מקווה שרובכם יקבל זאת באופן טבעי ממש כמו שהגזים הם חלק מהחיים של כולנו.
אומרים לי שיידיש היא שפה מיוחדת ואני בהחלט נוטה להסכים עם הקביעה הזו. לצערי היידיש שלי ממש לא משהו אבל ידוע לכל שיש גרועים ממני, אז כמו תמיד זו נחמתי. יש גם תרגום הולם וקולח.
צייר אחי לוינשטיין

פַארְשְטִינְקֶענֶע מעשייה (סיפור עם ריח)...
שלושה רופאים צעירים, שלומדים יידיש להנאתם, הולכים ברחוב ורואים איש זקן שהולך כפוף גב וברגליים מפוסקות. ההליכה המוזרה הזאת מאתגרת אותם לתת דיאגנוזה, ממה סובל הזקן שהולך בצורה כזאת? תתחיל אתה, אומרים השניים לאורי, ותגיד את זה ביידיש.
אומר הראשון: "דֶער יִיד האָט אַ קִילֶע" (ליהודי יש קילה/שבר).
אומר השני: "נַיין, דאָס אִיז נִישְט אַ קִילֶע, דאָס אִיז מָרִידְן" (לא, זה לא קילה, זה טחורים).
אומר השלישי: "נָיין, דאָס אִיז נִישְט אַ קִילֶע, אוּן נִישְט מַרִידְן. דאָס אִיז לוּמְבָּגוֹ" (לא, זה לא קילה ולא טחורים, זה לומבגו).

מאחר ששלושתם נתנו אבחנות שונות, היה חשוב לכל אחד מהם להוכיח שהוא צודק. האיצו את צעדיהם, השיגו את הזקן ואמרו לו: "רֶעבּ יִיד, מִיר זֶענֶען יוּנְגֶע דוֹקְטוֹיְרִים (יהודי יקר אנחנו רופאים צעירים), אָיְינֶער זאָגְט אַז אִיר האָט אַ קִילֶע, צְבַיְיטֶע זאָגְט – מַרִידְן; דֶה דְרִיטֶע זאָגְט - לוּמְבַּגוֹ. (אחד אומר שיש לך קילה השני טחורים והשלישי לומברגו). מִיר דַארְפְן וִיסֶען וֶער אֶס האָט גֶרֶעכְט? (אנחנו מבקשים לדעת מי מאיתנו צודק?).

עונה הזקן: "קִינְדֶערְלֶךְ טָיֶירֶע, אַלֶע האָבֶּען אַ טוֹייֶעס גֶעהאָט (ילדים יקרים, לכולכם הייתה טעות גדולה), ופונה אל כל אחד מהם: דוּ האָסְט אַ טוֹיֶיעס גֶעהאָט, דאָס אִיז נִישְט אַ קִילֶע (אתה טעית אין לי קילה), דוּ האָסְט אַ טוֹיֶיעס, דאָס אִיז נִישְט מַרידן (אתה טעית אין לי טחורים), דוּ האָסְט אַ טוֹיֶיעס, דאָס אִיז נִישְט לוּמְבַּגוֹ (אתה טעית, אין לי לומברגו). אוּן, דֶער עִיקֶר, אִיךְ אַלֶעייְן האָבּ אוֹיְךְ אַ טוֹייֶעס גֶעהאָט - (והעיקר, גם אני טעיתי טעות מרה). אִיךְ האָבּ גֶעמֶעייְנְט דאָס אִיז אַ קְלֶיינֶע פאָרְץ (חשבתי שזה רק נוד קטן), אוּן צוּם סוֹף, האָבּ אִיךְ זִיך בַּאקַאקְט (ובסוף חרבנתי במכנסים).

מה אגיד לכם אנשים צעירים: פוּן אַן אַלְטֶען תוּחֶעס קֶען נִישְט אַרוֹייְס גֶעייְן אַ פְרֶעייְלַאכְן פאָרְץ (על תחת של זקן כבר אי אפשר לסמוך שיפיק נוד עליז).

אין תגובות:

פרסום תגובה