יום ראשון, 16 בפברואר 2014

צדוק מזרחי, רוני קלדרון וג'ורג' בסט

February 9, 2014 at 6:11pm


כדורגל זה יופי של משחק. פעם הייתי מאד מחובר לכדורגל. פעם זה אומר ממש מזמן. ג'ורג' בסט היה חי ובועט. גם רוני קלדרון. צדוק מזרחי שיחק נהדר. מי זה בכלל צדוק מזרחי?

 לכל אחד יש מה להגיד על כדורגל! למה? כי הכדור הוא תמיד עגול!
אם ראש הממשלה, ולא משנה מאיזה מפלגה אוהד בית"ר ירושלים, מה זה אומר?
מימי לא שיחקתי עם ג'ורג' בסט ולא עם רוני קלדרון. עם צדוק מזרחי המון. בקושי ניצחתי אותו

צדוק מזרחי, רוני קלדרון וג'ורג' בסט עיצוב אליעזר מורב

 תערוכות , אלימות ומי אוהד בית"ר
 את ישראל ניתן לתעד מהרבה היבטים. חלק מאותן סקירות מתועדות ומסודרות באופנים שונים. אם סוקרים את ישראל מההיבט הנומיסמטי אזי יש קטלוגים שונים וניתן לראות מה היה בדיוק. לפעמים אנשים שחיו באותו זמן לא זוכרים, או שנדמה להם כל מיני דברים. דמיון זה הדבר הכי נהדר, לאלו שיש. היום לצערי ומזה זמן, אני ממש לא מסוגל להתחבר לכדורגל במגרשים. אין לי תרוצים. פשוט עובדה. מזל שיש טלוויזיה ואינטרנט.     

בימים אלו יש תערוכה על מאה שנות כדורגל בישראל במוזיאון ארץ ישראל. עדין לא הייתי. יש לי תחושה שרוני קלדרון לא שם. גם לא צדוק מזרחי. הנה קישור לאתר המוזיאון. http://www.eretzmuseum.org.il/124/

אם רוצים לסקר את הכדורגל הישראלי אז יהיו הרבה סוקרים וסקרנים. כל אחד יספר את הסיפור שלו. אם הוא היה פעיל ושחקן אז יש לו את הסיפור האישי שלו. אם הוא אוהד, אז הקבוצה שלו זה משהו מיוחד. השחקנים שאהב הם אליליו. יש מלחמות כדורגל שהן ממש מלחמות. אלימות וכדורגל תמיד הלך טוב ביחד. אמוציות זה שם המשחק. נדמה לי שאצלי אין אמוציות בכלל. חוץ כמובן מהאנטי לבית"ר ירושלים. נדמה לי שאני אולי בין הבודדים שאוהדים גם את מכבי וגם את הפועל תל אביב. אם שכחתם אז תזכורת בבקשה

מוכשר ובעייתי
רוני קלדרון היה שחקן מוכשר מאוד. גם בעייתי מאוד. זה כנראה הולך טוב ביחד. גם בחורות. מי יכול להסביר לי את האניגמה האישית שיש לי בנושא בחורות יפות וכדורגלנים מצליחים?
מבחינתי קלדרון שייך לסוג שחקנים שאם ראית אותם בביצוע אופייני לא תוכל לשכוח. גם אלי בן רימוז' ושלום שוורץ השאירו חותם כזה.

רוני קלדרון הסתבך עם החוק. אין שום גאווה במעשיו. מוטב היה שלא קרו. כנראה שעסקיו המפוקפקים הובילו אותו אולי גם אל סופו. מי מאמין שרוני קלדרון חי? ידעתם שיש לרוני בת?
נדמה לי שהמשחק עם בית"ר ירושלים בו ניסו לשרוף את בלומפילד ב-1969 - היה המשחק ששינה את התיחסותי לכדורגל. אני זוכר שממש פחדתי שם. הייתי שם עם דודי מייטליס השכן לבנין וראינו איך האוהדים הירושלמים משתגעים על אמת. הם גם באו את כל הדרך לתל אביב וגם התפרעו וגם שרפו וגם לא פחדו מכלום. אז הבנתי שאפשר לקבל מכות רק בגלל שאתה לא אוהד בית"ר ירושלים. מי שרוצה לקבל מכות שימשיך ללכת לכדורגל. גם הפחד זה מספיק.
מי יכול להסביר לי למה אוהדי בית"ר שונאים ערבים, שמאלנים, ואת כל מי שלא אוהד בית"ר ירושלים? האם אוהד בית"ר ירושלים יכול להיות ראש ממשלה? שאלה טיפשית לדעתכם?


הכי טוב שיש או The Best 
ג'ורג' בסט היה שחקן גדול. מבחינתי הוא השחקן בה"א הידיעה. מבחינת כדורגל היה ונשאר תענוג צרוף. הסברים לא יועילו. חייבים לראות. אהבנו אותו מלהטט וגם אהדנו את מנצ'סטר יונייטד ולא את לידס ולא את ליברפול ולא אף קבוצה. כנראה הכל בגלל ג'ורג' בסט. הוא הדוגמא הכי טובה לשם משפחה המביע במילה אחת את הטוב ביותר. גם השיער הארוך הוסיף מימד מיוחד. לג'ורג' בסט היה גם רומן קצר עם קבוצה בשם Jewish Guild בדרום אפריקה. נדמה לי שגם הגיע לישראל עם אחת הקבוצות בהן שיחק בשלהי הקריירה שלו. מוטי ברש זוכר זאת בפירוש וצדוק מזרחי היה שם.
גם לצדוק מזרחי היה שיער ארוך כמו לג'ורג'י שלנו. ידוע לכל ששחקני כדורגל הם מובילי אופנה בהרבה תחומים. "תעשה לי בבקשה כמו ג'ורג' בסט או דומה לדליה מזור בבקשה".

צדוק מזרחי והיום Justin Mir 
צדוק מזרחי הוא בן גילי. היינו חברים טובים יחד עם איציק, אריק, איל, גילי, אבי, אלברט, ביצ'ו, אבצ'וק, חנן, מיקי, ירון ועוד. למדנו ביחד בבית הספר היסודי לדוגמא על שם הנרייטה סאלד מכיתה א' ועד ח'. לנו לא היהסקר. צדוק גר ברחוב בן יהודה קרוב מאד למגרש המכביה. אפילו שיחקנו ביחד תקופה קצרה בילדים של מכבי. אני בקושי עונה וקצת וצדוק המשיך. המאמן היה אברהם מלצמן. היו גם צמח, ערן בנדורי, רוני סימנוביץ', אבי ברוקס, התאומים של שמוליק סגל ועוד.
צדוק מזרחי ממש לא קשור לאלון מזרחי ואפילו לא ליוסי מזרחי. צדוק הוא אח של ג'קי והבן של ההורים שלו וחבר של כל מי שמכיר אותו. השם מזרחי מאוד מאוד נפוץ. יש הטוענים שזו המצאה ישראלית לעולים שהגיעו מהמזרח ושמם היה קצת מסובך לרושמים הממשלתיים ואז קראו להם מזרחי כי הם באו מהמזרח. אם אתם רוצים להתעמק בענין המזרחיות אז תתמקדו בעצמכם כי אני כבר מזמן איבדתי כיוון. 

צדוק שלנו תמיד שיחק נהדר. ידע לבעוט בשתי רגליים, עוצר כדור עם החזה ונוגח נהדר. נדמה לי שגם ירק לפעמים. הרבה ספורטאים יורקים בחדווה. צדוק היה מקפיץ כדור על שתי רגליים, ברכיים, ראש, כתפיים ובכלל. הוא יכולהיה ללכת מהבית עד הבית ספר כשהכדור על הרגל ולא נופל. חוטים לא היו שם. קוסם אמיתי. הוא לא פחד מאיש. גם במגרש וגם מחוצה לו.
צדוק היה מאוד שאפתן ולא לפלף, כלומר יודע לכסח מתי שצריך. נדמה לי שצדוק אהד את הפועל תל אביב. לא יודע למה אבל זו עובדה שהוא שיחק במכבי כי זה היה קרוב לבית שלו ולשכונה. שמעל'ה כהן משמשון הוא דוד שלו וגם אברהם ג'מבו כהן, מה שאומר שיש כישורים משפחתיים.



צדוק מזרחי מקפיץ בגן העצמאות על הכורכר וברקע בית ספר לדוגמא ע"ש הנרייטה סאלד


בית ספר לדוגמא ע"ש הנרייטה סאלד מול גן העצמאות (היום "א.ד.גורדון")
בבית הספר היסודי נהגנו לשחק כילדים נגד הכיתה המקבילה וגם נגד קבוצות מבתי ספר אחרים. מלבד כדורגל היה גם משחק הקפצות מוזר של כדור טניס עם הראש בין עצי האשל המלוחים. המשחקים תמיד לוו בהתרגשות.
הרבה פעמים היינו חייבים להביא קהל, אוהדים ואוהדות, כי זה מאד קשה לשחק ולהשוויץ ללא קהל ביתי. הבנות של הכיתה, אמלי, עתירה, דורית, ליאורה, גליה, רבקה, לימור, ענת ואורית, סבלו מזה כי הן היו המעודדות.

המשחקים האלו היו בעיקר בגן העצמאות, מול בית הספר ובדרך כלל על הכורכר שלפני המדרגות המפורסמות וליד הבריכה עם הפסיפס המיוחד. כשנפלנו היו תמיד שריטות ושיפשופים. זה נראה מאד מוזר וטיפשי לשחק על כורכר. כשאתה ילד זה ממש לא משנה. העיקר לשחק, להזיע ולנסות לנצח. יותר עדיף היה לשחק בגן הנביאים ברחוב יחזקאל.
יריד תל אביב 1968 היריד הבינלאומי במגרשי התערוכה צילום אפי שחק

עיר הנוער במגרשי התערוכה - צדוק מזרחי וכבוד ראש העיר יהושע רבינוביץ'
עיר הנוער זה יופי של דבר. קיץ והיה קהל והיו מעודדים ואולי גם קריאות בוז. בסוף היו גם מדליות. אני לא זוכר מזה הרבה, אבל צדוק זוכר הכל. צדוק מזרחי מספר על עיר הנוער, הכדורגל והפרסים:
"החליטו לעשות תחרות ארצית בעיר הנוער והגיעו מכל קצוות הארץ לטורניר. זה היה משהו ענק לכל מי שאהב ונשם כדורגל. השופטים היו דוביד שוויצר ויענקל'ה גרונדמן זיכרונם לברכה. קבוצות הכדורגל שלחו את שחקני הנוער הטובים ביותר שלהם כמו הפועל ת"א, מכבי ת"א, נתניה, בני יהודה, בית"ר, הכוח, גדנ"ע, קבוצות מירושלים חיפה ועוד.
בהרבה קבוצות זייפו שחקנים את הגיל ואני זוכר שלחלק מהם היה כבר זקן ונראו כמו אנשים בוגרים ובטח לא כמו ילדים. אני הקמתי קבוצה בשם המטאדורים. השוער היה מהשכונה שלא שיחק כדורגל בשום קבוצה ועוד 3 ילדים מהשכונה שלא שיחקו בשום קבוצה, גם חברים שלי בשם אלי אליהו ושי כהן ששיחקו איתי במכבי. המשחקים התחילו וזה היה מאד מלהיב כי הגיעו ילדים והורים מכל הארץ. אנחנו הבסנו את כל הקבוצות והגענו לגמר.
הגיעו לגמר שתי קבוצות ידועות, הפועל ת"א של גילי לנדאו וריפעת טורק, ומכבי של אבי כהן זיכרונו לברכה, ואנחנו המטאדורים. מכבי והפועל שיחקו והתוצאה ביניהם היתה תיקו אחד. זה היה גמר משולש בין 3 הקבוצות. אנחנו שיחקנו נגד הפועל והבסנו אותם 5 אפס ונגד מכבי ניצחנו 4 אפס. כמעט את כל השערים אני כבשתי וזה היה פשוט לא יאומן באיזה פער לקחנו את אליפות הארץ, כשאני השחקן המצטיין של כל הטורניר.

היתה גם תחרות של הקפצות ואני זכיתי במקום ראשון.הקפצתי את הכדור במשך 1:45 שעה. הכדור לא נפל אז ביקשו ממני להפסיק להקפיץ. אניהקפצתי 4,300 פעמים ומקום שני היה שחקן מבני יהודה בשם אלי שקיפי שעשה 1200.
הקימו במה מאד יפה לחלוקת הפרסים. ראש עיריית ת"א רבינוביץ זכרו לברכה, העניק לי 5 מדליות זהב על מקום ראשון, השחקן המצטיין של הטורניר, מקום ראשון עם הקבוצה, מלך השערים של הקבוצה, מלך השערים של כל הטורניר, ומקום ראשון בכל הארץ בתחרות ההקפצות.
על הבמה המרכזית הופיעו 3 זמרים חמודים בשם בועז שרעבי והשיר "פמלה" של אבנר גדסי והשיר "נפרדנו כך". וגם גבי שושן עם השיר "16 מלאו לנער". בקיצור חוויה אדירה של הילדות. הרגשתי שאני בחלום כי היו כל כך הרבה ילדים מהשכונה שלנו בצפון ואבא שלי שהיה צמוד אלי וכל הזמן אמר לי שהוא כל כך גאה בי.
היתה לי תמונה מאד יפה בעיתון עם ראש העיר יהושע רבינוביץ זיכרונו לברכה. את כול המדליות נתתי לילד שלי".
ותודה לצדוק-ג'סטין בארצות הברית של אמריקה.

צדוק אהב את הכדור הכי בעולם. אהבה לכדור היא בהחלט אהבה לגיטימית. לטענתו אהב את הכדור יותר מבנות שגם איתן ניהל משחקים אין קץ. לכל מקום שהלך היה לו כדור ובגדלים שונים. לפעמים זה כדור טניס ולעיתים תפוז אמיתי וחי. כשראה ילדים משחקים עזב הכל רץ והצטרף. כל השאר יכול לחכות.

מיקי , ירון , איציק, צדוק ,איל ואריק בבר מצווה שלי

ביער בחדרה ולא של דוד שמעוני
פעם נסענו לטיול כיתתי ביער חדרה. זה היה בכיתה ד' עם המורה רות רבין. לא בטוח שיש קשר. מה שאני זוכר מהטיול ליער בחדרה זה את הטיל פגז שצדוק בעט ופגע בול בלחי של המורה תוך כדי משחק עצמי. כשכולם אכלו ביער, צדוק המשיך עם המשחק בטבע. היום היו ממליצים על ריטלין. נדמה לי שהבעיטה הזו הבהירה לי שאסור לשחק כדורגל ביער בחדרה. מה דעתכם על משחק בכדור כתחליף לכדורי ריטלין? שווה לנסות...

צדוק שיחק במכבי בכל הקבוצות. הוא רצה לשחק באמריקה כי שם החלו לשלם לשחקנים ולגלות את הכדורגל בצורות שונות. גם פלה שיחק באמריקה. אחרי הצבא, 1980 פלוס, צדוק מגיע לאמריקה ומתחיל לשחק באולמות הסגורים ושם קורה הלא צפוי ופציעה קשה ביותר משביתה אותו להרבה זמן ובעצם לתמיד. בהמשך מקים משפחה בלוס אנג'לס עם חברה ישראלית, ליאורה בתו של יענק'לה קלוסקי ז"ל הכירוגרף. הכרתי היטב את כל משפחת קלוסקי שגרה ממש בשכונה שלנו ואפילו ברחוב עמוס ממש מול הבית שלנו.

יוהאן קרויף שיחק נהדר אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי. קרויף דוגמא טובה להרבה דברים. לקרויף הייתה חולצה 14. לבסט 7 וגם 11.קלדרון 12 וגם 9, צדוק 11. לי הייתה חולצת פסים בלי מספר.
צדוק אהב את ג'ורג' בסט והכיר לימים את אנג'י חברתו. זה כבר לסיפור אחר. גם את רוני קלדרון הכיר. היום צדוק הוא ג'סטין ומגיע לישראל לפעמים. לא התראינו שנים. לאחרונה דיברנו שעות. שנינו מחפשים את האתמול בערגה. האמת שזה די קשה. היותר אמת שחיפוש האתמול הוא דבר די מטופש אבל נחמד.

ג'ורג' בסט על שטר כסף אמיתי צילום: אליעזר מורב

השטר של ג'ורג' בסט
שטר הזיכרון של 5 פאונד שיצא ע"י Ulster Bank Limited של צפון אירלנד ב-25.11.2006 לציון יום הולדתו ה60 ושנה ליוםפטירתו של השחקן הצפון-אירי ג'ורג' בסט.
חזית השטר:
נמל בלפסט ובצד ימין ההגבהה הענקית על החוף במחוז,Antrim משניצידי השטר, פרחים ומצד שמאל, על החותמת, ג'ורג' בסט מבצע בעיטת מספרת צידית.

גב השטר:
ג'ורג' בסט במדי מנצ'סטר יונייטד מבצע בעיטת מספרת צידית. במרכז: דיוקנו של ג'ורג' בסט (1946-2005), כוכב הכדורגל מצפון אירלנד,על רקע שער כדורגל, כשהוא לובש את מדי הנבחרת הלאומית הצפון-אירית. בצד ימין, ג'ורג' בסט שחקן צפון אירלנד.
ג'ורג' בסט נולד בבלפסט ב-22.5.1946. הוא השיג את תהילתו בעיקר בזכות הקריירה שלו במועדון מנצ'סטר יונייטד, שם שיחק כחלוץ מ-1963 עד1974. ב-1968 נבחר לשחקן השנה באירופה. לאחר מכן המשיך בקריירה כשחקן פעיל עד 1984. הוא גם שיחק בארה"ב.
מ-1964 עד 1978 לבש את חולצת הנבחרת הלאומית הצפון אירית ב-37 משחקים. ב-2004 פלה כלל אותו ברשימת פיפה כאחד מתוך 125 שחקני כדורגל הטובים בעולם.
כתוצאה מצריכה מופרזת של אלכוהול הוא אולץ לעבור השתלת כבד ב-2002. הוא מת בלונדון ב-25.11.2005 בגיל 59. כאשר נשאל מהו המוטו שלו לחיים, אמר: "הוצאתי מחצית מכספי על שתייה, ציפורים (הכוונה לבחורות) ומכוניות מהירות. ואת השאר סתם בזבזתי!!!". כל זאת לא הזיק לפופולריות שלו. 100 אלף אנשים נכחו בהלווייתו בבלפסט.
ג'ורג' בסט הוא אחד מהספורטאים הבודדים שדיוקנם מתנוסס על גבי שטרות והמונצחים בדרך זו. התאריך המתנוסס על גבי השטר מציין את יום השנה למותו והפרפיקס: GB מציין את השם ג'ורג' בסט. ותודה לאלון מליס שהביא את כל הפרטים כמו גם את השטר עצמו.

מדליון גביע הכדורגל הא"י, 1942
בישראל עשו מדליות רבות בנושא ספורט וכדורגל. יש המון אספני ספורט בעולם במגוון נושאים. ממש לאחרונה ראיתי לראשונה מדליון מאד מיוחד וישן, מעשה ידי קריצמר להתפאר, שמוצג באישתר מכירות פומביות. המדליון המוטבע על צד אחד הוא ממש מדליק והוענק לזוכים בגביע הכדורגל הא"י בשנת 1942. כסף - 925 . המשחק הסתיים בתוצאה 12-1 לבית"ר ת"א. נדיר ביותר. ומבקשים תמורתו מחיר התחלתי של 250 דולר. אני ממש לא אוסף אבל זה בהחלט פריט מעניין. בית"ר ת"א זה ממש לא בית"ר ירושלים.
יש כאמור הרבה פריטי אספנות בנושא ספורט וכדורגל, מדליות אין סוף ויש אפילו מטבע אבל ממש לא כזה המביא סיפור מקומי משלנו. לאחרונה אפילו בולי דואר עם כוכבים משלנו. נראה לכם שיש סיכוי שיעשו שטר או מטבע זכרון לחודורוב?

ג'ורג' בסט, רוני קלדרון וצדוק מזרחי פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן ב MySay

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה